תחום השיפוט של רעננה הוא על שטח של 14,878 דונם. היא הוקמה ב-1922 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936,[4][5] והוכרזה כעיר בשנת 1982. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
רחוב אחד העם הוא אחד מששת הרחובות הראשונים שנסללו במושבה הצעירה לאחר סלילת הרחוב הראשי, רחוב אחוזהמראה רעננה בשנת 1950 לערך
ביולי 1912 הוקמה בניו יורק חברת "אחוזה א' ניו-יורק", חברה יהודית אמריקנית להתיישבות בארץ ישראל, אשר על שמה נקרא הרחוב הראשי בעיר. בשנת 1920 הגיעו לארץ שני באי-כוח של החברה, יהודה לייב קזן (קסין) והמהנדס ישעיהו ירחע. השניים תרו בארץ ישראל במשך כשמונה חודשים אחר שטח האדמה המתאים ביותר להקמת מושבה חקלאית. לבסוף מצאו שטח מתאים בקרבת כפר סבא.
בתיווכו של חנקין, האגודה רכשה אדמות מהכפר חירבת עזון ובשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב, בבוקר 2 באפריל 1922 עזבו שתי עגלות עמוסות בציוד רב מתל אביב הקטנה (רחוב לילינבלום פינת רחוב הרצל) לשטח המושבה. תשעת המתיישבים הראשונים הלכו ברגל מאחורי העגלות. ירחע מונה כמנהל המושבה מטעם "אחוזה", וחילק לאנשים את תפקידיהם הראשונים. שני פועלים הלכו לגזום ענפי אקליפטוס מחורשה בכפר סבא לבניית סוכה שתשמש כמטבח וחדר אוכל.
בימים הראשונים עסקו המתיישבים בחפירת באר מים, לאחר כשבועיים של חפירה נמצאו מים בעומק של 38 מטר.
ירחע הסתייע בשני שועלים ששימשו כקוונים ובמכונת מדידה שהביא עמו מארצות הברית לצורך מדידת הקרקע וחלוקתה לחלקות בנות כ-50 דונם כל אחת.
בראשיתה הוקמה רעננה כמושבה חקלאית. גידולי טבק ומשק החלב היו הענפים החקלאיים העיקריים שעליהם התבססו המתיישבים הראשונים. הכניסה לענף ההדרים, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, הייתה נקודת ציון בהתפתחותה של רעננה. לאחר מלחמת העולם השנייה ענף ההדרים התאושש ממשבר קשה והמשיך להיות הענף המוביל ברעננה במשך שנים רבות.[6]
מייסדיה בארצות הברית הציעו לקרוא לה רענניה וכך נקראה בראשית ימיה.[7]
שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו אנגלית ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "רעננה". השם שאב השראה משיר השירים:
בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כיום כבית העירייה וב-2008 אף עבר שיפוץ ושימור מקיף. המימון לבנייתו בא מתרומות ששלחו חברי אגודת "אחוזה א' ניו-יורק". בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים. הרחוב הראשי היה כבר אז רחוב אחוזה. הוא חצה את המושבה והיה ציר תנועה לכוון הרצליה ממערב וכפר סבא ממזרח. מרחוב אחוזה יצאו שלושה רחובות לכיוון צפון: "אחד העם", "עקיבא" ו"בורוכוב", ושלושה רחובות לכיוון דרום: "רמב"ם", "יהודה הלוי" ו"הרצל". לאורך רחובות אלו חולקו המגרשים למגורים ולחקלאות בין חברי המושבה, רחובות אלו קיימים עד היום.
בשנים הראשונות של המושבה לא נבנה בה בית כנסת, והמניינים הראשונים התקיימו בה החל משנת 1925 בחדרי תפילה, תחילה בצריף פרטי ולאחר מכן בבית העם. החל מתחילת שנות השלושים הוקמו בה מבנים ייעודיים לבתי כנסת, ובשנת 2017 נמנו ברעננה 80 בתי כנסת.[8]
נושא הביטחון ליווה את המושבה רעננה מראשיתה. בעיקר חששו מהשבט הבדואי אבו קישק שאוהליו שכנו מדרום לרעננה. עם הכפר הערבי חירבת עזון, ששכן מצפון למושבה, הייתה בדרך כלל שכנות טובה. בשנת 1928 הוקם ברעננה סניף ההגנה ובפרוץ מאורעות 36–39 כבר היו כ-300 חברים בשורותיו.
