פורטל:מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון הטרור חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור מרצועת עזה על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה.
מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים רחוקים יותר, כמו שפלת יהודה, גוש דן, השרון ועוד. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל וכבשו יישובים בעוטף עזה, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו 1,163 ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה), ביצעו מעשי התעללות ופגיעה בנשים שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה 251 חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר 117), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.
ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו.
בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, גבול ישראל–סוריה, יהודה ושומרון, הים האדום. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה.
במלחמה נהרגו יותר מ-40,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים.
עדכונים אחרונים
ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי
ב-25 במרץ, קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2728 שקוראת להפסקת אש מיידית ברמדאן, להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.
ב-1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את בית החולים שיפא וסביבתו לאחר השלמת מבצע ניתוח מקומי.
בנוסף, בצהרי היום, בתחנת רכבת שדרות נמצא שרידי מחבל עם אפוד המלא ברימונים וחומרי נפץ שחוסל בתחילת הלחימה.
החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל היא החזית בין ישראל לחזבאללה וארגוני טרור פלסטיניים בגבול ישראל–לבנון ובגבול ישראל–סוריה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.
עדכונים אחרונים:
בבוקר 27 ביולי 2024, יירטה ספינת סער 6 של חיל הים כטב"ם של חזבאללה שנע לכיוון אסדת כריש, באמצעות כיפה ימית.
מאוחר יותר באותו יום, רקטת פלק 1 ששיגר ארגון הטרור חזבאללה פגעה במגרש כדורגל במג'דל שמס שברמת הגולן, וגרמה למותם של 12 ילדים ופציעתם של 34 נוספים.
ב-30 ביולי 2024 סיכלה ישראל בביירות את פואד שוכר, מפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה, בתגובה על הירי למג'דל שמס.
מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל היא החזית בין ישראל לחות'ים במסגרת מלחמת חרבות ברזל שהחלה באוקטובר 2023. החות'ים, ארגון טרור שיעי-זיידי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כפרוקסי במלחמותיהם באזור, הכריז מלחמה על ישראל והחל לתקוף את ישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה שנלחמים נגד ישראל.
עדכונים אחרונים:
ב-19 ביולי בשעה 3:12 לפנות בוקר, התפוצץ כטב"ם על אכסניה בתל אביב. כתוצאה מהפיצוץ נהרג אדם אחד ועשרה נפצעו.
ב-20 ביולי לקראת הערב הותקף נמל שנמצא בעיר אל-חודיידה שבתימן. דובר צה"ל אישר כי ישראל התקיפה מטרות צבאיות של החות'ים באזור נמל חודיידה שבמערב תימן. לפי דיווחים, מטוסי קרב תקפו מתקני זיקוק, תחנת כוח לייצור חשמל ויעדים צבאיים, בהם מחסני כטב"מים וטילים ומאגרי דלק.
כחול: הביעו תמיכה בישראל או גינוי של חמאס.
כתום: הביעו תמיכה בחמאס או גינוי של ישראל.
אפור כהה: הביעו עמדה נייטרלית.
אפור בהיר: לא הביעו עמדה
ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל בין ישראל למספר ארגוני טרור, בהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וחזבאללה. הלחימה החלה במתקפת הפתע מרצועת עזה, שכללה מספר רב של מקרי טבח המוני, מעשי רצח והתעללות אכזריים, חטיפת בני ערובה וקרבות ירי עם כוחות הביטחון של ישראל ועוד. מתקפת הנגד של ישראל כללה הפגזה מאסיבית של יעדים ברצועת עזה. בין החטופים והנרצחים נמנים לא רק אזרחים ישראלים, אלא מספר אזרחים של מדינות שונות.
תגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגבות הרשמיות של ארצות ערב ומדינות מוסלמיות כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן. מספר מנהיגים מהעולם ביקרו בישראל לאות הזהות ותמיכה.
בנוסף לתגובות רשמיות של ממשלות העולם, התנהלו בעולם מספר גדול של הפגנות. ההפגנות שונות כללו תמיכה במדינת ישראל והעם היהודי, ומנגד הפגנות הזדהות עם הפלסטינים ואף תמיכה באינתיפאדה אלימה ומאבק נגד ישראל.
בזירת יהודה ושומרון התקיימו תקריות אחדות במהלך מלחמת חרבות ברזל, מהן ביוזמת צה"ל או אזרחים ישראלים, ומהן ביוזמת פלסטינים. ארגוני הטרור הפלסטינים ביהודה ושומרון, בעיקר חמאס, הגבירו מאמצים להוציא פיגועים, ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. במקביל לתקיפות חיל האוויר הישראלי ברצועת עזה, פעלו כוחות צה"ל למיגור וסיכול תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון.
