שמירת המקדש
| מקרא | ספר במדבר, פרק י"ח, פסוקים א'-ה' |
|---|---|
| משנה | מסכת מדות, פרק א'; מסכת תמיד, פרק א' |
| תלמוד בבלי | מסכת תמיד, פרק "בשלושה מקומות" |
| משנה תורה | הלכות בית הבחירה, פרק ח' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה כ"ב, לאו ס"ז ספר החינוך, מצווה שפ"ח, מצווה שצ"א |
מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש. השמירה מתבצעת על ידי הכהנים והלויים ב-24 מקומות[1]. השמירה התבצעה במשך כל הלילה, ויש אומרים שגם ביום. הפוסקים נחלקו אם מצווה זו נוהגת בימינו.
מקור המצווה
מצוות שמירת המקדש נלמדת משני פסוקים בספר במדבר: ”וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל-מוֹעֵד” (במדבר י"ח, ד), ו-”וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (במדבר ג', לח).
בספרי זוטא[2] הובא שמלבד מצוות עשה לשמור את המקדש, ישנו איסור לא תעשה שלא יקרב זר. אמנם הרמב"ם[3] והחינוך[4] מנו מצוות לא תעשה שלא להשבית את שמירת המקדש, אך הביאו דברים אלו בשם המכילתא, ונראה שהייתה להם גרסה אחרת. שאר מוני המצוות לא מנו איסור זה, וכפי שכותב הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם שם, שדבריו לגבי לאו זה אינם מוסכמים. וכך מופיע בסמ"ג רק מצות עשה ולא נזכרת מצות לא תעשה.
יש שלא הזכירו כלל מצווה לשמור את המקדש (רס"ג, בה"ג, יראים).
בספר שמירת המקדש (פרק א) מבאר הרב הלל בן שלמה בדעתם, כי סדרי השמירה האמורים בחז"ל אינם אלא תקנת חכמים לפי צורך השעה.
טעמי המצווה ומהותה
בראשונים מנו כמה סיבות למצוות שמירת המקדש: בהן, לכבודו של בית המקדש[5]. ובכלל זה על מנת שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה[6]. כנאמר בספר מלכים:
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח."
— ספר מלכים ב, פרק י"א פסוק ו' .
יש מהמפרשים על המשנה במסכת תמיד העוסקת בשמירת המקדש המבהירים ששמירה זו לא הייתה כלל מפני חשש של גניבה, מלחמה, או מריבה[7],בין היתר מהטעם ש'אין עניות במקדש'.
הרמב"ם כתב, שמטרת השמירה היא לשם כבוד, והיינו, גם כשאין חשש:
"שמירת המקדש מצות עשה ואע"פ שאין שם פחד מאויב ולא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין".
— הלכות בית הבחירה פרק ח הלכה א'.
סיבה נוספת היא כדי לשמור על המקדש מפני כניסת אנשים שאסור להם להיכנס, כגון גויים או טמאים[8].
בלשכת הקורבן שמרו כדי שלא יקרה נזק לטלאים שהיו מוכנים לקורבן. בלשכת הפרוכת שמרו כדי שלא יטמאו את הפרוכת[9]. בתפקיד זה היו ממונים רק הלוים השומרים ולא הכהנים.
תפקיד מיוחד לכהנים השומרים היה לבצע מדי יום סיור יומי[10] לפני תחילת העבודה, כשאבוקות של אש בידן, דרך ה"אכסדרא" (שהיה שביל שהיה ברוחב שבין העמודים שבצידי העזרה עד לכותל העזרה, והיתה מסוככת)[11], והיו עוברים דרך כל הלשכות עד שהגיעו ללשכת עושי חביתין שהיתה באמצע שער מזרח (לשמאלו), וכשנפגשו שם אמרו אלו לאלו "שלום, הכל שלום" כסימן לכך שכל כלי השרת נמצאים במקומם ללא פגם, ואז מינו את האחראים על ה"חביתים"[11] לחמם מים לצורך הכנת המנחה - לישת הבצק עד שיוקרב הקרבן תמיד ויוכל הכהן גדול להקריב את מנחתו[12].
הממונה על שומרי המקדש נקרא "איש הר הבית". מתפקידיו היה לבדוק את השומרים בעת תפקידם. כמתואר במשנה:
"אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו, וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוּ עוֹמֵד, וְאוֹמֵר לוֹ: "אִישׁ הַר הַבַּיִת, שָׁלוֹם עָלֶיךָ!" נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן, חוֹבְטוֹ בְמַקְלוֹ. וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרוֹף אֶת כְּסוּתוֹ. וְהֵן אוֹמְרִים: "מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה? קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין, שֶׁיָּשֵׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ"."
— מסכת מידות פרק א' משנה ב'.
מקומות השמירה
בתלמוד במסכת תמיד למדו מפסוקים שישנו חיוב שמירה ב24 מקומות, ועל הלויים מוטל לשמור בעשרים ואחת מקומות, ועל הכהנים בשלושה מקומות נוספים:
המקומות שהלויים שמרו בהם הן: בארבע פינות הר הבית ובחמשת שערי הר הבית מבפנים, בארבע פינות העזרה ובחמשת שערי העזרה מבחוץ, בלשכת הקורבן, בלשכת הפרוכת ובאחורי בית הכפורת.
