תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| חלק ממבצע עם כלביא, המשבר במזרח התיכון, הסכסוך האיראני-ישראלי וההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית | |
|---|---|
 | |
| מפציץ חמקן מדגם "B-2" | |
| תאריך | 22 ביוני 2025 |
| מקום |
 איראן |
| סוג | תקיפה אווירית |
| תוקף |
בסיוע:
|
| יעדים |
מתקן פורדו להעשרה גרעינית המתקן הגרעיני בנתנז המתקן הגרעיני באספהאן |
| תוצאות | פגיעה במתקני גרעין ויעדים אסטרטגיים נוספים בתוכנית הגרעין האיראנית |
| אמצעי תקיפה | B-2 ספיריט ופצצות GBU-57, כ-30 טילי BGM-109 טומהוק |
תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן (שמה הרשמי: מבצע פטיש חצות, באנגלית: Operation Midnight Hammer) היא תקיפה שביצע חיל האוויר של ארצות הברית ב־22 ביוני 2025 על שלושה אתרים של תוכנית הגרעין האיראנית: פורדו, נתנז ואספהאן. התקיפה בוצעה בסביבות השעה 02:10 לפנות בוקר ביום ראשון לפי שעון איראן, ומהווה כניסה של ארצות הברית למלחמה עם איראן[1].
המטרה המרכזית שהותקפה הייתה מתקן הגרעין התת־קרקעי פורדו - אתר העשרת אורניום הבנוי בעומק הרי זגרוס. התקיפה בוצעה באמצעות פצצת MOP (Massive Ordnance Penetrator) מפצחת בונקרים GBU-57A/B, שנועדה לחדור ולהשמיד בונקרים תת־קרקעיים עמוקים ומבוצרים.[2]
רקע
ערכים מורחבים – מבצע עם כלביא, ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית
ב־13 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע עם כלביא[3], שמטרתו הייתה השמדת תשתיות הגרעין האיראניות[4][5]. אולם, ארסנל חיל האוויר הישראלי אינו כולל חימוש המסוגל לחדור ולהשמיד את מתקן פורדו – אתר העשרת אורניום מבוצר, החצוב בעומק של עשרות מטרים בהר סמוך לעיר קום. האתר תוכנן במיוחד כדי לשרוד תקיפה קונבנציונלית, והשמדתו מחייבת שימוש בפצצה חודרת בונקרים שאינה מצויה בידי ישראל.
הפצצה היחידה הידועה כבעלת יכולת מבצעית מוכחת לחדירה כזו היא מפצחת הבונקרים מדגם GBU-57. פצצה זו שוקלת כמעט 14 טון ומתוכננת להתפוצץ רק לאחר שחדרה לעומק של כ־60 מטרים[6]. היא נישאת על ידי מפציצי B-2 של חיל האוויר של ארצות הברית. ב־21 ביוני דווח כי מפציצים מסוג B-2 המריאו מארצות הברית לבסיס חיל האוויר אנדרסן (אנ') שבאי גואם[7].
בימים שקדמו לתקיפה האמריקנית הועברו מסרים סותרים לגבי האפשרות שארצות הברית תצטרף למתקפה הישראלית. מזכיר המדינה מרקו רוביו הצהיר: "אנחנו לא מעורבים בתקיפות נגד איראן, והעדיפות העליונה שלנו היא הגנה על כוחותינו"[8]. אולם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ איים על המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח'אמנאי בהתנקשות והזהיר כי "הסבלנות שלנו הולכת ואוזלת" ודרש "כניעה ללא תנאי"[9].
לפי ניתוח תמונות לווין נצפתה פעילות של משאיות ודחפורים באתר פורדו, ולפי מסרים מההנהגה האיראנית - איראן פינתה חלק ניכר מן האורניום המועשר שהחזיקה באתר[10]. על-פי מאמר של אנה בירסקי במעריב, כבר עם פתיחת מבצע "עם כלביא" העבירו ישראל וארצות הברית אזהרה מוקדמת לטהראן שלפיה מתקן פורדו יותקף כדי לאפשר את פינויו ולצמצם את הסיכון לדליפה רדיואקטיבית[10].
