ניו מקסיקו

ניו מקסיקו
New Mexico
	סמל ניו מקסיקו
כינוי	Land of Enchantment/Tierra de Encanto (ארץ הכישוף)
מדינה	ארצות הברית
מושל	מישל לואן גרישם (המפלגה הדמוקרטית)
בירת המדינה	סנטה פה
העיר הגדולה	אלבקרקי
שפה רשמית	אין (בפועל אנגלית)
תאריך ייסוד	6 בינואר 1912
סדר כניסה	47
שטח	315,194 קמ"ר (דירוג: 5)
‑ שטח ואחוז מים	607 קמ"ר 0.2%
גובה	1,735 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	פסגת וילר 4,014
‑ הנקודה הנמוכה	מאגר רד בלאף 879
אוכלוסייה	‏
‑ צפיפות	6.27 נפש לקמ"ר (דירוג: 45, 2010)
אזור זמן	UTC -7
	www.state.nm.us
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת ניו מקסיקו רגילה) סנטה פה אלבקרקי לאס קרוסס ריו ראנצ'ו רוזוול פרמינגטון כלוביס אלמוגורדו מערות קרלסבד תרבות צ'אקו א; ר; י; ז; ו; נ; ה; יו. קולורדו א. טקסס מקסיקו ניו מקסיקו

ניו מקסיקו (באנגלית: New Mexico, בספרדית: Nuevo México) היא מדינה בדרום-מערב ארצות הברית.

ניו מקסיקו היא המדינה החמישית בגודל שטחהּ בארצות הברית, אחרי אלסקה, טקסס, קליפורניה ומונטנה. במהלך ההיסטוריה התגוררו בה אינדיאנים, שלטה בה האימפריה הספרדית, והמדינה הייתה פרובינציה של מקסיקו וטריטוריה של ארצות הברית. במדינה אחוז התושבים ממוצא היספני הגדול ביותר מבין מדינות ארצות הברית, ועל כן הן אנגלית והן ספרדית הן השפות הרשמיות של המדינה. נכון ל-2010 ההערכות הן שבאזור ה-30% מתושבי המדינה דוברי ספרדית.

היסטוריה

אינדיאנים של הפואבלו

באזור ניו מקסיקו התגוררו אינדיאנים החל מהתקופה הפרה היסטורית. העושר של האדמה והמשאבים הרבים שנמצאו באזור אפשרו התיישבות במקום לאורך השנים. באזור סנטה פה התגלו במערות שרידי התיישבות פרה היסטורית. במערות באזור הרי סאנדיה התגלו השרידים הקדומים ביותר להתיישבות אדם בצפון אמריקה. במאה ה-11 בנו אנשי הפואבלו התיישבויות גדולות באזור הריו גראנדה.

במאה ה-16 פגשו הספרדים בהגיעם לעולם החדש את אנשי הפואבלו. שמעם הגיע לאוזניו של קבסה דה ואקה, ספרדי שהגיע לחופי מקסיקו לאחר שספינתו נטרפה, והחל לחקור את האזור בין השנים 1528–1536. הספרדים חשבו שהתיישבויות הפואבלו הן שבע ערי הזהב - ערי הזהב האגדתיות של מקסיקו, ושלחו את הקונקיסטאדור פרנסיסקו וסקס דה קורונדו על מנת למצוא את הערים. בשנת 1540 הגיע דה קורונדו למקום. יחסו הרע לאינדיאנים המקומיים הביא לחיכוכים רבים ולעוינות רבה.

הכיבוש הספרדי

בשנת 1598 יסד חואן דה אונייטה את העיר סן חואן בעמק נהר הריו גראנדה. אונייטה חקר את האזור ופתח את "הדרך המלכותית" - אל קאמינו ריאל - המקשרת לאורך 1,100 קילומטר בין המושבה (לימים בניו מקסיקו המודרנית) לשאר מלכות המשנה של ספרד החדשה. אונייטה היה המושל הראשון של סנטה פה דה נואבה מחיקו. האינדיאנים המקומיים בפואבלו אקומה מרדו כנגדו אולם הוכנעו.

