ידיעות עיריית תל אביב
 | |
| שער המהדורה השנייה של "ידיעות עיריית תל אביב", ספטמבר 1925 | |
| מו"ל | עיריית תל אביב-יפו |
|---|---|
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| תאריכי הופעה | 1921–1955 (כ־34 שנים) |
| מדינה | ישראל |
ידיעות עיריית תל אביב הוא עיתון רשמי של עיריית תל אביב אשר יצא לאור לראשונה בשנת 1921.
הקמת העיתון
בשנת 1921 הציעו חברי ועד תל אביב להוציא לאור עיתון עירוני שיעדכן את התושבים בהחלטות השונות שהתקבלו במוסדות העירוניים של העיר שהוקמו לאחר החלטתו של הנציב העליון הרברט סמואל להעניק לתל אביב מעמד עירוני נפרד משל יפו,[1] ומאז תפקדה כרשות נפרדת.
היה זה ניסיון ראשוני וחדשני של מוסד שלטוני עברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי להוציא לאור עיתון בשפה העברית. המהדורות הראשונות של העיתון כללו פרוטוקולים והחלטות של מועצת העיר והנהלתה. העיתון הכיל גם חומר רב על התפתחות העיר ומוסדותיה, על כלכלתה ועל מצבה המדיני ובכך הציג את חיי היישוב העברי בעיר תל אביב בשנים הללו.
ב-13 במרץ 1921 החל העיתון לצאת בגרסתו הראשונית, והיא כללה את החלטות האספה הכללית של שנת ה'תרפ"א, את תוכנן של ישיבות הוועד ודו"ח ישיבות משותפות של ועד תל אביב ושל מועצת העירייה. זו הוקמה לאחר הכרזתו של הרברט סמואל, והיו בה חברים נציגי השכונות, ומתוכם נבחר יושב ראש ההועד.
בעיתון היה מדור מיוחד אשר הציג את "השאלות והעובדות שעל הפרק"; למשל, הבטחת המים והאור לשכונות העיר, רישיון להקמת מרחצאות על חוף הים, הקמת השוק העירוני, הוצאת ספר לרגל עשור להקמתה של תל אביב, וכן מדור מיוחד שעסק בענייני התקציב.[2] בנוסף הכיל העיתון מדור מיוחד אשר פירט את קבלות הפנים והביקורים הרשמיים שהיו בתל אביב בשנה החולפת, וכן רשימת התקנות שהתגבשו והוגשו לשלטונות הבריטיים לקראת ההכרזה על תל אביב כמועצה מקומית. העיתון היה בפורמט A5, כלל 24 עמודים והופץ בכמה מאות עותקים.
העיתון יצא בגרסתו זאת בעוד ארבע מהדורות נוספות: המהדורה השנייה יצאה באוגוסט 1921 וכללה 26 עמודים, המהדורה השלישית יצאה לאור בספטמבר 1921 והכילה 25 עמודים. החוברת הרביעית במתכונת זו יצאה רק באוגוסט 1922, אבל הכילה מספר עמודים גדול יותר, כ-48 עמודים.
ארבע המהדורות נדפסו בבית הדפוס של א' איתן וס' שושני ביפו.[3] החל מאוגוסט 1922 הפסיק העיתון את פעולתו מאחר שמזכירות העירייה התקשתה להכין את החומרים לדפוס ולא נמצא אדם אשר יוכל לרכז את עריכת העיתון.
תקופת פעילותו השנייה
בשנת 1925 החליט מאיר דיזנגוף לחפש מועמד לעריכת העיתון על מנת שיוכל לחדש את פעילותו. לאחר חיפושים נבחר שמואל טשרנוביץ לתפקיד העורך, והעיתון חידש את פעילותו. לאחר ריכוז החומרים יצאה לאור המהדורה הראשונה תחת עריכתו של טשרנוביץ ב-1 בספטמבר 1925 (החמישית במספר) והיא הכילה כ-28 עמודים בגודל A3. העיתון הודפס בבית הדפוס השיתופי של "הפועל הצעיר", והופץ לראשונה למנויים בתשלום (חמישה גרושים מצריים למהדורה, בעבור 25 גרושים מצריים לתקופה של רבעון ובעבור 100 גרושים מצריים לשנה), ואף היו ניסיונות לשווקו להפצה לגורמים יהודים רשמיים בארץ ובחו"ל, לקהילות היהודיות בארצות הברית, בריטניה, ברית המועצות ועוד. בפתח הגיליון הוצג מאמר מערכת לא חתום שככל הנראה נכתב על ידי טשרנוביץ.
