איסור גרושה לכהן
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת קידושין, דף ע"ד עמוד א' |
| משנה תורה | הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז |
| שולחן ערוך | אבן העזר, סימן ו' |
| ספרי מניין המצוות | ספר החינוך, מצווה רס"ח |
איסור גרושה לכהן הוא איסור לא תעשה מדאורייתא לכהן לבעול אשה גרושה, ולחלק מהדעות אף לקדשה. עונשו של איסור זה הוא מלקות.
איסור זה הוא בגרושה בין מן האירוסין, ובין מן הנישואין[1] ובכהן גדול או הדיוט[2]. לאחר הבעילה, הגרושה והולד נעשים חללים.
מקור
מקור האיסור הוא מהפסוק ”וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ”[3]. איסור זה נמנה במנין המצוות[4].
לשיטת אביי, כהן הבא על אשה גרושה עובר על איסור נוסף של ”וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו”[5].
גדר האיסור
כהן שקידש גרושה ובעלה, בין אם היא גרושה ממנו ובין מאדם אחר[6] - שניהם חייבים במלקות[7].
קידשה ולא בעלה
נחלקו האמוראים אם גדר האיסור שנלמד "לא יקחו" מתייחס למעשה הקידושין או לבעילה לאחר הקידושין. לדעת אביי הוא מתייחס למעשה הקידושין, ולכן כהן המקדש גרושה לוקה[8], ואם אחר כך בא עליה - לוקה פעמיים, אף על איסור "לא יחלל"; ולדעת רבא אינו לוקה, כי שני הפסוקים חלים רק אחרי הבעילה, ואף מי שקידש ובעל אינו לוקה אלא פעם אחת. הרמב"ם[9] מכריע להלכה כדעת רבא.
בשיטת רבא, נחלקו הראשונים האם יש איסור לכהן לקדש גרושה:
- לדעת הריטב"א[10] אין בכך איסור.
- לדעת התוספות ביבמות[11] אסור מדרבנן.
- לדעת התוספות בבבא מציעא[12] הדבר אסור מדאורייתא[13].
אך במקרה שנשאה ולא בעלה, פסק הרמב"ם[14] שלוקה, מפני שכל אשה נשואה בחזקת בעולה היא.
בעלה ולא קידשה
במקרה שהכהן לא קידש את הגרושה, אלא בעל אותה בדרך זנות, נחלקו הראשונים האם לוקים:
- שיטת רש"י[15], המאירי בשם הגאונים[16], והריטב"א[17] שלוקה לכל הדעות כי עבר על איסור "לא יחלל".
- שיטת הרמב"ם[18], החינוך[19], ותוספות ר"י הזקן[20] שנידון זה תלוי במחלוקת אביי ורבא בנידון דלעיל, לדעת אביי לוקה, כי עבר על איסור "לא תחלל"; ולדעת רבא אינו לוקה, כי איסור "לא תחלל" חל רק ביחד עם איסור "לא יקחו".
- שיטת התוספות רי"ד[21] והראב"ד[22] שלוקה כי עבר על "לא יחלל", אך רק לאחר גמר ביאתו, כי לפני גמר ביאה אין חילול זרע, ולכן אם בעל קטנה או לא גמר ביאתו פטור[23], כי לא חילל את זרעו.
- שיטת הסמ"ג[24] שאינו לוקה לכל הדעות.
- שיטת המגיד משנה[25] שכהן גדול לוקה, כי איסור "לא יחלל" נאמר לגביו, אבל כהן הדיוט אינו לוקה, כי לא נלמד לגביו מ"לא יחלל" אלא שזרעו מתחלל.
קידשה בעלה מספר פעמים
המקנה[26] ורבי עקיבא איגר[27] כתבו שבמקרה שהכהן קידש את הגרושה ובעלה מספר פעמים, לוקה על כל ביאה וביאה גם משום איסור "לא יקח", שכן האיסור הוא לא במעשה הקידושין, אלא בביאת אישות.
קידושיה
לדעת חכמים[28] שסוברים שיש תפיסת קידושין באיסורי ביאה שעונשם מלקות כהן שקידש גרושה היא מקודשת, אך בדעתו של רבי עקיבא[28] שסובר שאין תפיסת קידושין באיסורי ביאה אלו, נחלקו האמוראים האם קידושי כהן בגרושה תופסים, לדעת רבי סימאי קידושין תופסים בה, ולדעתו של רבי ישבב אין קידושין תופסים בה. להלכה, פסק הרמב"ם שקידושין תופסים בה[29].
לשיטת הסוברים תופסים בה קידושין, לאחר הקידושין הרי היא כאשתו לכל דבר, ובשביל לגרשה עליו לתת לה גט[30], אך לאחר הגירושין אינו חייב במזונותיה, אך אם מת מקבלת מזונות כשאר אלמנה[31].
כפיה להוציא
כהן שנשא גרושה כופים אותו לגרשה[32], ומחרימים אותו ואת הנושאים ונותנים עמו עד שיגרשנה[33]. וכן אין מעלים אותו לתורה בעלית ראשון השמורה לכהנים[34], ואין נושא את כפיו[35] עד שידיר את עצמו הנאה מנשים האסורות לו[36].
ספק גרושה וגרושה מדרבנן
אישה שהיא ספק גרושה, כגון שנתן לה הבעל גט שיש ספק בכשרותו, ומת הבעל, הרי היא ספק גרושה ואסורה לכהן רק מדרבנן. ואם נשאת לכהן, לוקים מכת מרדות[37], והיא וילדיה ספק חללים, ואסורים לישא גרושה וליטמא למתים, ואסורים לאכול בתרומה, ואם עברו על כך - לוקים מכת מרדות[38].
