שוהם (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שוהם (יישוב)
מרכז היישוב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דפנה רביד-רבינוביץ
גובה ממוצע[1] ‎96 מטר
תאריך ייסוד 1993
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 23,645 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 99
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,275 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 69
תחום שיפוט[2] 7,220 דונם
    - דירוג ארצי 167
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי 9
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4695
    - דירוג ארצי 28
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.3%
גילאי 5 - 9 6.9%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 9.6%
גילאי 20 - 29 16.5%
גילאי 30 - 44 14.1%
גילאי 45 - 59 23.2%
גילאי 60 - 64 6.4%
גילאי 65 ומעלה 8.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 9
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 4
תלמידים 4,153
 –  יסודי 1,994
 –  על-יסודי 2,159
מספר כיתות 155
ממוצע תלמידים לכיתה 27.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל שוהם (יישוב) נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
www.shoham.muni.il

שֹׁהַם היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל שהוקמה בשנת 1993, המונה 23,673 תושבים.

שוהם שוכנת באזור חבל מודיעין. היישוב תחום ממזרח בכביש 444, מדרום בנחל נבלט, מצפון במושב ברקת וממערב במושבים טירת יהודה ובית עריף. ממזרח ליישוב שוכנים אתרי הנופש והארכאולוגיה פארק יער שוהם, תל נבלט ותל חדיד, ובסמוך אליו עובר שביל ישראל. שוהם ידועה בעיקר בגלל מספר הכיכרות הגבוה הקיים ביישוב, נכון לשנת 2022 הוא עומד על 79 כיכרות. שם היישוב מציין את שמה של אחת מאבני החושן[4] – כמו היישובים הסמוכים ברקת ונופך. בשוהם בחרו להימנע מציון שמות של בני אדם לרחובותיה ושמותיהן סובבים נושא מרכזי שונה לפי שכונה, כשהשכונה הראשונה נקראה על שם אבני החושן.

היסטוריה

תוכנית להקמת היישוב עלתה לראשונה בשנת 1965, על ידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, באמצעות חברת הבנייה שלה רסקו. התכנון היה להקים יישוב כפרי-תעשייתי עבור עולים ממעמד הביניים מדרום אמריקה. המיקום שנבחר היה על גבעה במקום שבו עמד הכפר הערבי דיר טריף, שאדמותיו עברו לחזקת רשות הפיתוח (על חלק מהשטח הוקם כבר קודם המושב בית עריף)[5]. בראשית שנות ה-70 החל קידום התוכנית בפועל[6], וב-1974, אושרה תוכנית המתאר של היישוב, כמרכז אזורי של המועצה האזורית מודיעין, הכולל מבני ציבור ו-700 יחידות דיור[7].

הקמת היישוב החלה בשנת 1990, במסגרת פרויקט הקמת יישובי הכוכבים שיזם שר הבינוי והשיכון אריאל שרון, שמטרתה הייתה לספק דיור במהירות, עקב גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90. בשלב זה הוגדלה תוכנית המתאר של היישוב ל-3,000 יחידות דיור, רובם בבתים צמודי קרקע (חד ודו-משפחתיים)[8]. במרץ 1991 אושרה תוכנית מתאר מעודכנת ליישוב[9]. ביולי 1991 נערכה הגרלה ראשונה לרכישת 300 מגרשים ראשונים לבנייה ביישוב, בה השתתפו 3,000 איש[10]. בנובמבר 1991 נערך מכרז שני לכ-400 מגרשים, במחיר כפול מהמכרז הראשון, עקב הביקוש הגבוה[11]. באוגוסט 1993 אושר שינוי בתוואי כביש 444 שעבר אז בלב היישוב[12]. הכביש נסלל בתוואי חדש ממזרח, עם קטע דו-מסלולי בכניסה לשוהם[13], בנוסף נסלל חיבור חדש של הכביש למחלף בן שמן[14].

אכלוס היישוב החל בשנת 1993, ותחילה נוהל על ידי ועדה קרואה שמינה משרד הפנים. הוועדה הקרואה, בהנחיית משרד השיכון, אישרה בניית 1,000 יחידות דיור בבניינים עד 11 קומות, בבנייה עירונית, בניגוד לאופי הפרברי-כפרי שבתוכנית המקורית של היישוב[15]. בנוסף אושר פרויקט גדול של חברת רסקו בשטח שהוקצה לבית אבות[16]. בשנת 1997 נערכו לראשונה בחירות מקומיות ביישוב. המועצה שנבחרה החליטה לבטל את התוכנית לבניית 1,000 דירות בבניינים בני 11 קומות[17].

