יחסי גאורגיה–ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי גאורגיה–ישראל
גאורגיהגאורגיה ישראלישראל
גאורגיה ישראל
שטח (בקילומטר רבוע)
69,700 22,072
אוכלוסייה
3,806,753 10,071,733
תמ"ג (במיליוני דולרים)
30,536 509,901
תמ"ג לנפש (בדולרים)
8,021 50,627
משטר
דמוקרטיה נשיאותית דמוקרטיה פרלמנטרית
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם יו"ר הפרלמנט הגאורגי, איראקלי קובחידזה, ינואר 2017

היחסים בין גאורגיה לישראל מוסדו לראשונה ב-1 ביוני 1992, לאחר פירוקה של ברית המועצות והכרזת העצמאות של גאורגיה. שתי המדינות מחזיקות שגרירויות זו אצל זו, כאשר שגרירות גאורגיה ממוקמת בתל אביב ושגרירות ישראל ממוקמת בטביליסי. בנוסף, קיימת בישראל לשכת מסחר העוסקת בפיתוחם והרחבתם של יחסי הסחר בין ישראל לגאורגיה.

בשנים האחרונות התפתחו היחסים בין המדינות עד כדי יחסי ידידות, ועזרה הדדית בין שתיהן בפן הצבאי, התרבותי, הכלכלי והחינוכי.

היסטוריה

בתקופת גאורגיה הסובייטית

בשנים האחרונות לקיומה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הגאורגית, בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, החלו להתפתח יחסים דיפלומטיים בין המדינות. משלחת גאורגית ביקרה בישראל ובאוקטובר 1989 ביקרה משלחת ישראלית של אנשי עסקים ועיתונאים במטרה לפתח את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.[1] באוגוסט 1989 ביקר שר החינוך והתרבות, יצחק נבון בטביליסי וחתם על הסכם תרבות ראשון בין המדינות.[2] אם כי ארגון לקשרי תרבות וידידות בין המדינות הוקם כבר ב-1977.[3]

בנוסף באותה תקופה החלו לקיים קשרי תעופה בין המדינות והוחל בטיסות ישירות בין נתב"ג לטיבליסי.[4]

היחסים לאחר הכרזת העצמאות של גאורגיה

ב-9 באפריל 1991, הכריזה גאורגיה על עצמאותה והקימה את הרפובליקה של גאורגיה.[5] נשיאה הראשון של גאורגיה העצמאית זוויאד גמסחורדיה, הודיע תוך זמן קצר על רצונו לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל.[6] אך בעקבות פריצת מלחמת האזרחים של גאורגיה ולחץ של ברית המועצות ישראל לא הכירה תחילה במדינה.[7]

ב-26 במרץ 1992 הכירה מדינת ישראל בעצמאות גאורגיה,[8] וב-1 ביוני 1992 נחתם הסכם לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[9]

בשנים 1997–2004 שימש ראובן גבריאלי כקונסול כבוד של גאורגיה בישראל.[10]

ב-12 במאי 2002, לאחר רעידת אדמה חזקה שהכתה בגאורגיה, שלחה ישראל סיוע הומניטרי לנפגעים במדינה בעזרתה של שגרירת ישראל בגאורגיה רבקה כהן.[11]

בתאריכים 30 ביולי 2004 ו-31 באוקטובר 2006, ביקר נשיא גאורגיה מיכאיל סאקשווילי בישראל.[12][13]

באוגוסט 2005, דרשה גאורגיה רשמית מישראל ששם המדינה בעברית יפסיק להיות "גרוזיה". לטענתה בשאר העולם, מקובל השם "ג'ורגיה" או "גאורגיה" וגם בעברית כונתה המדינה גאורגיה עד שנות ה-70 של המאה ה-20. אך עם העלייה מברית המועצות, התקבע בישראל בטעות השם גרוזיה.[14]

באוקטובר 2010 נכלאו בגאורגיה רוני פוקס וזאב פרנקל, שני אנשי עסקים ישראליים, שנגזר עליהם 7 ו-6.5 שנות מאסר בהתאמה בחשד למתן שוחד לסגן שר האוצר הגאורגי. השניים שוחררו לאחר מאסר של שנה וחודשיים בכלא הגאורגי, בעקבות לחצים על גאורגיה מצד נשיא המדינה שמעון פרס, ושר החוץ אביגדור ליברמן, שדרשו את חנינתם של שני הישראלים.[15]

ב-10 ביולי 2011, נהרגה תיירת ישראלית בצפון גאורגיה לאחר שמיניבוס המכיל תיירים ישראלים התנגש במשאית והתהפך. בעזרת התערבות של שלטונות גאורגיה, טופלו הפצועים הישראלים במהירות והועברו להמשך הטיפול בישראל.[16]

ב-13 בפברואר 2012, גילה עובד שגרירות ישראל בגאורגיה מטען שהוצמד לרכבו, שחנה בסמוך לנציגות הישראלית. האירוע הסתיים ללא נפגעים לאחר שחבלנים של משטרת גאורגיה הגיעו למקום ונטרלו אותו. האירוע קרה בסמוך לניסיון פיגוע אחר על שגרירות ישראל בניו דלהי שבהודו בו נפגעה באורח בינוני אשת דיפלומט בכיר בשגרירות לאחר שמטען שהונח ברכבה התפוצץ. על פי מקורות ישראליים רשמיים, האחראית לניסיונות הפיגוע הללו היא איראן, וכך גם האשים אותה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.[17]

ב-29 בנובמבר 2012 הצביעה גאורגיה בעד החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, שאישרה את קבלתה של "מדינת פלסטין" כמדינה ה-194 החברה בארגון האומות המאוחדות.[18] בתגובה ביטל שר החוץ אביגדור ליברמן ביקור מדיני מתכונן בטביליסי.[19]

בשנים 2015–2017 נרשם בישראל גידול חד במספר מבקשי המקלט מגאורגיה. בעקבות זאת אושר באוקטובר 2017 נוהל הקובע כי בקשות אלה יידחו על הסף.[20][21]

יחסים ביטחוניים

זמן קצר לאחר עצמאותה של גאורגיה ישראל החלה להעניק לה סיוע צבאי נרחב, שכלל מכירה של תחמושת ונשק קל של התעשייה הצבאית, ושליחת מומחים צבאיים שיסייעו בהקמה ואימון של צבא גאורגיה העצמאי.[22] את הקשרים הראשונים יצר יעקב נמרודי, שב-1993 נפגש ויצר קשרים אישיים עם אדוארד שוורדנדזה.[23] תחילה הכחישו הצדדים את הדבר.[24] אך נמרודי אישר אותם עשר שנים אחר כך באוטוביוגרפיה שכתב.[23] חלק מהנשק שסופק מרכש מעודפי מדינות מזרח אירופה ולא ישירות מישראל.[25][23] אחר כך חברת "אלביט מערכות" חתמה על הסכם עם חברת TAM ‏ (Tbilisi Aircraft Manufacturing) מגאורגיה להשבחת מטוסי סוחוי Su-25 ושיווקם ברחבי העולם (TAM הייתה היצרנית המקורית של המטוס).[26] בפברואר 2005, בעקבות לחץ ניכר של רוסיה על ישראל (כולל איום להעביר נשק אסטרטגי לאיראן), הוגבלו היחסים הצבאיים בין המדינות, למכירת ציוד צבאי מישראל בלבד שאינו למטרה התקפית.[22]

באוקטובר 2007, ביקר בישראל גאלה בזושווילי, שר החוץ של גאורגיה (ששימש קודם כשר ההגנה של גאורגיה ויועץ מיוחד לנשיא בענייני ביטחון לאומי) ואמר כי גאורגיה מבקשת לייצור שותפות אסטרטגית עם ישראל לחדש את שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי.[27] אך משרד הביטחון מנע את חידוש הקשרים הביטחוניים.[28]

