בית הבחירה למאירי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי |
| סוגה | ביאור לתלמוד בבלי |
| הוצאה | |
| הוצאה | פרפיניאן |
| תאריך הוצאה | סביבות 1305 |
| מהדורות נוספות | |
| פרשנים | הערות של רבי אברהם סופר |
| מקורות לכתיבת הספר | רמב"ם ועוד ראשונים |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | מאירי על הש"ס |
| היברובוקס | 40774 |
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
החיבור מאופיין בסדר וברהיטות לשונית, וכן בליקוט דעות הראשונים שקדמו לו. החיבור, שנכתב בסוף המאה ה-13, לא היה מצוי בדורות שלאחר חיבורו, והוא הודפס בשלבים מאות שנים לאחר מכן.
שם הספר
המחבר מציין בהקדמתו שהספר נקרא "בית הבחירה" כי הוא מכיל תמצית נבחרת ומבוררת ללא הדיאלקטיקה והמשא ומתן: ”להיות רוב חיבורי זה כולל דברים הנבררים, באין תערובת קושיא ותירוץ ומשא ומתן”.
מבנה החיבור
החיבור מסודר לפי סדר המשנה, כך שמובאת תחילה המשנה (עם פירוש המשנה לרמב"ם), ולאחר מכן פירוש המאירי המבאר את המשנה בהתאם לסוגיית הגמרא. לאחר מכן מופיע סיכום ופירוש לשאר דברי התלמוד בסוגיה שאין להם זיקה ישירה למשנה. בנוסף מובאות דעות הפרשנים והפוסקים בדורות הקודמים, ומסקנות הלכתיות. הפירוש כתוב סביב התלמוד בבלי אך עם זיקה הדוקה לתלמוד ירושלמי. בחלק מהסוגיות הוא מציין גם דברי מוסר העולים מהן.
הספר לא כולל את כל ששת סדרי המשנה, אלא נכתב בעיקר על המסכתות הנוהגות הלכה למעשה גם בחוץ לארץ, אך לא רק עליהן. בסך הכל מקיף החיבור את כל סדרי מועד, נשים ונזיקין, את מסכתות ברכות וחלה, בסדר זרעים, את מסכתות חולין, תמיד ומדות בסדר קדשים ואת מסכתות נדה ומקוואות בסדר טהרות. בשונה ממנהג רוב כותבי הספרות התורנית, החיבור נכתב בעברית (ימי ביניימית) ברורה ורהוטה, ללא תערובת ארמית.
אופי החיבור
המאירי מציין בהקדמתו כי חיבורו הוא חיבור הלכתי, וכי מלבד זאת חיבר חידושים על התלמוד[1].
החיבור מביא סיכום של סוגיות התלמוד עם נטייה לפרשנות הרמב"ם, וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, מתוך מגוון הדעות הרחב שהמאירי בוחן, הוא כותב את שיטתו שלו ומכריע בה את הלכה.
החיבור מסכם פרשנויות לתלמוד ממגוון בתי מדרש אשכנזים וספרדים, עם ביאור ובירור דבריהם: רש"י ובעלי התוספות בצפון צרפת, הרי"ף ור"י מיגאש בספרד המוסלמית, חכמי ספרד הנוצרית כרמב"ן ורשב"א, וחכמי פרובנס, בית גידולו של המאירי עצמו. מלבד זאת, בניגוד לרוב פרשני התלמוד, הרבה המאירי להשתמש בתלמוד ירושלמי לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום.
המאירי מרבה לצטט חכמים אחרים, אך באופן עקבי הוא נמנע מלהזכיר את שמות החכמים אותם הוא מצטט. תחת זאת, הוא מכנה כל חכם בכינוי כבוד, כאשר הכינויים הם קבועים. כך למשל:
- "גדולי הרבנים" הוא הכינוי הקבוע לרש"י
- "גדולי המפרשים" - ראב"ד (או "גדולי המגיהים" כאשר מצוטטות השגותיו על הרמב"ם או הרי"ף)
- "גדולי הפוסקים" - רי"ף
- "גדולי המחברים" - רמב"ם
- "גאוני ספרד" - ר"י מיגאש
- "חכמי הצרפתים" - רשב"ם
- "חכמי/גדולי הדורות שלפנינו" - ההשלמה ולעיתים לרמב"ן
- "גדולי המדקדקים" - ריב"ג (מלבד פעם אחת שזה הובא על רבי יוסף קמחי)
- "ראשוני הרבנים" – רבנו גרשום מאור הגולה
- "אחרוני הרבנים" – רבנו תם
- "גדולי הדור" – רשב"א
- "גדולי קדמונינו"- רבי אברהם בן יצחק מנרבונה או רבי נתן בן מאיר[2]
הדפסת החיבור
"בית הבחירה" נדפס לראשונה, ברובו הגדול, בעשרות השנים האחרונות, מתוך כתב יד יחידאי בפרמה. כתב היד ניצל ברגע האחרון מאבדן - כפי שמספר זלמן שטרן, אספן ספרים במאה התשע עשרה. שטרן יצא לחפש באיטליה אחר כתב יד אחר לגמרי ומצא בעליית גג בדרך מקרה 'ששה כרכים גדולים של פסקי הרב המאירי'. שטרן קנה מיד את כל כתבי היד של הסוחר ומכרם לספריית פרמה, ומשם פורסם ספר 'בית הבחירה' של המאירי[3].