בשנת 1609 ייסד מושל הפרובינציה פדרו דה פרלטה את סנטה פה לרגלי הרי סנגרה דה כריסטו כבירת המושבה. סנטה פה מהווה למעשה עיר הבירה העתיקה ביותר בארצות הברית. ארמון המושל בעיר נבנה בשנת 1610. מיסיונרים רבים הגיעו לאזור וניסו לנצר את האינדיאנים המקוריים בלא הצלחה רבה. בשנת 1676 מרדו האינדיאנים משבט האפאצ'י, ובשנת 1680 מרדו אינדיאנים המתגוררים בפואבלו ואף הצליחו לגרש את המתיישבים הספרדיים מצפון ניו מקסיקו לזמן קצר - עד מתקפתו של דייגו דה וארגס סאפטה בשנת 1692.

עם שובם של הספרדים לאזור ייסדו בשנת 1706 את העיר אלבקרקי.

פרובינציה מקסיקנית

בעקבות מלחמת העצמאות המקסיקנית בין השנים 1810–1821, הפכה ניו מקסיקו לפרובינציה של מקסיקו. השלטונות הספרדיים אסרו על התיישבות של מתיישבים מארצות הברית באזור, ועל סוחרים מארצות הברית מלסחור במדינה. מאוחר יותר שינו השלטונות המקסיקניים המקומיים את גישתם ואיפשרו לסוחרים להגיע דרך "דרך סנטה פה".

טריטוריה של ארצות הברית

בשנת 1846, במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, כבש הגנרל האמריקני סטיבן קירני את סנטה פה בלא כל התנגדות מצד החיילים המקסיקנים. קירני הכריז על השטח כעל טריטוריה אמריקאית. במסגרת הסכם גואדלופה אידלגו משנת 1848 נאלצה מקסיקו לוותר על כל השטח המהווה היום את דרום-מערב ארצות הברית.

פשרת 1850 עצרה את הפיכת הטריטוריה למדינה, על פי הפשרה טריטוריית ניו מקסיקו הפכה לשטח בשלטון פדרלי, שכלל את קולורדו, אריזונה וניו מקסיקו. סנטה פה הוכרזה רשמית כבירת הטריטוריה בשנת 1851.

ארצות הברית רכשה את חלקה הדרומי של המדינה במסגרת רכישת גדסדן מ-1853 (רכישה זו כללה גם את חלקה הדרומי של אריזונה).

במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית כבשו כוחות הקונפדרציה מטקסס את דרומה של הטריטוריה והקימו על שטח זה ודרום אריזונה את טריטוריית אריזונה כחלק מהקונפדרציה. כוחות האיחוד כבשו מחדש את הטריטוריה בשנת 1862. קיט קרסון ארגן את גדוד המתנדבים של ניו מקסיקו, אשר נלחם הן כנגד השבטים האינדיאנים (האפאצ'י, הנאוואחו והקומאנצ'י) והן כנגד כוחות הקונפדרציה. כוחות האיחוד נחלו ניצחון גדול בקרב מעבר גלורייטה.

בשנת 1863 הפכה טריטוריית אריזונה לטריטוריה נפרדת.

בשנת 1875 הגיעה מסילת סנטה פה לעיר לאמי, ובשנת 1880 הגיעה עד העיר סנטה פה. קישור הערים לרכבת איפשר את פיתוחן הכלכלי ואת פיתוחה של הטריטוריה כולה. המאבקים בין המתיישבים לבין שבטי האפאצ'י והנאוואחו האינדיאנים, נמשכו עד לכניעתו של הצ'יף האינדיאני ג'רונימו בשנת 1886.

מדינה של ארצות הברית

ב-6 בינואר 1912 קיבל הקונגרס את ניו מקסיקו כמדינה ה-47 של ארצות הברית. ב-14 בפברואר באותה שנה הפכה אריזונה למדינה ה-48 ובכך הסתיימה קבלתן של כל הטריטוריות היבשתיות של ארצות הברית לאיחוד.

בשנת 1943 בנתה ממשלת ארצות הברית את המעבדה הלאומית לוס אלמוס, ובמהלך מלחמת העולם השנייה פיתחה בה את פצצת האטום, אשר נוסתה לראשונה בניסוי טריניטי, באתר הניסויים וייט סנדס, ליד העיר אלאמוגודרו, ב-16 ביולי 1945.

