הוד השרון

הוד השרון

פארק ארבע העונות
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אמיר כוכבי
גובה ממוצע	‎37 מטר
תאריך ייסוד	מגדיאל - 1924 רמתיים - 1926 כפר הדר - 1928 רמת הדר - 1938
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	66,185 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	31
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-0.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	3,422 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	63
תחום שיפוט	19,340 דונם
- דירוג ארצי	82
(למפת גוש דן מוגדלת)   הוד השרון (למפת גוש דן רגילה)   הוד השרון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הוד השרון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הוד השרון 32°09′09″N 34°53′38″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	9 מתוך 10
- דירוג ארצי	13
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4851
- דירוג ארצי	18
לאום ודת   יהודים: 97.6%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.1% גילאי 5 - 9 8.6% גילאי 10 - 14 8.6% גילאי 15 - 19 7.8% גילאי 20 - 29 10.6% גילאי 30 - 44 17.5% גילאי 45 - 59 20.0% גילאי 60 - 64 4.6% גילאי 65 ומעלה 15.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 29 –  יסודיים 17 –  על-יסודיים 15 תלמידים 12,837  –  יסודי 6,786  –  על-יסודי 6,051 מספר כיתות 464 ממוצע תלמידים לכיתה 28.1 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל הוד השרון נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
www.hod-hasharon.muni.il

כיכר מגדיאל (בקדמת התמונה) ורחוב סוקולוב, היוצא ממנה לכיוון צפון-מערב ומוליך אל כפר סבא, שנות ה-70

כיכר מגדיאל בשנת 2010

האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל

מראה ב"פארק ארבע העונות"

כיכר אלון התבור בצומת ויצמן - שז"ר

פארק עתידים ו"מתחם 200"

בית יד לבנים, לזכר חללי הוד השרון, והספרייה

מרכז לבריאות הנפש שלוותה

הכניסה לאזור התעשייה ב"נווה נאמן"

גן מגדיאל

בית הכנסת המרכזי במגדיאל לפני השיפוץ

קניון שרונים

פארק הוד השרון

הוֹד הַשָּׁרוֹן היא עיר בדרום נפת השרון במחוז המרכז בישראל. היא נוסדה כמועצה מקומית ב-1 בדצמבר 1964 עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר. בשנת 1990 הוכרזה כעיר. העיר גובלת בדרום עם פתח תקווה, במערב עם רמת השרון ועם הרצליה ומצפון-מזרח עם כפר סבא. בנוסף, היא גובלת בשישה ממושבי המועצה האזורית דרום השרון מצפון-מערב וממזרח - גני עם, ירקונה, עדנים, רמות השבים, כפר מל"ל, וגבעת ח"ן. גבולה הפיזי מדרום הוא נחל הירקון. שטחה המונציפלי של העיר כולל שטחים ממערב לכביש 4, אך אזור זה אינו כולל יחידות דיור, אלא בית עלמין ושטחים חקלאיים בלבד.

בראשית המאה ה-21 גדלה העיר בקצב מהיר הודות לתנופת בנייה. בניגוד לערים שכנות, הוד השרון עדיין מחזיקה בשטחים פתוחים ובשטחים חקלאיים רבים, שחלקם הופשרו לבנייה.

בשנת 2010 זכתה הוד השרון בפרס דגל היופי מטעם המועצה לישראל יפה.

שם העיר

השם הוד השרון מורכב משני מושגים: "הוד" - מילה נרדפת להדר ולפאר, ו"שרון" - שמו של האזור הגאוגרפי בו ממוקם היישוב.

המושג 'הוד' במשמעות "הדר" מופיע לראשונה בשם היישוב "כפר הדר" (כפר הוד). כאשר אוחדו שני היישובים כפר הדר ורמתיים, נשמר המושג "הדר" בשם המועצה המקומית: "הדר רמתיים". ב-1 בדצמבר 1964 אוחדו ארבעת היישובים למועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון" על פי הצעתו של פקיד משרד הפנים דב רוזן.

היסטוריה

עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר, שהפכו להיות שכונות בהוד השרון. שכונות נוספות בהוד השרון: נווה נאמן, גיל עמל, גני צבי (בעבר נקראה כפר הניצחון), נוה הדר, שכונת הפועלים א' וב', שיכון מזרחי א' וב', גיורא, שיכון עממי.