בחיבור הביבליוגרפי של רבי חיים יוסף דוד אזולאי ("החיד"א"), "שם הגדולים" הוא מתאר את תחילת הדפסת פירוש המאירי שיצא לאור בדורו: תחילה הודפס הפירוש על מסכת מגילה, באמסטרדם בשנת ה'תקכ"ט, ולאחר מכן יצאו לאור הפירושים על המסכתות שבת (נדפס בליוורנו בשנת ה'תקנ"ד[4]), נדרים, נזיר, סוטה ויומא, וכן הפירוש על מסכת יבמות שהודפס בסלוניקי בשנת תקנ"ד[5]. החיד"א גם מציין שראה פעמיים את כל החיבור בכתב יד במודינה: ”ספר בית הבחירה הנזכר, הוא ששה קובצים גדולים כקובץ הר"ן”, וכן שראה באותו כתב יד "איזה הגהות מהרב מרדכי נתן מעיר אויניון, שנת רי"ו"[6]. אחריהם הודפסו החיבורים על מסכתות ביצה ויומא.
במשך השנים התגלגל כתב היד לספריית פאלאטינה, והודפסו ממנו מספר כרכים נוספים בעשורים הראשונים של המאה ה-20. כמה מהם הודפסו בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ובין שתי מלחמות העולם על ידי בני משפחת האדמו"רים מגור: רבי יעקב מאיר בידרמן, חתנו של רבי יהודה אריה ליב אלתר ("השפת אמת"), שהגיה והדפיס את החיבור על מסכתות סוכה (ורשה ה'תר"ע), ברכות (ורשה ה'תרע"ב) ועירובין (ורשה תרע"ג-תרע"ד); ורבי משה בצלאל אלתר ובנו רבי יצחק מאיר אלתר, חתנו של רבי אברהם מרדכי אלתר ("האמרי אמת"), שהדפיסו את החיבור על מסכת פסחים (בילגורי, ה'תרפ"ו).
הדפסת הספר כסדרו על כל הש"ס בצורה שיטתית ותקנית מכתב היד, החלה בידי רבי אברהם סופר, בימי רבנותו באיטליה. בשנת ה'תר"ץ, 1930, הודפס הכרך הראשון, ולאחר שעלה לארץ ישראל הדפיס את יתר הכרכים. בהוצאתו ראו אור לראשונה חיבורי המאירי על 15 מסכתות. לכרכים צורפו הקדמות והערות[7][8][9]
(הערותיו זכו להתייחסות של פוסקים בולטים בדורו, שדנו בדבריו וציינו אליהם[10].
הדפסת וההדרת ספרי המאירי זיכתה את רבי אברהם סופר במספר פרסים: פרס הרב קוק - תש"ג[11][12]; פרס שכטר - שנת ה'תש"ז (1947)[13]; פרס ישראל לספרות תורנית - שנת ה'תשמ"א[9]).
בעקבות הרב סופר, הדפיסו גם אחרים במהלך החצי השני של המאה ה-20, חלקים מחיבור המאירי מתוך כתב היד, בהם הרב קלמן שלזינגר, שהדפיס את הספרים תחת ההוצאה לאור של מוסד הרב קוק, מכון התלמוד הישראלי השלם, מכון הרי פישל, והרב יצחק שמשון לנגה.
קישורים חיצוניים
מאירי על הש"ס, באתר ויקיטקסט- בית הבחירה באתר ספריא
- מנחם ברונפמן, המאירי, מחבר פורה שספריו כמעט ונשכחו, באתר Chabad.org
- מנחם המאירי, בית הבחירה על מסכת אבות, מכון אופק תשנ"ח, באתר אוצר החכמה
- המאירי, אתר ספרים
הערות שוליים
- ^ חידושים אלו ("חידושי המאירי") לא שרדו ברובם. אלו ששרדו, על פי הידוע כיום (נכון לה'תשע"ט), הם החידושים על מסכת עירובין ומסכת ביצה. אולם, לפי עדיאל ברויאר החידושים לעירובין שיוחסו למאירי לא יצאו מתחת ידו אלא הם נכתבו על ידי בן זמנו ובן עירו שאולי היה גם תלמידו. ראו: עדיאל ברויאר, "החידושים המיוחסים למאירי על עירובין", תרביץ פח [א] (תשרי תשפ"א), עמ' 73–107
- ^ בית הבחירה חולין, עמ' ט
- ^ שמחה עמנואל, שברי לוחות, עמ' 306-305.
- ^ בית הבחירה - שבת, ליוורנו תקנד, באתר היברובוקס. בשער הספר כתוב "וכבר נודע... הרב הגאון המחבר... בחיבוריו... על כל התלמוד".
- ^ החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ', סעיף ס"ה - מהר"ר מנחם בר שלמה לבית מאיר (המאירי); מערכת ספרים, אות ב', סעיף מ"ה - בית הבחירה.
- ^ החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ', סעיף ס"ה - מהר"ר מנחם בר שלמה לבית מאיר (המאירי).
- ^ ספר חדש, הצופה, 12 בינואר 1940
- ^ הרב ד"ר יוסף אונא, בית הבחירה, הצופה, 29 בדצמבר 1950
- ^ 9.0 9.1 הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית, דבר, 6 במאי 1981.
- ^ בהם: רבי יעקב עדס, שו"ת חדות יעקב, חלק חושן משפט, סימן א', ד"ה ובהערות; רבי משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ב', סימן ז'; הרב שלמה זלמן אוירבך, שו"ת מנחת שלמה, חלק א', סימן פ', סוף אות ו'; תניינא (ב-ג), סימן ע"ב, אות ז'; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק א', אורח חיים, סימן ל"ט, אות י"ב; חלק ב', אורח חיים, סימן ח', אות י"ב; חלק ג', חושן משפט, סימן א', אות ה', ועוד.
- ^ סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית, הצופה, 29 בדצמבר 1943.
- ^ מי הם חמשת חתני הפרס?, הצופה, 7 בינואר 1944.
- ^ פרס שכטר להרב א. סופר, הצופה, 23 ביוני 1947.
36770615בית הבחירה למאירי