התרסקות של עצם בלתי מזוהה ליד העיירה רוזוול בשנת 1947 הובילה לגל של שמועות לפיהן תפסה ממשלת ארצות הברית צלחת מעופפת וכן גופות של חוצנים.

ב-1949 נוסדו המעבדות הלאומיות סאנדיה, המבצעות מחקר גרעיני ומחקר ופיתוח של כלי נשק.

גאוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ניו מקסיקו גובלת במזרחה בטקסס ובאוקלהומה לאורך 5 הקילומטרים הצפוניים של קו אורך 103° מערב, בגבולה הדרומי של ניו מקסיקו היא גובלת בטקסס ועם המדינות המקסיקניות צ'יוואווה וסונורה. במערבה גובלת המדינה לאורך קו אורך 109° מערב עם אריזונה. בצפונה גובלת המדינה לאורך קו רוחב 37° צפון עם קולורדו. הפינה הצפון מערבית של ניו מקסיקו היא מפגש הגבולות של ניו מקסיקו, קולורדו, אריזונה ויוטה.

פני השטח של ניו מקסיקו משתנים ממדבריות שצבעם אדמדם, ערבות עשב והרים מכוסי שלג. חלקים מהמדינה מיוערים.

חלקים גדולים מהמדינה הם שמורות טבע, ובהם:

כ-8300 קמ"ר של המדינה נכללים במטווח הטילים וייט סנדס.

אקלים

האקלים במדינה ברובו צח אם כי קיימים אזורים יבשים ושטחה מכוסה ברובו בהרים ומדברים, רוב המישורים ההרריים נמצאים במזרח המדינה בצמוד לקולורדו וחולקות שטחים דומים כאשר לשתיהן יש מישורים הרריים, אגנים ואדמות מדבריות. הטמפרטורות השנתיות הממוצעות בקיץ יכולות להגיע ל-38 מעלות. הטמפרטורות הגבוהות הממוצעות במדינה נעה בחודש יולי סביב ה-36 מעלות, ובחודשים הקרים בין נובמבר למרץ להגיע בלילות אל מתחת לאפס. הטמפרטורות הגבוהות ביותר שנרשמו במדינה היו 50 מעלות ליד לובינג ביוני 1994, והנמוכות ביותר היו מינוס 50 ב-1951.

במדינה מנצלים שמים צלולים בצורה יוצאת דופן על מנת לצפות בכוכבים ובמדינה ישנם מספר עמדות תצפית מיוחדות שמביאות אליהן תיירים רבים.

ממשל ופוליטיקה

מושלת המדינה הנוכחית היא מישל לוהאן גרישם, והמשנה למושל הוא הווי מוראלס, שניהם חברי המפלגה הדמוקרטית. המושל וסגנו נבחרים אחת לארבע שנים. הם נבחרו לכהונתם בבחירות שהתקיימו ב-2018 ועתידים לכהן עד שנת 2023.

בית המחוקקים של המדינה כולל שני בתים - בית תחתון בו 70 חברים (47-23 לטובת הדמוקרטים), וסנאט בו 42 חברים(26-16 לטובת הדמוקרטים)

מרבית התושבים תומכים במפלגה הדמוקרטית, 50% מבעלי זכות הבחירה חברים במפלגה הדמוקרטית, 33% מבעלי זכות הבחירה רשומים במפלגה הרפובליקנית ו-17% מהמצביעים אינם חברי מפלגה.

מאז הקמת מדינת ניו מקסיקו, הצביעו תמיד התושבים עבור המועמד שזכה לבסוף בבחירות (למעט שלוש מערכות בחירות - בשנת 1976 הוענקו קולות האלקטורים של המדינה לג'רלד פורד על פני הזוכה ג'ימי קרטר, בשנת 2000 זכה במדינה אל גור ברוב של 366 קולות על פני ג'ורג' ווקר בוש ובשנת 2016 זכתה הילרי קלינטון על פני דונלד טראמפ.) עם זאת, ניו מקסיקו נחשבת בבחירות למדינה מתנדנדת.

