יחסי אוסטריה–ישראל
| יחסי אוסטריה–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| אוסטריה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 83,871 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 9,112,345 | 10,137,533 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 521,642 | 540,380 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 57,246 | 53,305 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| ניקולאוס לוטרוטי | מרדכי רודגולד |
.jpg)
בין מדינת ישראל והרפובליקה של אוסטריה קיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, וכן שיתוף פעולה ידידותי בנושאים שונים, הקשורים לשתי המדינות. עם זאת, ביחסי שתי המדינות לאורך השנים התרחשו עליות ומורדות, כאשר האירועים המרכזיים שפגעו ביחסים ההדדיים היו כהונתו של קורט ולדהיים כנשיא אוסטריה בין השנים 1986–1992, וכן עליית כוחה של מפלגת החירות האוסטרית בראשות מנהיגה יורג היידר, החל מראשית שנות ה-2000.
נכון לשנת 2021, לאוסטריה שגרירות ברמת גן ו-3 קונסוליות כבוד (באילת, בחיפה ובירושלים). במקביל יש לישראל שגרירות בווינה.
היסטוריה
כינון היחסים
אוסטריה הפעילה קונסוליה בירושלים מ־1847 ועד 1938, עם הפסקה בין 1920 ל־1927[1].
ישראל מינתה את ד"ר דניאל קורט לוין כנציגה לאוסטריה בשנת 1948, והוא הוכר על ידי שלטונות הכיבוש האמריקאים כמוסמך להוציא ויזות. שר החוץ של אוסטריה אמר שארצו תסכים למנות נציג בתל אביב, אך אינה יכולה להכיר בישראל כל עוד היא תחת כיבוש.[2]
אוסטריה הכירה דה פקטו בישראל ב-15 במרץ 1949,[3] לאחר מסע שתדלנות מצד ישראל. עניין זה עורר פולמוס בישראל, בשל החלק שלקחה אוסטריה בשואה.[4][5] בתחילת 1950 היה לוין בדרגת קונסול משנה באוסטריה, ואוסטריה מינתה את ד"ר פריץ הארטל, איש תנועת ההתנגדות הצרפתית ואוהד ישראל, לקונסול אוסטריה בישראל ונפתחה קונסוליה אוסטרית בתל אביב.[6] עם השנים היחסים עם אוסטריה התמסדו והקונסול הישראלי, אריה אשל, מילא את כל הפעילויות הדיפלומטיות, הגם שנחשב לקונסול ולא לשגריר.[7][8] במרץ 1953 ביקר השר יוסף בורג בווינה,[9] ובספטמבר 1954 ביקרה משלחת של הכנסת באוסטריה.[10] בין לבין התקיים משא ומתן בין המדינות על פיצויים.[11] לאחר שהושג הסכם פיצויים, ביולי 1955,[12] ביקשה אוסטריה להדק את היחסים בין המדינות.[13] ב-1959 הועלו היחסים לרמת שגרירות.[14]
במאה ה-20
במהלך שנות המלחמה הקרה, שימשה אוסטריה כתחנת מעבר ליהודים אשר ברחו מברית המועצות ומדינות מזרח אירופה בדרכם לישראל[15] ולמדינות המערב. על רקע זה התקיים שיתוף פעולה חשאי בין שתי המדינות.
בינואר 1970 נחתמה האמנה למניעת כפל מס בין אוסטריה לבין ישראל בחתימתם של השגריר הישראלי זאב שק ושל המנהל הכללי במשרד הכספים הפדרלי האוסטרי, יוזף המרשמידט.[16]
בשנות כהונתו של ברונו קרייסקי כקנצלר אוסטריה (1970–1983) בלט קרייסקי בהתבטאויותיו הפרו-ערביות, אולם במקביל, סייע להגירת היהודים מברית המועצות שחלקם פנו לעליה לישראל. דבר זה התקבל באופן שלילי במדינות ערב.[17] קרייסקי אף ניסה ליזום מתווה להסדר מדיני בין ישראל ומדינות ערב.