בשנת 2008, במהלך המלחמה בדרום אוסטיה, תמכה ישראל בגאורגיה בפן הצבאי והמדיני, והכירה בזכות השליטה שלה על המחוזות דרום אוסטיה ואבחזיה. בעת המלחמה גאורגיה נלחמה באמצעות מלט"ים תוצרת ישראל, שנמכרו לה טרם המלחמה. לאחר שהסלימו הקרבות בין הרוסים לגאורגים, והשימוש הגאורגי בנשק הישראלי גדל, חששו בישראל, כי התמיכה הביטחונית בגאורגיה תביא לתמיכה צבאית נגדית של רוסיה במדינות ערב ובפרט באיראן ותגרום להגעת נשק מתקדם לידי ארגון חזבאללה. הוויכוח החל עוד שנים קודם לכן בין משרד החוץ למשרד הביטחון בנוגע לתמיכה בגאורגיה, דבר שהביא לקריאה להקפאת מכירת נשק לגאורגיה על ידי משרד החוץ. על פי מקורות ביטחוניים היקף העסקאות השנתי ממכירת נשק לגאורגיה על ידי ישראל עומד על כ-200 מיליון דולר.[29] רוסיה האשימה את ישראל כל העת בתמיכה צבאית בגאורגיה, ולאחר שיירטה מלט"ים תוצרת ישראל שהיו בשימוש גאורגיה, דרשה מישראל להפסיק את מכירות הנשק המתקדם אליה.[30] ב-12 באוגוסט 2008, במהלך סיקור המלחמה בדרום אוסטיה, נפגע כתב "ידיעות אחרונות" צדוק יחזקאלי מירי בעיר גורי ונפצע באורח קשה, בתקרית שבה נהרגו שלושה עיתונאים מקומיים, צלם הולנדי ועיתונאים נוספים נפגעו. יחזקאלי הוטס לטיפול בישראל.[31] בנוסף משרד החוץ החל בפינוי מאות ישראלים ויהודים מגיאורגיה.[32] שלושה ימים לאחר מכן, ב-15 באוגוסט, נערך מפגן תמיכה בגאורגיה בעיר תל אביב כנגד התוקפניות הרוסית כלפי גאורגיה ובו יצרו המפגינים שרשרת אנושית ודרשו מישראל להגביר את תמיכתה בגאורגיה.[33] ב-20 בנובמבר 2012, בעת מבצע עמוד ענן, התקיים מפגן תמיכה גדול למען ישראל בעיר טביליסי בגאורגיה. לישראל פונו גם מספר חיילים יהודים שנפצעו בקרבות.[34]

ב-28 בפברואר 2012 פורסם באתר ויקיליקס מסמך ביון אמריקני לפיו ישראל ורוסיה חתמו במהלך מלחמת גאורגיה–רוסיה על עסקה, שבמסגרתה סיפקה ישראל לרוסיה צפנים של מל"טים שמכרה לגאורגיה, ובתמורה סיפקה לה מוסקבה צפנים של מערכת הגנה המשמשת את איראן.[35]

ביוני 2013, הגיעה לביקור בישראל משלחת גדולה מגאורגיה שכללה את ראש ממשלת גאורגיה בידזינה איוואנישווילי ואת שר ההגנה הגאורגי איראקלי אלאסניה, במטרה לחדש את עסקאות הנשק איתה, ולקדם רכישת אמצעי לחימה הגנתיים דוגמת מל"טים וטילים נגד טנקים ומטוסים. היקף העסקאות של מכירת הנשק לגאורגיה על ידי ישראל עד שנה זו עמד על כ-2 מיליארד דולר.[36]

יחסים כלכליים-מסחריים

חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל בבית הכנסת הגדול בעיר טביליסי

