לדלג לתוכן

איסור חלוצה לכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך איסור גרושה לכהן.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך איסור גרושה לכהן.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
איסור חלוצה לכהן
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א' ועוד
שולחן ערוך שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ז'

איסור חלוצה לכהן הוא איסור מדרבנן לכהן לבעול אשה חלוצה, כדי שלא יבואו הכהנים לעבור על איסור גרושה, האסורה לכהן מדאורייתא.

לאחר הבעילה, החלוצה והולד נעשים חללים מדרבנן[1].

מקור האיסור ומהותו

לרוב הדעות איסור חלוצה לכהן הוא מדרבנן, וחז"ל דרשו באסמכתא שייתור מילת "ואשה" בפסוק ”וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ”[2], מורה שאף חלוצה אסורה לכהן[3].

לדעת התוספות ישנים[4] האיסור שנוי במחלוקת תנאים, ולפי דעת רבי עקיבא החלוצה אסורה לכהן מן התורה, והיתור במילת 'ואשה' נדרשת בדרשה גמורה, והמשנה[5] שמנתה את החלוצה בין הלוקים מדאורייתא - הולכת בשיטה זו.

כהן שעבר על האיסור ובעל חלוצה לוקה מכת מרדות. וכהן שנשא חלוצה, בית דין מחייבים אותו לגרש אותה[6], והכהן נפסל לעבודת המקדש עד שידיר עצמו הנאה ממנה[7], ואינו נושא את כפיו ועולה לתורה בעליית כהן[8].

כהן המקדש חלוצה הקידושין חלים והחלוצה נהיית אשתו לכל דבר[9][10], וצריך לתת לה גט גירושין, ולשלם את כתובתה[11],

אף אם החליצה נפסלה - היא פסולה לכהונה[12]. אך אם התברר לאחר החליצה - שהיא לא היתה צריכה לחלוץ, לא נפסלה לכהונה[13].

ספק חלוצה, כגון שיש ספק בכשרות החליצה, ונפטר היבם, הרי היא ספק חללה ואסורה לכהן מדרבנן. ואם נשאת לכהן, לוקים מכת מרדות[14], וילדיה ספק חללים, ואסורים לישא גרושה וליטמא למתים, ואסורים לאכול בתרומה, ואם עברו על כך - לוקים מכת מרדות[15].

ראו גם

לקריאה נוספת

הערך "חלוצה לכהן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

הערות שוליים