בניגוד למהדורות הקודמות אשר נהגו לפרסם החלטות יבשות של מועצת העירייה והנהלתה, במהדורה זאת פורסמו גם ידיעות עדכניות על היישוב העברי, פרסום אירועים שונים שנערכו בעיר, מסמכים שונים ואף מדור אשר ניתח את החלטותיה של מועצת העיר ונקרא "חומר לתולדות תל אביב מתוך זיכרון דברים וע"פ פרוטוקולים של אחוזת בית".
עוד הופיע במהדורה זאת מסמך בשם "הפרובלמטיקה של תל אביב" שהיה תזכיר שניסח ראש העיר דיזנגוף והוגש לממלא מקום הנציב העליון, הקולונל סטיוארט סיימס בעת ביקורו בתל אביב ב-3 ביולי 1925 בו הציג דיזנגוף את הבעיות איתן מתמודדים תושבי תל אביב אל מול האוכלוסייה הערבית, וכן את הפרעות והמאורעות שאירעו כלפי האוכלוסייה העברית בתקופה שבין 1921–1925.
החל מהמהדורה השנייה צורפו מדי פעם למהדורות חוברות מוסף אשר הוקדשו לנושאים שונים כמו "שאלת הבניין בתל אביב" אשר עסקה באופי תכנון הבנייה ותכנון האוכלוסייה בעיר וצורפה למהדורה השנייה של העיתון. החל מהמדורה התשיעית של העיתון החלו להופיע בו גם הודעות וכרוזים של העירייה והודעות של ראש העיר, למשל מודעה עירונית מספר 16 שקראה לתושבים למנוע בזבוז מים או מודעה 24 שעסקה בפרסום בדבר קביעת התכנון העירוני של "דרך יפו - פתח תקווה".[2]
החל מהמהדורה ה-12 של העיתון אשר ראתה אור ב-2 במאי 1925 הופיע גם שמו של דוד בלוך כעורך האחראי של העיתון והעירייה החלה להפיץ את העיתון לגורמים רבים בארץ ובחו"ל[4]
החל מהמהדורה ה-16 החל להופיע בעיתון מדור פרסומי אשר הכיל מודעות של חברות ופרטיים בעיסוקים שונים.[5]
עד שנת 1928 יצאו לאור סך הכל כ-24 מהדורות של העיתון, אך באותה שנה חלה טשרנוביץ והפצת העיתון נפסקה בפעם השנייה עד לשנת 1932.
החזרה לפעילות של העיתון
בשנת 1932, ולאחר הפסקת פעילותו של העיתון לארבע שנים בעקבות מחלתו של טשרנוביץ, החליטה הנהלת העירייה לחדש את פעילותו של העיתון והחלה לחפש מועמדים לתפקיד העורך.
ביוני 1932 מונתה ועדה ל"איוש עורך לידיעות העירייה" והיא החלה לראיין מועמדים שונים אשר פנו אליה בבקשה להתמנות לתפקיד. באותה התקופה המליץ הסופר חיים נחמן ביאליק לדיזנגוף למנות את הסופר א"ז בן ישי לתפקיד העורך.[6] דיזנגוף נפגש עם בן ישי והמליץ לו להגיש את מועמדותו לתפקיד. ב-25 באוגוסט הגיש בן ישי את מועמדותו לתפקיד באופן רשמי להנהלת העירייה[7] ובחודש ספטמבר אישרה הוועדה את מינויו של בן ישי לתפקיד העורך, בעיקר לאור המלצתו החמה של דיזנגוף .[8]
באוקטובר 1932, יצאה לאור המהדורה הראשונה בעריכתו של בן ישי. העיתון שינה את אופיו והחל לפרסם מאמרים קצרים בעניינים מנהליים שעמדו על הפרק, הרצאות כלליות במועצה העירונית, תמצית מקוצרת של ישיבות המועצה והחלטותיה, סקירה קצרה על עבודת הוועדות ועל עבודתן של מחלקות העירייה, פרסומים ממוסדות הנתמכים על ידי העירייה כמו מוזיאונים, ספריות וכו', עדכונים לגבי מצב התעשייה והמסחר בתל אביב, עדכונים על המתרחש במועצות ועיריות אחרות, חידושים ותיקונים בעיריות מתוקנות ברחבי העולם, פרסום סטטיסטיקות בדומה למפקד האוכלוסין המתקיים בימנו, תמצית מאמרים שהתפרסמו בעיתונות אחרת בארץ ובחו"ל בדבר העיתון או העיר תל אביב, פרסום חוקי עזר חדשים ופרסום קטעי עבר של העיר תל אביב. העיתון יצא לאור אחת לשבועיים או אחת לחודש כגיליון כפול, ומספורן של המהדורות אופס בכל תשרי - במהדורת ראש השנה.
