סיוע צבאי לישראל במלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. בערך חסר מידע רב על סיוע ומניעת סיוע.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. בערך חסר מידע רב על סיוע ומניעת סיוע. |
במהלך מלחמת חרבות ברזל מספר מדינות שלחו סיוע צבאי לישראל. הסיוע כלל הצבת לוחמים בישראל ובמזרח התיכון, וכן ציוד שהועבר לישראל, אימונים, מודיעין, טיפול בחיילים, תמיכה לוגיסטית ותמיכה כספית.[1][2]
רשימת המדינות ששלחו סיוע צבאי לישראל
הסיוע הצבאי תואם לאורך כל המלחמה, בישיבות החודשיות של קבוצת התיאום הביטחוני של ישראל. ארצות הברית הייתה התורמת המרכזית ביותר, וסייעה לישראל במגוון רחב של דרכים ולאורך כל תקופת המלחמה.[1][3]
ארצות הברִית
ערך מורחב – ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
ב-7 באוקטובר 2023, שעות לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, החלה ארצות הברית לשלוח ספינות מלחמה ומטוסי קרב לאזור המזרח התיכון, במטרה לסייע לישראל בבלימת פתיחת חזית נוספת בצפון במקביל לניסיונות לבלום את מתקפת הפתע על ישראל. בין השאר נשלחה נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) למזרח הים התיכון.[4]
ישראל ביקשה מארצות הברית מיירטי כיפת ברזל, ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הצהיר שוושינגטון תספק במהירות ציוד ומשאבים נוספים, כולל תחמושת, שיגיעו לישראל תוך ימים. שר החוץ האמריקני, אנטוני בלינקן, אמר כי וושינגטון תספק את "התמיכה המלאה" שלה לישראל, עם משגרי טילים מונחים ומטוסי קרב מסוג F-35.
ב-12 באוקטובר, ממשל ביידן החל בהכנת חבילת סיוע של כ-2 מיליארד דולר כמימון נוסף לתמיכה בישראל. ב-14 באוקטובר, הפנטגון שיגר צוות קטן של אנשי מבצעים מיוחדים לישראל לאיסוף מודיעין. ב-15 באוקטובר הבית הלבן הכריז כי ינסה לקבל את אישור הקונגרס לחבילת סיוע חדשה של 2 מיליארד דולר לישראל ואוקראינה. עד 17 באוקטובר הגיעו לישראל חמישה משלוחים של נשק וציוד אמריקאי. ב-20 באוקטובר הודיע ביידן כי הכספים הנוספים שביקש מהקונגרס לאשר יגיעו לסך כולל של 14 מיליארד דולר, כחלק מחבילת סיוע צבאית של 105 מיליארד דולר שהוקצתה לאוקראינה במלחמתה ברוסיה, טייוואן וישראל, וכן לביטחון גבולות ארצות הברית.
בנובמבר אושרה תוכנית רפובליקנית על ידי בית הנבחרים של ארצות הברית שהקצתה סיוע צבאי של 14.5 מיליארד דולר לישראל.
עד דצמבר סיפקה ארצות הברית 15,000 פצצות ו-57,000 פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ, רובם נישאו במטוסי מטען צבאיים מסוג C-17. ארצות הברית שלחה גם יותר מ-5,000 פצצות Mk82 לא מונחות, יותר מ-5,400 פצצות Mk84, כ-1,000 פצצות GBU-39.
ב-8 בדצמבר ביידן השתמש בסמכות חירום כדי לדלג על ביקורת הקונגרס על מנת למכור כ-14,000 פגזי טנק בשווי 106.5 מיליון דולר לאספקה מיידית לישראל. ב-29 בדצמבר ממשלת ארצות הברית השתמשה שוב בסמכות חירום כדי למכור לישראל פגזי ארטילריה וכלי נשק נלווים בשווי 147.5 מיליון דולר, על מנת לחדש את מלאי הנשק הישראלי.