במאי 1992 ישראל וגאורגיה חתמו לראשונה על הסכם תעופה[37] מאז הורחב ההסכם מספר פעמים. בספטמבר 2003 נחתם הסכם שהתיר גם לחברת ארקיע לבצע טיסות סדירות שבועיות בין נמל התעופה בן-גוריון לטביליסי. זאת לאחר שאל על החליטה לא לבצע טיסות מקבילות בקו מול חברת התעופה הלאומית של גרוזיה, "אייר זנה", על פי ההסכם הקודם.[38] בשנת 2006 ביקשה גאורגיה לחתום על הסכם שמים פתוחים עם ישראל כך שלא תהיה כל הגבלה על מספר הטיסות בין המדינות.[39] אך שר התחבורה שאול מופז התנגד.[40] באוגוסט 2012 נחתם הסכם תעופה חדש שאפשר לחברות תעופה נוספות של ישראל וגאורגיה להפעיל טיסות בין שתי המדינות ולהגדיל את תדירות הטיסות מ-6 טיסות ל-10 טיסות שבועיות לכל צד. עוד סוכם, כי כל מדינה תוכל למנות 3 חברות תעופה סדירות להפעלת טיסות הנוסעים, במקום חברת תעופה אחת.[41]

בשנת 1996 הוקמה לשכת המסחר ישראל-גאורגיה. לפי שגריר גאורגיה בישראל לאשה ז'ווניה, בשנת 2008 היקף השקעות הישראלים בגאורגיה מוערך בכמיליארד דולר.[42] ב-12 במאי 2010, נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין גאורגיה לישראל בהשתתפות שר האוצר יובל שטייניץ ושר הכלכלה הגאורגי. בכך הפכה גאורגיה למדינה ה-51 החתומה עם ישראל על הסכם זה.[43]

ישראל נמנית בין שלוש המדינות החשובות ביותר לתיירות בגאורגיה.[44] בשנת 2010 ביקרו בגאורגיה כ-20 אלף תיירים ישראלים.[45] ישראל וגאורגיה חתמו על הסכם ביטול אשרות, במטרה לעודד תנועת תיירים ואנשי עסקים בין שתי המדינות[46] ב-2016 חברת אל-על גם החלה להפעיל טיסות סדירות לגיאורגיה, בנוסף לארקיע וישראייר.[47]

ב-30 במאי 2022 נפגשו ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, השר לפיתוח הנגב ושר החקלאות עודד פורז וראש ממשלת גאורגיה, איראקלי ר'אריבאשוולי, לציון 30 שנה לכינון היחסים, והם דנו על שיתופי פעולה בתחום החקלאות, הסחר וההשקעות.

מחוות ואירועים בין המדינות

בשנת 2008, בחגיגות יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, נערך טקס חגיגי בבית הכנסת הגדול בעיר הבירה של גאורגיה טביליסי בנוכחות נשיא גאורגיה מיכאיל סאקשווילי. באוגוסט של אותה שנה, בעקבות המלחמה בין גאורגיה לרוסיה, נרתמה העיר אשקלון לטובת הפליטים שאיבדו את בתיהם במהלכה. נאספו בגדים וציוד רפואי עבור פליטים גאורגיים, ואף הוצע לשכן ילדים שאיבדו את בתיהם במלחמה בעיר.[48]

בשנת 2010, התקיים בגאורגיה "שבוע ישראל", לציון 20 שנים מאז חידוש פעילותה של ישראל במדינות ברית המועצות לשעבר. השבוע כלל 18 אירועים ואורגן על ידי משרד המסחר ישראל-גאורגיה, שגרירות ישראל במדינה והסוכנות היהודית. את השבוע חתם משחק הכדורגל בין נבחרות ישראל וגאורגיה. בדצמבר של אותה שנה נערכה פגישה בין יו"ר הדירקטוריון של קק"ל אפי שטנצלר, אשת העסקים הגאורגית וסגנית נשיא לשכת המסחר ישראל-גיאורגיה יה צ'נטלדזה, מזכ"ל מפלגת העבודה והמארח חיליק בר ושגריר גאורגיה בישראל ואכטנג ג'אושוילי, במטרה לנטוע יער בהר הכרמל לאחר השרפה בו ב-2010, אשר יקרא "יער גאורגיה". כמו כן הציעה גאורגיה לארח ילדים ישראלים תושבי הכרמל שנפגעו בשריפה.[49]

ב-13 בנובמבר 2012, הוענקה לאיש העסקים הגאורגי גריגול מיקלדזה אזרחות ישראלית, בנוכחות שר הפנים אלי ישי כאות לתרומתו הרבה לעם היהודי, וליהודי גאורגיה בפרט. בכך הפך מיקלדזה ללא יהודי הראשון מגאורגיה שמקבל אזרחות ישראלית.[50]

