מועצה אזורית עמק חפר

מועצה אזורית עמק חפר

מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	44
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	2
ראש המועצה	גלית שאול
תאריך ייסוד	1940
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	42,545 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	54
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.6% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	334 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	200
תחום שיפוט	127,420 דונם
- דירוג ארצי	29
(למפת נתניה מוגדלת)   מועצה אזורית עמק חפר בניין המועצה (למפת נתניה רגילה)   מועצה אזורית עמק חפר בניין המועצה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית עמק חפר בניין המועצה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית עמק חפר בניין המועצה 32°20′37″N 34°54′38″E
[הגדלת המפה] [הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	8 מתוך 10
- דירוג ארצי	32
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4651
- דירוג ארצי	33
לאום ודת   יהודים: 97.4%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.6% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 6.3% גילאי 5 - 9 8.4% גילאי 10 - 14 9.7% גילאי 15 - 19 10.6% גילאי 20 - 29 11.6% גילאי 30 - 44 15.7% גילאי 45 - 59 20.0% גילאי 60 - 64 3.9% גילאי 65 ומעלה 13.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 28 –  יסודיים 17 –  על-יסודיים 22 תלמידים 10,919  –  יסודי 4,750  –  על-יסודי 6,169 מספר כיתות 481 ממוצע תלמידים לכיתה 27.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית עמק חפר נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
www.hefer.org.il

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית באזור השרון של מחוז המרכז בישראל, השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם ואוכלוסייתה מונה למעלה מ-43,000 תושבים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק חפר 42,545 תושבים (מקום 54 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 83.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 15,073 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

היסטוריה

אדמות עמק חפר נקנו על ידי יהושע חנקין בשליחות קק"ל בשנת 1927, לאחר שיהודי ויניפג תרמו כמיליון דולר לצורך זה. עורך הדין הערבי עווני עבד אל-האדי סייע לחנקין ברכישת האדמות שהייתה כרוכה בפינוי אריסים ובמתן פיצוי, מחד גיסא, ומאידך גיסא, דרש מהנציב העליון לאסור על מכירת קרקעות ליהודים.

ראשיתה של המועצה בוועד גוש יישובי עמק חפר שייצג את יישובי עמק חפר ללא סמכויות מוניציפליות החל משנת 1934. הוועד עסק בעיקר בייצוג הגוש מול מוסדות הממשלה והועד הלאומי, פעילות נגד מלריה, סלילת דרכים וטיפול בנחל אלכסנדר. בתחילת שנת 1938, במסגרת פעילות ממשלת המנדט להקמת מועצות מקומיות ליישובים היהודיים, הוחל בדיונים על הקמת מועצה מקומית שתקיף את כלל יישובי עמק חפר, יוזמה ראשונה מסוגה אז בארץ ישראל. הדיונים התקדמו בעצלתיים ונסובו בין השאר על הסמכויות שיישארו בידי היישובים אל מול אלו שיוענקו למועצה המקומית, על רקע הצורות השונות של היישובים, קיבוצים, מושבים ומושבות וההשתייכויות שלהם לגופי התיישבות שונים. על פי הצעה שנדונה במרץ 1939, ענייני שמירה, בריאות ודרכים יהיו בידי המועצה, בעוד ענייני התיישבות, חינוך ובריאות יהיו בידי כל יישוב. במרץ 1940 הוקמה המועצה בה הוענקה זכות הצבעה לכל תושב מגיל 20 ומעלה המתגורר במקום מעל שישה חודשים, חידוש לעומת מועצות כפריות אחרות בהן זכות הצבעה הותנתה בבעלות על קרקע.

בדצמבר 1940 כללה המועצה 18 יישובים חקלאיים ו-4 יישובי פועלים שהשתרעו על שטח של 30,700 דונם והתגוררו בהם 4000 תושבים. בתחילת 1946 הוחלט עקרונית על צירוף אזור ואדי קובני שכלל אז המושב בית הלוי למועצת עמק חפר והדבר יצא אל הפועל באוקטובר 1947. לאחר הקמת המדינה, באוגוסט 1948 היו במועצה כ-1,300 יחידות משק, כ-900 במושבים ועוד כ-400 בקיבוצים. בדצמבר 1948 הוחלט לצרף אל המועצה עוד 55,000 דונם בהם היו היישובים הדרים, מרץ א, המעפיל וקאקון. באוגוסט 1950 הורחב שוב שטח המועצה ונספחו אליה יד חנה, גן יאשיה, חניאל, בורגתא, עולש ובארותיים.

תיעוד תולדות המועצה המקומית עמק חפר

במועצה המקומית עמק חפר פועלים לתיעוד תולדות המועצה ומייסדיה. הוקמו מרכז תיעוד, מוזיאון ומרכז מבקרים לצורך שימור תרבות תושבי המקום והנגשת המידע לציבור. במרכז התיעוד מפעילים בין היתר ארכיון לשימור של חומר תיעודי אודות המועצה. במרכז התיעוד מנגישים באופן מקוון מסמכים, ידיעות מן התקשורת, סרטים וספרות בתחום ההיסטוריה של המועצה האזורית.

