יחסי ישראל–רואנדה
| יחסי ישראל–רואנדה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | רואנדה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 26,338 |
| אוכלוסייה | |
| 10,019,883 | 14,386,849 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 14,098 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,889 | 980 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
יחסי ישראל–רואנדה הם מערכת היחסים שבין הממשלות של מדינת ישראל לבין רפובליקת רואנדה.
בין המדינות מתקיימים יחסים דיפלומטים.
היסטוריה
בשנת 1955 מינתה ישראל קונסול כבוד בקונגו הבלגית שתחום אחריותו כללה את רואנדה[1]. לקראת ההכרה בעצמאות של רואנדה, יצר נציג ישראל באו"ם קשרים עם ראשי המדינה בתקווה להביאה לתמוך בישראל באו"ם[2][3]. במסגרת הקשרים שהתקיימו לפני העצמאות הרשמית שהתה בישראל משלחת מרואנדה ואורונדי שלמדה על הארגון של הפעילות החקלאית בישראל[4].
במהלך שנות ה-60 התקיימו ביקורים רבים של בכירים מרואנדה בישראל. באוקטובר 1962 ביקרו בישראל שרי החוץ והפנים של רואנדה[5][6]. ב-24 באוקטובר 1962 חתמה ישראל הסכם לשיתוף פעולה טכני עם רואנדה[7] והסכם זה אושר בדצמבר 1962 על ידי ממשלת ישראל[8]. בסוף 1963 הגיע לישראל מפקד המשמר הלאומי של רואנדה[9], חתם עם ישראל הסכם סיוע להקמת יחידות נח"ל ברואנדה[10], וביקש אימוני צניחה בישראל ומכירת נשק לרואנדה[11]. ביקור נוסף של שרים מרואנדה התקיים בפברואר 1965[12]. ביוני 1966 ביקר בישראל שר התיירות של רואנדה[13]. נציגים מרואנדה הגיעו לישראל ללמוד במכון האפרו-אסיאתי של ההסתדרות[14][15]. באוגוסט 1967 הגיע שר הבריאות של רואנדה לישראל[16][17].
ישראל שלחה לרואנדה סיוע חומרי בעת השיטפונות שפקדו את רואנדה באוגוסט 1963[18]. במאי 1964 השתתפו נציגים מרואנדה בקורס נח"ל לאפריקאים בישראל[19] ונציגים מישראל נסעו לאוגנדה לסייע בהקמת הנח"ל שם. כן נסעו רופאים מישראל לאוגנדה לסייע למערכת הבריאות שם[20].
רואנדה מצידה תמכה בישראל באו"ם[21][22][23]. לאחר מלחמת ששת הימים והקרע ביחסי ישראל–צרפת מצאה עצמה רואנדה, שהשתייכה לקבוצת המדינות דוברות הצרפתית באפריקה, תחת לחץ לצנן את יחסיה עם ישראל[24], אולם בכל זאת נמשכה, לפחות חלקית, התמיכה בישראל באו"ם[25].
בשנת 1965 הקימה ישראל ברואנדה נציגות דיפלומטית ישראלית שבראשה עמד אריה לוין כמזכיר ראשון[26]. עם מינויו של אורי לוברני כשגריר באוגנדה הוא מונה גם לשגריר לא תושב ברואנדה[27].
באוגוסט 1972 האשים אידי אמין, נשיא אוגנדה את רואנדה בכך שהיא מתיר לישראל לפעול נגדו מתוך שטחה[28]. רואנדה הכחישה את ההאשמות הללו[29]. מחשש לתקיפה מצד אוגנדה, פנתה ממשלת רואנדה למדינות ידידותיות לה, ביניהן ישראל, בבקשה לסיוע מיידי בנשק[30].
מיד לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ניתקה רואנדה את קשריה עם ישראל[31], ובכך הייתה המדינה הראשונה לעשות זאת בגל ניתוקי היחסים עם ישראל של מדינות אפריקניות[32]. הסכם השלום בין ישראל למצרים הביא לתזוזה מסוימת של מדינות אפריקניות רבות, בהן רואנדה, לכיוון קשרים מסוימים עם ישראל[33]. בתחילת שנות ה-80 הכחישה רואנדה ידיעות על קשרים עם ישראל[34]. למרות זאת, מנהיג רואנדה, ז'ובנל הָבּיָרימָנָה, שתפס את השלטון ברואנדה ביולי 1973, קיים קשרים טובים עם ישראל, תקופה מסוימת. פורסם שישראל השתתפה באימון המשמר הנשיאותי של הבירימנה[35]. ישראל אף קיימה עסקאות יצוא נשק עם רואנדה, אך אלו הופסקו לאחר רצח העם ברואנדה[36]. ממשלת ישראל נמנעת מלפרסם מידע על יצוא הנשק לרואנדה באותה תקופה כדי לא לפגוע ביחסיה הנוכחיים עם רואנדה[37].
