יחסי וייטנאם–ישראל
| יחסי וייטנאם–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| וייטנאם | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 331,210 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 101,243,289 | 10,019,883 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 429,717 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,244 | 50,889 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין מדינת ישראל לרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם שוררים יחסים דיפלומטיים מלאים נכון ל-2023. הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות מוסדו לראשונה ב-12 ביולי 1993. כיום יש לישראל שגרירות בהאנוי, ולווייטנאם שגרירות בתל אביב.
משנת 2023 קיים בין המדינות הסכם סחר חופשי.
שגריר ישראל בווייטנאם הוא ירון מאיר ושגריר וייטנאם בישראל הוא לאי דוק טראנג (שניהם מאז 2022).
היסטוריה
_-_Vietnamese_refugee_at_Ben_Gurion_Airport_terminal.jpg)
המגעים הראשונים בין מנהיגי שתי המדינות החלו בשנת 1946, בשעה שדוד בן-גוריון, יו"ר הנהלת התנועה הציונית וראש ממשלתה הראשון לעתיד של מדינת ישראל, והו צ'י מין, יו"ר הפוליטביורו של צפון וייטנאם, שהו באופן מקרי באותו מלון בפריז, ויצרו קשר ידידותי אחד עם השני. במסגרת שיחה ידידותית הציע הו צ'י מין לבן-גוריון כי העם היהודי יזכה למולדת בגלות בווייטנאם, אך בן-גוריון דחה את ההצעה ואמר להו צ'י מין כי: "אני סמוך ובטוח כי נוכל להקים ממשלה יהודית בפלשתינה".
עם זאת, הקשרים בין שתי המדינות הצטננו במחצית המאה הבאה בעקבות המלחמה הקרה, כאשר בעוד וייטנאם הייתה חלק מן הגוש הסוציאליסטי בהנהגת ברית המועצות, ישראל בחרה לזהות עצמה עם העולם החופשי בהנהגת ארצות הברית.
בשנת 1977, לאחר איחוד וייטנאם, נמשו כמה עשרות פליטים שספינתם נסחפה בלב ים, על ידי אוניית משא ישראלית ששייטה באזור וייטנאם, ונקלטו במדינת ישראל בהוראת מנחם בגין, אולם רק מיעוט מהם נותר בישראל.
בראשית שנות ה-90, ומעט לאחר סופה של המלחמה הקרה, וייטנאם וישראל כוננו לראשונה יחסים דיפלומטיים מלאים ב-12 ביולי 1993. בעקבות זאת פתחה ישראל לראשונה שגרירות בהאנוי בדצמבר 1993, ושגרירה הראשון שם היה דוד מתנאי.
בספטמבר 2009, כעבור 16 שנים מיום השקתם של היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות, פתחה וייטנאם לראשונה שגרירות בישראל, אשר מקום מושבה בתל אביב, וזאת לאחר שבשנים 1993–2009 תפקד שגריר וייטנאם בקהיר גם כשגריר לא תושב למול מדינת ישראל[1].
במהלך טקס הגשת האמנה הרשמי אמר נשיא מדינת ישראל שמעון פרס לשגריר החדש, דין סואן ליו: "אני מברך את הממשלה הווייטנאמית על ההחלטה שלה להקים שגרירות בישראל. הקמתה של השגרירות פותחת עידן חדש ביחסים בין שתי המדינות".
מאז כינון היחסים הדיפלומטיים מקיימות שתי המדינות ביקורים הדדיים בתדירות גבוהה, אשר נועדו לחיזוק הקשרים בתחומי העסקים, החינוך, התרבות, שיתוף הפעולה והטכנולוגיה החקלאית, אשר יש בה חשיבות גבוהה עבור וייטנאם, בה החקלאות תופסת מקום מרכזי בכלכלה. המשלחות מטעם מדינת ישראל כללו יזמים ואנשי עסקים, קבוצות אקדמיות, עיתונאים, אמנים ומוזיקאים, וכן הלאה.
בנובמבר 2011, בהזמנתו של נשיא וייטנאם טרואונג טאן סאנג, קיים נשיא המדינה שמעון פרס ביקור רשמי בווייטנאם, בתאריכים 21–27 בנובמבר, יחד עם שרי ממשלה נוספים ואנשי עסקים ישראלים. ביקור רשמי זה, הראשון מסוגו, נועד לחזק ולהרחיב את הקשרים האסטרטגיים המדיניים והכלכליים בין ישראל לווייטנאם.