רוב הדמוקרטים במדינה יושבים בעיקר באזור סנטה פה, בעוד בדרום ובמזרח תומכים בעיקר ברפובליקנים.

למדינה 5 אלקטורים בבחירות לנשיאות ארצות הברית, הסנאטורים המייצגים את ניו מקסיקו הם טום יודול ומרטין היינריך, שניהם חברי המפלגה הדמוקרטית.

ניו מקסיקו היא המדינה ה-15 בארצות הברית שביטלה את עונש המוות כשהעבירה חוק בשנת 2009 לביטולו אם כי לא למפרע.

כלכלה

המשרד למחקרים כלכליים^[1] העריך כי התוצר המדינתי הגולמי של ניו מקסיקו בשנת 2003 היה 57 מיליארד דולר אמריקאי. ההכנסה הממוצעת לנפש בשנת 2003 הייתה $24,995 - המקום ה-48 מבין 50 מדינות ארצות הברית.

מוצרי החקלאות העיקריים במדינה הם מוצרי חלב וגידול עדרי בקר וצאן.

ישנם ניסיונות של גידולים חקלאיים בשטחי המדינה היבשים, אולם אלה מוגבלים. במדינה מגדלים בעיקר פלפלי צ'ילי, פקאנים, חציר ודורה, וכן ירקות כגון בצלים, תפוחי אדמה, צנוברים ושעועית.

באזור אלבקרקי מגדלים עצי אורן לתעשיות הרהיטים.

מרבית הכנסות המדינה מקורן בניצול המינרלים במדינה ובמכרות. האינדיאנים נהגו לכרות במדינה טורקיז וכסף. כיום נכרים במדינה עפרות אורניום ועפרות מגנזיום, אשלג, מלח, פרליט, עפרות נחושת, בריליום וכן יש במדינה כמויות קטנות של גז טבעי, נפט ופחם.

מוצרי התעשייה המיוצרים במדינה (בעיקר באזור אלבקרקי) הם מוצרי חשמל, מוצרי זיקוק נפט, מוצרי דפוס, וכן מוצרי חמר (כלי חרס).

הממשל הפדרלי מעסיק רבע מהעובדים במדינה, בעיקר בתעשיות צבאיות. במדינה מספר בסיסים של חיל האוויר, וכן מצויות במדינה מעבדות לוס אלמוס, המעבדות הלאומיות סאנדיה בבסיס חיל האוויר קירטלנד דרומית לאלבקרקי, ובאתר ניסויי הטילים וייט סנדס מבצע הצבא ניסויים בטילים.

המספר הרב של אתרי בריאות ונופש באזור אלבקרקי, מביא תיירים רבים למדינה - בעיקר תיירות בריאות, המגיעה לאוויר המדברי הנקי.

דמוגרפיה

היספנים ממוצא המתיישבים הספרדים נמצאים ברוב חלקי המדינה, אך בעיקר בצפון המדינה, צפון מזרחה ובמרכזה. מקסיקנים מתגוררים בעיקר בדרום המדינה. אינדיאנים מרוכזים בעיקר בצפון מערב המדינה. השבטים הנאוואחו והפואבלו הם העיקריים ומהווים את מרבית האוכלוסייה. בניו מקסיקו מספר ההיספנים הגדול מכל מדינה אחרת בארצות הברית, ומספר האינדיאנים השני בגודלו מכל המדינות.

בניו מקסיקו אחוז הקתולים הגבוה ביותר מכל מדינות מערב ארצות הברית. כמו כן, בדומה למדינות מערב ארצות הברית האחרות, במדינה מספר רב, העולה על הממוצע, של אנשים הרואים עצמם כחסרי דת.

