איסור חלוצה לכהן

איסור חלוצה לכהן
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א' ועוד
שולחן ערוך	שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ז'

ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

איסור חלוצה לכהן הוא איסור מדרבנן לכהן לבעול אשה חלוצה, כדי שלא יבואו הכהנים לעבור על איסור גרושה, האסורה לכהן מדאורייתא.

לאחר הבעילה, החלוצה והולד נעשים חללים מדרבנן^[1].

מקור האיסור ומהותו

לרוב הדעות איסור חלוצה לכהן הוא מדרבנן, וחז"ל דרשו באסמכתא שייתור מילת "ואשה" בפסוק ”וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ”^[2], מורה שאף חלוצה אסורה לכהן^[3].

לדעת התוספות ישנים^[4] האיסור שנוי במחלוקת תנאים, ולפי דעת רבי עקיבא החלוצה אסורה לכהן מן התורה, והיתור במילת 'ואשה' נדרשת בדרשה גמורה, והמשנה^[5] שמנתה את החלוצה בין הלוקים מדאורייתא - הולכת בשיטה זו.

כהן שעבר על האיסור ובעל חלוצה לוקה מכת מרדות. וכהן שנשא חלוצה, בית דין מחייבים אותו לגרש אותה^[6], והכהן נפסל לעבודת המקדש עד שידיר עצמו הנאה ממנה^[7], ואינו נושא את כפיו ועולה לתורה בעליית כהן^[8].

כהן המקדש חלוצה הקידושין חלים והחלוצה נהיית אשתו לכל דבר^[9]^[10], וצריך לתת לה גט גירושין, ולשלם את כתובתה^[11].

אף אם החליצה נפסלה - היא פסולה לכהונה^[12]. אך אם התברר לאחר החליצה - שהיא לא היתה צריכה לחלוץ, לא נפסלה לכהונה^[13].

ספק חלוצה אינה אסורה^[14].

ראו גם

לקריאה נוספת

הערך "חלוצה לכהן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערך "חלוצה לכהן", באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי

הערות שוליים

↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א'.
↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז'.
↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ד עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'.
↑ מסכת יבמות, דף מ"ד עמוד א', ד"ה הכתוב.
↑ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י"ג עמוד א'.
↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א'.
↑ רש"י, מסכת בכורות, דף מ"ה עמוד ב'.
↑ מגן אברהם, אורח חיים, סימן כ"ח, סעיף קטן נ"ז.
↑ חייב לתת לה מזונות, וזכאי בנכסיה ובמעשה ידיה, ומיפר נדריה, ויורשה, ומיטמא לה כשמתה, וכן כל דיני האישות.
↑ תוספתא, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ג'.
↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה עמוד ב'.
↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יבום וחליצה, פרק ד', הלכה כ"ו
↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה י"ז
↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ד

[1] תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א'.

[2] ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז'.

[3] תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ד עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'.

[4] מסכת יבמות, דף מ"ד עמוד א', ד"ה הכתוב.

[5] תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י"ג עמוד א'.

[6] תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א'.

[7] רש"י, מסכת בכורות, דף מ"ה עמוד ב'.

[8] מגן אברהם, אורח חיים, סימן כ"ח, סעיף קטן נ"ז.

[9] חייב לתת לה מזונות, וזכאי בנכסיה ובמעשה ידיה, ומיפר נדריה, ויורשה, ומיטמא לה כשמתה, וכן כל דיני האישות.

[10] תוספתא, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ג'.

[11] תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה עמוד ב'.

[12] משנה תורה לרמב"ם, הלכות יבום וחליצה, פרק ד', הלכה כ"ו

[13] משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה י"ז

[14] תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

איסורי עריות
חייבי סקילה	עם אשת האב • עם האם • עם אשת הבן • משכב זכר • משכב בהמה • עם נערה מאורסת
חייבי שריפה	עם אֵם אשתו או סבתהּ • עם בת אשתו או נכדתה • עם בתו או נכדתו • בת כהן שזינתה
חייבי חנק	עם אשת איש
חייבי כרת	אח עם אחות • עם שתי אחיות • עם נידה • עם אחות האב • עם אחות האם • עם אשת דוד • עם אשת אח
חייבי מלקות	בא על אחותו • בא על אחות אביו ואחות אמו • בא על אחות אשתו • בא על אשת אחיו • בא על אשת אחי אביו • נידה • אלמנה לכהן גדול • גרושה לכהן • חלוצה לכהן • ממזרת ונתינה שנישאו לישראל (ובת ישראל שנשא נתין או ממזר)