בספטמבר 1973 התחוללה "פרשת שנאו": מחבלים פלסטינים השתלטו על רכבת נוסעים שהובילה גם יהודים מברית המועצות אל מחנה מעבר באוסטריה, ממנו היו אמורים העולים להמשיך לישראל. קרייסקי נכנע לדרישת המחבלים והתחייב לסגור את המחנה.[18] ב-9 ביולי 1979 תקף אותו בגין על קשריו עם יאסר ערפאת, תוך רמיזה למוצאו היהודי של קרייסקי: "נתגבר על הערפאתים הנאצים וגם על משרתיהם, יהיה מוצאם אשר יהיה".[19]
היחסים בין שתי המדינות נפגעו בעקבות בחירתו של קורט ולדהיים, פוליטיקאי אוסטרי ולשעבר מזכ"ל האו"ם, כנשיא אוסטריה בשנת 1986, וזאת כתוצאה ממעורבותו של ולדהיים בפשעי מלחמה במהלך מלחמת העולם השנייה, במסגרת שירותו בוורמאכט. מעורבותו, אשר היוותה את הסיבה העיקרית לסיום תפקידו של ולדהיים כמזכ"ל האו"ם שנה קודם לכן, הפכה את הנשיא לאישיות בלתי רצויה ברבות ממדינות העולם, וביניהן ישראל. ב-11 ביוני 1986, בעת דיון בכנסת על עברו של ולדהיים, קרע חבר הכנסת מאיר כהנא את דגל אוסטריה על דוכן הנואמים.[20] עם זאת, גם בתקופה זו נמשך שיתוף הפעולה החשאי בנושא הפליטים היהודים מברית המועצות.
במאה ה-21
פגיעה נוספת ביחסים בין שתי המדינות התרחשה בפברואר 2000, לאחר שמפלגת החירות האוסטרית, מפלגת ימין קיצוני בראשותו של ירג היידר, הצטרפה לממשלה הקואליציונית האוסטרית. בעקבות הצטרפות זו ישראל החזירה את שגרירה באוסטריה לארץ.[21] היחסים לבסוף חודשו לאחר שיחות שהתנהלו בירושלים עם שר החוץ האוסטרי, בניטה פררו-ולדנר, ביולי 2003.[22]
בחודש מאי 2012 התרחשה תקרית דיפלומטית חמורה בין שתי המדינות, בשעה שבמסגרת ריאיון שהתקיים בכלי התקשורת האוסטרית, תקף שר ההגנה האוסטרי את שר החוץ הישראלי, אביגדור ליברמן, ואמר כי "חברות ליברמן בממשלה בלתי נסבלת".[23] במהלך הריאיון הביע גם שר ההגנה את התנגדותו לתקיפה ישראלית באיראן, והגדיר אותה "מהלך מיותר".[24]
במהלך חודש יוני 2013, החליטה ממשלת אוסטריה להחזיר את חייליה, אשר לוקחים חלק במשימת כוח השלום הבינלאומי בגולן. בתגובה הודיע משרד החוץ הישראלי כי הוא "מצר על ההחלטה".[25]
ב-26 בספטמבר 2016 דוריס בורס, נשיאת הפרלמנט האוסטרי, הגיעה לביקור רשמי במשכן הכנסת ונפגשה עם יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, ועם אגודת הידידות הבין פרלמנטרית של ישראל ואוסטריה בראשות חבר הכנסת עמיר פרץ.[26] בנובמבר חתמו שרי האוצר של המדינות, משה כחלון והאנס יורג שלינג, על אמנה חדשה למניעת כפל מס.[27][28]
בפברואר 2019 ביקר נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן בישראל ונפגש עם נשיא ישראל ראובן ריבלין. הוא הודה כי לאוסטריה אחריות משותפת לשואה וכי אוסטרים רבים היו בין מחולליה ואף אמר כי אוסטריה הודתה באחריותה המשותפת מאוחר מדי.[29]
