היידלברג
 | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 באדן-וירטמברג |
| ראש העיר | אקרט וורצנר |
| שטח | 108.83 קמ"ר |
| גובה | 114 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 145,311 (2007) |
| קואורדינטות | 49°24′44″N 8°42′36″E / 49.4122222222222°N 8.71°E |
| http://www.heidelberg.de | |
היידלברג (בגרמנית: Heidelberg (מידע • עזרה)) היא עיר בת כ-149,000 תושבים (נכון ל-2011) במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. בעיר שוכנת האוניברסיטה העתיקה בגרמניה ומכוני מחקר חשובים. היידלברג מהווה מוקד משיכה לתיירים, בשל הסביבה ההררית שהיא שוכנת בה, העיר העתיקה שלה שהשתמרה היטב ולא ניזוקה באופן משמעותי במלחמת העולם השנייה ובשל הדימוי הרומנטי שלה.
גאוגרפיה
היידלברג ממוקמת בפינה הצפון-מערבית של מדינת באדן-וירטמברג, כ-15 קילומטרים מהגבול עם הסה מצפון וכ-15 קילומטרים מהגבול עם ריינלנד-פפאלץ ממערב. העיר נמצאת כ-80 ק"מ דרומית לפרנקפורט וכ-120 ק"מ צפונית-מזרחית משטוטגרט. היידלברג מרכיבה יחד עם מנהיים ולודוויגסהאפן וסביבתן את האזור המטרופוליטני ריין-נקר.
העיר שוכנת לגדות נהר הנקר, יובלו של הריין, בסביבה בה הנקר עוזב את אזור אודנוולד (Odenwald) ההררי ונכנס לעמק הריין. שטח העיר הוא כ-109 ק"מ, אך חלק גדול ממנו מיוער ומאוכלס בדלילות. העיר יושבת ברובה בעמק (גובה של כ-114 מ') והיא מוקפת בהרים - הר ההייליגנברג (Heiligenberg) מצפון לעיר (גובהו 445 מ') והקניגשטול (568 מ',Königstuhl) והגייזברג מדרום (375,Gaisberg).
העיר מחולקת ל-14 שכונות (ראו מפה), כאשר העיר העתיקה ומרבית שכונות העיר החדשה נמצאות בצד הדרומי של הנהר, ורק כמה שכונות נמצאות מצפון לנהר.
אקלים
היידלברג שוכנת במקום יחסית מוגן והאקלים בה מתון למדי. הסביבה ההררית בה היא שוכנת מספקת תנאים טובים ליצירת עננים ולכן נהנית היידלברג מכמות משקעים גדולה יחסית של למעלה מ-700 מ"מ לשנה.
| אקלים בהיידלברג | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 3 | 6 | 11 | 15 | 19 | 23 | 25 | 25 | 21 | 15 | 8 | 4 | 14.6 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -2 | -1 | 2 | 4 | 9 | 12 | 14 | 13 | 11 | 7 | 2 | -1 | 5.8 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 47.5 | 46.5 | 51.2 | 56.1 | 78.0 | 77.4 | 73.7 | 66.5 | 56.7 | 54.9 | 61.2 | 57.1 | 726.1 |
| מקור: טמפרטורות מאתר weather.com [1], משקעים מאתר השירות המטאורולוגי הגרמני [2] | |||||||||||||
היסטוריה
במאה הראשונה לספירה הרומאים הקימו גשר ומחנה צבאי מצפון לנקר. סביב מחנה זה התפתחה גם התיישבות אזרחית. עקב לחץ של שבט האלמאנים נסוגו הרומאים לאחר שנת 260 אל מעבר לריין. אזור היידלברג המשיך להיות מיושב גם במאות השנים הבאות, אך הידוע עליו מועט. בשנת 506 נכבש האזור בידי כלוביס הראשון, מלך הפרנקים ותושביו נוצרו. על פי קודקס לורש מספר כפרים (Neuenheim, Handschuhsheim, Rohrbach, Wieblingen, Bergheim) היו קיימים באזור בו נמצאים היום רובעי העיר המודרנית, כבר במאה השמינית, מאות שנים לפני הקמת העיר היידלברג עצמה. בשנת 870 הוקם מנזר על ההייליגנברג. מנזר נוסף הוקם בשנת 1130 לרגלי ההר.
