פורטל:מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה ממושכת ורב-זירתית של מדינת ישראל נגד ארגון הטרור החמאס ושלטונו ברצועת עזה, ארגוני הטרור הנוספים ברצועה, וקבוצות טרור נוספות המשרתות את אסטרטגיית טבעת האש האיראנית ואת האידיאולוגיה של ציר ההתנגדות בשאר הזירות, שפרצה בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה ה'תשפ"ד.
המלחמה הוכרזה בתגובה למתקפת פתע רחבת היקף שביצע חמאס יחד עם שאר ארגוני הטרור ברצועת עזה באותו הבוקר, במהלכה חדרו לשטח ישראל אלפי מחבלים שביצעו מעשי טבח והתעללות, רצחו 1,182 בני אדם, מתוכם 779 אזרחים ישראלים וזרים וחטפו 251 בני אדם, חיילים ואזרחים, לרצועת עזה. יום זה היה הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה.
צה"ל גייס למילואים באופן מיידי למעלה מ-360,000 חיילים, גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה, ואלפי כלי רכב אזרחיים. עם תחילת המלחמה, פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. ישראל פינתה כ-80,000 תושבים מיישובים בעומק של שני קילומטר מגבול ישראל–לבנון, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות.
מדינת ישראל קבעה בתחילה שלוש מטרות עיקריות למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, הסרת שלטונו ברצועה ויצירת התנאים להחזרת החטופים שנחטפו מישראל במתקפת הפתע. ב-17 בספטמבר 2024 הוסיפה ישראל מטרה רביעית למלחמה: השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. ב-17 בינואר 2025 הוסיפה ישראל מטרה חמישית למלחמה: פגיעה משמעותית ביכולות ארגוני הטרור ביו"ש וחיזוק ההגנה והביטחון ביו"ש, בדגש על שמירת ביטחון התנועה והיישובים.
החזית העיקרית ברצועת עזה: המלחמה החלה בטיהור שטח עוטף עזה ממחבלים, ביצוע תקיפות אוויריות וימיות, סיכולים ממוקדים ופשיטות קרקעיות נקודתיות. לאחר פינוי האוכלוסייה מצפון הרצועה, בוצע תמרון קרקעי רחב, ולאחר הפוגה בלחימה במקביל לעסקת חטופים חודש התמרון והועמק בדרום הרצועה ובמרכזה, לצד טיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר מכן, אופיינה הלחימה בפשיטות מבוססות מודיעין. הלחימה כללה השמדת תשתיות טרור רבות, בהן מנהרות טרור ותוואי תת-קרקע, פירי מנהרות, משגרי רקטות מוטמנים, מחסני אמל"ח, מוצבים, מפקדות, מחנות אימונים ומבנים ששימשו ללחימה. במהלך הלחימה חוסלה רוב ההנהגה והצמרת הפיקודית של חמאס ובפרט יחיא סינוואר, מוחמד דף, מרואן עיסא ואיימן נופל. כמו כן, חולצו 8 בני ערובה חיים וכן גופות של חטופים שהוסתרו ברצועה.
החל מיום אחרי פרוץ המלחמה, הצטרפו מדינות וארגונים נוספים למאבק מזוין בישראל מתוך "סולידריות עם הפלסטינים", והמלחמה התרחבה לחזיתות נוספות: גבול ישראל-לבנון, גבול לבנון-סוריה, יהודה ושומרון, עיראק, תימן ואיראן. החזיתות לחמו כחלק מציר ההתנגדות והיו שותפות באסטרטגיה הצבאית שקיבלה את הכינוי טבעת האש האיראנית. למרות הצטרפות הזירות האחרות, נותרה רצועת עזה החזית העיקרית במהלך מרבית תקופת הלחימה, למעט בתקופת מבצע חיצי הצפון בחזית הצפונית ובמבצע עם כלביא במסגרת המערכה מול איראן.
