יחסי בוטסואנה–ישראל
| יחסי ישראל–בוצוואנה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | בוצוואנה |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי בוצוואנה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל לרפובליקת בוצוואנה. לישראל יש קשרים רשמיים עם בוצוואנה, אך אין לה שגרירות קבועה בה, וכך גם אין לבוצוואנה שגרירות בישראל. בין המדינות קיימים הסכמי שיתוף פעולה ברמה הממשלתית, וכן פעילות עסקית של המגזר הפרטי.
היסטוריה
עוד בטרם קיבלה את בוצוואנה את עצמאותה, בשנת 1966, באו ראשיה לישראל לדון בסיוע ובשיתופי פעולה עתידיים ביניהן. ישראל הצביעה באו"ם בעד עצמאותה של בוטסואנה, ומיד לאחר מכן נוסדו היחסים באופן רשמי. לאחר מלחמת יום הכיפורים ניתקה בוטסואנה, כרוב שכנותיה, את יחסיה עם ישראל[1], אולם מאז שנות ה-80 קיימה קשרים בלתי רשמיים עם ישראל.
היחסים בין המדינות שבו לקדמותם באופן רשמי בעת חתימת הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף בשנת 1993. בפברואר 2012 התמנה שגריר ישראל לאפריקה הדרומית שמקום מושבו בנמיביה דן שחם לנציגה הדיפלומטי הרשמי של ישראל בבוטסואנה השכנה[2].
קשרים אזרחיים
שש חברות יהלומנות ישראליות פעילות במחוז גאבורון שבבוטסואנה ומעסיקות כאלף אזרחים בוצוואנים במכרות יהלומים[3].
בדצמבר 2012 הוחלט באוניברסיטת בן-גוריון לתמוך בהקמת מוסד חדש בבוצוואנה, בשם "אוניברסיטת בוצואנה הבינלאומית למדע וטכנולוגיה". אוניברסיטת בן-גוריון תהיה אחראית על ההוראה ועל בניית יכולת המחקר של האוניברסיטה. סטודנטים מהמדינה האפריקנית יוזמנו לישראל כדי להשלים את לימודיהם לפני ההחזרה לבניית הצוות של האוניברסיטה. סטודנטים שיעברו הכשרה בישראל יוחזרו לבוצוואנה ויהוו את הצוות של האוניברסיטה המקומית[4].
בוצוואנה נלחמת בבעיית מדבור חמורה. ישראל הציעה כמודל למאבק בבעיה, פיתוחים טכנולוגיים בחקלאות ובהתפלה[5].
בוצוואנה היא אחת מחמש המדינות להן מתבצע עיקר הייצוא הישראלי באפריקה שמדרום לסהרה[6].
הערות שוליים
30872241יחסי בוטסואנה–ישראל