יחסי אנגולה–ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלאנגולה
ישראלישראל אנגולהאנגולה

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקיהיווןיווןאיטליהספרדפורטוגלטורקמניסטןאפגניסטןכוויתעיראקסוריהלבנוןקפריסיןעומאןתימןאיחוד האמירויות הערביותקטרערב הסעודיתירדןישראלמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוהאיים הקנרייםסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהחוף השנהבבורקינה פאסוליבריהסיירה לאוןגינאהסנגלגינאה ביסאוגמביהגינאה המשווניתגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהאנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגואוגנדהקניהרואנדהבורונדיטנזניהמלאווימוזמביקזמביהנמיביהבוטסואנהזימבבואהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימדגסקרראוניוןמאוריציוסקומורו
ישראל אנגולה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 1,246,700
אוכלוסייה
10,009,800 38,270,932
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901 84,723
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,940 2,214
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית דמוקרטיה נשיאותית
שגרירות אנגולה בתל אביב

בין מדינת ישראל ורפובליקת אנגולה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2016, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי המדע והחקלאות.

היסטוריה

היחסים בין שתי המדינות החלו עוד בראשית שנות ה-60, בתקופה בה אנגולה נאבקה על עצמאותה, כאשר ישראל שיגרה בחשאי משלוחי נשק לתנועה העממית לשחרור אנגולה, אשר שימשה בראשיתה כגורם המרכזי במאבק לעצמאות כנגד הקולוניאליזם הפורטוגלי. במהלך תקופה זו, רבים מחברי התנועה נשלחו לישראל לאימונים, והולדן רוברטו, ראש התנועה העממית, ביקר בעצמו בישראל. הסיוע הישראלי המשיך גם בימיה הראשונים של מלחמת האזרחים באנגולה, אשר החלה בשנת 1972, כאשר מרבית הסיוע הצבאי הישראלי נשלח דרך שטחה של זאיר. עם זאת, היחסים בין המדינות נותקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, אשר הובילה לניתוק היחסים של רבות ממדינות אפריקה עם ישראל, ובכללן אנגולה.

היחסים בין שתי המדינות קמו לתחייה בשנת 1993, בעקבות חתימת הסכמי אוסלו, וכעבור שנה חידוש היחסים קיבל גושפנקה רשמית עם פתיחתה מחדש של שגרירות ישראל בלואנדה, בירת אנגולה. לתפקיד השגריר באנגולה מונתה הדיפלומטית תמר גולן[1], כאשר בסיום כהונתה כשגרירה חזרה לאנגולה, לבקשת נשיא הרפובליקה, כדי לסייע בכינון הוועדה הלאומית ללוחמה במוקשים, וזאת כמומחית מטעם האו"ם[2]. בשנת 2000 גם אנגולה פתחה שגרירות רשמית בישראל.


בחודש אוגוסט 2012, ראש ממשלת אנגולה הגיע לירושלים לביקור שנמשך שלושה ימים, במהלכו חתמו נציגי שתי המדינות על הסכם לחיזוק הקשרים ההדדיים. נשיא מדינת ישראל שמעון פרס אמר בתגובה לחתימת ההסכם, כי שיתוף הפעולה בין שתי המדינות יבוסס על תחומי המדע והטכנולוגיה, התחום הכלכלי, וכן נושאי ביטחון למיניהם. ראש ממשלת אנגולה בתגובה הביע רצון לקיים ולהרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומים אלו, ובתחומים נוספים[5].

ב-2016 אנגולה ביחד עם ניו זילנד וונצואלה הגישו למועצת הביטחון של האו"ם הצעה כנגד ההתנחלויות ובהצבעה באו"ם ההחלטה עברה, עקב כך מדינת ישראל ביטלה את יחסיה עם אנגולה והחזירה את השגריר בחזרה לישראל.

יחסים כלכליים

חידושם של היחסים הדיפלומטיים בשנת 1993 הביא לעלייה ניכרת בהיקף הסחר ההדדי שבין שתי המדינות.

במהלך שנות ה-90 נחתמו מספר עסקאות נשק בין שתי המדינות. אחת מאותן העסקאות, הידועה בשם "אנגולה-גייט", אשר התרחשה בין השנים 1993-2000, בסדר גודל של כ-790 מיליון דולרים, כללה את איש העסקים הישראלי ארקדי גאידמק. 42 האנשים שהיו מעורבים בפרשה זו הועמדו לדין בצרפת בגין מכירה לא חוקית של נשק לנשיא דוש סנטוש במהלך מלחמת האזרחים באנגולה[6].

לאחר סופה של מלחמת האזרחים, בשנת 2006, הייתה אמורה להתבצע עסקת נשק בשווי של כמיליארד דולר בין שתי המדינות, בתיווכם של סוחר נשק ישראלי וגנרל בצבאו של דוש סנטוש, אך בסופו של דבר, היא לא יצאה אל הפועל[7].

איש עסקים ישראלי הידוע בקשריו עם הנשיא דוש סנטוש הוא היהלומן לב לבייב, אשר הוגדר בשנת 2004 על ידי נשיא החברה הלאומית האנגולית אינדיאמה, המנהלת את כריית היהלומים באנגולה, בתור המשקיע הבולט מבין כל החברות הזרות בתחום היהלומים באנגולה[8]. בשנת 2005 הקים לבייב, בשיתוף החברה הלאומית, את המפעל הראשון באנגולה לליטוש יהלומים, אשר נועדה לשמש כתחנה לעיבוד כ-40% מהתפוקה הכוללת של יהלומי המדינה[9].

בחודש מרץ 2006, היקף הסחר בין שתי המדינות הסתכם ב -400 מיליון דולרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים