מבצע מרכבות גדעון
.jpg) | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: זירת רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 16 במאי 2025 – 6 באוגוסט 2025 (83 ימים) | |||||||||||||||||||||
| קרב לפני | מבצע עוז וחרב | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע מרכבות גדעון ב' | |||||||||||||||||||||
| מקום |
 רצועת עזה | |||||||||||||||||||||
| עילה | המשך העימותים מול חמאס וחוסר הסכמתו לשחרור חטופים | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ||||||||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | צה"ל השתלט על כ-75% משטח רצועת עזה. | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
מבצע מַרְכְּבוֹת גִּדְעוֹן[6] היה מבצע צבאי של צה"ל שהתנהל בזירת רצועת עזה, כחלק ממלחמת חרבות ברזל, החל מ-16 במאי 2025. מטרות המבצע היו יצירת תנאים להשבת החטופים הישראלים וצמצום האיום על יישובי עוטף עזה. המבצע התקיים במספר שלבים, והתמקד בהחלשת תשתית חמאס, צמצום יכולותיו המבצעיות ופגיעה במנהרות התת-קרקעיות[7][8]. הוא החל לאחר קריסת הפסקת האש בחודש מרץ, לצד המבצע שקדם לו, "מבצע עוז וחרב". לפי הדיווחים, בשני המבצעים נהרגו למעלה מ-2,100 מחבלים פלסטינים[3][2] וכ-3,000 אזרחים[4]. המבצע הסתיים ב-6 באוגוסט 2025[9], ולפי חלק מהטענות, לא השיג את מטרתו המרכזית[9].
רקע
לאחר טבח שבעה באוקטובר צה"ל יצא ללחימה ברצועת עזה במשך כ-500 ימים. ב-19 בינואר 2025 נכנס לתוקפו הסכם הפסקת אש בין חמאס לישראל במסגרתו חמאס שחרר חטופים וכוחות צה"ל יצאו מרוב חלקי הרצועה. ב-18 במרץ התחדשה הלחימה עם פתיחת מבצע עוז וחרב שבו צה"ל תקף והרג מהאוויר שורה של בכירים בממשלת חמאס, לצד תמרון קרקעי במספר מוקדים והקמת ציר ביתור חדש לרצועת עזה, בין רפיח לח'אן יונס – ציר מורג. במבצע עוז וחרב נהרגו 5 לוחמי צה"ל ולוחם ימ"ס. מהצד השני, לפי משרד הבריאות של חמאס, נהרגו 2,799 פלסטינים[10], אך יש המפקפקים במספרים אלה וטוענים שהמספרים נופחו[11]. לפי גורם צבאי, לפחות 500 מתוכם היו מחבלים.[12]
על פי הערכות שנמסרו מתדרוכים צבאיים לאחר המבצע, "מרכבות גדעון" נולד על רקע הצורך ליצור תנאים לעסקת חטופים, יעד בעל אופי מדיני ולא צבאי מובהק, ועל רקע המשך האיום הביטחוני על יישובי עוטף עזה. בפועל, התכלית הצבאית המרכזית הוגדרה כשליטה מבצעית רחבה יותר ברצועה והחלשת יכולות חמאס.[9]
מטרות המבצע
לקראת היציאה אושרו מטרות המבצע על ידי הדרג המדיני והוצגו בפקודת המבצע למפקדי פיקוד הדרום[13]:
- הכרעת חמאס
- שליטה מבצעית על השטח
- פירוז השטח
- פגיעה ביעדי שלטון של חמאס
- ריכוז והנעת האוכלוסייה
- השבת בני הערובה.