בפברואר העביר הסנאט חבילת סיוע של 14 מיליארד דולר לישראל.
עד מרץ 2023, ארצות הברית אישרה יותר מ-100 מכירת נשק לישראל. ב-30 במרץ אישר הבית הלבן 2.5 מיליארד דולר בהעברת נשק לישראל. באפריל חתם ביידן על חבילת אבטחה של 95 מיליארד דולר, שכללה כ-17 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל. ב-16 במאי ביידן הודיע לקונגרס על מכירת נשק בסך מיליארד דולר לישראל. ב-21 במאי ארצות הברית העבירה חקיקה שתקצץ מתקציב הצבא האמריקני אם ביידן לא ישלח לישראל 3,500 פצצות כבדות.
ביוני חתמה ארצות הברית רשמית על מכתב הצעה וקבלה, המאפשר לישראל לרכוש 25 מטוסי קרב נוספים של לוקהיד מרטין מסוג F-35 תמורת 3 מיליארד דולר. כמו כן, ביוני חתמו גרגורי מיקס והסנאטור בן קרדין על מכירת נשק לישראל בהיקף כולל של 18 מיליארד דולר, לאחר לחץ של ממשל ביידן.
במהלך המלחמה אוניות ומטוסים אמריקאיים עסקו ביירוט כטב"מים וטילים שנורו מתימן ומאיראן לעבר ישראל.
באוגוסט 2024 שלחה ארצות הברית למזרח התיכון את נושאת המטוסים אברהם לינקולן (CVN-72) ואת הצוללת הגרעינית ג'ורג'יה (SSGN-729), לחיזוק ההגנה על ישראל.[5]
באוקטובר 2024 הוצבה בישראל סוללת הגנה אווירית THAAD, כולל יותר ממאה חיילים אמריקאים המפעילים אותה, לשם חיזוק ההגנה האווירית של ישראל.[6]
ברִיטניה
ישראל השתמשה בנשק שסופק על ידי בריטניה במלחמת חרבות ברזל.[7][8][9] כ-15% מהרכיבים של כל מטוס קרב ישראלי מסוג F-35 מיוצרים על ידי חברות בריטיות, כולל BAE Systems. לפי ה-Campaign Against Arms Trade (אנ'), בריטניה העניקה רישיונות ייצוא נשק לישראל בהיקף של 574 מיליון ליש"ט (727 מיליון דולר) מאז 2008, כולל 42 מיליון ליש"ט (53 מיליון דולר) ב-2022.[10]
גרמניה
גרמניה היא אחת מספקיות הנשק הגדולות של ישראל. היא סיפקה לישראל ציוד ונשק בשווי של 326.5 מיליון יורו (353.7 מיליון דולר) בשנת 2023. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח שני מל"טים מסוג Heron TP של הצבא הגרמני. עוד הוכרז כי גרמניה תספק לישראל כעשרת אלפים פגזי טנק. לפי המשרד הפדרלי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (BMZ), גרמניה מספקת לישראל רכיבים של מערכות הגנה אווירית וציוד תקשורת. הנשק שיוצא כלל 3,000 כלי נשק ניידים נגד טנקים ו-500,000 כדורי תחמושת עבור כלי נשק אוטומטיים או חצי אוטומטיים. רוב רישיונות היצוא ניתנו לרכב יבשתי וטכנולוגיה לפיתוח, הרכבה, תחזוקה ותיקון של כלי נשק. בספטמבר 2024 דיווח של רויטרס מצא שיצוא הנשק לישראל מגרמניה הואט ב-2024, עקב אתגרים משפטיים.[דרוש מקור]
צרפת
בסוף אוקטובר 2023, 100,000 כדורים של מקלעים סופקו לישראל על ידי צרפת.[11][12]
הודו
הודו ייצאה לישראל רקטות, מל"טים כמו הרמס 900, חומרי נפץ וציוד צבאי אחר במהלך מלחמת חרבות ברזל. אוניית משא, עמוסה ביותר מ-30 טון של אספקה כזו המיועדת לצה"ל, שהפליגה מדרום מזרח הודו, הייתה בדרכה לאשדוד, וספרד סירבה לתת לה לעגון בשטחה.[13]
קנדה
ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, אמר בסוף ינואר 2024 כי קנדה אישרה יצוא צבאי לישראל בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל בהיקף של 21 מיליון דולר. חלק מהמוצרים שנמכרו כללו פצצות, טורפדות, רקטות, מטעני חבלה ומטענים אחרים, וכן ציוד ואביזרים נלווים. באוגוסט 2024 הסכימה ארצות הברית למכירת נשק בשווי 20 מיליארד דולר לישראל, שכללה אמצעי לחימה שיוצרו בקנדה בשווי 60 מיליון דולר.
