אלעד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלעד
סמל העיר
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יהודה בוטבול
גובה ממוצע[1] ‎122 מטר
תאריך ייסוד 1998
סוג יישוב יישוב עירוני 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 50,043 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 43
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 14,298 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 6
תחום שיפוט[2] 3,500 דונם
    - דירוג ארצי 216
32°03′04″N 34°57′24″E / 32.0510600037929°N 34.9566715158066°E / 32.0510600037929; 34.9566715158066
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
2 מתוך 10
    - דירוג ארצי 239
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4106
    - דירוג ארצי 110
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.6%
גילאי 5 - 9 14.6%
גילאי 10 - 14 15.7%
גילאי 15 - 19 14.1%
גילאי 20 - 29 14.1%
גילאי 30 - 44 15.8%
גילאי 45 - 59 9.0%
גילאי 60 - 64 1.1%
גילאי 65 ומעלה 2.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 81
–  יסודיים 44
–  על-יסודיים 42
תלמידים 17,173
 –  יסודי 12,080
 –  על-יסודי 5,093
מספר כיתות 739
ממוצע תלמידים לכיתה 24.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל אלעד נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.elad.muni.il
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
הכניסה לעיר אלעד
רחוב טיפוסי באלעד, 2005
מאוזוליאום מזור

אֶלְעָד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל, היא הוכרזה מועצה מקומית בשנת 1998 וב-23 בנובמבר 2006 הוכרזה כעיר. אלעד שוכנת דרומית לראש העין, דרום-מזרחית לפתח תקווה וצפון-מזרחית לבקעת אונו, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב.

יער נחשונים ויער קולה תוחמים את העיר מצפון ומדרום בהתאמה, יערות אלו גם שטחי אש, וממערב לעיר שוכן גן לאומי מאוזוליאום מזור. בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות" על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי[4].

היסטוריה

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד לאוכלוסייה בעלת צביון דתי, ונמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק כדי להקל על המחסור בדיור באוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צורכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם.

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005[5]. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2,550 דונמים. באוגוסט 2017 העביר משרד הביטחון לעיר שטח אש בן מאות דונמים ששכן ממזרח לעיר. שטח זה יאפשר בנייה של אלפי דירות נוספות[6]. בשנת 2017 הוקמה פינת חי במתחם הפארק באלעד, ובשנת 2018 הוחלט להרחיבו ל"גן חיות". במרץ 2018 נחתם הסכם גג לשיווק 7,000 יח"ד וכ-1.6 מיליון מ"ר לתעסוקה ולמסחר.

בד' באייר ה'תשפ"ב (2022) התרחש פיגוע ברחוב אבן גבירול בעיר, בו נרצחו 4 אנשים שלושה מתוכם נהרגו מיד ואחד נפטר מפצעיו לאחר כמה חודשים, שלושה מתוכם תושבי העיר. ונפצעו שלושה בני אדם, הפיגוע התבצע על ידי שני שב"חים בעזרת גרזן. הם נתפסו ביער נחשונים הסמוך לעיר בתום 3 ימי חיפוש.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באלעד 50,043 תושבים (מקום 43 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 24.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,178 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטות באלעד קהילות גדולות של חסידי ויז'ניץ וצאנז, ונדבורנה אלעד שהאדמו"ר שלה מתגורר בעיר, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

רבני העיר הם הרב שלמה זלמן גרוסמן והרב מרדכי מלכה.

תחבורה ציבורית

מערכת התחבורה הציבורית בעיר יעילה למדי, כשבנוסף למספר קווים עירוניים, ישנו שירות על בסיס יומי לבני ברק, פתח תקווה וערי גוש דן, ירושלים ומספר יעדים נוספים, וכן מספר קווי סוף שבוע. את עיקר השירות סיפקה חברת קווים, שזכתה במכרז להפעלת התחבורה בעיר יחד עם אשכול בקעת אונו ביולי 2015 והחליפה את אגד תעבורה ביוני 2016. ישנם עוד מספר קווים המופעלים על ידי מפעילים אחרים. החל מאמצע שנת 2023 חברת מטרופולין החליפה את קווים בהפעלת התחבורה הציבורית בעיר.

בשנת 2008 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות על פרויקט המסילה המזרחית ולשקם את תוואי המסילה המזרחית ההיסטורית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת הפרויקט, תוקם תחנת הרכבת אלעד ממערב לעיר, בסמוך למשולש העסקים המתוכנן. בשנת 2019 החלו עבודות להקמת תחנת הרכבת אלעד.

באוקטובר 2020 פורסם כי נבחנת האפשרות להאריך את קו המטרו M2 עד לכניסה לעיר.

ישיבות בעיר

מוטיב העיר הינה "אלעד - עיר הישיבות"[8], בשל השקעתה של העירייה להקצאת מרחבים רבים לצורך מבני הישיבות בעיר, בנוסף להקלה בכל הבירוקרטיה, מה שגורם אף לישיבות הקיימות מחוץ לעיר, להעביר את מיקומם לעיר.

כמו כן ישיבות חסידות דושינסקי מקימות את מבניהן בפאתי העיר.

אתרים בעלי עניין

ראשי המועצה והעירייה

סמל העיר

ערך מורחב – סמל העיר אלעד

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

  • שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות[דרוש מקור]
  • עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות[דרוש מקור]
  • ספר פתוח - מסמל את אופייה החרדי דתי של העיר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלעד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ אלעד: "העיר החרדית היפה ביותר"
  5. ^ דו"ח מסכם של משרד הפנים
  6. ^ בילי פרנקל, אלעד קיבלה שטח אש - תבנה אלפי יח"ד, באתר ynet, 24 באוגוסט 2017
    נצחיה יעקב, ‏בשורה לתושבי אלעד: שטח אש של צה"ל יעבור לרשות העיר - לבנייה, באתר ישראל היום, 21 באוגוסט 2017
  7. ^ פרופיל אלעד באתר הלמ"ס
  8. ^ אתר עיריית אלעד; "הכיכר הראשונה" הפכה לכיכר 'עיר הישיבות'; סמליל עיר הישיבות בכיכר הראשונה].


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33837776אלעד