המתקפה
לקראת המבצע ננקט מהלך הונאה שנועד להטעות את איראן באשר לעיתוי התקיפה. לכלי התקשורת הודלפה שיחה שבה הביע כביכול ראש ממשלת ישראל הסתייגות מהתזמון שקבע טראמפ, במטרה ליצור רושם של חוסר תיאום בין המדינות. ברויטרס אף דווח כי סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס זעם כי ישראל גוררת את ארצות הברית למלחמה[11]. בדיעבד התברר כי ישראל הייתה מתואמת מראש עם ארצות הברית. ככל הידוע, ההחלטה הסופית של האמריקנים על מועד התקיפה לא הייתה ידועה לישראל. בנוסף, עם פתיחת המבצע דווח כי מפציצי B-2 המריאו ממיזורי מערבה לעבר האי גואם שבאוקיינוס השקט. האי מרוחק כ־6,500 קילומטרים מאיראן, מה שנותן לה מרחב זמן להתכונן. אולם בפועל, שבעה מפציצים נוספים המריאו בחשאי מזרחה, במסלול ישיר לעבר איראן[12].
שלושת היעדים שהותקפו כללו שני מתקני העשרת האורניום המרכזיים באיראן: האתר התת־קרקעי בפורדו והמתקן הגדול יותר בנתנז, שכבר הותקף על ידי ישראל באמצעים קלים יותר. האתר השלישי, בקרבת אספהאן, מזוהה כאתר אחסון לאורניום מועשר, כמעט לרמת נשק גרעיני[13]. התקיפה כללה מעל 125 כלי טיס, בהם שבעה מפציצי B-2 חמקניים שהמריאו מבסיסים בארצות הברית ובגואם[14]. זו הכמות הגדולה ביותר של מפציצים מסוג זה ששימשה אי פעם במבצע צבאי[14].
מטוסי B-2 האסטרטגיים נכנסו לזירה לאחר שבאופן חריג הושגה עליונות אווירית באמצעות פעילות מדינה זרה, כשישראל דיכאה את מערכות ההגנה האווירית האיראניות. בעת חדירת מבנה התקיפה למרחב האווירי האיראני, הופעלה תוכנית הטעיה: מטוסי קרב מהדור הרביעי והחמישי טסו בגובה רב ובמהירות גבוהה כדי למשוך את תשומת הלב של מערכות ההגנה האווירית האיראניות, תוך יצירת רושם שהם הכוח התוקף. במקביל שוגרו טילי הטעיה (decoy munitions) שנועדו לדמות חתימה של מטוסי קרב ולהטעות את המכ"מים האיראניים. מהלך זה איפשר למפציצי B-2 החמקנים לחדור לעומק השטח ללא הפרעה. ככל שהתקרבו ליעדים בפורדו ובנתנז, סייעו מטוסי קרב באש רתק נגד איומים מהקרקע.
מפציצי ה־B-2 נשאו את הפצצה חודרת הבונקרים מסוג GBU-57, שפותחה במיוחד לפגיעה במתקנים מבוצרים בעומק עשרות מטרים דוגמת פורדו[15]. בד בבד שיגרו צוללות צי ארצות הברית כשלושים טילי טומהוק לעבר יעדים בנתנז ובאספהאן[16][17]. בסך הכול שוגרו כ־75 חימושים מונחים, בהם 16 פצצות חודרות בונקרים – 12 לעבר פורדו ושתיים נוספות לעבר נתנז – במהלך פעולה שנמשכה כ־25 דקות[3][18].