ביולי 1994 שלחה ישראל לרואנדה משלחת סיוע רפואי במבצע "ניצני תקווה"[38]. חודשים ספורים לאחר רצח העם ברואנדה שהביאה למעבר השלטון במדינה לידי הטוטסי, קרבנות הטבח, באוקטובר 1994[39], קשרה רואנדה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. נטען שקשירת הקשרים עם ישראל, יצרה קישור בדעת הקהל הבינלאומי בין ישראל כמדינת היהודים קרבנות השואה לבין השלטון ברואנדה כמייצג את קרבנות רצח העם[40].
.jpg)
ביוני 2014 ביקר שר החוץ של ישראל אביגדור ליברמן ברואנדה, נפגש עם נשיא רואנדה פול קגאמה ועם שרת החוץ לואיז מושיקיוובו, וחתם על מזכר הבנות לשדרוג יחסי ישראל-רואנדה. במקביל נערך סמינר כלכלי משותף לישראל ורואנדה בהשתתפות כ-200 אנשי עסקים, ונחנך מרכז הדרכה ומצוינות חקלאית של מחלקת מש"ב (במשרד החוץ) בשיתוף עם משרד החקלאות המקומי[41].
ביולי 2016 ערך ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקור ממלכתי במדינה[42].
בשנת 2015 הסכימו שתי המדינות כי רואנדה תקלוט מסתננים שיגורשו מישראל. ב-2017 פורסם כי ישראל תשלם לרואנדה 5000 דולר עבור כל אחד שתקלוט.
בנובמבר 2017 הודיע ראש ממשלת ישראל על פתיחת שגרירות ברואנדה.
באוקטובר 2018 פורסם כי בכוונת משרד החוץ הישראלי לפתוח שגרירות בבירת המדינה, קיגאלי במהלך שנת 2019[43]. בדצמבר 2018 אישרה הממשלה[44] את מינוי שגריר ישראל הראשון, רון אדם, לקיגאלי, בירת רואנדה. השגרירות נפתחה ב-22 בפברואר 2019[45].
בסוף יוני 2019 החל לראשונה לפעול קו טיסות ישיר בין נמל התעופה בן-גוריון לנמל התעופה הבינלאומי קיגאלי. הטיסות מבוצעות על ידי חברת התעופה הלאומית של רואנדה, רואנדאייר[46].
ב-3 בנובמבר 2020, הודיעה חברת התעופה הישראלית ישראייר כי היא תפעיל טיסות לרואנדה[47].
קישורים חיצוניים
- אמיר תיבון, ראיון מיוחד: האיש שהציל מדינה קרועה מגזענות, באתר וואלה!, 21 ביוני 2013
הערות שוליים
- ^ נתמנה קונסול בקונגו הבלגית, על המשמר, 28 בספטמבר 1955
- ^ פיליפ בן, ישראל תסייע לרואנדה ואורונדי, מעריב, 26 ביוני 1962
- ^ מאזן הכוחות בעצרת הקרובה לא נשתנה לרעתה של ישראל, למרחב, 3 בספטמבר 1962
- ^ מושבי עובדים יוקמו במדינות רואנדה ואורונדי, דבר, 29 ביוני 1962
- ^ שרי החוץ והפנים של רואנדה בארץ, על המשמר, 16 באוקטובר 1962
- ^ שר החוץ של רואנדה ביקר בנח"ל, דבר, 19 באוקטובר 1962
- ^ נחתם הסכם עם רואנדה על שיתוף פעולה טכני, הבוקר, 24 באוקטובר 1962
- ^ אושרו הסכמים עם מדינות אפריקאיות, דבר, 24 בדצמבר 1962
- ^ אלי לנדאו, רואנדה תבקש יעוץ והדרכה להקמת יחידות נח"ל, מעריב, 18 בדצמבר 1963
- ^ הסכם לשיתוף פעולה בנושא נח"ל - בין ישראל לרואנדה, הבוקר, 29 בדצמבר 1963
- ^ גיל קיסרי, קציני־צבא מרואנדה לקורמ צניחה בארץ, מעריב, 26 בדצמבר 1963
- ^ הגיעה משלחת שרים מרואנדה, על המשמר, 22 בפברואר 1965
