בני ברית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בארגון חברתי יהודי. אם התכוונתם לישוב בעמק יזרעאל, ראו מולדת (יישוב).
גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים

המסדר העצמאי של בני ברית הוא אגודת סתרים חברתית יהודית, שנוסדה בניו יורק על ידי הנרי ג'ונס ו-11 מחבריו ב-13 באוקטובר 1843 (י"ט בתשרי ה'תר"ד). נכון לשנת 2005, לארגון כחצי מיליון חברים ב-60 מדינות והוא אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם.[דרוש מקור]

הקמת הארגון, מבנהו ומטרותיו

המייסדים של הארגון, שקם לראשונה בארצות הברית, היו שנים עשר מהגרים יהודים מגרמניה. הארגון שם לו למטרה לאחד את עם ישראל, לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקש הארגון ליצור גשר אל החברה הלא-יהודית. המסדר דומה במבנהו למסדר "הבונים החופשיים" אך איננו קשור אליו. אגדה אורבנית[1][2] טענה כי לשכות רבות של הבונים החופשיים התנו הצטרפות אליהן בהשתייכות לדת הנוצרית, לכן נדרשו היהודים לפתרון נפרד.

היחידה הארגונית הקטנה ביותר במסדר היא הלשכה. הלשכות כפופות לגליל. הגלילות כפופות ללשכה הגדולה. חברי המסדר מכונים 'אחים' ו'אחיות', והסכם ההצטרפות אליו מכונה 'מעשה קידושין'. סמל הארגון - מנורת שבעת הקנים מסמל את יסודות האור, צדק, שלום, צדקה, אהבת אחים, אחדות ואמת. זיגמונד פרויד היה חבר בלשכת בני ברית בווינה משנת 1895. משנת 1897 התקבלו גם נשים כחברות בארגון. החברות בבני ברית משתתפות גם בארגון בנות ברית ונוטלות חלק בפעילות מועצת ארגוני הנשים בישראל.

ב-1888, הכריז מנהיג בני ברית סיימון וולף(אנ') כי שאיפת חברי הארגון היא לשגשג בארצות הברית, והם רואים את ארצות הברית כמולדתם.[3] הרב לאו בק נבחר בשנת 1924 כנשיא הלשכה גדולה של בני ברית בגרמניה ומילא תפקיד זה עד שנת 1937, שבה פירקו הנאצים את הארגון על כל לשכותיו.

הארגון פעיל במגוון רחב של פעילויות חברתיות ופעילויות רווחה, כולל פעולה למען זכויות האדם, סיוע לבתי-חולים ולנפגעי אסונות טבע, מלגות לסטודנטים יהודים, והתנגדות למסיונריות, וכן התנגדות לגזענות ואנטישמיות. המוסד העליון של הארגון נקרא הלשכה העליונה השוכנת בוושינגטון, שם שוכן גם המוזיאון של הארגון להיסטוריה יהודית (B’nai B’rith Klutznick National Jewish Museum). אחת לשלוש שנים מקיים הארגון כנס עולמי. בני ברית גם מוציאה ירחון לחבריה בשם B’nai B’rith International Jewish Monthly. הארגון הראשי נקרא B'nai B'rith International, אך לארגון עוד כמה ארגוני משנה שהם, מבחינה ארגונית, מדורים של הלשכה העליונה.

עד מלחמת העולם הראשונה היה הארגון אנטי-ציוני.[דרוש מקור] אחרי המלחמה הקו שונה בהדרגה ללא-ציוני, ואף לתמיכה במפעל הציוני, בייחוד כשעמד בראשו אלפרד מ' כהן, בשנים 1925-1940. באוקטובר 1936 החליט הארגון לתרום 100,000 דולר לקרן הקיימת כדי להקים יישוב בשם בני ברית (מולדת)[4].

בשנת 1942 הוקם על ידי בני ברית היישוב רמת צבי והוחלט להקים יישוב נוסף, הפעם על שם הרב הרצוג.[5] היישוב גם אסף כספים למען ההגנה.

בשנת 1940 מנה הארגון כ-150,000 חברים. בשנות ה-30 ובשנות ה-40 תמך בני ברית, שבראשו עמד הנרי מונסקי (Monsky), בישוב הציוני. פרנק גולדמן, נשיא המסדר בשנים 1947-1953, המשיך ביתר שאת את הקו הזה.

