יחסי אוזבקיסטן–ישראל
| יחסי אוזבקיסטן–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| אוזבקיסטן | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 447,400 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 36,593,454 | 10,009,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 90,889 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,484 | 50,940 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| פרוזה מחמודובה | זהבית בן הלל |
בין מדינת ישראל לרפובליקת אוזבקיסטן מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1992. היחסים החלו באותה השנה לאחר נפילת מסך הברזל, כשישראל הכירה בעצמאותה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית וזו הכירה במדינת ישראל. לישראל שגרירות בטשקנט ולאוזבקיסטן שגרירות ברמת גן. שגרירת ישראל באוזבקיסטן מאז 2020 היא זהבית בן הלל[1]. שגרירת אוזבקיסטן בישראל משנת 2020 היא פרוזה מחמודובה[2]. קיים גם אתר הידידות הישראלית - אוזבקית בקריית גת.
היסטוריה
עם התפרקות ברית המועצות בדצמבר 1991 הכירה ישראל בעצמאותה של אוזבקיסטן. אוזבקיסטן מצידה הכירה גם בעצמאותה של מדינת ישראל. היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין שתי המדינות קיבלו גושפנקה ב-10 באפריל 1992[3], כשבחודש מאי באותה שנה נפתחה בטשקנט, בירת אוזבקיסטן, שגרירות ישראל. במקביל, אוזבקיסטן פתחה קונסוליה ברמת גן, ששודרגה בשנת 1997 למעמד שגרירות.
ביולי 1994 ערך שר החוץ שמעון פרס ביקור רשמי באוזבקיסטן[4]. בביקור זה נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי ההשקעות, התחבורה האווירית, התחבורה והתיירות. באפריל 1997 ביקר בישראל שר החוץ של אוזבקיסטן, אַבְּדִילְאָזִיז קמילוב[5]. במהלך ביקורו של קמילוב נחתמו הסכמים בתחומי התרבות, המדע והרפואה. הסכם בין ממשלת אוזבקיסטן לממשלת ישראל בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות נחתם ב-4 ביולי 1994 ונכנס לתוקף ב-31 בדצמבר 1995. לאחר החתימות על הסכמים אלו החל שיתוף פעולה גובר בתחום התיירות בין שתי המדינות[6].
ב-18 בדצמבר 1998 ביקר בישראל נשיא אוזבקיסטן, אסלאם קרימוב[7]. ביקור זה הביא לרמה חדשה את היחסים הבילטרליים בין המדינות. במהלך הביקור נחתמו שמונה הסכמים במישורים שונים, בהם אמנה למניעת כפל מס[8], ואף הוקמה ועדה לשיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות.
בשנת 2002, היקף הסחר בין המדינות הגיע לכ-53 מיליון דולר. ב-2007 חלה ירידה קלה במחזור הסחורות לכ-27 מיליון דולר, ובשנת 2008 עלה היקף הסחר לכ-40 מיליון דולר[6]. ב-2003 שיגרה אוזבקיסטן לישראל 79 משתלמים לקורסים שונים ובוצעו 12 שליחויות קצרות של מומחים ישראלים באוזבקיסטן[9]. לעומת זאת, ב-2004 השתתפו 137 משתלמים בקורסים בישראל, בוצעו עשרים שליחויות קצרות של מומחים ישראלים באוזבקיסטן ולשתי המדינות היו קורסים ומיזמים משותפים בתחומי החקלאות, הפיתוח הכלכלי-חברתי, הפיתוח הקהילתי והרפואה הציבורית[10].
ב-30 ביולי 2004 התפוצץ מחבל מתאבד בכניסה לשגרירות. בפיגוע נהרגו שני אנשי אבטחה מקומיים, ואנדרטה לזכרם הוצבה בסמוך למקום הרצחם. ב-13 במאי 2005 היה ניסיון נוסף לפגוע באמצעות טרור בשגרירות, אך המחבל נורה ונהרג בפעולה משותפת של השוטרים המקומיים וצוות האבטחה של השגרירות.
בשנת 2016, נבחרה משלחת ישראלית שמנתה כששה ישראלים לפקח על הבחירות שנערכו באותה שנה במדינה לנשיאות לאחר מותו של העריץ אסלאם קרימוב[11]. בין הנבחרים היה גם פרופסור אדוארד יעקובוב, נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון.
החל מ-2018, ישראלים יכולים להיכנס לאוזבקיסטן בלי ויזה, ולהפך.
יהדות אוזבקיסטן
ערך מורחב – יהדות אוזבקיסטן
יהדות אוזבקיסטן מורכבת מיהודים בוכרים ומיהודים אשכנזים שהגיעו אליה במהלך המאה ה-20. בשיאה מנתה הקהילה יותר מ-200,000 איש. בשנות ה-70 ובשנות ה-90 עלו רובם לישראל, ואחרים היגרו לארצות הברית ואירופה. בטשקנט שני בתי כנסת ובתי ספר של הקהילה היהודית.
הערות שוליים
- ^ מינויים לשירות החוץ, באתר משרד ראש הממשלה,19 ביולי 2020
- ^ מקור: https://www.93fm.co.il/radio/645954/
- ^ מדינות אשר אוזבקיסטן מקיימת איתן יחסים דיפלומטיים (ברוסית)
- ^ Peres Visits Uzbekistan, Turkmenistan, באתר JTA, 18 ביולי 1994
- ^ COOPERATION OF THE REPUBLIC OF UZBEKISTAN WITH NEAR EAST, MIDDLE EAST AND AFRICAN COUNTRIES - UZBEKISTAN-ISRAEL RELATIONS, באתר משרד החוץ של אוזבקיסטן
- ^ 6.0 6.1 [1]
- ^ פרויקטים בתחומים שונים בעבר ובהווה, באתר ברית יוצאי בוכרה
- ^ אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של אוזבקיסטן בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה ועל הון
- ^ שנתון המסמכים הרשמיים 2003, עמ' 370
- ^ שנתון המסמכים הרשמיים 2004, עמ' 247 - 248
- ^ ISRAELIS JOIN GROUP OF OBSERVERS TO MONITOR UZBEKISTAN ELECTION, באתר ג'רוזלם פוסט, 4 בדצמבר 2016
35917457יחסי אוזבקיסטן–ישראל