במרץ 2021 ביקר קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ בישראל ונפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל, אוסטריה ודנמרק ישתפו פעולה בנושא מחלת הקורונה ויקימו תאגיד משותף להקמת מפעל מחקר, פיתוח וייצור חיסונים נגד מוטציות הקורונה.[30][31]
ב-17 במרץ 2021 ביקרו הנשיא ראובן ריבלין והרמטכ"ל אביב כוכבי בווינה, שם נפגשו עם נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן.[32]
ב-14 במאי 2021 במהלך מבצע שומר החומות, הביע קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ סולידריות עם ישראל, וכחלק מכך הונף דגל ישראל לצד דגל אוסטריה.[33] יום לאחר מכן, ב-15 במאי 2021, לאחר ירי רקטות לעבר אזור המרכז, הודיעה שגרירת אוסטריה, האנה ליקו, שאחת הרקטות נחתה בסמוך לשגרירות ולא היו נפגעים, ושהדבר חייב להיפסק.[34]
בינואר 2022 שר החוץ הישראלי יאיר לפיד הגיע לאוסטריה לביקור מיוחד לרגל יום השואה הבינלאומי במהלכו השתתף בטקסים במחנה מאוטהאוזן, בו נספה סבו של לפיד, ובאנדרטה לזכר השואה בווינה בנוכחות הנשיא האוסטרי ואן דר בלן, הקנצלר קארל נהאמר, שר החוץ אלכסנדר שלנברג, שר הפנים גרהרד קרנר וראש הקהילה היהודית במדינה אוסקר דויטש.[35] ביולי ביקר נהאמר בישראל, נפגש עם ראש הממשלה לפיד וחתם על הסכם לשותפות אסטרטגית בתחומים שונים.[36]
באוקטובר 2023, בעקבות טבח שבעה באוקטובר, ביקר קנצלר אוסטריה בישראל והביע סולדריות עם ישראל, ובנוסף הביע התנגדות נחרצת למעשי חמאס.[37] באותו החודש הייתה אוסטריה אחת מ-13 המדינות היחידות שהצביעו לצד ישראל נגד החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם הקוראת להפסקת אש הומניטרית במלחמה.
יחסים ביטחוניים
בשנת 1992 זכתה לראשונה חברת "תדיראן" הישראלית בחוזה עם צבא אוסטריה לאספקת מכשירי קשר[38]. עם זאת העסקה נתקלה בקשיים, עקב ביקורת פנימית בטענה שאוסטריה הנייטרלית אינה יכולה לרכוש נשק מישראל[38]. בשנת 2000 זכתה חברת "אלביט מערכות" בחוזה מטעם משרד ההגנה של אוסטריה לאספקת מערכות שליטה ובקרה לכלי ארטילריה של צבא אוסטריה. זמן קצר אחר כך רכשה "אלביט" את כל הפעילות הביטחונית של תאגיד "אלקטל" הצרפתי באוסטריה, שעסקה בעיקר פעילות פיתוח ושיווק של מערכות שליטה ובקרה לכוחות ארטילריה.[39] בשנת 2009 זכתה גם בחוזה לאספקת עמדות נשק 12.7 מ"מ לצבא אוסטריה.[40]
יחסים כלכליים
יחסי מסחר בין היישוב בארץ ישראל לאוסטריה החלו להתפתח בשנות ה-30 של המאה ה-20. הוקמה לשכת מסחר אוסטריה-ארץ ישראל[41], ואוסטריה השתתפה ביריד המזרח בתל אביב[42]. עיקר הסחר היה יצוא תעשייתי של אוסטריה ויבוא של הדרים[43]. הסחר הופסק בימי מלחמת העולם השנייה, אך חודש אחריו[44].
