יחסי ברוניי–ישראל
| יחסי ברוניי–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| ברוניי | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 5,765 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 464,231 | 10,019,883 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 15,128 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 32,588 | 50,889 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין מדינת ישראל ואומת ברוניי, משכן השלום אין יחסים דיפלומטיים, אם כי בשנות ה-90 של המאה ה-20 נרשמו מגעים לא רשמיים ורופפים בין ישראל לברוניי עקב כינון יחסים דיפלומטיים בין ברוניי לארגון שחרור פלסטין.
היסטוריה
כמדינה מוסלמית, ברוניי לא כיננה יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל. בניגוד לשאר המדינות המוסלמיות באסיה, ישראל לא עודדה את ברוניי לכונן עמה יחסים דיפלומטיים. בשנים שלאחר קבלת עצמאותה של ברוניי העריכו בישראל כי ברוניי לא תנקוט אף לא צעד קטן לכינון יחסים כלשהם בין שתי המדינות לפני ששכנותיה, אינדונזיה ומלזיה יעשו כך[1].
ב-25 במאי 1994 ברוניי כיננה יחסים דיפלומטיים עם ארגון שחרור פלסטין. באותם ימים, ב-29 במאי נפגש שר החוץ וממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס עם שר החוץ של ברוניי, מוחמד בולקאיה בניו יורק לרגל העצרת הכללית של האומות המאוחדות[1].
בחודש נובמבר 1999 הגיע לביקור בישראל יועצו של סולטאן ברוניי, באגאיוקו באליק פאקולי, שכיהן כנשיא של חברת נפט גדולה בברוניי וכממונה על סוכנות ההשקעות הלאומית[2]. הוא הגיע לישראל לאחר שהוזמן לפורום המנכ"לים הישראלי. על פי היועץ, הסולטאן שלח אותו לכונן יחסים כלכליים עם ישראל, מה שלא הניב פרי[2].
כיום, לא ידוע על המשך כלשהו במגעים בין שתי המדינות.
לקריאה נוספת
- משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004
הערות שוליים
23195363יחסי ברוניי-ישראל