הערכת נזק
במערכת הביטחון בישראל הוערך שהאתר הגרעיני בנתנז הושמד לחלוטין בתקיפה האמריקנית, וכי רוב האורניום המועשר באיראן אוחסן בו ובאיספהאן – לא הוברח קודם לתקיפה ולכן הושמד. בישראל סבורים כי אומנם נותר בידי איראן אורניום מועשר ל־60%, אך היא מתקשה מאוד להעשירו ל־90% הדרוש לנשק גרעיני[19]. השאלה המהותית היא האם תוכנית הגרעין חוסלה, או פשוט הועברה למתקנים סודיים קטנים שיהיה קשה לאתר, שם איראן עלולה לפתח נשק גרעיני.[20]
הארגון לאנרגיה אטומית של איראן (AEOI) מסר כי "אין סימנים לזיהום קרינה" באזורים הסמוכים לאתרים שהותקפו, וכי "אין סכנה לתושבים סביב אתרים אלה". את הטענה אימתו גורמים חיצוניים, כמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), אשר גם היא דיווחה כי לא נרשמה עלייה ברמות הקרינה מחוץ לאתרים המותקפים, וזאת על סמך הנתונים הזמינים להם.
תגובות
בארצות הברית
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז שהתקיפות על מתקני הגרעין האיראניים פורדו, נתנז ואספהאן היו "הצלחה צבאית מסחררת" והשמידו לחלוטין את יכולת ההעשרה הגרעינית של איראן, המהווה איום גרעיני ונותנת חסות לטרור[21]. טראמפ הזכיר את הקריאות נגד אמריקה וישראל ומעורבות איראן בהרג אמריקאים במזרח התיכון. הוא דרש מאיראן להגיע לשלום, והזהיר מתקיפות נוספות שיהיו גדולות וקלות יותר לביצוע. בנאום שיבח טראמפ את שיתוף הפעולה עם ישראל וצה"ל והודה לנתניהו[22]. כן הודה לכוחות האמריקניים שביצעו את הפעולה. בסיום, הודה לאלוקים וביקש ברכה למזרח התיכון, לישראל ולארצות הברית.
סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי.די ואנס, הצהיר כי ארצות הברית איננה במלחמה עם איראן אלא עם תוכנית הגרעין שלה, והוסיף כי הוא רואה במהלך הזדמנות ל"איפוס היחסים ולחידוש השיחות עם איראן"[21]. מזכיר ההגנה של ארצות הברית פיט הגסת' אמר כי שאיפותיה הגרעיניות של איראן הוכחדו[23]. ראש המטות המשולבים של ארצות הברית, דן קיין, אמר כי נגרם נזק כבד לשלושת אתרי הגרעין, אולם מוקדם מדי להעריך את היקף הנזק ולדעת האם איראן הצליחה לשמר את יכולותיה הגרעיניות[24].
באיראן
כלי התקשורת הרשמיים באיראן הכחישו תחילה את הפיצוץ במתקנים[5], והמנהיג העליון עלי ח'אמנאי לא הגיב מיידית. בהמשך הודו כי "חלק מהמתקן" בפורדו נפגע. במשטר האיראני טענו כי האתר בפורדו פונה מבעוד מועד מחומרים גרעיניים בשל חשש למתקפה, מרבית האורניום המועשר לרמה גבוהה שהוחזק בפורדו הועבר למקום סודי ומספר אנשי הצוות שאיישו את האתר צומצם למינימום[16]. כמו כן הדי מוחמדי, יועצו של יושב ראש הפרלמנט האיראני, טען כי שלושת האתרים הגרעיניים ספגו נזק הפיך בלבד.
בשלב מאוחר יותר, נשמעו בתקשורת המקומית איומים כלפי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. בטלוויזיה האיראנית נמסר: "טראמפ, אתה התחלת – אנחנו נסיים", הוסיפו כי "כל אזרח אמריקאי באזור יהפוך מעתה למטרה לגיטימית", ובחשבון הטוויטר של משמרות המהפכה פרסמו כי "המלחמה החלה רשמית"[25]. איראן, שנמנעה מתקיפות ישירות על חיילים ואינטרסים אמריקניים במזרח התיכון, הזהירה כי מעורבות אמריקנית ישירה במלחמה תגרור תגובה. אזהרה זו הגבירה את החששות מפני הידרדרות לעימות אזורי רחב, שיכלול מתקפה על בסיסים אמריקאים בכוויית, קטר, בחריין, עיראק ואיחוד האמירויות, שבהם שוהים כארבעים אלף חיילים אמריקאים. בצהרי היום הפרלמנט האיראני אישר את סגירת מיצרי הורמוז, אך ההחלטה הסופית בנושא נתונה בידי המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן.