בספטמבר 2012 אמר שגריר וייטנאם בישראל דין סואן ליו כי שורש הידידות ושיתוף פעולה בין ישראל לווייטנאם טמון בפגישה בין הו צ'י מין ודוד בן-גוריון, שהתקיימה כאמור בשנת 1946 בפריז. עוד הוסיף ליו כי היקף הסחר בין שתי המדינות עלה להיקף של כ-660 מיליון דולר במהלך שמונת החודשים הראשונים של שנת 2012. כן הזכיר בדבריו את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי החקלאות, טכנולוגיות המים, תקשורת, חינוך, ונושאי ביטחון למיניהם.
במרץ 2017 ביקר הנשיא ראובן ריבלין ביקור רשמי בווייטנאם[2].
יחסי מסחר
החל מכינונם של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לווייטנאם, אנשי עסקים ישראליים הראו עניין רב בקשרים הכלכליים עם וייטנאם, וארגנו מספר משלחות עסקיות לווייטנאם כדי לבחון הזדמנויות להשקעה בתחומי החקלאות, חקלאות ימית, תיירות, נפט וגז, ותקשורת.
בשנת 1995 החלו מיזמים עסקיים מקומיים עם חברות ישראליות, בשיתוף המכון הישראלי לייצוא, לפיתוח קשרים כלכליים ברמה גבוהה. בעקבות כך החלה היענות מיבואנים ויצואנים להתעניין בפיתוח עסקי במדינה.
במהלך השנים נחתמו מספר הסכמים כלכליים בין המדינות, ביניהם הסכם לשיתוף פעולה חקלאי בשנת 1997, והסכם לשיתוף פעולה מסחרי וכלכלי בשנת 2004[3].
בשנת 2005 הגיע היקף המסחר הדו-כיווני השנתי בין שתי המדינות לסך של כ-70 מיליון דולר, ובשנת 2007 עלה לסך של 135 מיליון דולר[4].
בשנים 2012–2013 עמד היקף הסחר התעשייתי ההדדי בין שתי המדינות על היקף של כמיליארד דולר בשנה, עלייה של כ-600% לעומת שנת 2007[5].
החל משנת 2007 פועל בין שתי המדינות פרוטוקול פיננסי, המאפשר לחברות משתי המדינות לבצע פרויקטים משותפים תוך שימוש בהלוואות המגובות על ידי משרדי האוצר.
במהלך השנים סייעה ממשלת ישראל בהכשרתם של מומחים וייטנאמים בתחומי החקלאות, חקלאות ימית, ייצור חלב, הפעלת שירותי ממשל זמין ועוד. וייטנאם, הנחשבת כיום לאחת הכלכלות המתפתחות בקצב המהיר בעולם, מסתמכת בנושאים מסוימים על טכנולוגיות ושיטות פיתוח ישראליות[6].
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בווייטנאם. בנוסף למשרד הראשי בהאנוי, מפעילה הנספחות המסחרית משרד בבירה הכלכלית של וייטנאם הו צ'י מין סיטי.
בדצמבר 2020 חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה שיאפשר פתיחת קו תעופה ישיר בין המדינות[7].
ביולי 2023 נחתם בירושלים הסכם סחר חופשי בין המדינות, במעמד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולו קואנג טראן סגן ראש ממשלת ויאטנאם[8].
סחר בתוצרת צבאית
לאורך השנים, שתי המדינות ביצעו עסקאות לייצוא נשק ישראלי לווייטנאם, כשההיקפים נמדדים ביותר ממיליארד דולר[9].
קישורים חיצוניים
מיכאל טוכפלד, האנוי, פלא ישראלי: הפטנט לגידול אורז שמשגע את וייטנאם, בעיתון מקור ראשון, 20 בדצמבר 2018- כלכלת וייטנאם ויחסי הסחר עם ישראל (2011), באתר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי
הערות שוליים
- ^ כלכלת וייטנאם ויחסי הסחר עם ישראל, באתר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי
- ^ "ידידות מתחזקת בין וייטנאם לישראל", באתר ערוץ 7
- ^ יחסי סחר ישראל – וייטנאם, באתר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי
- ^ ישראל–וייטנאם: יחסים כלכליים: על רגל אחת
- ^ סיכום יחסי סחר ישראל-וייטנאם בשנת 2010
- ^ ספיר פרץ, וייטנאם: "יהלום שישראלים עדיין לא גילו", באתר גלובס, 25 באוגוסט 2008
- ^ חתימת הסכם בריאות עם הודו והסכם שירותי תעופה עם וייטנאם, באתר Gov.il, 21 בדצמבר 2020
- ^ הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל לווייטנאם, באתר GOV.IL, 24 ביולי 2023
- ^ יוסי מלמן, הבעייתיות במסמך טראמפ-קים מול הסכם הגרעין המושמץ של אובמה מול איראן, באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2018
36841145יחסי וייטנאם–ישראל