איטליה
מאוקטובר עד דצמבר 2023 ייצאה איטליה 2.1 מיליון אירו (2.30 מיליון דולר) בנשק ותחמושת לישראל.[14]
סרביה
משלוחים רבים של אמצעי לחימה הגיעו מסרביה לישראל.[15] עד ספטמבר 2024 מכר סוחר נשק בבעלות המדינה של סרביה לישראל נשק בשווי 23 מיליון אירו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "U.S. Aid to Israel in Four Charts". Council on Foreign Relations.
- ^ "Where do Israel and Hamas get their weapons?". The Conversation. 23 בינואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gaza war: Where does Israel get its weapons?". BBC News. 5 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ איתמר אייכנר ויוסי יהושע, ynet, ארה"ב מקרבת נושאת מטוסים לחופי ישראל. הבית הלבן: "הסיוע הצבאי בדרך", באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2023
- ^ דין שמואל אלמס, 154 טילי טומהוק ועשרות מטוסי קרב: הכוחות שארה"ב שלחה להגן על ישראל, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2024;
עידו בן פורת, נושאת המטוסים האמריקנית "אברהם לינקולן" הגיעה למזרח התיכון, באתר ישראל היום, 22 באוגוסט 2024 - ^ יואב זיתון, רויטרס, ארה"ב פרסה את מערכת ההגנה THAAD בישראל: "קשה לדעת איך תתקוף באיראן", באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
- ^ "The UK weapons sold to Israel as British aid workers killed in Gaza". inews.co.uk. 3 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "UK's Rishi Sunak faces growing pressure to stop arms sales to Israel". Al Jazeera. 4 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Al-Kassab, Fatima; Frayer, Lauren (4 באפריל 2024). "Why a majority of Britons want the U.K. to halt arms exports to Israel". NPR. נבדק ב-11 באוקטובר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gaza war: Where does Israel get its weapons?". BBC News (באנגלית בריטית). 2024-04-05. נבדק ב-2024-04-24.
- ^ Ariane Lavrilleux; Nina Hubinet; Mathias Destal; Pierre Leibovici (25 במרץ 2024). "Guerre à Gaza : la France a fourni en secret des équipements de mitrailleuses à Israël". Disclose. נבדק ב-30 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mathias Destal; Ariane Lavrilleux; Pierre Leibovici; Nina Hubinet (28 במרץ 2024). "Livraison à Israël d'équipements pour mitrailleuses : La France entretient l'opacité". Disclose. נבדק ב-30 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ איתמר אייכנר, אספקת כטב"מים לצה"ל - במקום אלו שחיזבאללה הפיל: הרומן בין הודו לישראל, באתר ynet, 22 ביוני 2024
- ^ "Italy arms exports to Israel continued despite block, minister says". Reuters. 14 במרץ 2024. נבדק ב-21 ביולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
אבי שרף, זינוק במשלוחי הנשק מסרביה לישראל, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
סיוע צבאי לישראל במלחמת חרבות ברזל40012430Q127922688