שיחות מסחריות בין מדינת ישראל ואוסטריה החלו באוגוסט 1949[45]. המסחר בין שתי המדינות התרחב בעקבות הסכם סחר שנחתם ב-7 במרץ 1958. ב-1963 נחתם הסכם תעופה בין המדינות וחברת "נתיבי אוויר אוסטריים" (אוסטריאן איירליינס) החלה להפעיל טיסות ישירות בין תל אביב לווינה[46]. הסכם תעופה הורחב ב-1969 והתיר לחברת אל על לבצע טיסות לניו יורק עם עצירת ביניים בווינה[47].
לקריאה נוספת
- יוסף גוברין, רישומים משליחותי כשגריר ישראל באוסטריה, סלובניה וסלובקיה, הוצאת מאגנס, 2016
קישורים חיצוניים
- אתר שגרירות אוסטריה בישראל
- אתר שגרירות ישראל באוסטריה
- מידע אודות יחסי הסחר בין ישראל ואוסטריה נכון לשנת 2008
ישראל, יחסי-חוץ, אוסטריה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ יהושע בן אריה, אוסטריה: ירידה ותמורות בפעילות, ירושלים החדשה בראשיתה, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשל"ט, עמ' 395–399, באתר "כותר"
- ↑ תוך שנה יועברו כל הנדחים מאוסטריה לארץ־ישראל, הצופה, 5 בספטמבר 1948
- ↑ אוסטריה הכירה דה־פקטו בישראל, קול העם, 16 במרץ 1949
- ↑ אוסטריה, דבר, 27 במרץ 1949
- ↑ בל תכיר ישראל באוסטריה, חרות, 2 בפברואר 1949
- ↑ קונסול אוסטרי לישראל, דבר, 15 בינואר 1950
- ↑ רח' קולין 19, מעריב, 24 באוגוסט 1951
- ↑ הקונסוליה הישראלית בווינה, הצופה, 12 בדצמבר 1952; המשך
- ↑ שר ישראלי מבקר בווינה, הצופה, 16 במרץ 1953
- ↑ חברי הכנסת בוועידה הבינ־פרלמנטארית בווינה, הצופה, 16 בספטמבר 1954
- ↑ ישראל מאוכזבת, על המשמר, 4 במרץ 1954
- ↑ פרטי הסכם הפיצויים עם אוסטריה, חרות, 21 ביולי 1955
- ↑ אוסטריה רוצה ביחסים דיפלומאטיים עם ישראל, הצופה, 23 באוקטובר 1955
- ↑ משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 106.
- ↑ דנים בבעיות הנדחים באוסטריה, הצופה, 10 במאי 1949
- ↑ אמנה בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה של אוסטריה בדבר מניעת מסי כפל לגבי מסים על הכנסה והון
- ↑ תום שגב, בין שני עולמות, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2006
- ↑ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, ז, 1, עמ' 369.
- ↑ תום שגב, המיליון השביעי, ז, 2, עמ' 377; עמ' 526, הערה 26.
- ↑ תום שגב, המיליון השביעי, עמ' 429.
- ↑ שגריר ישראל יוחזר מייד - אם היידר יכהן בממשלת אוסטריה, באתר גלובס, 4 בפברואר 2000
- ↑ יוסי מלמן, חודש הקשר הדיפלומטי המלא עם אוסטריה, באתר הארץ, 30 ביולי 2003
- ↑ ברק רביד, שר ההגנה האוסטרי: חברות ליברמן בממשלה בלתי נסבלת, באתר הארץ, 20 במאי 2012
- ↑ סוכנויות הידיעות, שר ההגנה האוסטרי תוקף: "אביגדור ליברמן הוא בלתי נסבל", באתר מאקו, 20 במאי 2012
- ↑ גילי כהן, אלי אשכנזי וג'קי חורי, בעקבות הלחימה בקוניטרה: אוסטריה מסיגה חייליה מכוח שמירת השלום בגולן, באתר הארץ, 6 ביוני 2013
- ↑ יו"ר הכנסת: נשמח לסייע לאוסטריה בתחום ההגירה; יו"ר פרלמנט אוסטריה: נקים צוות משותף, באתר הכנסת, 26 בספטמבר 2016.