ממצאים מהעת העתיקה

בעיר נמצאים מספר אתרים ארכאולוגיים. בשכונת גיל עמל נמצא אתר אשר השרידים שבו מתוארכים לתקופות הכלקוליתית עד הרומית והביזנטית. במבואות העיר, במקורות הירקון ליד אפיק נחל הדר, נמצא האתר תל קנה, שבו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה. באמצע 2012 נפתח לציבור על ידי עיריית הוד השרון פארק הרפתקאות וארכאולוגיה ברחוב ששת הימים, הכולל מתחמי משחקים וגן ארכאולוגי שבו פריטי אבן ומתקנים חקלאיים משוחזרים בהם השתמשו תושבי ארץ ישראל בעת העתיקה.

באוגוסט 2012, במהלך חפירות רשות העתיקות לקראת סלילת רחוב בן גמלא, נתגלה בעיר בית בד לייצור שמן זית אשר מתוארך לתקופה הביזנטית-מוסלמית הקדומה (בין המאה ה-6 עד ל-8). באתר נמצאו משטח סחיטה לזיתים ומערכת של צינורות, תעלות ובורות, לניקוז השמן. בסמוך נמצאו אבני משקולות שלחצו את שקי הזיתים. לפי גודל האתר, נראה שכמות השמן שהופקה במקום הייתה לשימוש מסחרי ולכן אין מדובר בבית בד פרטי. לדברי עמית ראם, ארכאולוג מחוז מרכז ברשות העתיקות, מערכת בית הבד חצובה לתוך אבני בנייה גדולות במיוחד, אשר שוקעו באדמה, ולפיכך מדובר באתר נדיר יחסית, מכיוון שרוב בתי הבד הוקמו ישירות על סלע. באזור הוד השרון סוג האדמה הוא חמרה, שהיא רכה יחסית, ולפיכך היה צורך להביא למקום אבני גזית ולוחות אבן כבדים, אשר שימשו כבסיס קשיח שעליו הוקם בית הבד.

ארבע המושבות

מגדיאל

ערך מורחב – מגדיאל

מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, אוגוסט 1924, כאשר התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב שם הוחלט לקנות 4,000 דונם באזור הכפר הערבי ביאר עדס. השטח נקנה משיח' השבט הבדואי אבו כישכ ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל נבחר לראש הוועד שמואל זקיף. בחג ט"ו בשבט, שנת 1925, חנכו חברי היישוב גם את בית הכנסת הראשון וגם את היישוב עצמו. תחילה הוצע השם "מֶגֶד אל" ולאחר מכן הוצע והתקבל השם "מגדיאל" הנזכר בתנ"ך.

רמתיים

ערך מורחב – רמתיים

ב-1924 התגבשה בעין גנים קבוצת חלוצים, אנשי העלייה הרביעית, חלקם מהארץ וחלקם מהולנד, לרכישת שטח אדמה משטחי השבט הבדווי, אבו כישכ. רמתיים הוקמה כמושבה המבוססת על משקי בית פרטיים והסתייעה בתמיכתו של הנדבן ההולנדי האוטאקר. בקיץ 1925 הוקמה המושבה. במהלך שנות הארבעים והחמישים נוספו לה השכונות שכונת פועלים א' 1934, שכונת פועלים ב' (לפני 1948), נווה הדר 1949, שיכון גיורא 1962 ועוד. המושבה רמתיים הייתה המועצה הראשונה שהוכרזה לאחר קום המדינה.

כפר הדר

ערך מורחב – כפר הדר

בשנת 1927 רכשו חלוצים אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדואי אבו כישכ. החלוצים היו אנשים בעלי יוזמה פרטית, מהמעמד הבינוני, ששאפו להקים כפר יהודי חקלאי המבוסס על עבודה עברית. פרנסתם המרכזית כללה גידול פרי הדר, לאור זה שהפרדסים התאימו לאדמות השרון, וכן גידול תרנגולות לביצים ולבשר. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים מתימן. אלה התיישבו במקום וזכו לכינוי "שיכון התימנים". מאז, הפך שיכון התימנים לחלק משכונת גני צבי. הדר נשארה כפר עצמאי עד לאיחוד עם רמתיים בשנת 1951.

רמת הדר

ערך מורחב – רמת הדר

רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 במסגרת חומה ומגדל, על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ולרמתיים. ההתיישבות במקום התבססה על משקים קטנים (משקי עזר) עם לול תרנגולות קטן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שתרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום. רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות.

המדינה שבדרך ומלחמת העצמאות

רכישת אדמות והתיישבות של יהודים בשטחים שהיו בבעלות ערבית ברובם, גרמו להתלקחות בין ערבים ובין יהודים. בשנים הראשונות של הקמת המושבות קמו סכסוכים עם רועי צאן בדואים מהכפר ביאר עדס הקרוב, ונוצר צורך בארגון שמירה על המושבות.