החזית בלבנון: הלחימה התקיימה בין ישראל לחזבאללה וארגוני טרור בגבול ישראל–לבנון וגבול ישראל–סוריה. במשך כשנה מפרוץ המלחמה התקיימו חילופי ירי, שכללו תקיפות כטב"מים, ירי ארטילרי, טילי נ"ט, וירי נשק מדויק אל יישובים ישראליים נטושים באופן שגרם להרס שיטתי של בתים ותשתיות ונזק ואבדות לבסיסי צה"ל. ישראל הגיבה בסיכול ממוקד של מחבלים בלבנון, תקיפת בסיסי מחבלים ותקיפה אווירית של חוליות משגרי נ"ט. בהמשך התרחב ירי הרקטות והכטב"מים דרומה, כולל לאזור חיפה, השרון וגוש דן. בספטמבר התפוצצו אלפי זימוניות של פעילי חזבאללה במבצע ישראלי של המוסד, אחריו הכריזה ישראל על שינוי באופי הלחימה. צה"ל פתח במבצע חיצי הצפון, בו הושמדו אלפי נכסים של חזבאללה בלבנון וסוכלה מרבית צמרת הארגון, לרבות תקיפת מפקדת חזבאללה בביירות וסיכול מנהיג הארגון חסן נסראללה במבצע סדר חדש. לאחר מכן החל צה"ל בתמרון קרקעי בדרום לבנון לשם טיהור המרחבים הסמוכים לגבול מתשתיות של חזבאללה וכוח רדואן. בנובמבר 2024 נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים, אשר נאכף דרך קבע בפעילות צה"ל.
החזית ביהודה ושומרון: כוחות צה"ל פעלו למיגור וסיכול תשתיות טרור בעקבות התגברות מאמציהם של ארגוני טרור פלסטיניים, בעיקר חמאס, ליזום פיגועים ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. מבצע מחנות קיץ שנפתח בסוף אוגוסט 2024 ומבצע חומת ברזל שנפתח בסוף ינואר 2025, שכללו פעילות נרחבת של צה"ל במחנות הפליטים בג'נין, נור שמס, טובאס, שכם, חברון, טולכרם ופארעה היו הפעולה הנרחבת ביותר של צה"ל להשמדת תשתיות טרור פלסטיני באזור. החזית בתימן: החות'ים הכריזו מלחמה על ישראל כתמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה. הם שיתקו את נמל אילת באמצעות תקיפת אוניות סוחר שהפליגו במצר באב אל-מנדב, הטילו מצור ימי על ישראל וגרמו לפגיעה בסחר הימי העולמי. בנוסף שיגרו החות'ים טילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל, אך רובם יורטו או לא גרמו לנזק משמעותי. ביולי התפוצץ כטב"ם בתל אביב, וגרם להרג אדם אחד ולעשרה פצועים. בתגובה תקפו מטוסי קרב של צה"ל במערב תימן במבצע יד ארוכה. בספטמבר חיל האוויר תקף בשנית את נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, וכן מתקני נפט ותחנות כוח, בתגובה לשיגור טילים של החות'ים לעבר מרכז הארץ. בתגובה להמשך השיגורים, תקף צה"ל את החות'ים פעמים נוספות.
החזית באיראן: איראן מעורבת במלחמה באמצעות השפעה פוליטית על הכוחות התוקפים את ישראל, לצד אספקת הכשרה ונשק ללוחמיהם, ומימון ותיאום כללי של הפעילות. איראן מתאמת גם מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה, קטר וטורקיה. ישראל תקפה את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק והצליחה להתנקש במפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה האסלאמית. בתגובה, באפריל 2024 תקפה איראן את ישראל באופן ישיר לראשונה בתולדותיה, ונבלמה בהצלחה רבה בזכות שיתוף פעולה צבאי בין-לאומי. ישראל הגיבה בתקיפת מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה באיראן. באוקטובר 2024 תקפה איראן את ישראל בשנית בתגובה להריגת בכירים בחזבאללה ובמשמרות המהפכה וישראל הגיבה בתקיפה נוספת בשטח איראן. ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע עם כלביא, בו פעלה לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית וכן הרגה את ראשי מערכת הביטחון האיראנית, בהם מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי ורמטכ"ל הכוחות המזוינים של איראן מוחמד באקרי.
ארצות הברית מעורבת במלחמה על ידי סיוע צבאי, כלכלי ודיפלומטי לישראל וכן מעורבת צבאית. בתחילת המלחמה, שלחה ארצות הברית שתי נושאות מטוסים עם כוח תקיפה וכוח התערבות מהיר של 2,000 נחתים לחופי ישראל והחלה רכבת אווירית של ציוד צבאי לישראל. תגובת המיליציות הפרו-איראניות לתמיכה האמריקאית כללה תקיפות נגד בסיסי ארצות הברית, שעליהן הגיבה ארצות הברית במתקפות נגד. בהמשך הקימה ארצות הברית מזח צף לחופי עזה לצורך אספקת סיוע הומניטרי. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה ובהמשך תקפו ביחד עם בעלות ברית בסיסים של החות'ים בתימן בסדרת מבצעים; ביניהם, מבצע שומר השגשוג ומבצע קשת פוסידון. עד יוני 2024, ארצות הברית סיפקה לישראל סיוע צבאי בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, ובספטמבר הוערכה ההוצאה האמריקאית על המלחמה בכ-22.76 מיליארד דולר. ביוני 2025 לראשונה התערבה ארצות הברית במלחמה באופן צבאי, ותקפה שלושה מתקני גרעין באיראן.
המלחמה נחשבת לארוכה בתולדות המדינה ובעלת מספר חזיתות הלחימה הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות. היא הסבה פגיעה יוצאת דופן בעורף הישראלי, והביאה לתפנית משמעותית במאזן הכוחות במזרח התיכון ולשינוי פרדיגמה עמוק בישראל ובעולם המערבי בכלל. תחושת הכישלון שלאחר מתקפת הפתע, משך הלחימה, וכן החטופים המוחזקים ברצועת עזה ללא ידיעה על מצבם, השפיעו השפעה מרחיקת לכת על החברה הישראלית ועל יהדות התפוצות.
כמו כן, עשרות אלפי ההרוגים בעזה וגלי ההריסות, הציתו גל אנטישמיות והפגנות תמיכה ומחאה סוערות ברחבי העולם. עלו טענות לפיהן ישראל מבצעת פשעי מלחמה, טיהור אתני והשמדת עם כלפי הפלסטינים ברצועת עזה, ששיאן בתלונה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בגין רצח עם והוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.
עדכונים אחרונים
ערך מורחב – מבצע כארי יתנשא
כהמשך למבצע מרכבות גדעון ובצל המשא ומתן על עסקת שחרור חטופים ומחבלים ולצד מבצע עם כלביא, התחיל ב-2 ביולי מבצע "כארי יתנשא" במסגרתו מתעצמת הלחימה ברצועת עזה.
הקרבות מתנהלים בצפון הרצועה, בשג'אעייה ובח'אן יונס
החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל היא החזית בין ישראל לחזבאללה וארגוני טרור פלסטיניים בגבול ישראל–לבנון ובגבול ישראל–סוריה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.
עדכונים אחרונים:
ב-27 בנובמבר 2024 נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל ללבנון. צה"ל נסוג משטח דרום לבנון אך נשאר לשלוט בחמשה נקודת לאורך גבול ישראל–לבנון. הפסקת האש נאכפת על ידי חיל האוויר הישראלי, וכאשר מזוהים הפרות הן מותקפות מהאוויר.
ב-8 בדצמבר 2024 הופל שלטון אסד בסוריה בידי האופוזיציה הסורית. צה"ל פתח במבצע חץ הבשן וכבש חלקים נרחבים בדרום-מערב סוריה, בין השאר שחרר את כתר החרמון שהיה תחת שליטת סוריה מאז מלחמת יום הכיפורים.
ב-2025 פרצו עימותים בין כוחות המשטר החדש לדרוזים בסוריה. במהלך המתקפה על א-סווידא התערב חיל האוויר לטובת הדרוזים והפציץ מטרות של המשטר.
מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל היא החזית בין ישראל לחות'ים במסגרת מלחמת חרבות ברזל שהחלה באוקטובר 2023. החות'ים, ארגון טרור שיעי-זיידי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כפרוקסי במלחמותיהם באזור, הכריז מלחמה על ישראל והחל לתקוף את ישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה שנלחמים נגד ישראל.
עדכונים אחרונים:
ב-7 ביולי 2025, צה"ל פתח במבצע דגל שחור. הותקפו נמלים באל-חודיידה, א-סאליף וראס עיסא, תחנת הכוח ראס קאטיב, כן הותקפה הספינה "גלקסי לידר", שנחטפה על ידי החות'ים כשנתיים לפני כן, ושימשה לאחר מכן את החות'ים שבתימן.
כחול: הביעו תמיכה בישראל או גינוי של חמאס.
כתום: הביעו תמיכה בחמאס או גינוי של ישראל.
אפור כהה: הביעו עמדה נייטרלית.
אפור בהיר: לא הביעו עמדה
ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל בין ישראל למספר ארגוני טרור, בהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וחזבאללה. הלחימה החלה במתקפת הפתע מרצועת עזה, שכללה מספר רב של מקרי טבח המוני, מעשי רצח והתעללות אכזריים, חטיפת בני ערובה וקרבות ירי עם כוחות הביטחון של ישראל ועוד. מתקפת הנגד של ישראל כללה הפגזה מאסיבית של יעדים ברצועת עזה. בין החטופים והנרצחים נמנים לא רק אזרחים ישראלים, אלא מספר אזרחים של מדינות שונות.
תגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגבות הרשמיות של ארצות ערב ומדינות מוסלמיות כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן. מספר מנהיגים מהעולם ביקרו בישראל לאות הזהות ותמיכה.
בנוסף לתגובות רשמיות של ממשלות העולם, התנהלו בעולם מספר גדול של הפגנות. ההפגנות שונות כללו תמיכה במדינת ישראל והעם היהודי, ומנגד הפגנות הזדהות עם הפלסטינים ואף תמיכה באינתיפאדה אלימה ומאבק נגד ישראל.
החטופים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הם 251 אזרחים וחיילים, ישראלים ותושבים זרים, שנחטפו במהלך מתקפת הפתע שביצע חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד. המתקפה החלה כאשר אלפי מחבלים פלסטינים פלשו לישראל מרצועת עזה ותקפו יישובים רבים במערב הנגב, כמו גם אלפי משתתפים בפסטיבל המוזיקה "נובה". המחבלים חטפו 251 אנשים וגופות מישראל אל שטח הרצועה. רוב החטופים היו אזרחים, לרבות נשים, ילדים וקשישים, וכן כמה עשרות עובדים זרים. רק מיעוטם היו חיילי צה"ל, שנחטפו מהבסיסים הסמוכים לגבול. במהלך המתקפה ביצעו המחבלים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות; מעשי התעללות וטבח בהיקף חסר תקדים. בעקבות אירועים אלה, הכריזה ישראל על פתיחת מלחמת חרבות ברזל.
בנוסף לחטופים במתקפת הפתע, החזיק חמאס מזה שנים בארבעה ישראלים: האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, וגופותיהם של חיילי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול שנהרגו במבצע צוק איתן ב-2014. בסך הכול, לאחר המתקפה החזיק חמאס ב-255 חטופים מישראל – חיים ומתים.
בנובמבר 2023 הגיעו ישראל וחמאס להסכם הפסקת אש ושחרור 80 נשים וילדים שנחטפו במתקפת הטרור תמורת נשים וילדים פלסטינים הכלואים בישראל. במקביל, שחרר חמאס 24 מהעובדים הזרים שנחטפו. עד יוני 2025 חולצו על ידי צה"ל עוד 8 חטופים חיים ו-46 גופות. בעסקת שחרור החטופים השנייה שנחתמה בינואר 2025, שוחררו עוד 28 חטופים בחיים, ו-8 חטופים חללים. ב-12 במאי 2025 שוחרר במחווה לאמריקאים, החייל עידן אלכסנדר. לפיכך, נכון ליוני 2025, בהתייחס לחטופי המלחמה, נותרו 49 חטופים בידי חמאס, מהם 27 שנקבע מותם. לצדם ישנו עוד חטוף אחד מהעבר שנקבע מותו – הדר גולדין (לאחר חילוץ גופתו של אורון שאול, יממה לפני כניסת העסקה השנייה לתוקף, ושחרורם בחיים של אברה מנגיסטו והישאם א-סייד בעסקת החטופים השנייה) כך שסך החטופים בעזה הוא 50.
אירועים עיקריים: מתקפת הפתע על ישראל (החטיפה לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת חילופי השבויים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעיה • קרב ח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר
זירות:הזירה העזתית - מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • קרב שג'אעיה • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • המשבר ההומניטרי
באומות המאוחדות: החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון
בארצות הברית: הריגת פול קסלר • תמיכת ארצות הברית • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל • השימוע בקונגרס האמריקאי בדבר אנטישמיות בקמפוסים
בעולם: מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות • מידע כוזב (הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות: זירת יהודה ושומרון (זירת ג'נין (אנ')) • החזית הצפונית • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן) • העורף הישראלי
טרור מתקפת הפתע: פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק
קרבות מתקפת הפתע: בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • ארז • זיקים • שדרות • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • נחל עוז • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים: החטיפה לעזה • חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • רחל אדרי • מבצע ראשית האור • עסקת חילופי השבויים • הריגת חטופים בשג'אעיה • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה • חילוץ החטופים מרפיח • מבצע ארנון
פיגועים:פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגוע הדקירה בחולון • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
כוחות צה"ל: חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) • חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • חיל הגנת הגבולות • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר
כוחות הביטחון: כיתות כוננות • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • ימ"מ • יחידת מצדה
אמצעי לחימה ישראליים: איתן (נגמ"ש) • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפת ברזל • מטאדור • טנקי "מרכבה" • נגב NG7 • נמ"ר • סער 6 • עוקץ פלדה • פגיון (כוונת) • קלע דוד • רקטת "רומח"
הרוגים: אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • מחבלי חמאס • סאלח אל-ערורי • סייד רזי מוסאווי • ווסאם א-טאוויל • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • איסמעיל הנייה
שונות: קבינט המלחמה • מנהלת תקומה • מוזיקה
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית מלחמת חרבות ברזל במכלול:
העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל מתמודד עם אירוע יוצא דופן, בשל מתקפת הפתע על ישראל שבוצעה על ידי מחבלים מרצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 נגד מדינת ישראל.