בעקבות הבחירות שנערכו ב־26 ביולי 1931 נבחר ברוך אוסטרובסקי כראש המועצה הראשון של רעננה, והמשיך לכהן בתפקידו גם כשרעננה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1936 על ידי השלטון הבריטי.
בשנת 1937 הוקמה ברעננה יחידת גפירים שהייתה כפופה למשטרה הבריטית.
באמצע שנות ה-30 הניח אוסטרובסקי את היסודות והתשתית להכנסת בתי חרושת למושבה רעננה. בסוף שנות ה-40 יזם את הקמת אזור התעשייה ופעל רבות לבניית מפעלי התעשייה הראשונים כחלק ממגמה של יצירת מקומות תעסוקה לעולים החדשים ולתושבי המושבה.
במהלך מלחמת העצמאות החלו תושבי הכפר הערבי חירבת עזון ששכן צפונית למושבה להתפנות מיזמתם כבר בדצמבר 1947. לאחר קום המדינה, במאי 1948, עזבו שאר הערבים שנותרו בכפר, בתיו נהרסו, ואדמותיו סופחו מאוחר יותר לשטח העיר. בשלהי שנות ה-80 הוקם על חורבותיו הקאנטרי קלאב העירוני וחלק מאזור התעשייה.
בשנת 1951 הוקמה מצפון למושבה מעברתכפר נחמן, בה שוכנו כ-3,000 עולים.[9][10] בשנת 1957 התמזגה המעברה עם המועצה המקומית של המושבה, ועד 1964 עברו בהדרגה תושבי המעברה לדיור קבע ברעננה עצמה, בהרצליה וברמת גן.[10]
שני כבישים מהירים עוברים צמוד לעיר, כביש 4 ממזרח וכביש 531 מדרום.
רחובה הראשי של העיר, רחוב אחוזה, הוא כיום חלק מכביש 541, אחד מצירי הרוחב החשובים בשרון הדרומי המקשר בין צירי האורך הארציים – כביש 2, נתיבי איילון וכביש 4.
את שירות האוטובוסים העירוני וכן קווים לרחבי גוש דן והשרון מפעילה חברת מטרופולין. בעיר קיימים שני מסופי תחבורה ציבורית גדולים האחד הוא מסוף צומת רעננה על הגבול שבין רעננה לכפר סבא, ובו עוברת תנועה בינעירונית רבה, והשני הוא מסוף לב הפארק בקצה המערבי של העיר, המשמש בעיקר קווים עירוניים של הרצליה.
הסעת המונים
בעבר, כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, תוכנן להעביר ברחוב אחוזה קו רכבת קלה – "הקו הצהוב". בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של הקו, כקו מזין לקו האדום, היוצא מבני ברק לצפון תל אביב, רמת השרון, הרצליה ושתי שלוחות לרעננה וכפר סבא, אורכו המתוכנן אז היה כ-26 ק"מ, עם 48 תחנות.[14] התכנון המפורט של הקו אושר ב-2010.[15] בתוכנית זו, משיקולי תקציב, פוצל הקו לשנים, בצפון – ברעננה וכפר סבא, כקו מערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) שקיבל את השם "הקו הוורוד" ואילו שאר התוואי כרכבת קלה "הקו הצהוב". בשנת 2014, נאלצה חברת נת"ע להכריז על הקפאת הפרויקט עקב סירובו של ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי, להנפיק אישורי בנייה לפרויקט. בילסקי שנבחר לתפקידו באוקטובר 2013 התנגד לתוואי הקו שעובר ברחוב אחוזה ברעננה.[16]
רמת החינוך ברעננה נחשבת לאחת הגבוהות מבין הערים בארץ ובעיר ישנה מסגרת לילדים מחוננים וילדים בעלי בעיות שונות כגון אוטיזם. נכון לשנת 2008 רעננה היא העיר השנייה בישראל באחוז הזכאים לתעודת בגרות וממוקמת במקום השביעי באחוז ההשקעה בחינוך לתלמיד מסך התקציב העירוני השנתי.[17]
בשנת 2018 זכתה עיריית רעננה בפרס החינוך היישובי בשנת ה-70 למדינה.