במרכז האקדמי רופין פועל פרויקט בשם "סיפורי חיים" שבו מתעדים סטודנטים ללימודי מדעי ההתנהגות את סיפורי חייהם של ותיקי עמק חפר. בפרויקט זה הסטודנטים נפגשים עם קשישים במרכזי יום בעמק חפר ושומעים מהם על חייהם ואירועים משמעותיים הנוגעים לאזור.

ראשי המועצה

ראש המועצה הראשון היה חיים בן-צבי מכפר ויתקין שהיה ראש המועצה הראשון בארץ שעוד כיהן בראש הוועד של יישובי עמק חפר, והיה מעשרים החלוצים הראשונים בעמק. בן-צבי עמד בראש המועצה עד 1975, עם הפסקה במלחמת העולם השנייה בה התגייס לצבא הבריטי ולחם באיטליה, בתקופה זו כיהן כראש המועצה אהרון ברעם מעין החורש. בין 1975 ל-1995 עמד עמוס דגני מכפר ויתקין בראשות המועצה. דגני היה סגנו של בן-צבי והחליף אותו באמצע הקדנציה. דגני נבחר לראשונה בזכות עצמו בשנת 1977. נחום איצקוביץ' מגבעות זייד עמד בראש המועצה בין 1995 ל-2006. איצקוביץ' הביא תנופת פיתוח חדשה למועצה האזורית, תוך שמירה על אופיו הכפרי של האזור. איצקוביץ' חנך בעמק גן תעשייתי על שם חיים בן-צבי. איצקוביץ' התפטר מראשות המועצה עם מינויו למנכ"ל משרד התיירות. באוקטובר 2006 נכנס רני אידן ממכמורת לתפקיד ראש המועצה. הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת ללא מתמודדים מולו בינואר 2009.

בבחירות לראשות המועצה באוקטובר 2018 ניצחה ד"ר גלית שאול מחגלה את רני אידן ובכך הפכה לראש המועצה האישה הראשונה בתולדות העמק.

רבני המועצה הם הרב אליהו בניהו עמאר והרב יוסף קרסיק.

אזורים הגובלים במועצה האזורית עמק חפר

בדרום: נתניה, צומת השרון, כפר יונה ומועצה אזורית לב השרון.

בצפון: חדרה ויישובי המועצה האזורית מנשה.

במזרח: זמר וטולכרם.

במערב: הים התיכון.

יישובי המועצה האזורית עמק חפר

מספר	צורת היישוב	יישוב	שנת הקמה	אוכלוסייה
1	מושב	אביחיל	1932	1,391
2	מושב	אחיטוב	1951	1,105
3	מושב	אלישיב	1933	715
4	מושב	אמץ	1949	860
5	מושב	בארותיים	1949	1,179
6	מושב	בורגתא	1949	1,153
7	קיבוץ	בחן	1954	1,147
8	מושב	בית הלוי	1945	834
9	מושב	בית חרות	1933	918
10	מושב	בית ינאי	1933	378
11	מושב	בית יצחק	1940	2,134
12	מושב	ביתן אהרון	1936	167
13	יישוב קהילתי	בת חן	1967	407
14	יישוב קהילתי	בת חפר	1996	5,159
15	מושב	גאולי תימן	1948	357
16	קיבוץ	גבעת חיים איחוד	1952	1,198
17	קיבוץ	גבעת חיים מאוחד	1932	1,064
18	מושב	גבעת שפירא	1958	423
19	מושב	גן יאשיה	1949	1,040
20	מושב	הדר עם	1933	686
21	קיבוץ	המעפיל	1945	870
22	קיבוץ	העוגן	1947	965
23	מושב	חבצלת השרון	1935	474
24	מושב	חגלה	1933	864
25	יישוב קהילתי	חופית	1955	815
26	מושב	חיבת ציון	1933	875
27	מושב	חניאל	1950	916
28	מושב	חרב לאת	1947	940
29	יישוב קהילתי	יד חנה	1950	1,009
30	מושב	כפר הרא"ה	1933	1,438
31	מושב	כפר ויתקין	1933	1,998
32	מושב	כפר חיים	1933	629
33	מושב	כפר ידידיה	1935	749
34	מושב	כפר מונאש	1946	913
35	מושב	מכמורת	1945	1,506
36	קיבוץ	מעברות	1933	997
37	קיבוץ	משמר השרון	1933	627
38	מושב	עולש	1949	1,192
39	קיבוץ	עין החורש	1931	874
40	יישוב קהילתי	צוקי ים	1956	296
41	יישוב קהילתי	שושנת העמקים	1951	489

ראו גם

• פארק תעשיות עמק חפר
• עמק חפר

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית עמק חפר
• אתר המועצה

• פרופיל מועצה אזורית עמק חפר נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• עמק חפר (ישראל : מועצה אזורית), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39004311מועצה אזורית עמק חפר