גרושה מקידושין שאינם חלים אלא מדרבנן, כגון קטנה שקידשוה אחיה ואמה, הרי היא פסולה לכהונה[39], אבל הממאנת אינה פסולה לכהונה[40].
ריח הגט
חלק מהמקרים שבהם הגט נפסל[41] ומת הבעל, אסורה האשה להנשא לכהן על אף שהיא מוגדרת כאלמנה, משום שעל ידי נתינת הגט יצא על האשה שם גרושה ("ריח הגט"), וכדי שלא יבואו לומר שכהן מותר אף באשה גרושה, אסורה האשה להנשא לכהן[42].
נחלקו הראשונים האם האיסור באשה זו מדאורייתא או מדרבנן, לדעת התוספות[43], הסמ"ג[44], הרשב"א[45] והריב"ש[46] אשה זו פסולה לכהן מדאורייתא. אך לדעת הרמב"ם[47] והמאירי[48] אינה אסורה אלא מדרבנן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הערך גרושה לכהן, באתר ויקישיבה (מתוך מיקרופדיה תלמודית)
- הערך "איסור גרושה לכהן", באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
ביאורים
- ↑ במקרה שנתן לה את הגט על מנת שתוכל להנשא לכל אדם מלבד אדם אחד, נחלקו התנאים, לדעת רבי יוחנן (מסכת גיטין, דף פ"ד עמוד ב', וכן פסק להלכה הבית שמואל, אבן העזר, סימן קל"ז, סעיף קטן א') אסורה להנשא לכהן, אך לדעת רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי (תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ט', הלכה א') מותרת להנשא לכהן
הערות שוליים
- ↑ מסכת יבמות, דף נ"ט עמוד א'.
- ↑ מסכת קידושין, דף ע"ז עמוד ב'.
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז'
- ↑ ספר המצוות, לאו ק"ס, ספר החינוך, מצווה רס"ח
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ט"ו, איסור זה הוא איסור נפרד רק לשיטת אביי (ראה להלן) אך שיטה זו לא נפסקה להלכה.
- ↑ שו"ת הריב"ש סימן שמ"ח
- ↑ מסכת יבמות, דף פ"ד עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ד'.
- ↑ ריטב"א, מסכת קידושין, דף מ"ב עמוד ב'.
- ↑ תוספות, מסכת יבמות, דף י' עמוד א', ד"ה לרבי, כן הסביר בדעתו הבית מאיר (אבן העזר ט"ו א').
- ↑ תוספות, מסכת בבא מציעא, דף י' עמוד ב', ד"ה דאמר.
- ↑ כן נקט בדעתו המנחת חינוך (רסו, ט).
- ↑ הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה ג'.
- ↑ רש"י, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א', ד"ה שני שמות
- ↑ בית הבחירה למאירי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ ריטב"א, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו, הלכה ב'
- ↑ ספר החינוך, מצווה רע"ד
- ↑ קידושין עח א
- ↑ קידושין דף ע"ח
- ↑ השגות הראב"ד הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ב'.
- ↑ מנחת חינוך מצוה רסו אות ד
- ↑ לאוין קכג, קכה.
- ↑ מגיד משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ב'.
- ↑ קידושין עז ב ד"ה אלא
- ↑ שו"ת סימן רכא-רכב
- ^ 28.0 28.1 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ד עמוד ב'.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ד', הלכה י"ד.
- ↑ תוספתא, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ג'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א', מסכת כתובות, דף ע"ז עמוד א', שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ו', סעיף א', סימן קנ"ד, סעיף כ'
- ↑ בית יוסף, אבן העזר, סימן ו' אות ו בשם שו"ת הרמב"ם, וכן פסק בשולחן ערוך שם
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"ז סי' כא
- ↑ בית יוסף, אורח חיים, סימן קכ"ח בשם מהר"י בירב, וכן פסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ח, סעיף מ'
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ח, סעיף מ'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ז'
- ↑ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ז', סעיף כ'
- ↑ משנה למלך, אסורי ביאה יט, ה; מנחת חינוך רסח א
- ↑ מסכת יבמות, דף ק"ח עמוד א'
- ↑ כגון במקרה שהגט לא נכתב לשמה של האשה, אלא לשם אשה אחרת, או במקרה שהבעל גירש את אשתו על מנת שלא תוכל להנשא לאדם אחר[א].
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ד עמוד ב'
- ↑ תוספות, מסכת גיטין, דף פ"ב עמוד ב', ד"ה אפילו
- ↑ לאוין קכג
- ↑ גיטין פד עמוד ב
- ↑ סימן שמ"ח
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות גירושין, פרק י', הלכה א'
- ↑ גיטין פא ב
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
| איסורי עריות | ||
|---|---|---|
| חייבי סקילה | עם אשת האב • עם האם • עם אשת הבן • משכב זכר • משכב בהמה • עם נערה מאורסת | |
| חייבי שריפה | עם אֵם אשתו או סבתהּ • עם בת אשתו או נכדתה • עם בתו או נכדתו • בת כהן שזינתה | |
| חייבי חנק | עם אשת איש | |
| חייבי כרת | אח עם אחות • עם שתי אחיות • עם נידה • עם אחות האב • עם אחות האם • עם אשת דוד • עם אשת אח | |
| חייבי מלקות | בא על אחותו • בא על אחות אביו ואחות אמו • בא על אחות אשתו • בא על אשת אחיו • בא על אשת אחי אביו • נידה • אלמנה לכהן גדול • גרושה לכהן • חלוצה לכהן • ממזרת ונתינה שנישאו לישראל (ובת ישראל שנשא נתין או ממזר) | |