ביוני 2025 הגישו שלושה חיילי מילואים עתירה לבג"ץ בנוגע לריכוז והנעת האוכלוסייה, וטענו כי מדובר בפקודה בלתי חוקית, הסותרת את החוק הבינלאומי ואת ערכי רוח צה"ל. בתגובה מסרה לשכת הרמטכ"ל כי הנעת האוכלוסייה ברצועה וריכוזה אינן במטרות המבצע, וכי צה"ל אינו כופה מעבר של אוכלוסייה בתוך רצועת עזה או מחוצה לה.[14]
בהמשך המבצע הודו גורמים בצה"ל כי המטרה של "יצירת תנאים לעסקת חטופים" לא הושגה, וכי בפועל, רוב פעילות הכוחות עסקה בהחזקת קווי ביצור והגנה, לאחר מיצוי המהלך ההתקפי.[9]
תכנון והכנות לקראת המבצע
לקראת היציאה למבצע הוצגה פקודת המבצע למפקדים בכירים בפיקוד הדרום:[13] הכרעת חמאס, שליטה מבצעית על השטח ופירוזו, פגיעה ביעדי שלטון של חמאס, ריכוז והנעת האוכלוסייה, והשבת בני הערובה. המבצע תוכנן כהסלמה יזומה ומבוקרת לפי תוכנית צה"ל שאושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני, אך היקפו בפועל היה מצומצם יותר מהמתוכנן, בין היתר בשל אילוצי כוח אדם ושחיקה של הכוחות.[15][9] לפי מקור ביטחוני, היעד שהוגדר הוא שליטה מבצעית בכ-75% משטחי רצועת עזה.[16]
בתחילת מאי 2025 אושרו תוכניות מבצעיות ונערך גיוס נרחב של חיילי מילואים, אך תוכניות להרחבת התמרון נדחו או צומצמו. הרמטכ"ל אייל זמיר ציין בדיונים פנימיים כי נדרשת "שנת התייצבות" לשיקום הצבא, שנה שנדחתה ל-2026 בעקבות עומסי הלחימה.[17][18][9]
פינוי אוכלוסייה אזרחית
מרכיב עיקרי בתכנון הוא פינוי נרחב של אוכלוסייה מאזורים צפופי לחימה למרחבים הומניטריים, במטרה לבודד בין אזרחים למחבלי חמאס[19] ולאפשר חופש פעולה מבצעי רחב יותר. לשם כך תוכנן אזור הומניטרי בצפון-מערב רפיח.[20]
סוגיית הסיוע ההומניטרי
עם השלמת הפינוי תוכננה הפעלת תוכנית סיוע הומניטרי[21] בנפת רפיח שבין ציר מורג לציר פילדלפי, תחת שליטה ישראלית, שבה תתאפשר כניסת אזרחים לאחר בידוק ביטחוני, ויוקמו שלושה מרכזי חלוקה לניהול הסיוע, אשר יתבצע ברישום מסודר על ידי עמותות בין-לאומיות וחברות אמריקאיות, כדי למנוע את הגעת הסיוע לידי חמאס.[22]
ביום תחילת המבצע הורה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להחזיר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, במטרה לצמצם לחצים בין-לאומיים להפסקת המבצע.[23] באותו יום נכנסו לרצועה חמש משאיות סיוע ראשונות, דרך מעבר כרם שלום, שכללו בין היתר מזון לתינוקות.[24]
במקביל למבצע, החלה לפעול הקרן ההומניטרית לעזה בשטח הרצועה ולהעביר סיוע הומניטרי. היו שסברו שהקרן תמנע את נפילת הסיוע ההומניטרי לידי חמאס, וכך תכרסם ביכולותיו השלטוניות.[25] לא בוצע רישום של מקבלי הסיוע. במקביל, בהוראת הדרג המדיני, הכניס צה"ל משאיות של סיוע הומניטרי לצפון רצועת עזה – תחילה דרך מעבר זיקים, ובהמשך גם דרך מעבר 96 הסמוך לקיבוץ בארי, מול המרחב שבין העיר עזה לח'אן יונס. בצה"ל הונחו להיערך גם לשילוח משאיות סיוע לצפון הרצועה דרך נתיב ארוך ופנימי, שמתחיל במעבר כרם שלום.[26]
בתכנון המקורי, הכנסת הסיוע ההומניטרי הייתה מותנית בסיום פינוי אוכלוסייה ממרחבי הלחימה, אך בפועל הכנסת הסיוע הוחלטה בלחץ בינלאומי, ולעיתים ניתנה תוך כדי הלחימה. צה"ל הגדיל את כמות המשאיות הנכנסות לרצועה מכ-200 לכ-300 ביום, וביצע גם הצנחות סיוע אווירי בעלות ערך מעשי מוגבל, בעיקר לצורכי תודעה. גורמים בצה"ל התריעו שהמהלך עלול להתפרש כהודאה בטענות חמאס בדבר פשעי מלחמה.[9]
לקראת סוף המבצע, עם התגברות המחאה בעולם על הרעב ברצועת עזה, אישרה ישראל למדינות נוספות להצניח מזון לרצועת עזה.
