איסור חלוצה לכהן
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך איסור גרושה לכהן.
| ||
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך איסור גרושה לכהן. | |
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א' ועוד |
|---|---|
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ז' |
איסור חלוצה לכהן הוא איסור מדרבנן לכהן לבעול אשה חלוצה, כדי שלא יבואו הכהנים לעבור על איסור גרושה, האסורה לכהן מדאורייתא.
לאחר הבעילה, החלוצה והולד נעשים חללים מדרבנן[1].
מקור האיסור ומהותו
לרוב הדעות איסור חלוצה לכהן הוא מדרבנן, וחז"ל דרשו באסמכתא שייתור מילת "ואשה" בפסוק ”וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ”[2], מורה שאף חלוצה אסורה לכהן[3].
לדעת התוספות ישנים[4] האיסור שנוי במחלוקת תנאים, ולפי דעת רבי עקיבא החלוצה אסורה לכהן מן התורה, והיתור במילת 'ואשה' נדרשת בדרשה גמורה, והמשנה[5] שמנתה את החלוצה בין הלוקים מדאורייתא - הולכת בשיטה זו.
כהן שעבר על האיסור ובעל חלוצה לוקה מכת מרדות. וכהן שנשא חלוצה, בית דין מחייבים אותו לגרש אותה[6], והכהן נפסל לעבודת המקדש עד שידיר עצמו הנאה ממנה[7], ואינו נושא את כפיו ועולה לתורה בעליית כהן[8].
כהן המקדש חלוצה הקידושין חלים והחלוצה נהיית אשתו לכל דבר[9][10], וצריך לתת לה גט גירושין, ולשלם את כתובתה[11],
אף אם החליצה נפסלה - היא פסולה לכהונה[12]. אך אם התברר לאחר החליצה - שהיא לא היתה צריכה לחלוץ, לא נפסלה לכהונה[13].
ספק חלוצה, כגון שיש ספק בכשרות החליצה, ונפטר היבם, הרי היא ספק חללה ואסורה לכהן מדרבנן. ואם נשאת לכהן, לוקים מכת מרדות[14], וילדיה ספק חללים, ואסורים לישא גרושה וליטמא למתים, ואסורים לאכול בתרומה, ואם עברו על כך - לוקים מכת מרדות[15].
ראו גם
לקריאה נוספת
הערך "חלוצה לכהן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א'
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ד עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ על מסכת יבמות, דף מ"ד עמוד א', ועוד ראשונים.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י"ג עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א'
- ↑ רש"י, מסכת בכורות, דף מ"ה עמוד ב'
- ↑ מגן אברהם סימן כ"ח ס"ק נ"ז
- ↑ חייב לתת לה מזונות, וזכאי בנכסיה ובמעשה ידיה, ומיפר נדריה, ויורשה, ומיטמא לה כשמתה, וכן כל דיני האישות.
- ↑ תוספתא, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ג'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה עמוד ב'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יבום וחליצה, פרק ד', הלכה כ"ו
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה י"ח
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ז'
- ↑ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ז', סעיף כ'