בשנת 2002 החלה הקמתו של אזור התעשייה חבל מודיעין ממזרח לשוהם[18], ובשנת 2009 מצפון לו החלה הקמתו של "היי פארק", פארק עסקים ולוגיסטיקה המשויך לשוהם[19]. באוגוסט 2019 הוגש כתב אישום נגד ניר עפרוני, שהיה מזכ"ל החברה הכלכלית לשוהם, והקבלן גבריאל (גבי) מגנזי על תפירת מכרזי פיתוח ותשתיות בשוהם בשווי מאות מיליוני שקלים, רובם במסגרת הקמת פארק העסקים "היי פארק", בתמורה לטובות הנאה[20].

ביולי 2015 הוועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים אישרה תוכנית לבניית שכונה חדשה בת כ-1,600 יחידות דיור בכניסה הדרומית ליישוב, ממערב לכביש 444 ומצפון לכביש 453, ובה מבנים בגובה של עד שבע קומות, לראשונה בתולדות היישוב, שהבנייה הגבוהה ביותר בו עד אז הגיעה לארבע או חמש קומות[21]. השכונה קיבלה את השם "שכונת הדרים" ואוכלסה החל משנת 2020[22].

בינואר 2018 זכתה חברת אפריקה ישראל מגורים במכרז להקמת לפרויקט לשכירות ארוכת-טווח בשוהם[23].

באוגוסט 2019 אושרה תוכנית מתאר חדשה ליישוב, התוכנית כוללת הוספת כ-65 אלף מ"ר שטחי תעסוקה לתושבי האזור, 27 אלף מ"ר לשטחים מסחריים וכ-7,000 מ"ר לשימושי ספורט ונופש, עבור הגדלת היישוב ל-35 אלף תושבים עד 2040[24], כולל תוספת של 2,450 יחידות דיור חדשות, בניסיון לעצור את הגירת האוכלוסייה הצעירה ליישובים אחרים[25].

ביוני 2020 אושרה הקמתו של מרכז העסקים הדרומי של היישוב הנקרא "איירפארק שוהם"[26].

ארכאולוגיה

שרידי הכנסייה הביזנטית בחורבת אל-בורג' אל-חנייה (חרבת חני)
שרידי הכנסייה הביזנטית בחורבת חני (אל-בורג' אל-חנייה) בשמורת טבע הדום השומרון, מדרום ליער קולה - יער הכ"ח

במהלך השנים בוצעו מספר חפירות ארכאולוגיות בתחומי היישוב וסביבתו, רובן חפירות הצלה במסגרת עבודת הפיתוח של היישוב.

בצפון מזרח היישוב נחשפו שרידי יישוב ובו שרידי בנייה מהתקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל וממצאי כלי חרס רבים, בהם קנקנים, קערות וסירים[27].

במהלך בניית השכונה לאורך רחוב קדם במרכז שוהם, נחשפו חמש שכבות יישוב מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האומיית והעבאסית, בין השאר שרידי מבנים בהם חדרי תסיסה ליין, חדרי אחסון לשמן, ממגורות, מקוואות וקולומבריום[28]. בנוסף נחשפו שרידי גתות ומערת קבורה בה גומחות ארקוסוליום[29], בורות מים ומחצבה[30].

בדרום היישוב, לאורך נחל בית עריף, נחפרו שרידי בית קברות מהתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה ושרידי יישוב מתקופת הברונזה הקדומה[31].

בקרבת היישוב עד מספר אתרים ארכאולוגיים:

  • חירבת אל-בירה (או חורבת בירה) חורבה גדולה (בשטח של כ-30 דונם) הממוקמת על גבעה מצפון לפארק העסקים של שוהם "היי פארק". באתר ובסביבתו נערכו סקרים וחפירות והתגלו שרידי יישובים כפריים קטנים, ובהם בעיקר חוות חקלאיות, המתוארכים למן תקופת הברזל 2 ועד לתקופה המוסלמית המוקדמת, וכן מתקנים רבים לעיבוד תוצרת חקלאית, בורות מים, קברים, מחצבות, כנסייה שבה פריטים אדריכליים ורצפת פסיפס מעוטרת ובית אחוזה[32].
  • חירבת בורנאט (תל ברקת) – תל שנחשף ממזרח ליישוב שוהם במהלך עבודות ההקמה של פארק התעשייה חבל מודיעין. באתר התגלו שרידי עיר גדולה מתקופת הברונזה הקדומה ב’ (3050–2700 לפנה”ס), המשתרעת על שטח של כ-40 דונם. בעיר נשתמרה מערכת ביצורים מורכבת בעלת חומות ושער כניסה, מערך רחובות מתוכננים לצד מבני מגורים ומוקדים ציבוריים[33]. בחלקו המזרחי והצפוני של התל נתגלו שרידים מתקופת הברזל 2 ועד לתקופה הביזנטית, אך בעיקר מן התקופות ההלניסטית והרומית[34]. עם תום החפירות בחלק זה, האתר נהרס כמעט כליל לקראת פיתוח אזור התעשייה חבל מודיעין[35].
  • חורבת חני (אל-בורג' אל-חנייה), ממוקמת מדרום ליער הכ"ח (יער קולה), בשטח אש שמורת טבע הדום השומרון, סמוך לציר שביל ישראל מקטע 21. האתר נחקר פעמים רבות במהלך השנים ונחשף בו מנזר וכנסייה (בה רצפת פסיפס) מהמאה ה-5. האתר ננטש בסוף המאה ה-8 או בראשית המאה ה-9[36].