היידלברג בימי הביניים
האזכור הראשון של היידלברג (כ-Heidelberch) הוא ברשומות משנת 1196, כך שסביר להניח שהעיר הוקמה במהלך המאה ה-12. היידלברג הייתה באותה תקופה תחת שליטת בישופות וורמס וכללה מבצר על מורדות הקניגשטול[1] וכפריר באזור בו נמצאת כיום ה-Peterskirsche (כנסיית פטר, הכנסייה העתיקה ביותר בהיידלברג). במאה ה-13 כבר הייתה קיימת טירה במקום בו נמצאת כיום טירת היידלברג. במהלך מאה זו התפתחה היידלברג והשתרעה על החלק המזרחי של העיר העתיקה (עד לאזור סמטת הGrabengasse במערב). העיר הוקפה חומה ונבנה גשר על הנקר.
בשנת 1225 עברה היידלברג לשליטת רוזנות הפלטינט שעל הריין. לרוזני הפפאלץ לא היה מקום משכן קבוע, והיידלברג שימשה כאחד ממקומות המשכן שלהם החל במאה ה-13. בשנת 1356 קיבלו רוזני הפפאלץ מעמד של נסיך בוחר וכך הפכה היידלברג לאחת הערים החשובות ברייך הגרמני.
בשנת 1386, הוקמה אוניברסיטת היידלברג ביוזמת הנסיך הבוחר רופרכט הראשון, על שמו (בין היתר) קרויה האוניברסיטה. הייתה זו האוניברסיטה השלישית ברחבי האימפריה ה"קדושה", לאחר אוניברסיטאות פראג ווינה. לימים הפכה אוניברסיטת היידלברג לאחת האוניברסיטאות הנודעות והחשובות באירופה. האוניברסיטה מלאה תפקיד חשוב בהתפתחות זרמים ותנועות שונות (הומניזם, רומנטיקה, הרפורמציה הפרוטסטנטית).
הקמת האוניברסיטה תרמה להתפתחות העיר, שטח העיר הוכפל ובסוף המאה ה-14 היא השתרעה כבר על כל אזור העיר העתיקה של ימינו. בין היתר, התחילה בשנת 1398 בניית כנסיית "רוח הקודש" (Heiliggeistkirche), הכנסייה הגדולה ביותר בהיידלברג. בנייתה ארכה למעלה ממאה שנה והסתיימה ב-1515.
העת החדשה
הרפורמציה הפרוטסטנטית התפשטה באזורי דרום-מערב גרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-16, והתקבלה באופן רשמי על ידי הנסיך הבוחר אוטו היינריך (Ottheinrich, 1556-9). יורשיו נטו אל הקלוויניזם והיידלברג הפכה למרכז של זרם זה.
לקראת סוף המאה ה-16 נבנו בעיר מבנים רבים בסגנון הרנסאנס (רובם נהרסו במלחמת תשע השנים). הטירה הורחבה והפכה מטירה ימי-ביניימית למקום משכן מודרני. היידלברג המשיכה לפרוח גם בתחילת תקופת שלטונו של פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ (1610-1623), אך גורלה השתנה עם תחילת מלחמת שלושים השנה. פרידריך החמישי היה ממנהיגי האיחוד הפרוטסטנטי ובשל כך סבלה היידלברג קשות בתקופת המלחמה (כשלושה רבעים מן התושבים נהרגו במלחמה). בשנת 1622 נכבשה העיר בידי המצביא הקתולי הרוזן טילי, אשר בזז את העיר והעביר את אוסף הספרים יקר הערך, ספריית פאלאטינה Bibliotheca Palatina כמתנה לאפיפיור. היידלברג עברה לשליטת מקסימיליאן הראשון, הנסיך הבוחר מבוואריה אשר שלט בה עד לסוף המלחמה (למעט תקופה קצרה בה נכבשה היידלברג בידי השוודים). בסיום המלחמה הוחזרה היידלברג לידי רוזני הפפאלץ, אשר כוחם ירד משמעותית.
בשנת 1685 נפטר קארל השני, רוזן הפפאלץ, ללא יורשים. מאורע זה היה מהגורמים לפריצת מלחמת תשע השנים, במהלכה נכבשה היידלברג פעמיים בידי הצרפתים (בשנים 1688 ו-1693), ונחרבה כמעט כליל. העיר נבנתה מחדש בסגנון הבארוק בסיום המלחמה, אך הטירה שוקמה באופן חלקי בלבד. היידלברג שוקמה באופן חלקי בלבד.