הכנה לקראת מרכבות גדעון ב'
לאחר סיום מבצע "מרכבות גדעון א'", שבמהלכו השתלטו כוחות צה"ל על צירי ביתור מרכזיים שהקשו על חמאס, שגם איבד שליטה על רפיח בעקבות שליטה ישראלית בצירים אסטרטגיים. לפי הערכת הרמטכ"ל, חמאס היה מוכן לדון בעסקת חטופים חלקית נכון לאוגוסט 2025, שתאפשר התחלת משא ומתן לעסקה כוללת להשבת כלל החטופים, תהליך שעשוי להימשך כחודשיים. במקביל, כוחות צה"ל פעלו במשימות שגרתיות, ולעיתים הוכנסה חטיבה נוספת ללחימה בעיקר בצפון הרצועה. חטיבה 401 ויחידות נוספות פעלו בצפון הרצועה כהכנה לתמרון אפשרי בעיר עזה. אוגדה 162 מפיקוד הדרום צפויה להיות מופעלת בסביבות עזה במסגרת ההכנות. השלב הבא צפוי לכלול מהלך ביתור והתקפות בשכונות העיר עזה, בדומה לדפוס הפעולה בחאן יונס.[8]
גיוס מילואים רחב ייערך בתחילת ספטמבר, לאחר אימונים קצרים הם צפויים להחליף כוחות סדירים ולצאת לפעולה בחצי השני של ספטמבר. אחד היעדים המרכזיים של צה"ל הוא צמצום השחיקה בקרב החיילים, בסדיר ובקבע בהחלטה עקרונית שלא לפגוע בחופשות הקיץ של המילואימניקים, כדי לאפשר להם התארגנות ולא לגייסם באופן מיידי כפי שדרשו גורמים פוליטיים. לא יתקיימו צווים גורפים ליחידות הצבא כפי שהיה בתחילת המלחמה, אלא גיוס ממוקד של יחידות רלוונטיות בלבד. בספטמבר צפויים אימונים ופריסות בהיקף של עשרות אלפי חיילים, עם אופציה לעצירה במקרה של פריצת התקדמות מדינית לעסקה.[8]
בצה"ל הוערך כי התמרון הקרקעי בעיר עזה יהיה ממושך במיוחד. ההערכות נעו בין ארבעה לשישה חודשים, אך הועלתה אפשרות כי הוא יתמשך אף עד שנה שלמה, בשל מורכבות הלחימה במרחב אורבני צפוף ורווי מנהרות תת-קרקעיות. מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו וגורמים נוספים בדרג המדיני הדגישו את הצורך לקצר את משך ההכנות והלחימה, והפעילו לחץ להאיץ את קצב הפעולה. גורמי הצבא ציינו כי ניסיון העבר מלמד שמבצעים ברצועה נמשכים בפועל זמן רב יותר מהתחזיות הראשוניות. ההנהגה הצבאית הציבה כקו מנחה את העיקרון של "עבודה איטית ובטוחה", כדי לצמצם את מספר החללים ולמנוע שחיקת יתר של הכוחות.[8]
סוגיית שינוי השם
המבצע הקרקעי השני בעזה כונה תחילה "מרכבות גדעון ב'", כהמשך ישיר ל"מרכבות גדעון א'". בחירה זו עוררה מחלוקת במערכת המדינית: ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע חוסר שביעות רצון מהמותג "מרכבות גדעון", בטענה כי הוא אינו "אטרקטיבי" או "מחץ" דיו מבחינה ציבורית ופוליטית. במהלך הדיונים הוצע השם "אגרוף הברזל", שנועד לשדר מסר כוחני ותקיף יותר. אולם ההצעה נזנחה לאחר שהתברר כי הכינוי שימש גם את המשטר הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה, מה שעורר רגישות ציבורית ומדינית.[27] בסופו של דבר נותר השם הרשמי "מרכבות גדעון ב'", כאשר בצה"ל הסבירו כי הבחירה משקפת המשכיות ישירה של דפוסי הפעולה מהשלב הקודם – השתלטות על שטח באמצעות "צירי ביתור", פגיעה במבנים ששימשו את חמאס ותמרון איטי ומדורג.[8]
מהלך המבצע
ב-16 במאי 2025 החל צה"ל בהפצצות ותקיפות אוויריות נרחבות והניע כוחות לתפיסת שטחים שולטים בשטח רצועת עזה, ובכך פתח במבצע מרכבות גדעון.[7]
המבצע היה אמור היה להתבצע בשלושה שלבים עיקריים: שלב ראשון – ההכנות; שלב שני – אש מכינה מהאוויר ומהקרקע והנעת רוב האוכלוסייה האזרחית ברצועה למחסות בטוחים באזור רפיח; והשלב השלישי – תמרון קרקעי עצים לכיבוש הדרגתי של חלקים מהרצועה והיערכות לשהייה צבאית ארוכה בהם.[28]
חמאס הגיב במתקפת נגד שאותה הוא כינה "אבני דוד", המורכבת מסדרה של מארבים ופעולות צבאיות בקנה מידה קטן נגד צה"ל.[29][30]
בתמרון השתתפו כוחות חלקיים של חמש אוגדות – אוגדה 162 ואוגדה 252 בצפון הרצועה, ואוגדה 98, אוגדה 36 ואוגדת עזה בדרומה.[31] עם פתיחת מבצע עם כלביא באיראן, אוגדה 98 יצאה מעזה לטובת משימות אבטחה בגזרות אחרות,[32] וחזרה עם סיומו לגזרת העיר עזה, בהמשך יצאה מהרצועה פעם נוספת. כמו כן אוגדה 252 הוחלפה באוגדה 99.
