פרשת יתרו

יתרו
פסוקים	שמות, י"ח, א' - כ', כ"ב
מספר פסוקים	75
תוכן	יתרו וציפורה מצטרפים למחנה, שלושת ימי ההגבלה, מעמד הר סיני
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (3)  לא תעשה (14) אמונה בה', מצוות קידוש השבת בדברים, כיבוד אב ואם עבודה זרה, עשיית פסל, השתחוויה לעבודה זרה, שבועת שווא, מלאכה בשבת, רצח, ניאוף, גנבת אדם, עדות שקר, חמידה, עשיית צורת אדם, בניית המזבח באבנים מסותתות, עלייה למזבח במדרגות
הפטרה
אשכנזים ואיטלקים	ישעיהו, ו', א' - ז', ו', ומוסיפים ישעיהו, ט', ה'-ו'
ספרדים וחב"ד	ישעיהו, ו', א'-י"ג
תימנים	ישעיהו, ו', א'-י"ג, ומוסיפים ישעיהו, ט', ה'-ו'

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב. הפרשה פותחת בסיפור על יתרו חותנו של משה, אך בהמשך רוב הפרשה עוסק בסיפור מעמד הר סיני.

תוכן הפרשה

יתרו וציפורה

יתרו חותן משה מגיע אל מחנה בני ישראל עם ציפורה אשת משה וילדיה, גרשם ואליעזר. משה מקבל אותו ומספר לו על הנסים שנעשו ביציאת מצרים, ויתרו בתגובה מהלל ומשבח את ה'.

למחרת רואה יתרו כיצד משה שופט לבדו את העם, ומציע לו לערוך שינוי במערכת: למנות מתחתיו שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות שיתווכו בינו לבין העם את המקרים הפחות קשים. משה שואל את ה' וה' מרשה לו למנות ומשה ממנה את השופטים, ויתרו חוזר לארצו. (יש פרשנים הסבורים שהסיפור על יתרו התרחש בפועל לאחר מעמד הר סיני, ולא לפניו.)

מעמד הר סיני

ערך מורחב – מעמד הר סיני

בני ישראל נוסעים מרפידים למדבר סיני וחונים למרגלות הר סיני. משה עולה אל ראש ההר ומקבל מסר מה' לבני ישראל:

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בני ישראל מסכימים, ומשה מכין אותם לקראת קבלת התורה. לאחר שלושה ימי הכנה, ה' מתגלה על ההר בקולות וברקים, אך בני ישראל מתקשים לעמוד בעוצמת ההתגלות האלוקית: ”וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.”

ה' מוסר לבני ישראל את עשרת הדיברות והם מבקשים ממשה שיתווך בינם לבין האלוקים. לאחר עשרת הדיברות באה פרשיה קצרה בנושא דיני בניית מזבח: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.”

מצוות בפרשה

	המצווה	מקור	מצוות עשה או לא תעשה	המצווה נוהגת בזמן הזה	המחויבים
1	אמונה בה'	"אָֽנֹכִ֖י֙ ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ים"	עשה	כן	כולם
2	לא לעבוד עבודה זרה	"לֹֽ֣א־תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀  מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜͏ַחַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תׇעׇבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י ה' אֱלֹקיךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ הוְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי"	לא תעשה	כן	כולם
3	לא להישבע לשווא	"לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ ה' אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא"	לא תעשה	כן	כולם
4	שבת	"זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃ חשֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת לַה' אֱלֹקיךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃ כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה ה' אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ ה' אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ"	עשה	כן	כולם
5	כיבוד אב ואם	"כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ"	עשה	כן	כולם
6	לא תרצח	"לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח"	לא תעשה	כן	כולם
7	לא תנאף	"לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף"	לא תעשה	כן	כולם
8	לא תגנוב	"לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב"	לא תעשה	כן	כולם
9	לא תענה ברעך עד שקר	"לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר"	לא תעשה	כן	כולם
10	לא תחמוד	"לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ, לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ"	לא תעשה	כן	כולם
11	לא לעשות צורת אדם	"לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם"	לא תעשה	כן	כולם
12	לא לבנות מזבח באבנים מסותתות	"וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית"	לא תעשה	לא	בוני המשכן ובוני בית המקדש
13	לא לעלות למזבח במדרגות	"וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו"	לא תעשה	לא	בוני המשכן ובוני בית המקדש

הפטרה

מפטירים בתיאור ההתגלות האלוקית לישעיהו בנבואת ההקדשה שלו. למנהג האשכנזים (פרק לק"ק פוזנא) והאיטלקים קוראים בספר ישעיהו מפרק ו', פסוק א' עד פרק ז', פסוק ו', ומוסיפים בסוף מפרק ט', פסוקים ה'-ו'. למנהג התימנים, הספרדים וק"ק פוזנא, קוראים מפרק ו', פסוק א' עד סוף הפרק (התימנים מוסיפים בסוף מפרק ט' כמו האשכנזים). בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק י"ג עד פרק ל"ד, פסוק י'.

סעודת יתרו

ערך מורחב – סעודת יתרו

במורשת יהדות תוניסיה קיים מנהג פופולרי לערוך סעודה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו. ההסבר המקובל למנהג זה הוא בעקבות מגפה שהפילה חללים רבים ופסקה בשבוע בו קראו את פרשת יתרו, אך קיימים הסברים נוספים המקשרים את הסעודה לסיפורים שבפרשת השבוע.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשת יתרו, באתר ויקיטקסט

• פרשת יתרו - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת יתרו, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת יתרו, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• פרשת יתרו עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת יתרו, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת יתרו, באתר "בינינו"
• פרשת יתרו, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת יתרו", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת יתרו באתר ישיבת הר ברכה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30558004פרשת יתרו