- ↑ שר האוצר חתם עם מקבילו האוסטרי על אמנה למניעת כפל מס, באתר משרד האוצר, 29 בנובמבר 2016
- ↑ אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפלובליקה של אוסטריה בדבר מניעת כפל מס ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון
- ↑ נועה לנדאו, נשיא אוסטריה בישראל: "נושאים באחריות משותפת לשואה"; שרת החוץ התבקשה לא לבוא, באתר הארץ, 4 בפברואר 2019
- ↑ איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות, אוסטריה ודנמרק: נפתח עם ישראל חיסונים לווריאנטים, באתר ynet, 2 במרץ 2021
- ↑ שלמה ריזל, נתניהו בהצהרה עם קנצלר אוסטריה: "נקים קרן מחקר ופיתוח משותפת", באתר רדיו קול חי, 4 במרץ 2021
- ↑
יאיר קראוס, בליווי מטוסי קרב: ריבלין וכוכבי הגיעו לאוסטריה, בעיתון מקור ראשון, 17 במרץ 2021
- ↑ Kritik an Österreichs HaltungBundeskanzleramt in Wien hisst israelische Flagge, Kleine Zeitung, 14. Mai 2021
- ↑ A rocket exploded near the Austrian embassy in Israel, PledgeTimes, May 15th, 2021
- ↑ Berman, Lazar (2022-01-27). "Lapid pays respects to grandfather killed at Mauthausen camp; Austrians apologize". The Times of Israel (באנגלית). נבדק ב-2022-01-30.
- ↑ ראש הממשלה לפיד נפגש עם קנצלר אוסטריה קארל נהאמר, באתר GOV.IL
- ↑ איתמר אייכנר, מנהיגי צ'כיה ואוסטריה בישראל: "אנחנו אתכם עכשיו ולתמיד, תסמכו עלינו", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- ^ 38.0 38.1 שאול בן חיים, תדיראן זכתה במכרז למכירת מכשירי קשר לצבא האוסטרי, מעריב, 28 בינואר 1992
- ↑ דרור מרום, אלביט מערכות רכשה את הפעילות הביטחונית של אלקטל באוסטריה, באתר גלובס, 19 בינואר 2000
- ↑ יובל מ., אלביט מערכות תספק לצבא האוסטרי עמדות נשק בכ-25 מיליון יורו, באתר TheMarker, 18 במאי 2009
שרון ביידר, אלביט מערכות תספק לצבא האוסטרי עמדות נשק 12.7 מ"מ בהיקף כספי של כ-25 מליון אירו, באתר גלובס, 18 במאי 2009 - ↑ ד"ר וו. אקשטיין, ארץ־ישראל ואוסטריה, הארץ, 23 בינואר 1935
- ↑ יריד המזרח השביעי בתל־אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באפריל 1936
- ↑ סחר אוסטריה - ארץ־ישיאל, דבר, 24 בדצמבר 1936
- ↑ חלופיי סחורות עם אוסטריה, הארץ, 6 באוגוסט 1947
- ↑ שיחות מסחריות אוםטריה-ישראל יפתהו ב־30 לאוגוסט בווינה, הבוקר, 23 באוגוסט 1949
- ↑ אוסטריה – ישראל יחסי כלכלה ומסחר, הארץ, 23 במאי 1968
- ↑ ישראל ואוסטריה הרחיבו זכויות טיסה הדדיות, הארץ, 6 באפריל 1969
יחסי אוסטריה–ישראל41895265Q4825545