הכהנים שמרו בבית אבטינס, בבית הניצוץ ובבית המוקד. בבית הניצוץ הכהנים שמרו למעלה והלויים למטה[13].
שמירת המקדש בזמן הזה
הרב הלל משה גלבשטיין, פרסם בשנת תרמ"א את ספרו "משכנות לאביר יעקב", בו הוא טען שמצות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה, וניתן לקיימה גם על ידי שמירה מחוץ להר הבית, אך כמה מחכמי דורו, כגון הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), ורבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (בעל אבני נזר), חלקו עליו.
האבני נזר בתשובה לדבריו[14] כתב להוכיח שכיום אי אפשר לקיים מצווה שמירה, מאחר שמצוות השמירה נחשבת כ'עבודה' ומצריכה לבישת בגדי כהונה, שאינם קיימים היום[15], עד כתב שאף הלווים אינם יכולים לקיים מצוות שמירה, מאחר שהדין הוא שמשורר (=שנתמנה לשירה) ששיער חייב מיתה', ואפשר שאותו לוי נתמנו אבותיו לשירה ולא לשמירה. אכן, בפסק דין בהקשר אחר, שנכתב מאוחר יותר[16], כתב האבני נזר ששמירה אינה נחשבת לעבודה - והדגיש, כי משורר ששיער, הוא משורר המסייע לפתיחת השער או סגירתו, בביצוע מעשה, ואין המדובר בשומר, שאינו עושה מעשה בידיו כלל[17].
בשנת ה'תרפ"ב הוציא לאור הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, בעל "מנחת אלעזר", קונטרס בשם 'עולת תמיד', בו הוא שולל בחריפות את שיטתו של הרב גלבשטיין[18].
הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי בספרו "עיר הקודש והמקדש"[19], מונה ארבע סיבות לכך שאין שמירת המקדש נוהגת בזמן הזה. אחת הסיבות היא, שמטרת השמירה היא לכבוד הבית, וכשאין בית - אין על מה לשמור. עוד הוא כותב, שאפילו אם תכלית השמירה היא לכבוד מקום המקדש, כאשר ממילא זרים הולכים שם - אין השמירה מוסיפה כבוד.
יש שכתבו שאף שכיום אין מצוות שמירה, מכל מקום יש לקיים שמירה זו כיום מטעמים אחרים, כמו בשביל למנוע את כניסת הטמאים - שזו חובה החלה גם בימינו, גם על ישראלים, וכן בשביל לחזק את הקשר שלנו אל מקום המקדש[20].
כיום, עמותת אל הר המור הפועלת בשם ישיבת עוד יוסף חי מקיימת את סיבוב השערים סביב שערי הר הבית כזכר למצוות שמירת המקדש ולקיים מה שנאמר: "לשכנו תדרשו ובאת שמה"[21].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב הלל בן שלמה, שמירת המקדש, הוצאת מכון המקדש, ירושלים תשע"ב.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מצוה:שמירת המקדש |
| טקסט בוויקיטקסט: מצוה:שלא לבטל שמירת המקדש |
- מצוות שמירת המקדש באתר "לימוד תרי"ג מצוות".
- הרב זלמן ברוך מלמד, שיעור על מצוות שמירת המקדש, באתר ישיבה
- שיעור על החילוק בין הכהנים לבין הלויים, במצוות שמירת המקדש (סרט)
- מצות שמירת המקדש - תקציר ענייני שמירת המקדש מאת הרב הלל בן שלמה באתר התורה והמקדש
הערות שוליים
- ^ משנה מידות א, א.
- ^ ספרי זוטא במדבר יח ד, וכן כתב בילקוט שמעוני במדבר רמז תשנב.
- ^ ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה סז.
- ^ מצווה שצ"א.
- ^ מורה נבוכים ג:מ"ה.
- ^ פירוש הרא"ש בריש מסכת תמיד.
- ^ המפרש על המסכת, הרא"ש שם, המאירי תמיד פ"א מ"א.
- ^ הגר"א, ביאורי הגר"א על תחילת מסכת תמיד.
- ^ עזרת כהנים, מסכת תמיד.
- ^ סמ"ג מצוה קסה
- ^ 11.0 11.1 משנה, מסכת תמיד, פרק א', משנה ג'. ובפירוש רבי עובדיה מברטנורא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף כ"ח עמוד ב'.
- ^ משנה מדות א, ה.
- ^ התשובה היא משנת תרל"ג, כפי המופיע בספרו של הרב הלל משה גלבשטיין - משכנות לאביר יעקב עמ' 14.
- ^ ראו שו"ת אבני נזר, יורה דעה, סימן תמ"ט.
- ^ שש שנים מאוחר יותר, בשנת תרל"ט, כפי המופיע בראש התשובה.
- ^ שו"ת אבני נזר, אבן העזר סימן קיט אות עז
- ^ הספר, באתר היברובוקס.
- ^ חלק ד' פרק ד, ג.
- ^ הרב הלל בן שלמה, בספרו "שמירת המקדש".
- ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק ה'.
26316315שמירת המקדש