לאחר מלחמת העצמאות סופחו לעיר שטחי הכפרים הערביים ביאר עדס, ואבו כישכ (שתושביו ברחו ממנו אחרי שארגון האצ"ל חטף את מנהיגיהם). הערבים תושבי הכפרים לא הורשו לחזור לאדמתם אחרי המלחמה ואדמות הכפרים הוכרזו אדמות נפקדים.

פרדסים כיסו שטח נרחב מהוד השרון, חלק מהם ניתן לראות עד היום בעיר.

איחוד המושבות

בנובמבר 1951 אוחדו (מרצון) רמתיים והיישוב הסמוך כפר הדר למועצה מקומית. המועצה המקומית שכונתה בשם "הדר- רמתיים" מנתה כ־8,000 תושבים והשתרעה על שטח של כ־15,500 דונם. ראש המועצה הראשון היה שלום לרנר.

ב-25 באפריל 1963, בעקבות צו של משרד הפנים לאיחוד רשויות קטנות, אוחדה רמת הדר עם 'הדר-רמתיים', שהן רמתיים וכפר הדר המאוחדות. היישוב החדש, שמנה כ-8,400 תושבים, זכה למעמד של מועצה מקומית משותפת ושימר את השם 'הדר-רמתיים'. ראש המועצה הראשון היה בנימין אבן.

ב-1 בדצמבר 1964 התאחדו המועצה המקומית המשותפת הדר-רמתיים (שכללה את שלושת היישובים: רמתיים, כפר הדר ורמת הדר) והמושבה מגדיאל, למועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון". בעת האיחוד, ראשי היישובים היו בנימין אבן מהדר-רמתיים, וברוך ליטאי ממגדיאל. ראש המועצה הנבחר של הוד השרון היה בנימין אבן וברוך ליטאי היה סגנו.

הוד השרון כמועצה מקומית מאוחדת מנתה כ-12,200 תושבים על פני שטח כולל של 20,000 דונם, כמחציתו קרקע המיועדת לעיבוד חקלאי.

במאי 1990, ערב יום העצמאות, קיבלה הוד השרון מעמד של עיר. העיר החדשה מנתה כ-26,000 תושבים. ראש העיר הראשון היה עזרא בנימיני.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בהוד השרון 66,185 תושבים (מקום 31 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 89.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 18,959 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בהוד השרון:

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

חינוך

• • בתי ספר - בהוד השרון שנים עשר בתי ספר יסודיים.
• "נוה משה" הוא בית ספר השייך לרשת חינוך עצמאית והוא כולל מספר מצומצם של תלמידים, כחמישים.
• "בית הספר הדמוקרטי הוד השרון" פועל החל מ-2001 ולומדים בו כ-400 תלמידים.
• בית ספר "שילה", שבתחילה נקרא בית ספר מזרחי, שהוא בית ספר דתי והוותיק ביותר במגדיאל.
• בית הספר תל"י - תגבור לימודי יהדות, השם דגש על לימודי יהדות לתלמידים מסורתיים וחילונים. לומדים בו כ-600 תלמידים מכיתה א' עד ט' ואליו מגיעים תלמידים גם מכפר סבא.
• מלכתי קהילתי "נוה נאמן"
• ממלכתי קהילתי א', שהיה בית הספר הראשון ברמתיים, הוקם בשנת בשנת 1934. בשנת 2010 עבר למבנה חדש
• "לפיד"
• "יגאל אלון"
• "המגן"
• "רעות"
• "הירוק"
• בגין"
• "רבין".
  • חטיבות ביניים - בהוד השרון יש חמש חטיבות ביניים – "הראשונים", "השחר" "עתידים" ו"השקמים" ובית ספר לחינוך "צורים". כמוכן גם בבית הספר הדמוקרטי פועלות כיתות ז'-ט', ובבית ספר תל"י לומדים עד כיתה ט', אך נחשב על פי משרד החינוך כבית ספר יסודי.
  • תיכונים - בהוד השרון חמישה תיכונים, תיכון "הדרים", "מוסינזון","רמון", "טכנולוגי השרון" ו"עמל". בית הספר "מוסינזון" שוכן בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון ונהנה משירותי העירייה משום שהוא עונה על צורכי העיר. ב-3 בספטמבר 2006 נפתח בצפון מגדיאל בית ספר תיכון חדש - "תיכון רמון" (על שמו של אילן רמון), שנועד לשרת את תושבי שכונת מתחם 200 ואת תושבי גיל עמל. קיימת בעיר מחלוקת האם בנייתו ופתיחתו של בית הספר הייתה צעד נכון, מכיוון שבית הספר מוסינזון יכול היה לקלוט את כל תלמידי מגדיאל, ובנוסף פועל בעיר באזור נווה נאמן תיכון טכנולוגי ה"שרון" של רשת נעמת, אשר משמש כבי"ס תיכון עיוני, וכן תיכון מקצועי "עמל" שקולט אליו תלמידים מכל אזור השרון ומכשיר את תלמידיו למקצועות נדרשים.

