עמים טורקיים

העמים הטורקיים או טוראנים נפוצים בעיקר במרכז אסיה, דרום מערב אסיה, הקווקז, חצי האי קרים, אסיה הקטנה וסיביר.

העמים הטורקיים מונים בסך הכול כ-150 מיליון בני אדם שמחולקים לקבוצות הבאות:

מקורם של העמים הטורקיים במרכז אסיה, וחלקם נדדו לקווקז ולאסיה הקטנה. השפות והניבים של הטורקיים קרובים זה לזה ומדוברים בפי כל העמים הטורקים. במהלך ההיסטוריה גם חלק מהעמים המונגוליים וההודו-איראניים אימצו ניבים טורקיים.

דת

דתם של העמים הטורקיים היא בעיקר אסלאם סוני, אבל חלקם מחזיקים באסלאם השיעי באזורי איראן ואזרבייג'ן. בעוד שהעמים הטורקיים התפשטו בערבה האירו-אסייתית מערבה והקימו מדינות, הם באו במגע עם עמים מוסלמיים והתאסלמו. מקובל להניח שההתאסלמות החלה בכיבוש המוסלמי של טראנסאוקסאניה החל מהמאה ה-7 עד למאה ה-8. כיבוש זה היה חלק ממסעות הכיבוש המוסלמיים, שמטרתם הייתה הפצת האסלאם תחת שלטון מוסלמי. בתקופת השפל של הח'ליפות העבאסית, בעיקר מימי הח'ליפה אל-מעתצם באללה (833–842) ואילך, החלו הטורקים להשתלב באימפריה המוסלמית, בתחילה כעבדים (ממלוכּים) ומאוחר יותר בחדירת שבטים שלמים כגון הסלג'וקים. הטורקים תפסו עמדות בכירות בצבא עד שהח'ליפה כבר היה תלוי בהם, וכך נעשו הח'ליפים למושלים נומינליים, כאשר למעשה שלטו ראשי הצבא הטורקיים. סלג'וק היה מבין מנהיגי השבטים הראשונים שקיבלו עליהם את האסלאם כאשר התאסלם בשנת 985 לספירה יחד עם הקראח'אנים שהתאסלמו ככמה עשורים קודם לכן. כששבטים אלו הקימו ממלכות הייתה האסלאם לדת הממלכה. בשנות ה-50 של המאה העשירית המיר אחד מבני השושלת הקרא-ח'אנית המערבית את דתו לאסלאם. בשנת 960 חלה המרה המונית של טורקים לאסלאם, "200,000 אוהלים של טורקים", לפי דיווחו של אבן אל-את'יר (הנזכר גם אצל ההיסטוריון הפרסי, אבן מסכוויה). הראיות הנסיבתיות מעידות על-כך שהיו אלו טורקים מהח'קאנאת המזרחי.

היסטוריה