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 24 ביוני 1966
- ^ נסתיים מחזור במכון האפרו־אסייאתי, דבר, 11 בדצמבר 1966
- ^ נסתיים מחזור נוסף במכון האפרו־אסייאני, דבר, 7 בדצמבר 1967
- ^ שרי הבריאות משבע מדינות אפריקניות ישתתפו בוועידת רחובות, הצופה, 9 באוגוסט 1967
- ^ אישים ומוסדות, מעריב, 15 באוגוסט 1967
- ^ נשלחו שמיכות מישראל לרואנדה, למרחב, 2 בספטמבר 1963
- ^ נפתח קורם נח"ל למשתלמים מאפריקה, חרות, 19 במאי 1964
- ^ ישראל מסייעת לרואנדה לארגן תנועת נוער, מעריב, 26 בספטמבר 1968
- ^ הערב ההצבעה בשאלת הפליטים, מעריב, 18 בדצמבר 1962; המשך
ניסיון באו"ם למזג ההצעה האמריקאנית עם ההצעה הפרו ערבית בעניין הפליטים, הצופה, 20 בנובמבר 1963 - ^ מדינות אפריקניות תמכו בישראל בדיון ב"קבוצת ה־77", חרות, 26 בנובמבר 1964
- ^ מי הצביע איך, מעריב, 5 ביולי 1967
- ^ נחמיה לבציון, יחסי ישראל-אפריקה וההצבעה באו"ם, דבר, 18 באוגוסט 1967
- ^ עצרת או"ם אישרה את ההחלטה האנטי-ישראלית, דבר, 11 בדצמבר 1969
- ^ נציגויות ישראליות בבורונדי וברואנדה, על המשמר, 7 ביולי 1965
- ^ אורי לובראני - שגריר לא תושב ברואנדה, הצופה, 8 באוגוסט 1965
- ^ חתרנות ישראלית "מנציגותה ברואנדה", דבר, 14 באוגוסט 1972
- ^ רואנדה: האשמות אמין - חסרות שחר, מעריב, 18 באוגוסט 1972
- ^ רואנדה ביקשה שישראל תעזור לה נגד אוגנדה, מעריב, 13 בספטמבר 1972
- ^ רואנדה ניתקה יחסיה עם ישראל, דבר, 10 באוקטובר 1973
- ^ גם קאמרון ניתקה היחסים, דבר, 14 באוקטובר 1973
- ^ תמר גולן, מנהיגים מתונים באפריקה נגד "שיעבוד להון הערבי", מעריב, 20 במאי 1979
- ^ תמר גולן, חברה ישראלית תקים מפעל חקלאי בבורונדי, מעריב, 11 בינואר 1983
- ^ The Limits of Humanitarian Intervention: Genocide in Rwanda, page 38
- ^
גילי כהן, ישראל עצרה את הייצוא הביטחוני לרואנדה שישה ימים לאחר תחילת רצח העם ב-1994, באתר הארץ, 8 ביוני 2016
- ^ עע"מ 1998/18 יאיר אורון נ' ראשת אגף הפיקוח על ייצוא בטחוני, ניתן ב־29 בנובמבר 2018
- ^ מבצע ניצני תקווה, אתר משרד הבריאות
- ^ Historical Dictionary of Rwanda, page 116
- ^ Africa's World War, page 566, remark 98
- ^ חזקי ברוך, מזכר הבנות בין רואנדה לישראל, באתר ערוץ 7, 11 ביוני 2014
- ^ אמיר תיבון, "העולם מסתכל עלינו אחרת": תחנת רואנדה במסע נתניהו לאפריקה, באתר וואלה!, 06 ביולי 2016
- ^ "ישראל תפתח שגרירות ברואנדה | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-10-14.
- ^ משרד ראש הממשלה | מינויים בשירות החוץ | מספר החלטה: 4326, באתר www.gov.il
- ^ ישראל פתחה לראשונה שגרירות ברואנדה, באתר ynet, 22 בפברואר 2019
- ^ האמת - מפתיע: הקו החדש בין ישראל לאפריקה, באתר וואלה, 15 במאי 2019
- ^ ישראייר תפעיל טיסות ישירות לרואנדה, באתר ישראל היום, 3 בנובמבר 2020
33216116יחסי ישראל–רואנדה