הנסיך הבוחר קארל השלישי פיליפ, שהיה קתולי, הסתכסך עם תושבי היידלברג הפרוטסטנטים. בשל כך העביר הלה בשנת 1720 את חצרו מהיידלברג למנהיים, וכך איבדה היידלברג מחשיבותה הפוליטית. יורשו, קארל תאודור, בנה את ה"גשר הישן" (Alte Brücke). הוא אף ניסה לבנות מחדש את טירת היידלברג, אך העבודות הופסקו לאחר פגיעת ברק בשנת 1764, שנתפסה כ"אות משמים". הטירה עומדת בחורבנה החלקי עד לעצם היום הזה.
המאה ה-19
בשנת 1803 עברה היידלברג לשליטת מדינת באדן. קארל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן (1771-1811), ארגן מחדש את אוניברסיטת היידלברג, הפך אותה למוסד במימון המדינה והחזיר אותה לגדולתה. במהלך המאה ה-19 לימדו בהיידלברג מלומדים בעלי שם רבים (בין היתר: הפילוסוף הגל, ההיסטוריון טרייצ'קה, הכימאי בונזן, והפיזיקאים הלמהולץ וגוסטב קירכהוף) שמשכו אליה סטודנטים רבים.
בתחילת המאה ה-19 הפכה היידלברג למרכז חשוב של תנועת הרומנטיקה בגרמניה. פעלו בה אמנים רבים והיא מוזכרת בשירים ובציורים רבים מתקופה זו.
ענף התיירות התפתח בהיידלברג בעיקר עם חיבורה לרשת הרכבות בשנת 1840, והפך לאחד הענפים הכלכליים החשובים בעיר. לאחר מלחמת צרפת פרוסיה עברה על היידלברג תהליך של צמיחה מהירה. מספר התושבים הכפיל את עצמו למעלה מפי 4, מכ-20,000 בשנת 1871 לכ-85,000 בשנת 1933, ונבנו שכונות חדשות. למרות ההתפתחות והצמיחה של העיר היא לא עברה תיעוש ניכר.
המאה ה-20
פרידריך אברט, הנשיא הראשון של רפובליקת ויימאר, היה בן היידלברג. חרף זאת, הייתה היידלברג מעוז של המפלגה הנאצית. בתקופת הנאצים, הועברו כשליש מחברי סגל האוניברסיטה מתפקידם, עקב יהדותם או מסיבות פוליטיות אחרות (עוד על יהודי היידלברג בתקופה הנאצית ראו להלן). העיר כמעט שלא ניזוקה במהלך מלחמת העולם השנייה.
העיר נתפסה בידי כוחות אמריקאים ב-30 במרץ 1945, לאחר שהכוחות הגרמנים נסוגו ממנה יום לפני כן ופוצצו את הגשרים על נהר הנקר (כולל את ה"גשר הישן"). לאחר סיום המלחמה הקימו האמריקאים בסיסים ומפקדות בהיידלברג. בסיסים אלו שימשו את הכוחות האמריקאים שהוצבו בגרמניה לאחר המלחמה ומאוחר יותר את כוחות נאט"ו.
דמוגרפיה
אוכלוסיית היידלברג מונה (נכון לסוף 2007) כ-145,000 נפשות, מהם כ-17% זרים. בעיר אוכלוסיית סטודנטים גדולה (למעלה מ-30,000), רבים מהם זרים. כמו כן מתגוררים בעיר כ-20,000 אמריקאים, חיילים ואזרחים המועסקים על ידי צבא ארצות הברית, לו בסיסים בעיר וסביבתה.
התפתחות אוכלוסיית העיר על פי שנים מוצגת בטבלה שלהלן. הנתונים המסומנים ב¹ הינם על סמך מפקדים רשמיים, בעוד שהשאר מבוססים על הערכות שונות.
|
|
|
כלכלה
היידלברג אינה מרכז כלכלי או תעשייתי חשוב, אך היא מרכז לשירותים באזור. הענפים החשובים ביותר בתחום הכלכלי הם התיירות והחינוך. בהיידלברג כ-107,000 משרות מהן רבות (כשני שלישים) מאוישות על ידי יוממים. למעלה מ-%80 מן המשרות הן בענפי השירותים (כולל בתחומי החינוך השונים ובתחום התיירות) ופחות מ-20% בתחום התעשייה.