קבוצות דתיות בניו מקסיקו^[2]
נוצרים
פרוטסטנטים אוונגליסטים	23%
פרוטסטנטים אחרים	15%
קתולים	34%
מורמונים	2%
נוצרים אחרים	1%
דתות אחרות
בודהיסטים	1%
אחר	3%
חסרי סיווג דתי	21%

קבוצות גזעיות בניו מקסיקו^[3]
היספאנים	46.3%
לבנים לא-היספאנים	40.5%
אמריקאים ילידים	9.5%
שחורים	2.1%
אסייתים	1.4%
מעורב	3.7%

קבוצות מוצא אתני בניו מקסיקו^[4]
גרמנים	9.6%
אירים	7.6%
אנגלים	7.3%
אמריקאים	3.6%
צרפתים	2.5%
איטלקים	2.5%

שפות מדוברות בניו מקסיקו^[4]
אנגלית	63.5%
ספרדית	29.3%
אחר	7.2%

הערים הגדולות

הערים הגדולות בניו מקסיקו (נתוני 2013)^[5]
דירוג	שם העיר	אוכלוסייה	חלק ממטרופולין
1	אלבקרקי	556,495	אלבקרקי
2	לאס קרוסס	101,324	לאס קרוסס
3	ריו ראנצ'ו	91,956	אלבקרקי
4	סנטה פה	69,976	סנטה פה
5	רוזוול	48,611

המטרופולינים הגדולים בניו מקסיקו (נתוני 2014)^[6]
דירוג	שם המטרופולין	אוכלוסייה	מיקום
1	אלבקרקי	904,587	צפון ניו מקסיקו
2	לאס קרוסס	213,676	דרום ניו מקסיקו
3	סנטה פה	148,164	צפון ניו מקסיקו
4	פרמינגטון	123,785	צפון ניו מקסיקו

תרבות

בניו מקסיקו מתגוררת (נכון לשנת 1990) אוכלוסייה של 134,000 אינדיאנים, ועל כן המדינה מהווה מרכז לשימור התרבות האינדיאנית. האפאצ'י והיוט מתגוררים בשמורות במדינה. שמורת שבט הנאוואחו ששטחה הכולל כ־65,000 קמ"ר, הנמצאת ליד גבול המדינה עם אריזונה, היא השמורה הגדולה בארצות הברית. אינדיאני הפואבלו המגדלים מזון בשיטות חקלאות פרהיסטוריות, מתגוררים בפואבלואים ברחבי המדינה.

למעלה משליש מתושבי המדינה הם ממוצא היספני - ומקורם במתיישבים הספרדים, או במהגרים ממקסיקו. לפחות שליש מהתושבים מדברים בעגה ייחודית של השפה הספרדית, הנקראת "ספרדית ניו מקסיקנית". דיאלקט זה התפתח בשל ניתוקם של המתיישבים הספרדים באזור זה, ומקורו בניב של ספרדית מתקופת ימי הביניים המאוחרים, המשלב בתוכו מילים שמקורן אינדיאני, וכן מילים ממקור אנגלי.

באלבוקרקי נערך אירוע פייסטת הכדורים הפורחים הבינלאומית של אלבוקרקי. בעיר יש גם את מוזיאון ניו מקסיקו להיסטוריה של הטבע והמדע ומרכז התרבות הלאומי ההיספני.

בסנטה פה מתגוררת קהילת אמנים גדולה, והמוזיאונים שבמדינה מציגים אמנות ספרדית קולוניאלית, אמנות טקסית של הנאבאחו, ואמנות אינדיאנית מודרנית, המשפיעות זו על זו. המוזיאון מציג את עבודותיה של ג'ורג'יה אוקיף שהתגוררה במדינה. בסנטה פה יש בית אופרה ידוע.

אזכורים בתרבות הפופולרית

הסופר ד. ה. לורנס התגורר בטאוס.
סדרות הטלוויזיה שובר שורות וסמוך על סול מתרחשות בניו מקסיקו.

השכלה

מכללות ואוניברסיטאות

בנוסף, נמצאת במדינה המעבדה הלאומית לוס אלמוס.

סמלי המדינה

סמלי מדינת ניו מקסיקו
דגל	סמל	מוטו	כינוי
דגל ניו מקסיקו Flag of New Mexico	סמל ניו מקסיקו Seal of New Mexico
		"הוא צומח כפי שהוא הולך" "Crescit eundo"	"ארץ הקסם" "Land of Enchantment"
עץ	פרח	ציפור	חיה
אורן דו-מחטי Two-needle piñon	יוקה Yucca flower	קוקייה רצנית Roadrunner	דוב שחור אמריקני American black bear