אוכלוסייה

נכון לסוף 2017, מתגוררים בשוהם 20,928 תושבים (מקום 100 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.9%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לשוהם דירוג של 9 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015–2016) היה 91.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 14,126 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך

ביישוב פועלים 3 בתי ספר יסודיים ממלכתיים ("צוקים", "ניצנים" ו"רבין"), בית ספר יסודי ממלכתי הפועל בשיטת לימוד ייחודית הקרויה "קשת". ובית ספר יסודי ממלכתי דתי אחד ("אבני החושן"); בית ספר על-יסודי ממלכתי בשם "יהלו"ם", תיכון "שוהם", תיכון אזורי של המועצה האזורית חבל מודיעין "אמית נחשון", תיכון דתי "שלהבת". כמו כן פועלים גן חובה וכיתות א' עד ו' במסלול קשת המשולב לדתיים ולחילוניים, וכן בית הספר הדמוקרטי "שחף" לילדים מגילאי גן עד כיתה ט'. רמת החינוך בשוהם גבוהה. אחוז הזכאים לבגרות בקרב תלמידי י"ב היה הגבוה ביותר מבין כל היישובים בארץ מספר פעמים במשך השנים[37].

ביישוב יש פעילות רחבה של תנועות נוער: 2 שבטי צופים- עמית, ראם (אשר מספר החניכים בהם עומד על כ-1,600), תנועת בני עקיבא, תנועת עוז, תנועת המד"צים, נבחרות רובוטיקה מטעם אגודת First וחוגי סיירות של קק"ל.

תקציב החינוך ביישוב עומד על כמחצית מתקציב היישוב עצמו והוא אף מפעיל יחידת נוער (הבית הסגול)[38].

אירועים

ביישוב מתקיימים מגוון אירועים מדי שנה:

  • פסטיבל "מוזות בסוכות", בחול המועד סוכות.
  • מרוץ אופניים "סובב שוהם".
  • מרוץ לזיכרון שרית שניאור.
  • "מרוץ שוהם", תחרות ריצה למקצוענים וחובבנים.
  • "הספורטיאדה" היישובית.
  • "המסע של שני" לזכר שני שמיר שנספתה באסון נחל צפית.