אוניברסיטת היידלברג והקליניקות שלה היא המעסיק הגדול ביותר בהיידלברג עם כ-15,000 משרות. תעשייה פעילה יחסית בהיידלברג היא תעשיית הדפוס (Heidelberger Druckmaschinen). במדרחוב ה-Haupstrasse שבעיר העתיקה, חנויות ובתי מסחר רבים והוא מהווה מרכז מסחרי לעיר וסביבתה.
חינוך ומחקר
היידלברג היא עיר אוניברסיטאית ובה מוסדות אקדמיים רבים וחשובים. היידלברג היא עיר סטודנטים מובהקת - כרבע מתושבי העיר סטודנטים, השיעור הגדול ביותר בגרמניה.
בעיר נמצאת אוניברסיטת היידלברג, אחת מהיוקרתיות והמבוקשות בגרמניה. האוניברסיטה, ששמה הרשמי הוא אוניברסיטת רופרכט-קרל היא האוניברסיטה העתיקה בגרמניה (נוסדה בשנת 1386). לאוניברסיטה, בה לומדים כ-27,000 סטודנטים, יש שני קמפוסים עיקריים ובנוסף מספר בניינים היסטוריים בעיר העתיקה. בנוסף לאוניברסיטת היידלברג, שוכנים בעיר גם סניפים של אוניברסיטאות נוספות, מוסדות נוספים להשכלה גבוהה ומכוני מחקר רבים. ביניהם ניתן למנות (לרשימה מלאה):
- מכללה להוראה (Pädagogische Hochschule Heidelberg) - אשר נוסדה בשנת 1904 ובה כ-4,000 סטודנטים.
- בית ספר גבוה ללימודי יהדות (Hochschule für Jüdische Studien).
- המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL - European Molecular Biology Laboratory) ממכוני המחקר הביולוגיים החשובים בעולם.
- מכון מקס פלאנק לפיזיקה גרעינית.
- מכון מקס פלאנק לאסטרונומיה שוכן על פסגת הקניגשטול.
- מכון מקס פלאנק למחקר רפואי.
- מכון מקס פלאנק למשפט השוואתי ציבורי ובינלאומי.
- המכון הגרמני לחקר הסרטן (Deutsches Krebsforschungszentrum (DKFZ))
אתרי העיר
היידלברג מהווה יעד תיירותי חשוב, וכ-3.5 מיליון תיירים מבקרים בה בשנה. היידלברג מהווה מוקד משיכה לתיירים ממספר סיבות:
- להיידלברג דימוי רומנטי שהונצח רבות בשירים ויצירות נוספות.
- היידלברג היא עיר קטנה ושלווה, יחסית לא מתועשת השוכנת בסביבה הררית ירוקה, עם אפשרויות רבות לפעילויות פנאי.
- העיר העתיקה של היידלברג כמעט שלא נפגעה במהלך מלחמת העולם השנייה[2], והיא שמורה היטב יחסית לערים אחרות בגרמניה. גם הטירה ההרוסה למחצה והאוניברסיטה העתיקה בעלת השם מהוות אטרקציות תיירותיות.
העיר העתיקה
העיר העתיקה של היידלברג, השוכנת בגדה הדרומית של הנקר, מלאה סמטאות צרות ומפותלות, חנויות אזוטריות, מסעדות, פאבים ומבנים עתיקים. רוב המבנים בעיר העתיקה הם מתחילת המאה ה-18 ונבנו בסגנון הבארוק. רבים מהם עשויים אבן חול אדומה, בדומה לטירה.
מספר אתרים הראויים לציון:
- הרחוב הראשי (Hauptstrasse) בעיר העתיקה, מהמדרחובים הארוכים באירופה - 1,600 מטרים. לאורך הרחוב בתי כלבו, חנויות ומסעדות רבות.
- הרחוב התחתי (Untere Strasse) בעיר העתיקה, מקביל לרחוב הראשי ובו ממוקמים עשרות פאבים ומועדוני סטודנטים.
- כיכר השוק (מסחר) (Marktplatz) הכיכר הראשית של העיר העתיקה. בכיכר שוכנים בית העירייה וכנסיית רוח הקודש (Heiliggeistkirche), הכנסייה הראשית של היידלברג.