עם פתיחת המלחמה, יותר מ-3,000 מחבלים פלסטינים חדרו לעוטף עזה במקביל, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פתחו בירי כבד של אלפי רקטות מרצועת עזה וביצעו מעשי טבח, פגיעה בנשים, ביזה, עריפה ושריפה, רצחו יותר מ-800 אזרחים והרגו יותר מ-350 חיילים ושוטרים. בנוסף, נחטפו 236 אזרחים מתוכם 32 ילדים, נשים, זקנים, אזרחים בעלי דרכון זר, חיילים וחיילות לרצועת עזה, המוחזקים בשבי החמאס והג'יהאד האיסלמי. לאחר שבועיים שוחררו ע"י החמאס ללא עסקה: 2 חטופות בעלות דרכון אמריקאי. תוך שלושה שבועות שוחררו 2 חטופות נוספות בנות 85 ו-79 מקיבוץ ניר עוז ללא עסקה. ב-30.10.23 שוחררה התצפיתנית אורי מגידיש ע"י כוחות צה"ל והשב"כ. בתגובה, ממשלת ישראל הכריזה על מלחמה בשם מלחמת חרבות ברזל וגייסה כ-360,000 חיילי מילואים בצו 8, במהלך המלחמה נמשך הירי על מדינת ישראל לאורך כל התקופה.
בארי
בארי הוא רכב שטח ממוגן המבוסס על ה-Flyer 72 (אנ') של ג'נרל דיינמיקס. הרכב נכנס לשירות בצה"ל בסוף 2023 ותחילת 2024 ונקרא על שם קיבוץ בארי. ה"בארי" שוקל כ-5 טונות, מגיע למהירות מרבית של 130 קמ"ש וניתן להתאימו למשימות שונות. ב"בארי" הנהג יושב באמצע ומשני צידו יושבים חיילים עם מקלעים, ועל גג הרכב יש אפשרות להתקנת מקלע כבד ממוגן. ניתן לשלוט בכל גלגל לחוד כדי להשיג עבירות שטח מקסימלית.
מגן אור
מגן אור, שנודעה בתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (זהו גם שמה הבינלאומי כיום - Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות ונחשבת כפורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, במשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות התכוונו לנסות מרכיבים מסוימים במערכת היירוט. המערכת באותה העת לא היתה יכולה לפעול באופן מבצעי. היה מדובר בניסוי כלים "רטוב" לפני הפיכת המערכת למבצעית.
על פי דיווח של יואב זיתון, משרד הביטחון אישר למפא"ת להכניס לניסוי מבצעי את המערכת במלחמת חרבות ברזל והמערכת תיפרס בדרום, על פי הדיווח המערכת אמורה להיות מבצעית בעוד שנתיים ולכן לא יסתמכו עליה באף תכנית.
נגמ"ש איתן
איתן הוא נגמ"ש אופני שפותח במנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) במשרד הביטחון ועתיד להיקלט בצבא הגנה לישראל ולהחליף את כל הנגמ"שים, למעט הנמ"ר. האיתן, שממנו הוזמנו מאות על ידי צה"ל, יהיה לנגמ"ש האופני הראשון בשירות צה"ל מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 שאינו נשק שלל.
באוקטובר 2023 ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה במלחמת חרבות ברזל.
חץ 3
חץ 3 הוא טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי - מיועד ליירט טילים בליסטיים בחלל והרחק מגבולות ישראל, כחלק ממערכת הנשק חץ. היכולת ליירט מחוץ לאטמוספירה מקטינה את הסכנה שראש הקרב, חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים או שרידי הטיל, יתפזרו מעל שטח ישראל. מערכת 'חץ 3' היא הנדבך העליון במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל כך שבהינתן תרחיש של כישלון יירוט על ידה יתאפשרו ניסיונות יירוט נוספים על ידי הנדבכים התחתונים של המערכת. על פי הערכת יושב ראש סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל, חץ 3 מסוגל ליירט גם לוויינים, יכולת השמורה לקומץ מדינות בעולם. בניסוי שנערך ב-2019 הוכח כי המערכת מסוגלת ליירט בחלל החיצון טילים בליסטיים בעלי ראש קרב גרעיני מתפצל - טרם ראש הקרב התפצל.
ה"חץ 3" רשם יירוט בכורה מבצעי ראשון ב-9 בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל, כאשר המערכת יירטה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן לעבר אילת.