בבוקר אותו יום שיגרה איראן לעבר ישראל כ־35 טילים בליסטיים, רובם יורטו אך גם היו נפילות בחיפה, באר יעקב, נס ציונה ותל אביב. המרחב האווירי של ישראל נסגר וטיסות חילוץ בוטלו, אך הוא נפתח שוב לשש שעות[26]. חלק מהטילים נורו ממזרח איראן, ממרחק של כ־2,000 ק"מ, בעקבות תקיפות ממוקדות של ישראל על אתרי שיגור במערב איראן ומרכזה[27].
ב־23 ביוני יצאה איראן למבצע בשורת הניצחון, במסגרתו היא שיגרה כטב"מים וטילים קצרי-טווח לבסיסים של צבא ארצות הברית בקטר ובעיראק. חיל האוויר הקטרי הודיע כי יירט את האיום האווירי בשטחו.
בישראל
בעקבות ההתקפה החמיר פיקוד העורף הישראלי את מדיניות ההתגוננות למדרג פעילות הכרחית בלבד. הוחלט על איסור על פעילויות חינוכיות, התקהלויות ומקומות עבודה, למעט משק חיוני בכל רחבי הארץ[28]. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודה לטראמפ על התקיפה[29].
בעולם
האו"ם – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הצהיר על דאגתו מההסלמה "בעקבות השימוש בכוח של ארצות הברית נגד איראן", אשר לדבריו "מסכן את השלום והביטחון הבינלאומי"[30]. בעקבות התקיפה מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לדיון חירום ביוזמת החברות הקבועות רוסיה וסין, המקדמות טיוטת החלטה לגינוי ארצות הברית וישראל.
הרפובליקה העממית של סין – משרד החוץ הסיני גינה בחומרה את התקיפות כ"הפרה חמורה של אמנת האו"ם והחוק הבינלאומי"[31].
רוסיה – משרד החוץ הרוסי גינה בחריפות את התקיפות האמריקניות על מתקני הגרעין באיראן, וכינה אותן הפרה של החוק הבינלאומי שמסכנת את היציבות האזורית. סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי ברוסיה, דמיטרי מדבדב, טען שהתקיפות לא פגעו משמעותית בתשתיות הגרעין, כי העשרת האורניום וייצור נשק גרעיני יימשכו וכתב גם כי מדינות מסוימות מוכנות לספק לאיראן ראשי קרב גרעיניים שברשותן[32].
ערב הסעודית – משרד החוץ הסעודי מסר בהודעה רשמית כי "זוהי מלחמה שאין לנו בה לא גמל ולא נאקה, ואנחנו שומרים על מרחק של נייטרליות אסטרטגית במלחמה האמריקנית־איראנית הזו. אנחנו מייחלים לשלום האזרחים ולשמירה על הסביבה במזרח התיכון"[33].
עיראק – ממשלת עיראק גינתה את התקיפה, וכינתה אותה "איום חמור על הביטחון והשלום במזרח התיכון" וכן קראה לפתיחת ערוצים דיפלומטיים מיידיים[33].
גרמניה – קנצלר גרמניה פרידריך מרץ קרא לאיראן לפתוח במשא ומתן עם ישראל וארצות הברית. יו"ר סיעת המפלגה הנוצרית־דמוקרטית הגרמנית, יורגן הארט, הצדיק את ההתקפה וציין שהיא הייתה צפויה וראה בה הישג לא רק לישראל, אלא לעולם החופשי, כולל גרמניה. לעומת זאת, רולף מוצניך מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית של גרמניה הביע אכזבה והזהיר מפני פגיעה ארוכת טווח בסדר הבין־לאומי.