- כנסיות נוספות - כנסיית פטר (Peterskirche) הכנסייה העתיקה ביותר בהיידלברג וכנסיית הישועים (Jesuitenkirche)
- כיכרות נוספים - כיכר החיטה (Kornmarkt) וכיכר האוניברסיטה (Universitätsplatz).
- כיכר ביסמרק - שוכנת בקצה המערבי של "הרחוב הראשי" (מחוץ לגבולות העיר העתיקה). הכיכר היא מרכז מסחרי ותחבורתי.
-
בניין העירייה -
רחוב בעיר העתיקה
הגשר הישן
הגשר הישן (Alte Brücke, שמו הרשמי הוא גשר קרל-תאודור) הוא אחד הגשרים העתיקים בגרמניה. גשר עץ היה קיים כבר במאה ה-13, אולם גשר האבן בצורתו הנוכחית נבנה רק ב-1788 ביוזמת הנסיך הבוחר קרל-תאודור. הגשר נהרס בשלהי מלחמת העולם השנייה ושוקם ונפתח מחדש בשנת 1947. אורך הגשר כ-200 מטר, רוחבו כ-7 מטר והוא משמש לתנועת הולכי רגל וכאתר תיירות.
-
מראה הגשר מכיוון העיר העתיקה -
הגשר הישן - צילום מטירת היידלברג
.JPG)
אוניברסיטת היידלברג
רוב הפקולטות של אוניברסיטת היידלברג ממוקמות כיום בפרברי העיר, אך ישנם עדיין כמה מבנים בעלי עניין בעיר העתיקה:
- בניין "האוניברסיטה הישנה" (Alte Universität) נבנה בין השנים 1712-28. ממוקם בכיכר האוניברסיטה (Universitätsplatz) שבמרכז העיר העתיקה. בבניין יש מוזיאון לתולדות האוניברסיטה וניתן לבקר באולמות ההרצאה הישנים.
- בניין "האוניברסיטה החדשה" (נחנך ב-1928)
- ספריית האוניברסיטה. בספרייה כ-2.5 מיליון ספרים, כולל כתבי יד עתיקים ונדירים.
- כלא הסטודנטים (Studentenkarzer) שהיה פעיל בין השנים 1712-1914 ובו נכלאו סטודנטים מפרי סדר. קירות הכלא מכוסים בגרפיטי שציירו ה"אסירים".
-
בניין האוניברסיטה הישנה -
אולם ההרצאות בבניין האוניברסיטה הישנה -
כלא הסטודנטים
טירת היידלברג
ערך מורחב – טירת היידלברג
הטירה ממוקמת על צלע ההר ממוקמת מעל העיר העתיקה. בטירה מספר מבנים, חלקם הרוסים למחצה, וכולם בעלי פאר רב וסגנון ארכיטקטוני עשיר. בטירה נמצא מוזיאון הרוקחות וכן מרתף יין בו נמצאת חבית בירה עצומה. כמו כן ניתן לבקר בגני הטירה. מן הטירה והגנים נשקף נוף של אלפי גגות רעפים אדומים בעיר העתיקה ושל גבעות ירוקות בגדת הנקר הצפונית. הטירה מחוברת בעזרת פוניקולר לפסגת הקניגשטול וכיכר השוק בעיר העתיקה.
-
הטירה, מבט מן העיר העתיקה -
החצר הפנימית של הטירה -
גני הטירה -
מבט מטירת היידלברג: מימין-גשר קרל, נהר נקר, בניין העירייה, הקתדרלה והאוניברסיטה -
ציור של הטירה והגנים (1620) -
חבית יין במרתף הטירה -
כתובת עברית בטירה: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו"
דרך הפילוסופים
דרך הפילוסופים (Philosophenweg) היא שביל המטפס על הגבעות שממול העיר העתיקה, בגדה הצפונית של הנקר. מן הדרך נשקף נוף העיר העתיקה, הטירה והקניגשטול.
-
נוף העיר העתיקה והטירה כפי שנשקף מדרך הפילוסופים -
"גן הפילוסופים" בדרך הפילוסופים
הקניגשטול
מפסגת הקניגשטול, שמדרום לעיר העתיקה, נשקף נוף מרהיב של העיר וסביבתה. באזור הקניגשטול מספר שבילי הליכה באזור ההררי והמיוער. הקניגשטול מחובר בעזרת פוניקולר לטירה ולעיר העתיקה.