בהוד השרון העירייה מעודדת תלמידים צעירים ובוגרים לפעילות ספורטיבית ולאורח חיים נכון, ולכן כמעט בכל בית-ספר קיים אולם ספורט שבו נערכים חוגים, פעילויות אחה"צ ועוד. בנוסף, העירייה מקיימת תחרויות ספורט עירוניות בין בתי הספר.

• מועצת הנוער העירונית - מזה 20 שנה פועלת בעיר מועצת נוער עירונית. מועצת הנוער היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. נציגי המועצה נבחרים באופן דמוקרטי בבתי הספר העל יסודיים, תנועות הנוער וגופי הנוער השונים. מועצת הנוער היא גוף א-מפלגתי שפועל כדי לקדם ולהשמיע את דבר הנוער בעיר וכדי לייצגו בפני מקבלי ההחלטות השונים.
• תנועות נוער:
  • הנוער העובד והלומד, קן "גיל עמל" וקן "רמתיים" ההיסטורי שקיים למעלה מ80 שנה.
  • תנועת הצופים, שבט "איתן" ושבט "געש" צופי הוד השרון.
  • תנועת בני עקיבא.
  • תנועת נוע"ם, תנועת הנוער של התנועה המסורתית.
  • תנועת כנפיים של קרמבו, תנועת נוער לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים (הסניף הראשון של התנועה)
  • ארגון חוגי סיירות של קק"ל

למעלה מ-40% מבני הנוער בעיר לוקחים חלק בפעילות תנועות הנוער ותוכניות המנהיגות הצעירה וההדרכה הקיימות בעיר.

כמו כן פועלים בעיר גם הקונסבטוריון העירוני והתזמורת הסימפונית הבין-דורית בניצוחו של דוד סופר.