הממלכה המאוחדת – ראש הממשלה קיר סטארמר אמר כי "אי אפשר לאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני" וקרא לאיראן לשוב למשא ומתן. כמו כן הודגש כי בריטניה לא השתתפה במתקפה ולא נעשה שימוש בבסיס דייגו גרסיה.
צרפת – צרפת הרחיקה עצמה מהתקיפות וקראה לכל הצדדים להימנע מהסלמה. שר החוץ הצרפתי הבהיר שצרפת לא השתתפה בתכנון או בביצוע התקיפות ומדגישה שהפתרון לסכסוך צריך להיות באמצעות משא ומתן. נשיא צרפת מקרון ערך שיחות עם מנהיגים במדינות ערב ובאירופה[34].
לבנון – נשיא לבנון, ג'וזף עאון קרא "לאיפוק ולפתיחה במשא ומתן בונה ורציני שישיב את היציבות למדינות האזור", וגם ראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, אמר כי "גוברת החשיבות של דבקותנו האיתנה באינטרס הלאומי, שמחייבת הימנעות ממעורבות לבנון בכל דרך או גרירתה לעימות האזורי המתחולל"[33].
קטר – משרד החוץ הקטרי קרא לעצירת מיידית של הפעולות הצבאיות ולחזרה לדיאלוג מדיני, תוך אזהרה כי "המתיחות החמורה באזור תוביל להשלכות הרסניות בזירה האזורית והבין־לאומית"[33].
ראו גם
קישורים חיצוניים
ארה"ב הכריעה את המלחמה עם איראן? התקיפה שהשמידה את לב תוכנית הגרעין, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:34), 22 ביוני 2025
הערות שוליים
- ↑ U.S. Enters War With Iran, Bombing Key Nuclear Sites: Live Updates, The New York Times, 21 ביוני 2025
- ↑ תרגיל ההטעיה של המפציצים וכמות החימוש העצומה: כל מה שצריך לדעת על מבצע "פטיש חצות", באתר ישראל היום, 22 ביוני 2025
- ^ 3.0 3.1 רז צימט, המערכה מול איראן: תמונת מצב, דילמות ומשמעויות, מבט על, גיליון 1996, 16 ביוני 2025, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ אביהו מרום, הערכת ביניים לפעולות ישראל נגד תכנית הגרעין האיראנית, יוני 2025, זרקור, 19 ביוני 2025, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ 5.0 5.1 מורן דיטש, עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא , אביר גיטלין, ניצן פרייזלר, הציבור הישראלי והמערכה נגד איראן: ממצאי סקר יוני 2025, סקר, 17 ביוני 2025, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ יובל אזולאי, תיקוב הפצצה את ההר: פורדו ממתין למכה האמריקאית, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2025
- ↑ ניר דבורי, בארה"ב מאשרים: "מפציצים מסוג B-2 המריאו מארה"ב לאי גואם", באתר מאקו, 21 ביוני 2025
- ↑
באמריקה עודכנו על המתקפה ומאיימים על פיצוץ השיחות: "זה רק ייעשה גרוע יותר", בעיתון מקור ראשון
- ↑ יואב קרני, וושינגטון, למה טראמפ מתכוון כשהוא אומר לאיראן "כניעה ללא תנאי", ומי עשה זאת לפניו?, באתר גלובס, 18 ביוני 2025
- ^ 10.0 10.1 אנה ברסקי, החומר הבקיע לפצצה של איראן נעלם? תמונת לווין חושפת את הדרמה יומיים לפני, באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2025
- ↑ Humeyra Pamuk, Samia Nakhoul, Alexander Cornwell, Emily Rose, Exclusive: Israel seeks swift action on Iran, sources say, with a split U.S. administration, Reuters, 21 ביוני 2025