יהדות היידלברג
יהודים גרו בהיידלברג ככל הנראה מסביבות אמצע המאה ה-13[3]. בתחילת המאה ה-14 כבר הייתה קיימת קהילה מסודרת עם בית כנסת ובית קברות. בתקופת המוות השחור הושמדה הקהילה אף הוקמה מחדש לאחר שנים ספורות על ידי מהגרים מערים אחרות. בשנת 1390 גירש הנסיך הבוחר רופרכט הראשון את היהודים מהיידלברג. בית הכנסת, בית הקברות ושאר נכסיהם הוענקו לאוניברסיטה.
עד לאמצע המאה ה-17 גרו יהודים בודדים בלבד בהיידלברג. בשנת 1660 עקרה להיידלברג משפחת אופנהיימר המפורסמת. יהודי החצר יוזף זיסקינד אופנהיימר נולד בהיידלברג בסוף המאה. במאה ה-18 כבר מנתה הקהילה כמה עשרות משפחות, ויהודים התקבלו כסטודנטים לאוניברסיטה. בתחילת המאה ה-19, לאחר סיפוח היידלברג לבאדן, קיבלו היהודים שוויון זכויות. עם זאת, סבלו היהודים בתקופת פרעות הפ הפ (1819). מספר היהודים גדל בצורה משמעותית במהלך המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 (עקב ריבוי טבעי והגירה ממזרח אירופה) והגיע לשיא של כ-1,400 בשנת 1925. יהודים רבים למדו או לימדו באוניברסיטת היידלברג. בין המפורסמים שבהם ניתן לציין את שאול טשרניחובסקי ואת יוסף קלוזנר.
בשנת 1933, ערב עליית הנאצים לשלטון התגוררו בהיידלברג כ-1,100 יהודים, אשר היו מעורים בכל תחומי החיים והכלכלה. לאחר עליית הנאצים לשלטון הועברו מתפקידם באוניברסיטה עשרות פרופסורים ממוצא יהודי. רוב יהודי היידלברג היגרו ממנה לפני השואה. בית הכנסת של הקהילה שנבנה ב-1878 נהרס בליל הבדולח. במקום בו עמד בית הכנסת יש כיום אתר הנצחה. במקום בו עמד ארון הקודש נמצאת אבן שיש עליה חקוק בעברית ובגרמנית כי "במקום הזה עמד בית הכנסת של ק"ק (קהילת קודש) היידלברג שנהרס על ידי אכזרים ב-10 בנובמבר 1938". ב-22 באוקטובר 1940 נשלחו למחנה המעצר גירס 281 יהודים (ומשם נשלחו רובם לאושוויץ), ו-111 לגטו טרזיינשטט באוגוסט 1942. כ-100 יהודים ניצלו בעזרת הכומר הרמן מאס.
הקהילה היהודית הוקמה מחדש לאחר השואה בידי ניצולי שואה ותושבי עבר של היידלברג, אליהם התווספו מאוחר יותר מהגרים מברית המועצות לשעבר וישראלים. הקהילה מונה כיום כמה מאות חברים ולהם בית כנסת אורתודוקסי ורפורמי.
בשנת 1979 הוקם בהיידלברג בית ספר גבוה ללימודי יהדות, בו לומדים (נכון ל-2007) כ-130 סטודנטים (יהודים ולא-יהודים).
ערים תאומות
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
להיידלברג מספר ערים תאומות ברחבי העולם:
קיימברידג', אנגליה מאז 1957
מונפלייה, צרפת מאז 1961
רחובות, ישראל מאז 1983
סימפרופול, אוקראינה מאז 1991- באוצן, סקסוניה מאז 1991
קומאמוטו, יפן מאז 1992
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היידלברג |
- האתר הרשמי של העיר
- האתר הרשמי של אוניברסיטת היידלברג
- יהודים באוניברסיטת היידלברג
- האתר הרשמי של בית הספר הגבוה ללימודי היהדות בהיידלברג (גרמנית ואנגלית)
- מידע על קהילת היידלברג ובתי הכנסת שלה עד השואה (גרמנית ואנגלית)
- מידע על קהילת היידלברג ובית הכנסת בהיידלברג לאחר השואה (בגרמנית)