ראשי המועצה

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שוהם (יישוב) בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ חנה ביתן, חמישים שנות התיישבות. אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, ירושלים 1999, עמ' 66
  5. ^ יהודה הגדרתי, המעשה המבורך של מחלקת ההתיישבות, הבוקר, 1 בינואר 1965
    כפר חדש עבור מתיישבים מדרום אמריקה, חרות, 25 באוגוסט 1965
  6. ^ עולי ארגנטינה יקימו יישוב באיזור מודיעין, מעריב, 18 בינואר 1972
  7. ^ מרחב תכנון מקומי "לודים" הודעה בדבר שנוי תוכנית מתאר מקומית, דבר, 22 בספטמבר 1974
  8. ^ אריה בדדר, יוקם רצף ישובים בין מודיעין למי עמי, מעריב, 4 בדצמבר 1990
  9. ^ מרחב תכנון מקומי לודים הודעה בדבר הפקדת תכנית המהווה שינוי תמית מתאר מקומית, מעריב, 10 במרץ 1991
  10. ^ שלמה דרור, הגרלת המגרשים הגדולה ביותר - בשוהם, חדשות, 11 ביולי 1991
  11. ^ מחיר מגרש בשוהם הוכפל במכרז השני, חדשות, 11 בנובמבר 1991
  12. ^ מרחב תכנון מקומי לודים - הודעה בדבר הפקדת תכנית המהווה שנוי תכנית מתאר מקומית, חדשות, 18 באוגוסט 1993
  13. ^ הארץ, כבישים מהירים, סלילה אטית, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2003
  14. ^ בשבוע הבא - מחלף בן שמן נפתח לתנועה, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
  15. ^ נעה ווסרמן-עמיר, ‏בכירים במועצת שוהם: להכריז על תוכנית שיכון עובדים ל-1,000 דירות כלא חוקית, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1998
  16. ^ נעה ווסרמן, ‏תחקיר "גלובס": רסקו מקימה בשוהם פרוייקט ענק על קרקע שהיקצה המינהל לבית אבות, באתר גלובס, 29 בדצמבר 1997
    נעה ווסרמן, ‏שוהם: הטריק שלעמותת החבר הותיק, באתר גלובס, 29 בדצמבר 1997
  17. ^ מאת נעה ווסרמן-עמיר, ‏ועדת ערר מכריעה במחלוקת לגבי תוכנית הבנייה לגובה בשוהם, באתר גלובס, 12 בינואר 1999
  18. ^ TheMarker digital, ישרס זכתה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל לבניית אזור תעשייה בחבל מודיעין, באתר TheMarker‏, 19 במאי 2002
  19. ^ רנית נחום-הלוי, חברת שטראוס והכללית - הזוכות הגדולות במכרז להקמת פארק עסקים בשוהם בהיקף כולל של 273 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2009
  20. ^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת תפירת המכרזים בעיריית שוהם: כתבי אישום נגד גבי מגנזי ורונן גינצבורג, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2019
    אתר למנויים בלבד גור מגידו, חצי מיליארד שקל במרמה: כתב אישום נגד גבי מגנזי ובכירי החברות הקבלניות, באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2019
  21. ^ אתר למנויים בלבד נמרוד בוסו, שוהם עולה לגובה: תוכנית חדשה קובעת בניינים של עד 7 קומות ביישוב, באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2015
    אודי שישון, ‏הופקדה תוכנית לשכונה חדשה בשוהם - עם 1,600 דירות, באתר גלובס, 21 ביולי 2015
  22. ^ שלומית צור, ‏"שוהם מתבגרת, סגרנו לא מעט גני ילדים. צריך תושבים חדשים", באתר גלובס, 28 ביוני 2016
  23. ^ אורי חודי, ‏אפריקה ישראל זכתה במכרז לפרויקט לשכירות ארוכה בשוהם, באתר גלובס, 21 בינואר 2018
  24. ^ אתר למנויים בלבד עדי כהן, תוכנית המתאר של שהם אושרה: נערכים ל-35 אלף תושבים עד 2040, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2019
  25. ^ אריק מירובסקי, ‏אושרה תוכנית המתאר לעצירת ההזדקנות של שוהם, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2019
  26. ^ רותי בוסידן, שוהם מתחדשת: בקרוב מרכז מסחרי, מתחם דיור מוגן ומרכז עסקים דרומי, באתר mynetmodiin, ‏4 ביוני 2020
  27. ^ פולינה ספיבק, ‏שוהם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 125, 13 בנובמבר 2013
    משה עג'מי ועמית ראם, ‏שוהם (מזרח), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 125, 28 במאי 2013
  28. ^ אורית סגל, ‏שוהם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 15 במרץ 2010
  29. ^ חגית טורגה ואמיר גולני, ‏שוהם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 111, 23 ביוני 2005
  30. ^ אמיר פלדשטיין ועוזי עד, ‏שוהם (מזרח), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 28 באוגוסט 2015
  31. ^ אורית סגל, ‏נחל בית עריף (מערב), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 17 במרץ 2010
  32. ^ יוסי אלישע, ‏ח' אל-בירה, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 132, 30 ביולי 2020
    ענאן עזב, ‏ח' אל-בירה, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 132, 2 ביוני 2020
  33. ^ יצחק פז, תל ברקת – עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה 2 במרכז מישור החוף באתר רשות העתיקות
  34. ^ חגית טורגה ופטר גנדלמן, ‏ח' בורנאט, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 5 באוקטובר 2010
  35. ^ אברהם ש' טנדלר, ‏ח' בורנאט, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 4 באוגוסט 2015
  36. ^ עוזי דהרי, יחיאל זלינגר חפירת במנזר הביזאנטי, באתר רשות העתיקות
  37. ^ יולי חרומצ'נקו, שיאן הזכאות לבגרות - היישוב שוהם עם 84.65%, באתר הארץ, 30 במאי 2005
    יולי חרומצ'נקו, זכאים לבגרות: שוהם בפסגה, יפו בתחתית, באתר הארץ, 21 במאי 2006
    אור קשתי, שיאנית הזכאים לתעודות בגרות - שוהם, באתר הארץ, 25 ביוני 2010
    דפנה ליאל, ‏בראש הזכאים לבגרות: תלמידי שהם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בספטמבר 2013‏
  38. ^ אורלי וילנאי, הכסף נשפך על מערכת חינוך עצמאית בשוהם, באתר הארץ, 18 במאי 2009
מראה כללי של מזרח היישוב וחלק מאזור התעשייה חבל מודיעין
מראה כללי של מזרח היישוב וחלק מאזור התעשייה חבל מודיעין
שוהם מגבעת הספלולים בפארק יער שוהם. ברקע נראה קו הרקיע של גוש דן
שוהם מגבעת הספלולים בפארק יער שוהם. ברקע נראה קו הרקיע של גוש דן


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38698559שוהם (יישוב)