- ↑ איתמר אייכנר, הדלפות, פייק וטיסה פומבית של מפציצים: כך ניסו ארה"ב וישראל להרדים את איראן, באתר Ynet, 22 ליוני 2025
- ↑ הפקחים הבין־לאומיים הבחינו בו כשבועיים לפני התקיפה
- ^ 14.0 14.1 דבר, ארה"ב: יותר מ-125 כלי טיס השתתפו במשימה, כולל 7 מפציצי B2, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביוני 2025
- ↑ מעריב אונליין, טראמפ מצייץ מחדש: "פורדו איננו", באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2025
- ^ 16.0 16.1 דיווח: בתקיפה האמריקנית באיראן נעשה שימוש בטילי טומהוק מצוללות אמריקניות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ↑ דודי קוגן, היום שאחרי התקיפה: המסר האמריקני - והתיעוד הראשון מפורדו, באתר ישראל היום, 22 ביוני 2025
- ↑ כלכליסט וחדשות ynet, ארה"ב הצטרפה למלחמה באיראן ותקפה את מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואיספהאן, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2025
- ↑ עמית סגל, בישראל מעריכים: האתר הגרעיני בנתנז הושמד לחלוטין, באתר מאקו, 22 ביוני 2025
- ↑ גם עם 408 ק"ג אורניום מועשר במסתור, הגרעין האיראני הוסג לאחור | כלכליסט, באתר calcalist, 2025-06-23
- ^ 21.0 21.1 נתן גוטמן, טראמפ בנאום לאומה: "המתקנים הושמדו, אם לא יהיה שלום נמשיך לתקוף", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 ביוני 2025
- ↑ טראמפ: "מתקני הגרעין של איראן הושמדו לחלוטין", באתר N12, 21 ביוני 2025
- ↑ "ארה"ב: הרסנו את תוכנית הגרעין של איראן. גורם אמריקני: פורדו נפגע קשה, אך לא הושמד". ynet. 2025-06-22. נבדק ב-2025-06-22.
- ↑ בן סמואלס, ראש המטות המשולבים: מוקדם לדעת אם איראן שמרה על יכולותיה הגרעיניות, באתר הארץ, 22 ביוני 2025
- ↑ משמרות המהפכה: "המלחמה החלה רשמית", המחדש, 22 ביוני 2025
- ↑ סהר אברהמי, אורי רודריגז-גרסיא, כעבור שעות של סגירת השמיים: המרחב האווירי ייפתח, באתר ישראל היום, 22 ביוני 2025
- ↑ דורון קדוש, חלק מהטילים האיראניים הבוקר שוגרו ממזרח איראן – ממרחק של כ־2,000 ק"מ, באתר טוויטר (X), 22 ביוני 2025
- ↑ יואב זיתון, פיקוד העורף משנה את ההנחיות: אין לימודים בכל הארץ, אסורה התקהלות, באתר ynet, 22 ביוני 2025
- ↑ בישראל מברכים את טראמפ על תקיפת מתקני הגרעין באיראן: "שלום דרך עוצמה" - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2025-06-22
- ↑ António Guterres, אני מודאג עמוקות משימוש הכוח של ארצות הברית נגד איראן היום, באתר X (טוויטר), 21 ביוני 2025 (באנגלית)
- ↑ ליטל סמט, סין ורוסיה מגנות התקיפה האמריקאית, באירופה קוראים לחזור למו"מ, החות'ים מאיימים, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2025
- ↑ ציוץ של מדבדב ברשת X
- ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 ספיר ליפקין, העולם הערבי מגיב לתקיפה האמריקנית באיראן: לבנון מתרחקת, החות'ים מאיימים להסלים, באתר מאקו, 22 ביוני 2025
- ↑ Nava Freiberg, France distances itself from US strikes on Iran, Macron to hold emergency meeting, The Times of Israel, 22 ביוני 2025 (באנגלית)
תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן41309594Q135005864