הגרסה החדשה של העיתון קיבלה מעמד חשוב אצל ראשי העיר, בראש ובראשונה אצל דיזנגוף, והם ביקשו לראות בעיתון לא רק כלי ביטוי של תושבי תל אביב, אלא אף כלי ביטוי של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל תחת שלטון המנדט.
דיזנגוף התגייס לא אחת לקדם את העיתון, ואף פנה במכתבים לראשי עיריות ברחבי הארץ, מפעלים וארגונים בבקשה להעביר לעיתון ידיעות עדכניות, לחתום על מנוי לעיתון ולפרסם בו מודעות,[9] ולקהילות היהודיות בתפוצות בקריאה להימנות עם מנויי העיתון בעלות של דולר אמריקאי אחד לשנה .[10]
במהדורה הראשונה שהופקה באוקטובר 1932 פרסם דיזנגוף את ברכתו לרגל הוצאת המהדורה. הייתה זאת הפעם הראשונה בה פרסם דיזנגוף בעצמו מאמר בעיתון והוא, בעידודו של בן ישי פתח את הדלת לאנשי ההנהגה הספרותית, התרבותית, הכלכלית והמדינית לכתוב בעיתון. גם ראש העיר ישראל רוקח התגייס למען הפצת העיתון ובשנת 1938 פנה לשורה של חברות גדולות בתל אביב בבקשה שיפרסמו בעיתון העירייה.[11] לעיתים צורפו למהדורותיו הקבועות של העיתון חוברות זיכרון לתוספות מיוחדות לאירועים היסטוריים וחגיגיים, כך למשל בין היתר יצאה החוברת לרגל 25 שנותיה של תל אביב,[12] חוברת דיזנגוף למלאת 75 שנה להולדתו[13] וחוברת האבל לזכרו של דיזנגוף .[14]
בין השנים 1940–1943 בעקבות מלחמת העולם השנייה, היה מחסור בנייר אשר גרם לעיכובים שונים בהפצת העיתון כך שבמהלך תקופה זאת העיתון לא הופץ באופן סדיר, וכשהופץ הוא הופץ במתכונת מצומצמת.
כך למשל בפתח הגיליון הראשון של העיתון בשנת 1940 אשר הופץ רק בנובמבר, הסביר ראש העיר רוקח במאמר שפרסם כי מאז חידש העיתון את פעילותו ב-1932 גדלה האוכלוסייה מ-52 אלף איש ל-170 אלף, השטח העירוני גדל באלפי דונמים. הוא כתב במאמרו כי העיתון תיעד את התפתחותה של תל אביב והפך למעין אנציקלופדיה שוטפת של העיר ולספר הימים של ההולך ונעשה. הוא ציין כי על דפי העיתון נצררו למשמרת ולזיכרון חיי תל אביב על אורחותיהם וצלליהם בתקופה המכריעה ביותר. לכותב קורות העיר העברית, לחוקריה וללומדיה לא תהיה האפשרות לוותר על מקור חשוב מעין זה ולכן בוצע השינוי בתבניתו, הדפסתו על נייר פשוט וצמצום בתמונות.