בחודש מאי 2021, במהלך העימות בין ישראל לבין החמאס (מבצע שומר החומות), התקיימו בערים טביליסי ובטומי מפגני תמיכה בישראל, וזאת על ידי אזרחים גאורגים לצד ארגון "בית ישראל".[51][52][53]

שגרירים

שגרירי גאורגיה בישראל

שם תקופת כהונה הערה
רוואז גאצ'צ'ילדזה 1998–2004 השגריר הראשון
לאשה ז'ווניה 2005–2008 שר הכלכלה בגאורגיה
ואכטנג ג'אושווילי 2008–2012
ארצ'יל קאקאליה 2012–2014
פאטה קלנדזה 2014–2019
לאשה ז'ווניה מ-2019 מכהן, כהונה שנייה

שגרירי ישראל בגאורגיה

שם תקופת כהונה הערה
ברוך בן נריה 1993–1996 שגריר בארמניה בו זמנית
לילי חכמי 1996–1998
אהוד איטם 1998–2001
רבקה כהן 2001–2005
שבתאי צור 2005–2008 ראש עיריית אשקלון לשעבר
יצחק גרברג 2008–2012
יובל פוקס 2012–2016
שבתאי צור 2016–2020
רן גידור 2020–2022
הדס מיצד 2022– מכהנת

יהדות גאורגיה

ערך מורחב – יהדות גאורגיה

ההזדהות של יהודי גאורגיה עם מדינת ישראל הגיעה לשיאה לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967. בתחילה, השלטונות הסובייטים סירבו לבקשת היהודים לעלות לישראל. באוגוסט 1969, 18 משפחות יהודיות מגאורגיה שלחו מכתב לוועדה לזכויות האדם של האו"ם, בתביעה להגר לישראל. המכתב היה התביעה הפומבית הראשונה של יהודים סובייטים לעליה לישראל. פעולה זו גרמה למערכה אינטנסיבית של ממשלת ישראל והעולם היהודי להתיר את עלייתם של יהודי ברית המועצות לישראל. מכתב שני נשלח בנובמבר 1969 לאו תאנט, המזכיר הכללי של האו"ם. ביולי 1971, קבוצה של יהודים גאורגים קיימו שביתת רעב במוסקבה. מאבקם של יהודי גאורגיה הוביל לשינוי היסטורי בעמדת השלטונות הסובייטים, ובמהלך שנות ה-70 החלה עליה מסיבית לישראל. כ-30,000 יהודים גאורגים עלו לישראל, וחלקם למדינות אחרות, כ-17% מיהודי ברית המועצות עלו בתקופה זו. מספר היהודים בגאורגיה ירד מכ-100,000 בשנת 1970 ל-24,800 ב-1989. מאז הכרזת העצמאות של גאורגיה ב-1991, אלפי יהודים גאורגים עלו לישראל. בשנת 1993 מספר היהודים בגאורגיה הוערך בכ-14,500 איש.

