פרשת דברים
| |||||
| פסוקים | דברים, א', א' - ג', כ"ב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 105 | ||||
| מספר תיבות | 1548 | ||||
| תוכן | סקירת אירועים במדבר: מינוי הנשיאים והשופטים (יתרו), חטא המרגלים (שלח), יחסי ישראל עם עמי כנען (חקת) ומתן הנחלות בעבר הירדן (מטות) | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים, ספרדים, איטלקים | ישעיהו, א', א'-כ"ז | ||||
| תימנים | ישעיהו, א', כ"א-ל"א | ||||
פָּרָשַׁת דְבָרִים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים. היא מתחילה בתחילת הספר (א', א') ומסתיימת בפרק ג', פסוק כ"ב.
מפרשה זו ועד סוף ספר דברים, מדבר משה עם בני ישראל על הדרך שעשו במדבר ועל האתגרים הצפויים להם בכניסה לארץ. דברים אלו נאמרים בערבות מואב, תחנתם האחרונה במדבר, בשנה הארבעים ליציאת מצרים, מא' בשבט ועד למותו של משה בז' באדר.
את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, ועל שם ההפטרה ישעיהו, א' שבת זו נקראת "שבת חזון". יש קהילות שבהן קוראים את פרק א', פסוק י"ב, הפותח במילה "איכה", במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה.
נושאים בפרשת דברים
בפרשת דברים מתחיל משה רבנו בסדרת המשאות שנשא לפני מותו: ”וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם.” בפרשה הוא סוקר את מינוי נשיאי השבטים והשופטים, מתאר את חטא המרגלים ואת העונש עליו, את יחסי בני ישראל עם אדום, מואב ועמון, את המלחמות עם סיחון ועוג ואת מתן הנחלות בעבר הירדן המזרחי לשבט ראובן, לשבט גד ולחצי שבט המנשה.
שם הפרשה נלקח מהפסוק הראשון שלה: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל...".
חלוקת נושאים
- דברי סיכום, תוכחה וצוואה (א, א-כא)
- תזכורת ל'חטא המרגלים' ועונשו (א, כב-מו)
- מסע הכיבוש ומגבלותיו (ב, א – ג, יא)
- משה מנחיל את ארץ-ישראל המזרחית (ג, יב-כ)
- צוואת משה: ביטחון בה' (ג, כא-כב)[1]
הוראות לדיינים
בתחילת הפרשה, מזכיר משה לבני ישראל את מינוי השופטים בפרשת יתרו:
וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא, וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.
— דברים, א', ט"ז-י"ח
על פי מוני המצוות, מחדשת הפרשה שתי מצוות לא תעשה המיועדות לדיינים בעם ישראל: "לא תכירו פנים במשפט", האוסרת על מינוי דיין שאינו בקיא בדיני התורה, ו"לא תגורו מפני איש", האוסרת על הדיינים להכריע במשפט מתוך פחד.
רבי יצחק קארו מפרש מתוך הפרשה חמש אזהרות לעיוות הדין:
"שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק", לפי שהדיין יעוֵת הדין לאחת מהחמש סיבות.
האחד, לפי ששמע לאחד מבעלי דינין קודם שיבא בעל דין חבירו והטעים טענותיו לב"ד, לזה אמר "שמוע בין אחיכם".
השני, לפי שאוהב לאחד מהם, לזה אמר "לא תכירו פנים במשפט".
השלישי, לפי שאחד מהם גדול זקן ונשוא פנים, לזה אמר "כקטן כגדול תשמעון".
הרביעי, לפי שאחד מהם רשע ואלם, לזה אמר "לא תגורו מפני איש".
החמישי, לחסרון ידיעה בדין ההוא, "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו".— תולדות יצחק, דברים, פרק א', פסוק ט"ז
מבנה הפרשה
בפרשת דברים יש 105 פסוקים, אשר מאגדים פרשיה פתוחה אחת ועוד 5 סתומות. הפרשה מכילה 3 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת ספר ולכן גם בתחילת פרק וסדר הפרשה מסתיימת בסוף סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מסתיימת באמצע הפרק.
תאריכי הקריאה
השבת בה קוראים את פרשת דברים יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
- שנת זשה ושנת בחה, שנת בשה ושנת גכה - ד' באב
- שנת השג ושנת זחג, שנת זשג ושנת בחג - ו' באב
- שנת החא, שנת השא ושנת זחא - ח' באב
- שנת הכז, שנת בשז ושנת גכז - ט' באב
הפטרה
ערך מורחב – שבת חזון
ההפטרה המקורית לפרשת דברים, הקשורה לנושא הפרשה, היא בספר ירמיהו, פרק ל', פסוקים ד'-כ"ב. ההפטרה היא נבואה נחמה של ירמיהו לעם ישראל, הפותחת באופן דומה לפתיחת הפרשה: "ואלה הדברים אשר דבר". הפטרה זו מתועדת בכתבי הגאונים ובמשנה תורה לרמב"ם.[2]
אולם, מכיוון שהשבת שבה קוראים את פרשת דברים היא השבת שלפני תשעה באב, אין נוהגים להפטיר בהפטרת הפרשה. במקומה, מפטירים בעניין חטאי עם ישראל, בהפטרה השלישית מתלת דפורענותא. במקורות המוקדמים מכונה שבת זו "שבת איכה",[3] והרמב"ם מציין שנוהגים להפטיר מפסוק כ"א ("איכה הייתה לזונה קריה נאמנה").[4] המנהג הנפוץ כיום (מנהגי אשכנז, הספרדים, איטליה ורומניא) הוא להרחיב הפטרה זו, ולהפטיר את כל הפרק הראשון של ספר ישעיהו, מפסוק א' ("חזון ישעיהו") עד פסוק כ"ז. בהתאם לכך, מכונה כיום שבת זו "שבת חזון". אולם, למנהג התימנים מפטירים הפטרת "חזון" בשבת הקודמת, ולכן מתחילים רק מ"איכה הייתה לזונה" וממשיכים עד פסוק ל"א.[5]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: פרשת דברים |
הטקסט:
פרשת דברים, באתר ויקיטקסט- פרשת דברים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת דברים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת דברים, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- פרשת דברים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת דברים, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת דברים, באתר "בינינו"
- פרשת דברים, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת דברים", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת דברים באתר ישיבת הר ברכה
הערות שוליים
- ^ חב"ד | נושאי פרשת השבוע | פרשת דברים, באתר chabad.org.il
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.
- ^ יש חוקרים שסברו שבתקופה קדומה נהגו בנוסח ארץ ישראל לקרוא בתור הפטרה את מגילת איכה עצמה, אך אין לכך כל תיעוד.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכה י"ט.
- ^ בנימין אליצור, "מפורענות לנחמה: מנהגי הקריאה וההפטרה הקדומים בשבתות הפורענות והנחמה ובתשעה באב", דרך אגדה יב (תשע"ג), עמ' 271–275, וראו שם על מנהגי הפטרה קדומים נוספים בשבת זו.
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
34210408פרשת דברים