אתרים בעיר

• יד לבנים - ב-3 באוקטובר 1993 חנך ראש העיר עזרא בנימיני את בית יד לבנים ואת הספרייה העירונית הצמודה לו, אשר הייתה גדולה מן הקודמת לה.
• פארק ארבע עונות - הוקם ב-1991. בפארק מדשאות רבות ומתקני שעשועים. הפארק הוקם בעקבות ההתפתחות של חלקה המערבי של העיר, ויועד עבור ילדי העיר. הפארק משמש מקום לאירועי יום העצמאות בהוד השרון ולפעילויות בחופש הגדול.
• האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל - היוזמה להקמת האנדרטה עלתה עם חגיגת שישים שנה להקמת מגדיאל שנערכה בשנת 1999. שמות מייסדי היישוב נכתבו על האנדרטה. חברת המים של מגדיאל, "המרווה" וצאצאי המייסדים השתתפו במימון הקמתו של האתר. לבד מהאנדרטה, כולל האתר גן ובו צמחייה מגוונת.
• שדרות האוטהקר - שדרה ירוקה שהוקמה לזכרו של הנדבן קרל האוטהקר בשנת 1967. במקום עצים, דשא ומתקני שעשועים לילדים.
• ספורטן הוד השרון - הספורטן הוא הקאנטרי קלאב העירוני של הוד השרון, הפועל מ-1994.
• הספורטק השרון - הספורטק העירוני של הוד השרון. נפתח ב-2008, והוא משרת את תושבי העיר למטרות ספורטיביות. בספורטק מגרשי טניס, כדורסל, כדורגל, "סקייטפארק" חדיש ומקצועי, פארק שעשועים ומדשאה גדולה. במקום פועל שבט "געש" של תנועת הצופים.
• צריף הראשונים - במגדיאל נמצא הצריף הראשון שנבנה במושבה. לימים הפך למוזיאון המייצג את החיים בעבר לעומת החיים המודרניים בהוד השרון בעת הזו.
• קניון עזריאלי הוד השרון - הקניון הראשון בעיר, שהוקם ב-1997. קודם לרכישתו בידי קבוצת עזריאלי בשנת 2008, פעל תחת השם "מרגלית השרון".
• קניון שרונים - נפתח ב-2010. בקניון מעל ל-180 חנויות ובסמוך אליו עוברת טיילת, בה מסלול רכיבה לאופניים. הקניון ממוקם מול לאזור התעשייה נווה נאמן.
• גן האם - גן האם הוא גן שעשועים הממוקם בחלקה המערבי של העיר.
• גן האחים-חורשת האחים - הגן מנציח את האחים עמי ומשה יולביץ' שנפלו בקרב. הוא ממוקם בחלקה הדרומי-מערבי של העיר, בשיכון עממי, ובו גן שעשועים ומדשאה.
• פארק עתידים - ממוקם צמוד לחטיבת הביניים עתידים, מתחם 200, וקרוב לתיכון על שם אילן רמון. בפארק פועל שבט "איתן" של תנועת הצופים וקן "גיל עמל" של תנועת הנוער העובד והלומד.
• אולם מופת - אולם ההצגות והתרבות של הוד השרון. באולם מתבצעות פעילויות עירוניות ומוצגים מופעים והצגות לכל הגילאים. ב-2015 הוסב האולם לאולם קולנוע.
• כיכר אוסישקין במגדיאל - כיכר ובמרכזה עומד בית כנסת גדול. הכיכר שופצה על ידי העירייה והוקמו שבילי אופניים מסביב לכיכר.
• המרכז לאומנויות הרב תחומי - המרכז העירוני לאמנות וליצירה.
• אנדרטת הנופלים - אנדרטה הממוקמת ברמתיים צמוד לעירית הוד השרון. על האנדרטה רשומים כל נופלי רמתיים במלחמות ישראל.
• אנדרטת השואה - אנדרטה הממוקמת ליד העירייה של הוד השרון במרכז רמתיים. האנדרטה הוקמה על ידי העירייה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
• פארק הוד השרון (אחו-לח) - צמוד להר הזבל. במקום אגם מלאכותי ואליו מחוברים כמה זרמי נחלים. בפארק ישנם שבילי אופניים ושטחים פתוחים נרחבים המושכים אליהם המוני מבלים בסופי שבוע.
• כיכר הטייסים והנווטים - מוצגים ייחודיים אשר הוענקו לעיר ממוזיאון חיל האוויר מפארים את כיכר הטייסים והנווטים בצומת הנשיאים-סוקולוב

ספורט

קבוצות כדורגל, כדורסל, כדורעף, סיוף ושחייה.

תחבורה

את העיר משרתות שתי תחנות רכבת: הוד השרון - סוקולוב וכפר סבא - נורדאו שנמצאות שתיהן בגבול בין הוד השרון לכפר סבא ונמצאות על מסילת השרון.

סמל העיר

סמל העירייה של הוד השרון כולל מספר מאפיינים:

• עץ הדר המייצג את היישוב שהתקיים בזכות חקלאות והדרים,
• ארבעה תפוזים בצמרת לציון המיקום הגאוגרפי של ארבע המושבות בהוד השרון
• גלגל שיניים - לציון התעשייה במקום
• שמותיהן של ארבע המושבות שהתאחדו ב-1964 ליישוב חדש ששמו הוד השרון על פי סדר עלייתן לקרקע

ערים תאומות

• דורסטן, גרמניה
• סינאיה, רומניה
• איזמיר, טורקיה
• דימונה, ישראל

השדות והשכונות הדרומיות של העיר מתל הזבל הישן (מראה לכיוון צפון)

מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון

תמונה פנורמית של שטחים ירוקים בשטחה הדרומי של העיר, בסמוך לנחל הדר

ראשי המועצה והעיר

ראשי המועצה

• בנימין אבן (1964–1969)
• משה ינוביץ' (1969–1978)
• שמחה מעוז (1982–1979)
• יצחק קדמי (1982–1983)
• אליהו שמעוני (1983–1989)
• עזרא בנימיני (1989–1990)

ראשי העיר

• עזרא בנימיני (1989-2004)
• חי אדיב (2004-2018).
• אמיר כוכבי (2018-)

מגדיאל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רמתיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כפר הדר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רמת הדר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

• אריה חשביה: עיר בירוק - סיפורה של הוד השרון, עיריית הוד השרון והוצאת מילוא, תל אביב, 1996, תשנ"ז

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הוד השרון

• הוד השרון - אתר האינטרנט של העירייה

• פרופיל הוד השרון נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• הוד השרון - העיר הירוקה - סרטון תדמית של העיר, באתר יוטיוב (בערוץ של במאי הסרט)
• פורום אביב - פורום התושבים של הוד השרון -

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27652311הוד השרון