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי גאורגיה–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ עזרא ינוב, בטיבליסי רוצים קשר, מעריב, 17 באוקטובר 1989
  2. ↑ יסמין קיני, הסכם תרבות ראשון בין ישראל לגרוזיה הושג אתמול במהלך פגישת שר החינוך, יצחק נבון, עם שר התרבות של הרפובליקה הגרוזינית, חדשות, 2 באוגוסט 1989
    עידית שחורי, ישראל וגרוזיה חתמו על הסכם תרבות, מעריב, 2 באוגוסט 1989
  3. ↑ הוקם ארגון לקשרי תרבות וידידות בין ישראל לגרוזיה, דבר, 7 בספטמבר 1977
  4. ↑ מנחם שיזף, שליח ־חדשות" בטיבליסי, אל על תטוס לראשונה בעוד חודשיים לגרוזיה, חדשות, 10 בספטמבר 1989
    דן ארקין, הצעה מגרוזיה: מוכנים לתיירות הדדית עם ישראל בקו טביליסי־ת"א, מעריב, 4 ביולי 1989
    נחום טרדאי, קו טיסה בין גרוזיה לישראל, מעריב, 26 באפריל 1991
  5. ↑ הפרלמנט בגרוזיה אישר הכרזת העצמאות, וברחובות התנשקו, חדשות, 10 באפריל 1991
  6. ↑ ולטר רובי, נשיא גרוזיה: אנו רוצים קשרים עם ישראל, מעריב, 24 באפריל 1991
  7. ↑ דמיטרי פרוקופייב, בגרוזיה הושגה הפסקת אש בין שני הצדדים, חדשות, 27 בדצמבר 1991
    וולטר רובי, נשיא גרוזיה: כדאי לישראל להכיר בנו – כי גורבצ'וב יילד בקרוב, מעריב, 19 בספטמבר 1991
  8. ↑ אבינועם בר־יוסף, ישראל הכירה בעצמאות גרוזיה, מעריב, 27 במרץ 1992
  9. ↑ גרוזיה וישראל חתמו אתמול בטיבליסי על כינון קשרים דיפלומטיים ביניהן, חדשות, 2 ביוני 1992
  10. ↑ אבי כהן , שגרירות גרוזיה נגד ראובן גבריאלי, באתר ynet, 7 בפברואר 2006
  11. ↑ סיוע הומניטרי ישראלי לנפגעי רעידת האדמה בגאורגיה, באתר משרד החוץ
  12. ↑ דורון שפר, נשיא גרוזיה בארץ: "תמיד הערצתי את ישראל", באתר ynet, 29 ביולי 2004
    לילי גלילי, נשיא גרוזיה בישראל, ייפגש עם שרון, שלום ופרס, באתר הארץ, 28 ביולי 2004
  13. ↑ נשיא גיאורגיה הגיע לביקור בישראל, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2006
    נשיא גיאורגיה מבקר בישראל, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2006
  14. ↑ לילי גלילי, גרוזיה דורשת מישראל: תקראו לנו גאורגיה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005
  15. ↑ שירות גלובס, ‏מבצע החילוץ: שוחררו רוני פוקס וזאב פרנקל מהכלא בגיאורגיה, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2011
  16. ↑ אסף יחזקאלי, ‏ישראלית נהרגה בתאונה בגאורגיה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 ביולי 2011‏
  17. ↑ לילך ויסמן, ‏מתקפת טרור נגד שגרירויות ישראל בהודו וגיאורגיה, באתר גלובס, 13 בפברואר 2012
  18. ↑ ההצבעה על פלסטין באו"ם: רשימת המדינות שתמכו, התנגדו ונמנעו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2012
  19. ↑ ברק רביד, גיאורגיה הצביעה בעד הפלסטינים, ליברמן ביטל הביקור, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2012
  20. ↑ נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, ינואר 2018
  21. ↑ טלי חרותי-סובר, מהגרי העבודה החדשים: אלפי גיאורגים מבקשים מקלט בישראל, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016
    אילן ליאור, נוהל חדש יאפשר לדחות בהליך מזורז בקשות מקלט של אזרחי גיאורגיה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2017
  22. ^ 22.0 22.1 יוסי מלמן, רוסיה לחצה, וישראל משעה את היצוא הביטחוני לגרוזיה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 יעקב נמרודי, SOS מגרוזיה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 בפברואר 2008
  24. ↑ אלאונורה לב, נמרודי מכחיש אך בגרוזיה מתעקשים: הוא הציע נשק, חדשות, 16 באפריל 1993
  25. ↑ אמנון ברזילי, "פרופ' איליה זמצוב העביר נשק לגרוזיה", חדשות, 20 באפריל 1993