במסגרת הפארק מופעל פרויקט "פארק חברים" אשר נבנה על ידי בית איזי שפירא מתרומות. במקום מתקנים המיועדים לילדים עם קשיי נגישות. כמו כן מתקיימות במקום פעילויות משותפות לילדי בית איזי שפירא ולילדים אחרים מרחבי העיר. בסמוך לפארק ניתן למצוא גם את אחוזת בית - דיור מוגן – דיור מוגן לגיל השלישי ואת קניון פארק מול.
אזורי תעשייה
בניין NICE באזור התעשייה רעננהמשרדי חברת Nvidia, יולי 2023
בסמוך לצומת רעננה, על שטח של 120 דונם, שוכנים משרדיהן של חברות היי-טק ותקשורת מובילות בישראל ובעולם, בהן אמדוקס, המשרדים הראשיים של מיקרוסופט ישראל.
העירייה מפעילה מינהלת עסקים כחלק מרצונה להקפיד על רמת שירות גבוהה הניתנת על ידי הרשות המקומית לתושבים ולבעלי העסקים בתחומה, להעמקת הקשר בינה ובין הגופים העסקיים והכלכליים הפועלים בה וזאת על ידי שמירה על תחזוקה שוטפת, מענה לפניות דרי הפארק ושמירה על הקשר עימם, פיתוח תשתיות, שילוט, גינון, פיקוח ואבטחה ואף שיווק, ארגון כנסים ויזמות.
עץ ההדר – מסמל את חשיבות החקלאות לכלכלת המושבה, בזמנים בהם הייתה מוקפת פרדסים.
מגדל מים המתנשא מעל לבריכה – מסמל את שלוש בארות המים והמגדלים מעליהם, שעומדים עד היום על תילם: אחד במרכז העיר, בקרבת משרדי העירייה, השני ברחוב בית השואבה, במערב העיר והשלישי ברחוב הרב אפרים, במזרח העיר.
מעל שם העיר נראים גגות וארובות של מפעלים המסמלים את חשיבות התעשייה לעיר.
הסמל עוצב ב-1963 בידי ישעיהו בן-יליד, בן המושבה. ב-1989 נעשו שיפורים בסמל.
ישראל
.JPG)
ערך מורחב – פארק רעננה
אופסטרלנד, הולנד (מ־1963)
בראמשה, גרמניה (מ־1978)
בולון-ביאנקור, צרפת (מ־1994)
ורונה, איטליה (מ־1998)
טאינאן, טאיוואן (מ־1999)
אטלנטה, ארצות הברית (מ־2001)
פוזנן, פולין (מ־2010)
ריו דה ז'ניירו, ברזיל (מ־2021)[19]
רחוב אחוזה, 2010
רעננה, 1964, ברקע בתי כפר סבא
גן אורי גורדון
אנדרטה לבני רעננה שנפלו במערכות ישראל ברחבת בית הנוער
רחוב אחוזה ממזרח למערב, למעלה משמאל בניינים ברחוב רמב"ם
צילום מהאוויר של פארק רעננה
פרחים ברחובות רעננה
מגדל המים ברעננה מקרוב
רעננה ממעוף ציפור: שעון מרכז אל-רם, רחוב אחוזה ובית הכנסת הגדול
ערך מילוני בוויקימילון: רעננה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעננה
אתר האינטרנט הרשמי של רעננה
סרט תדמית פארק מסחר ותעשייה רעננה, סרטון באתר יוטיוב
רעננה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
דניאל שמיל, משרד התחבורה מאשים: ראש עיריית רעננה בלם את פרויקט הסעת ההמונים בשרון; כ"ץ: "סיכמנו עם ראש עיריית רעננה הקודם שנקדם את כביש 531 תמורת קידום הקו הוורוד. ראש העיר החדש מסרב לעשות את חלקו", באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2014