ארגוני משנה

  • הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League, בקיצור ADL) – הוקמה בשנת 1913 ומטרתה הבסיסית היא להבטיח צדק ויחס הגון לכל האזרחים בשווה ולשים קץ ללעג ולאפליה, לא צודקת ולא הגונה, נגד כת או גוף של אזרחים. הליגה פעילה במיוחד במלחמה נגד אנטישמיות, גזענות ואנטי-ישראליות.
  • תנועת הנוער בני ברית – הוקמה בשנת 1923. זוהי תנועת הנוער היהודית הוותיקה ביותר (עבור תלמידי תיכון). היא משמשת כארגון הגג של תנועת הנוער לבנים "אל"ף צד"י אל"ף" (AZA – אחווה, צדקה אחדות) ושל התנועה לבנות "בנות בני ברית" (B'nai B'rith Girls, BBG). עד שנת 2001 תמך הארגון בתנועת הנוער בני ברית (B'nai B'rith Youth Organization, BBYO), שהפך מאז ל-BBYO, Inc.
  • ארגון הלל (Hillel-Foundation) – הוקם גם היא בשנת 1923 באוניברסיטת אילינוי במטרה לקדם ולהעשיר את החיים התרבותיים של סטודנטים יהודים ולהעניק מלגות לסטודנטים נזקקים. לקרן מוסדות באוניברסיטאות רבות בארצות הברית וכל מוסד משמש כמרכז דתי, תרבותי, וחברתי לסטודנטים יהודים.

אותות הוקרה

בני ברית מעניקה מדי פעם אותות הוקרה שונים לאישים שפעלו למען העם היהודי ולמען מדינת ישראל. בין מקבלי האותות נמנים דוד בן-גוריון, ג'ון פיצג'רלד קנדי, גולדה מאיר, סטיבן הרפר והלמוט קוהל.

בשנת 2005 זכה הקנצלר האוסטרי לשעבר פרנץ ורניצקי במדליית הזהב הנשיאותית וב-2006 הוענק פרס זה לראש ממשלת אוסטרליה לשעבר ג'ון הווארד.

ב-2008 זכתה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, באות הוקרה על מאבקה באנטישמיות.

בשנת 2021 הוענק פרס "בני ברית" למצוינות בסקירת התפוצות, בעיתונאות מודפסת לדן לביא, כתב העולם היהודי ב"ישראל היום" ובתקשורת המשודרת לנורית קנטי (מגישה ועורכת בגלי צה"ל).

אות מפעל חיים הוענק לפיי גריר קשמן, כתבת של "ג'רוזלם פוסט.

אות הוקרה הוענק ליוצר דני סנדרסון על תרומתו לקשר עם התפוצות באמצעות אמנות.[6]

"אות המציל היהודי" ניתן במשותף על ידי המרכז העולמי של בני ברית, הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה וקק"ל. הטקס מתקיים החל משנת 2001 ביער הקדושים שבפרוזדור ירושלים, בו נטועים 6 מיליון עצים לזכר קורבנות השואה, ונמצאות אנדרטאות זיכרון אשר חלקן לזכר חברי "בני ברית" מאירופה שנספו בשואה. ב-2022, זכתה בפרס גם ד"ר חנה דרוקר (בשמה ההולנדי, אנס ואן דאם), על הצלת יותר מ-35 ילדים בשואה, תוך סיכון אישי.[7].

בני ברית בישראל

ועידת בני ברית ט"ז בשבט ה'תרפ"ט (27 בינואר 1929) בזכרון יעקב. יושב שישי מימין: מאיר דיזנגוף. עומד במרכז התמונה בשורה השלישית: ישעיהו קרניאל, מייסד הלשכה בזכרון יעקב
מערת בני ברית ביער הקדושים

לשכת ירושלים של הארגון הוקמה בט"ז בסיוון ה'תרמ"ח (26 במאי 1888) על ידי עשרה חברים. ביניהם: ד"ר זאב וילהלם הרצברג (ששימש נשיא הארגון), אפרים כהן (ששימש סגן הנשיא), יוסף מיוחס, ר' אברהם משה לונץ, אליעזר בן-יהודה (מזכיר הלשכה), ישעיהו פרס, דוד ילין, וישראל דב פרומקין. הלשכה הייתה לארגון הראשון שהצהיר כי בישיבותיו תהיה העברית שפתו הרשמית.

במסגרת הכרזת הלשכה, שלפיה לעברית נועד מקום נכבד במוסדותיה החינוכיים, הקימה בארץ ישראל את גן הילדים העברי הראשון,[8] וספרייה עברית גדולה.

חבריה נלחמו בגזרות הממשלה הטורקית נגד עליית יהודים, ונגד איסור מכירת נכסים ליהודים. לאחר הקמת המדינה, עוד לפני ייסוד יד ושם, הנציחו בני הארגון את זכר השואה על ידי נטיעת יער הקדושים, הסמוך לבית שמש, שבו שישה מיליון עצים, וחניכת מערת בני ברית.

בתאריך ט"ז בשבט ה'תרפ"ט (27 בינואר 1929) התכנסה ועידת בני ברית בזכרון יעקב, לנשיא הוועידה נבחר ראש עיריית ת"א מר מאיר דיזנגוף. בוועידה נדונו עניינים שוטפים כגון הרחבת פעילות הארגון בא"י והמשך המאבק במיסיון והחינוך הזר בארץ, המשך הוצאת בולטין הארגון והחלטות מעשיות נוספות. בשעות הערב נערך נשף חגיגי, ה' דיזנגוף נבחר להיות לנשיא הנשף והחברים ד"ר דוכן וישעיהו קרניאל (מייסד הלשכה בזכרון יעקב) נבחרו ל"שרי המשקים".