בקשתו של בן ישי לשינוי שמו של העיתון
בשנת 1936, לרגל הוצאתה של המהדורה החגיגית שהופצה לכבוד השנה השביעית להוצאת העיתון (כשבמניין זה נספרו השנים בהן העיתון יצא לאור בעריכתו של טשרנוביץ), פנה בן ישי להנהלת העירייה וביקש לשנות את שם העיתון ל"העיר תל אביב". בן ישי טען במכתבו כי השם "ידיעות עיריית תל אביב" התאים לעיתון בשנת 1927, אך אינו מתאים לעיתון בעת הזאת מאחר שהעיתון התרחב גם בצורה וגם בתוכן. הוא טען שהשם ארוך וקשה לביטוי בעיקר לעולים חדשים. בנוסף טען בן ישי כי לא יעלה על הדעת מבחינה עברית יבואו שלוש סמיכויות בזו אחר זו, ידיעות - עיריית - תל אביב, ועל כן יש לכתוב "הידיעות של עיריית תל אביב" או לחלופין "ידיעות העירייה של תל אביב".[15] בקשתו של בן ישי לשינוי שמו של העיתון נדחתה, והוא נשא את שמו המקורי עד לסגירתו בשנת 1955.[16]
באוקטובר 1949 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על איחוד העיר יפו עם תל אביב, ואז הוספה לשם העיתון המילה "יפו", והוא נקרא "ידיעות עיריית תל אביב - יפו".
סגירת העיתון
לאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות מלחמת העצמאות והימים שלאחר קום המדינה, סבל העיתון מבעיות תקציביות. בן ישי קבל על צמצומים שנעשו בעיתון הן מבחינת תקציבים והן מבחינת כוח האדם. הוא הרבה להתלונן בפני ראש העירייה רוקח, ולאחר מינוי לתפקיד שר הפנים, בפני ראש העירייה חיים לבנון.
בין בן ישי ללבנון לא שררו יחסים חמים, בן ישי פנה במספר מכתבי תלונה לחיים לבנון אך לרוב בקשותיו לא נענו והוא נאלץ להסתדר תחת התנאים שהיו קיימים באותה העת.
בשנת 1955, וללא הודעה מוקדמת, הפסיק העיתון לצאת לאור לאחר 32 שנות פעילות.
לקריאה נוספת
- ההפצצה האיטלקית על תל אביב - סיקור של העיתון "ידיעות עיריית תל אביב" באתר עיריית תל אביב יפו.
- כל גליונות "ידיעות תל אביב" בארכיון "עיתונות יהודית היסטורית", אתר "הספרייה הלאומית".
הערות שוליים
- ^ גדעון ביגר, התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ^ 2.0 2.1 אילן שחורי, ידיעות עיריית תל אביב כמקור היסטורי לתולדות העיר, קשר, 39, סתיו 2009, עמ' 102-112
- ^ משה סמילנסקי, לתולדות, עמ' 7-9
- ^ ידיעות עיריית תל אביב, עיריית תל אביב, גיליון 12, עמוד 8
- ^ ידיעות עיריית תל אביב מהדורה 16, עיריית תל אביב, עמ' 20
- ^ א"ב יפה, "לזכרו של סופר נסתר: א.ז בן ישי", הקיבוץ המאוחד, התשמ"ד
- ^ מכתב המועמדות של בן ישי, ארכיון עיריית תל אביב, תיקי מזכירות 1932, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.
- ^ החלטת ה"ועדה לאיוש עורך לידיעות עיריית תל אביב" ארכיון עיריית תל אביב, תיקי וועדות 1932, חטיבה 4, מיכל 1628, תיק 4562.
- ^ מכתב מאת דיזנגוף, ד' בחשוון תשל"ג (3 בנובמבר 1932), ארכיון עיריית תל אביב, תיקי מזכירות 1932, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.
- ^ מכתב מאת דיזנגוף הנושא את הכותרת: "לעבריים ולציונים בכל תפוצות הגולה", נובמבר 1932, ארכיון עיריית תל אביב, תיקי מזכירות 1932, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.
- ^ מכתבו של ישראל רוקח מיום 8.11.1938, ארכיון העיר תל אביב, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4576.
- ^ בשנה החמישית גליונות 6–7, 1934
- ^ בשנה השישית גליונות 11–12, 1935
- ^ בשנה השביעית גליונות 5–6, 1936
- ^ מכתבו של בן ישי מיום 14/4/1936, ארכיון העיר תל אביב, תיק מזכירות 1936, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.
- ^ על מכתבו של בן ישי ישנה חתימה לא ברורה וכתוב בכתב יד "נדחה".
26309973ידיעות עיריית תל אביב