  26. ↑ דרור מרום, ‏אלביט מערכות נכנסה לשותפות עם TAM מגרוזיה - להשבחת מטוסי סוחוי-25, באתר גלובס, 18 באפריל 2001
    טיסת הבכורה של מטוס הסוחוי 25 Scorpion, המצויד במערכות של אלביט מע' הושלמה בהצלחה, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2001
  27. ↑ יוסי מלמן, גאורגיה מבקשת שותפות אסטרטגית עם ישראל, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007
  28. ↑ עמוס הראל, משרד הביטחון מנע אספקת נשק מחברות ישראליות לגיאורגיה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2008
  29. ↑ ברק רביד ועמוס הראל, מש' החוץ: להקפיא מכירת נשק ישראלי לגיאורגיה, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2008
  30. ↑ ראש המודיעין הרוסי: ישראל מחמשת את גאורגיה, באתר ynet, 5 בנובמבר 2009
  31. ↑ העיתונאי צדוק יחזקאלי נפצע קשה מירי בגאורגיה, באתר ynet, 12 באוגוסט 2008
  32. ↑ במשרד החוץ נערכים לפינוי הישראלים מגאורגיה, באתר וואלה!‏, 12 באוגוסט 2008
  33. ↑ יעל לוי, תל-אביב: עשרות החזיקו ידיים למען גאורגיה, באתר ynet, 14 באוגוסט 2008
  34. ↑ לילי גלילי, משדות הקרב של דרום אוסטיה, למיטה ברמב"ם, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2008
  35. ↑ 'רוסיה העבירה לישראל קודים של מערכת איראנית', באתר ynet, 29 בפברואר 2012
  36. ↑ אלי ברדנשטיין, גיאורגיה מבקשת לחדש עסקאות נשק עם ישראל, באתר nrg‏, 20 ביוני 2013
  37. ↑ עתי"ם, ישראל וגרוזיה חתמו על הסכם תעופה משותף, חדשות, 22 במאי 1992
  38. ↑ זוהר בלומנקרנץ, ארקיע תפעיל מיוני 2004 טיסה שבועית לגרוזיה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2003
  39. ↑ עירית רוזנבלום, גיאורגיה מבקשת מישראל לחתום על הסכם שמים פתוחים, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2006
  40. ↑ לשכת המסחר ישראל-גיאורגיה נגד שר התחבורה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 במאי 2008
  41. ↑ זוהר בלומנקרנץ, למרות האיומים: כץ ממשיך בצעדים לפתיחת השמיים לתחרות, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2012
  42. ↑ השקעות ישראלים בגיאורגיה - מיליארד דולר, באתר ynet, 10 באוגוסט 2008
  43. ↑ שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ושר הכלכלה בממשלת גיאורגיה, זוראב פולוליקשוילי, חתמו היום על אמנת מס בין המדינות
  44. ↑ עירית רוזנבלום, יעד חדש יוצע לישראלים בקיץ - טיטלי ג'יפים בבאטומי שבגאורגיה, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2011
  45. ↑ עירית רוזנבלום, היורשת של אנטליה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
  46. ↑ רינה רוזנברג קנדל, בוטלה הדרישה לויזות בין גיאורגיה לישראל, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2013
  47. ↑ רינה רוזנברג קנדל, מתגברת התחרות בקו התעופה לגיאורגיה: אל-על תפעיל טיסות סדירות, באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2016
  48. ↑ שמוליק חדד, מחווה: אשקלון תאסוף בגדים וציוד עבור גאורגיה, באתר ynet, 16 באוגוסט 2008
  49. ↑ יאיר הרוש, מי ינטע את יער גיאורגיה? צעירים מאשדוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 15 בדצמבר 2010
  50. ↑ אזרחות ישראלית הוענקה לגריגול מיקלדזה, באתר הקונגרס העולמי של יהדות גאורגיה
  51. ↑ יהונתן גוטליב, הפגנת תמיכה במדינת ישראל, ערוץ 7, 16 במאי 2021
  52. ↑ כתבת וידאו בשפה הגאורגית המסקרת את מפגן התמיכה כולל ראיונות עם המשתתפים, אימדי (IMEDI TV), תאריך: 16 במאי 2021
  53. ↑ Tamar Tabatadze, Rally in solidarity with Israel held in Tbilisi, Georgia First Channel, 16.05.2021
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יחסי גאורגיה–ישראל41155587Q3565473

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחסי_גאורגיה–ישראל&oldid=3099721"