פיליפ קלוצניק אשר עמד בראש ארגון בני ברית, הקים בשנות ה-50 ביחד עם עובד בן עמי את "החברה לפיתוח אשדוד" על מנת לבנות תוכנית להקמת עיר חדשה בשם אשדוד. החברה קיבלה את קרקעות העיר אשדוד ללא תמורה כספית אלא תמורת התחייבות החברה להשקיע בפיתוח העיר ולבנות בה מפעלים, בתי חולים, בתי מלון, בתי ספר ועוד. בשנת 1956 שר האוצר לוי אשכול נתן אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. בסוף שנת 1956 הקים נשיא ארגון בני ברית, פיליפ קלוצניק, עם עובד בן עמי את "חברת אשדוד בע"מ", שהיא חברת בת של "קבוצת בוני ערים בע"מ". בתוך הסכום הנ"ל הבטיחה חברת אשדוד כמיליארד לירות לבניית 60-65 אלף יחידות דיור, 150 מיליון לירות בבניית כבישים, תשתית מים חשמל ונטיעות ועוד וכ-80 מיליון למרכזי בידור ותיירות. בפועל היו תלונות רבות שההבטחות בכתב של החברה לפיתוח אשדוד להשקעות בעיר לא קוימו - החברה השקיעה פחות משני מיליון לירות בכבישים (שגם אותם הייתה מחויבת לבצע עבור דייריה בחוזה מכירת הדירות). השדרות הראשיות בעיר אשדוד נקראו, לפי בקשת פיליפ קלוצניק, על שם בני ברית.

ב-1963 נחנך בית בני ברית בתל אביב, בפינת הרחובות קפלן ולסקוב. האולם שבו הושכר לשם עריכת שמחות. עקב חובות, הועבר הבניין ב-2008 לידי העירייה, וזו הרסה אותו ב-2018.

מתחילת שנות ה-70 נכנס ארגון הנוער הישראלי "נוער לנוער" תחת חסותו של BBYO, דבר אשר בא לידי ביטוי במימון, שיתוף פעולה מקצועי וכן השתתפות הדדית של בני נוער משני הארגונים במשלחות בינלאומיות בישראל, בארצות הברית ובאירופה. בני ברית בישראל הוא מוסד ציבורי ועמותה רשומה והוא מונה מעל 3600 חברים. משרדי הלשכה נמצאים בתל אביב. המוסד מקבל תקציבים ממשרדי הממשלה כגון משרד הרווחה, משרד חינוך ומשרד הבריאות. תמיכה חלקית מגיעה מארגון נשים בארצות הברית (Jewish Women International) וכן מחברים וידידים של המוסד.

בבני ברית גם לשכות דו לשוניות, בעיקר כאלה שהביאו איתן את מסורת המעורבות של ארגון בני ברית בארץ מוצאן. ישנן לשכות דוברות צרפתית, אנגלית, ספרדית, הונגרית, רומנית ועוד. לשכות אלה מקלות על ההתערות של העולים החדשים בארץ ומקיימות קשר עם יהודי התפוצות בארץ מוצאן.

בשנים 1986–1998 כיהנה כנשיאת המסדר פנינה בור (3 קדנציות רצופות). בתקופה זו הוקמו עשרות לשכות חדשות ברחבי הארץ וגדלה מעורבות הארגון בחיי החברה בישראל בצורה משמעותית, בוצע גיוס תרומות נרחב מנדבנים וחוזקו הקשרים עם בני ברית ברחבי העולם. כיום נשיא בני ברית בישראל הוא דניאל גרץ.

חברים נוספים בארגון בני ברית ישראל

פרופסורים

רבנים

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Berman. Aaron. Nazism, the Jews and American Zionism. Wayne State University Press. Detroit. 1990.
  • Feingold, Henry L. A Time for Searching: Entering the Mainstream, 1920 - 1945. The Johns Hopkins University Press. Baltimore. 1992.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בני ברית

הערות שוליים

  1. ^ Sara A. Zimmerman‏, “Men of Honour and Honesty”: Connections Between Jews and - Freemasons in Early America, אוניברסיטת פנסילבניה
  2. ^ Jonathan Sarna‏, ‏Halacha According to Bnai Brith
  3. ^ "our Home, our Palestine; we have no other ambition than to prosper in this land of our adoption, to whose growth - material, social and intellectual - we have contributed out share. . ."
  4. ^ מושבה על שם בני ברית, דבר, 23 באוקטובר 1936
  5. ^ מושבה על שם הרב הרצוג, דבר, 29 בדצמבר 1942
  6. ^ יורי ילון, ‏כתב "ישראל היום" דן לביא זכה בפרס מצויינות של מרכז "בני ברית", באתר ישראל היום, 1 ביולי 2021
  7. ^ פוהורילס, יניב (2022-04-27). "מתחת לאף של הנאצים: היהודייה שחטפה 35 ילדים - והצילה את חייהם". Ynet. נבדק ב-2022-04-28.
  8. ^ נתן אפרתי, מלשון יחידים ללשון אומה, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34564781בני ברית

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בני_ברית&oldid=2160742"