אירועים עיקריים: מתקפת הפתע על ישראל (החטיפה לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת חילופי השבויים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעיה • קרב ח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר
זירות:הזירה העזתית - מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • קרב שג'אעיה • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • המשבר ההומניטרי
באומות המאוחדות: החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון
בארצות הברית: הריגת פול קסלר • תמיכת ארצות הברית • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל • השימוע בקונגרס האמריקאי בדבר אנטישמיות בקמפוסים
בעולם: מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות • מידע כוזב (הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות: זירת יהודה ושומרון (זירת ג'נין (אנ')) • החזית הצפונית • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן) • העורף הישראלי
טרור מתקפת הפתע: פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק
קרבות מתקפת הפתע: בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • ארז • זיקים • שדרות • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • נחל עוז • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים: החטיפה לעזה • חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • רחל אדרי • מבצע ראשית האור • עסקת חילופי השבויים • הריגת חטופים בשג'אעיה • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה • חילוץ החטופים מרפיח • מבצע ארנון
פיגועים:פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגוע הדקירה בחולון • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
כוחות צה"ל: חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) • חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • חיל הגנת הגבולות • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר
כוחות הביטחון: כיתות כוננות • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • ימ"מ • יחידת מצדה
אמצעי לחימה ישראליים: איתן (נגמ"ש) • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפת ברזל • מטאדור • טנקי "מרכבה" • נגב NG7 • נמ"ר • סער 6 • עוקץ פלדה • פגיון (כוונת) • קלע דוד • רקטת "רומח"
הרוגים: אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • מחבלי חמאס • סאלח אל-ערורי • סייד רזי מוסאווי • ווסאם א-טאוויל • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • איסמעיל הנייה
שונות: קבינט המלחמה • מנהלת תקומה • מוזיקה
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית מלחמת חרבות ברזל במכלול:
העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל מתמודד עם אירוע יוצא דופן, בשל מתקפת הפתע על ישראל שבוצעה על ידי מחבלים מרצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 נגד מדינת ישראל.
עם פתיחת המלחמה, יותר מ-3,000 מחבלים פלסטינים חדרו לעוטף עזה במקביל, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פתחו בירי כבד של אלפי רקטות מרצועת עזה וביצעו מעשי טבח, פגיעה בנשים, ביזה, עריפה ושריפה, רצחו יותר מ-800 אזרחים והרגו יותר מ-350 חיילים ושוטרים. בנוסף, נחטפו 236 אזרחים מתוכם 32 ילדים, נשים, זקנים, אזרחים בעלי דרכון זר, חיילים וחיילות לרצועת עזה, המוחזקים בשבי החמאס והג'יהאד האיסלמי. לאחר שבועיים שוחררו ע"י החמאס ללא עסקה: 2 חטופות בעלות דרכון אמריקאי. תוך שלושה שבועות שוחררו 2 חטופות נוספות בנות 85 ו-79 מקיבוץ ניר עוז ללא עסקה. ב-30.10.23 שוחררה התצפיתנית אורי מגידיש ע"י כוחות צה"ל והשב"כ. בתגובה, ממשלת ישראל הכריזה על מלחמה בשם מלחמת חרבות ברזל וגייסה כ-360,000 חיילי מילואים בצו 8, במהלך המלחמה נמשך הירי על מדינת ישראל לאורך כל התקופה.
בארי
בארי הוא רכב שטח ממוגן המבוסס על ה-Flyer 72 (אנ') של ג'נרל דיינמיקס. הרכב נכנס לשירות בצה"ל בסוף 2023 ותחילת 2024 ונקרא על שם קיבוץ בארי. ה"בארי" שוקל כ-5 טונות, מגיע למהירות מרבית של 130 קמ"ש וניתן להתאימו למשימות שונות. ב"בארי" הנהג יושב באמצע ומשני צידו יושבים חיילים עם מקלעים, ועל גג הרכב יש אפשרות להתקנת מקלע כבד ממוגן. ניתן לשלוט בכל גלגל לחוד כדי להשיג עבירות שטח מקסימלית.
מגן אור
מגן אור, שנודעה בתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (זהו גם שמה הבינלאומי כיום - Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות ונחשבת כפורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, במשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות התכוונו לנסות מרכיבים מסוימים במערכת היירוט. המערכת באותה העת לא היתה יכולה לפעול באופן מבצעי. היה מדובר בניסוי כלים "רטוב" לפני הפיכת המערכת למבצעית.
על פי דיווח של יואב זיתון, משרד הביטחון אישר למפא"ת להכניס לניסוי מבצעי את המערכת במלחמת חרבות ברזל והמערכת תיפרס בדרום, על פי הדיווח המערכת אמורה להיות מבצעית בעוד שנתיים ולכן לא יסתמכו עליה באף תכנית.
נגמ"ש איתן
איתן הוא נגמ"ש אופני שפותח במנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) במשרד הביטחון ועתיד להיקלט בצבא הגנה לישראל ולהחליף את כל הנגמ"שים, למעט הנמ"ר. האיתן, שממנו הוזמנו מאות על ידי צה"ל, יהיה לנגמ"ש האופני הראשון בשירות צה"ל מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 שאינו נשק שלל.
באוקטובר 2023 ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה במלחמת חרבות ברזל.
חץ 3
חץ 3 הוא טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי - מיועד ליירט טילים בליסטיים בחלל והרחק מגבולות ישראל, כחלק ממערכת הנשק חץ. היכולת ליירט מחוץ לאטמוספירה מקטינה את הסכנה שראש הקרב, חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים או שרידי הטיל, יתפזרו מעל שטח ישראל. מערכת 'חץ 3' היא הנדבך העליון במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל כך שבהינתן תרחיש של כישלון יירוט על ידה יתאפשרו ניסיונות יירוט נוספים על ידי הנדבכים התחתונים של המערכת. על פי הערכת יושב ראש סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל, חץ 3 מסוגל ליירט גם לוויינים, יכולת השמורה לקומץ מדינות בעולם. בניסוי שנערך ב-2019 הוכח כי המערכת מסוגלת ליירט בחלל החיצון טילים בליסטיים בעלי ראש קרב גרעיני מתפצל - טרם ראש הקרב התפצל.
ה"חץ 3" רשם יירוט בכורה מבצעי ראשון ב-9 בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל, כאשר המערכת יירטה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן לעבר אילת.