מצוות בניין בית המקדש

מצוות בניין בית המקדש
(מקורות עיקריים)

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
מנורה שנבנתה והוצבה ברובע היהודי על ידי מכון המקדש
מקרא	שמות, כ"ה, ח'-ט'
משנה תורה	הלכות בית הבחירה, פרק א'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה כ' ספר החינוך, מצווה צ"ה

מצוות בניין בית המקדש היא מצוות עשה על כלל העם היהודי לבנות בית מקדש שבו תתקיים עבודת הקרבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות שיש לקיימן דווקא בבית המקדש. אופן קיום המצווה בימינו שנוי במחלוקת.

מקור המצווה

בתורה נאמר הציווי על בניית המשכן שהוקם בזמן שהותם של בני ישראל במדבר סיני: ”וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן תַּעֲשׂוּ”.

עשיית המשכן וכליו השונים מתוארת בספר שמות בפרוטרוט ובחגיגיות רבה, והציוויים על עבודת הקרבנות בו מתוארים במהלך ספר ויקרא שאחריו.

תנאים לקיום המצווה

חז"ל למדו מן הפסוקים, שהקמת המקדש במקומו הקבוע ("בית עולמים"), צריכה הייתה לבוא לאחר קיומה של מצוות מינוי מלך ומצוות מחיית זכר עמלק:

רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ - למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. איני יודע איזה יקדום, אם למנות להם מלך אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק - תלמוד לומר: 'ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק', משישב המלך על כיסא ה' את מכרית זרע עמלק. ומנין שכיסא ה' זה המלך, שנאמר 'וישב שלמה על כיסא ה' למלך'. ועדין איני יודע איזה יקדום, אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק - תלמוד לומר: 'אשר ה' אלקיכם מנחיל אתכם', ואומר 'ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב ואומר ויאמר דוד אל נתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלקים יֹשב בתוך היריעה'.

הקמת המקום הקבוע

ערך מורחב – ריכוז הפולחן

בספר דברים, לפני הכניסה לארץ ישראל, מתוסף ציווי לחפש בארץ את "המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם" ואליו לרכז את כלל עבודת הקרבנות:

כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה... הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ, שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ.

במשך שנים רבות לאחר הכניסה לארץ ישראל טרם התממשה בניית הבית המקווה; תחילתו של מהלך כזה הייתה הקמת משכן שילה, שהיה, כדברי חז"ל, בית אבנים אך עם כיסוי של אוהל ולא תקרה. לאחר חורבן שילה (ככל הנראה על ידי הפלשתים בצעירותו של שמואל הנביא), נדד ארון הברית ברחבי הארץ, ושהה זמן-מה במשכנים ארעיים בנוב ובגבעון, עד שקידש דוד את ירושלים כמקום שבו אמור להיבנות בית המקדש באופן קבוע. דוד רצה לקיים את מצוות הבניין אך נאסר עליו על ידי נתן הנביא מפי האל; עם זאת, עשה דוד את כל ההכנות לכך, כך שכאשר מלך שלמה בנו, יכול היה להתחיל מיד במלאכה.

מעמד בחירתו של הר הבית למקום שבו ייבנה הבית העתידי מתואר בפירוט בסוף ספר שמואל ובדברי הימים, ומלווה בהתגלות מלאך ה' ובדברי גד הנביא. מעמד זה היה אירוע מכונן, שאוסר מאז על כל בנייה של מקדש במקום אחר.

המצווה בספרות הפוסקים

הרמב"ם מנה את המצווה להקמת המקדש כאחת מתרי"ג מצוות, המחויבות בכל דור. וכך כתב בספרו משנה תורה:

מצות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה--שנאמר "ועשו לי מקדש"; וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבנו, והיה לפי שעה - שנאמר "כי לא באתם עד עתה...".
כיון שנכנסו לארץ, העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו. ומשם באו לשילה, ובנו שם בית של אבנים; ופרסו יריעות המשכן עליו, ולא הייתה שם תקרה. ושלוש מאות ותשע ושישים שנה, עמד מקדש שילה. וכשמת עלי הכהן, חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש; וכשמת שמואל, חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש. ומגבעון באו לבית העולמים. וימי נוב וגבעון, שבע וחמישים שנה.
כיון שנבנה המקדש בירושלים - נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית לה', ולהקריב בהן קרבן; ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד, ובהר המוריה שבה - שנאמר "ויאמר דויד, זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעולה לישראל", ואומר "זאת מנוחתי עדי עד".
בניין שבנה שלמה, כבר מפורש במלכים; וכן בניין העתיד ליבנות - אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני, כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבניין שלמה, ומעין דברים המפורשים ביחזקאל.
ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית: עושין בו קודש, וקודש הקודשים, ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם; ושלושתן נקראין היכל. ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל, רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר; וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד, הוא הנקרא עזרה. והכול נקרא מקדש.

כך גם מנו שאר מוני המצוות, כגון רס"ג, וגם רש"י החשיב אותה כמצווה.

מצוות בניין המקדש בזמן הגלות

מצוות בניית בית הבחירה אינה תלויה בזמן, והיא חובה המוטלת על עם ישראל בכל עת, לבנות את בית המקדש. יש הטוענים שלא מוטל על העם להקים את המקדש בזמן הזה, על פי דברי רש"י בפירושו למסכת סוכה שמקדש העתיד שאנו מצפין "בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים", וכן כתבו ראשונים נוספים במקום, כמו התוספות, הרשב"א והריטב"א. היו שרצו להסיק כן גם מדעת הרמב"ם, שכתב שהמשיח יבנה את המקדש, או מכך שכתב שמינוי מלך קודם לבניין המקדש. עם זאת, במקומות רבים בפירושו לתנ"ך ולתלמוד כתב רש"י שהמצווה היא לדורות על בני ישראל. כמו כן, גם הרמב"ם בכל מקום שנזכר נושא זה בספריו קבע שמצוות בניין המקדש היא מצווה לדורות.

ההסבר המקובל לדברי רש"י בסוכה הוא שרש"י ושאר הראשונים לא התכוונו לשלול את המצווה בזמן הגלות, והדברים הם בגדר חיזוי המציאות העתידית, או משאלה ותקווה. הסבר נוסף כתב הערוך לנר: ”וודאי בית המקדש לעתיד לבוא יבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך" שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית המקדש רוחני שיבוא לתוך בית המקדש הנבנה גשמי, כנשמה בתוך הגוף.” (ערוך לנר, סוכה מ"א ע"א, על רש"י ד"ה אי נמי.)

ראו גם

• זיהוי מקום המקדש
• חידוש עבודת הקרבנות
• מקדש יחזקאל
• כניסה להר הבית (הלכה)

לקריאה נוספת

• אל גבעת הלבונה, הרב יצחק שפירא והרב יוסף פלאי, אגודת אל הר המור, ה'תשנ"ט.

קישורים חיצוניים

רמב"ם הלכות בית הבחירה, באתר ויקיטקסט

• מצוות בניין בית המקדש בזמן הזה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26264605מצוות בניין בית המקדש