עזה הייתה לזירה משנית והכוחות שנותרו ברצועה התמודדו מול לוחמת גרילה של חמאס.[33] היא כללה הנחת מטענים, לעיתים בהפעלה מרחוק בעזרת מצלמות שידור לאחור ושימוש בחוליות נ"ט בחסות מבנים הרוסים או מתוך מערכי תת-קרקע ששוקמו.[34] ב-27 ביוני 2025 אמר הרמטכ"ל זמיר בסיור ברצועת עזה כי צה"ל קרוב להגיע לקווים שהגדיר לעצמו לשלב הנוכחי במסגרת המבצע.[35] ב-29 ביוני, במהדורת כאן חדשות פורסם כי צה"ל קרוב למיצוי הפעולה הקרקעית בעזה, וכי במסגרת המבצע צה"ל מחזיק ב-65% משטח הרצועה, ויכול להחזיק בעוד 10% לצורך "מרווח ביטחון". מעבר לכך, פעילות קרקעית עלולה לסכן חטופים.[36] הקבינט המדיני-ביטחוני המצומצם[37] דן על המשך הלחימה. בצה"ל נערכו לשלב הבא בהיעדר פריצת דרך. הפלסטינים דיווחו על "חגורת אש" בעזה.[38] ב-4 ביולי צה"ל ושב"כ הודיעו כי הצבא שלט ב-65% משטח הרצועה.[39] ב-17 ביולי דווח ש-70% מהמבנים לא ראויים למגורים.[40] ב-26 ביולי דובר צה"ל הכריז בעקבות הביקורת הקשה בעולם על המצב ההומניטרי ברצועה, על הפסקות הומניטריות החל מ-27 ביולי בשעה 10:00 כאשר אחד המוקדים יהיה אזור צפון הרצועה[41].
על פי מקורות צבאיים, המהלך ההתקפי הראשוני הסתיים כעבור מספר שבועות, ומאז התמקדה הפעולה בהחזקת שטחים, השמדת תשתיות (במיוחד לאורך צירי הביצור) ושיטוח מבנים ליצירת "שטח סטרילי" סביב הכוחות, כ-20 ק"מ של צירים בח'אן יונס נהרסו משני צדיהם ברוחב 300–400 מטר, במטרה לצמצם סיכון לחיילים. היקף הריסות המבנים הכולל הוערך באלפים.[9]
התמרון בצפון הרצועה
ערך מורחב – הקרב בצפון רצועת עזה (2025)
.jpg)
אוגדה 162 ואוגדה 99 פעלה בצפון רצועת עזה במסגרת המבצע, תוך הסתייעות בחטיבת גבעתי, חטיבת הנח"ל, חטיבה 401, חטיבה 215, חטיבת הגפן, גדוד נצח יהודה, והיחידה הרב-ממדית. כוחות גבעתי פעלו בתחילה בשכונת תל א-זעתר במזרח ג'באליה,[42] ועברו לבית חאנון. ביחד עם כוחות חטיבה 401 והיחידה הרב-ממדית, שפועלות לכיתור ג'באליה. כוחות הנח"ל פעלו בתחילה בגזרת בית לאהיא.[43] ולאחר מכן עברו לדרג'-תופאח. בבית חאנון פעלו כוחות אוגדה 99, חטיבת גפן, גדוד נצח יהודה, וחטיבת גבעתי.[44]
ב-18 במאי הוטל מצור על בית החולים האינדונזי בג'באליה, תוך הפעלת תקיפות אוויריות בסביבה.[45] למחרת, ב-19 במאי, הוטל מצור גם על אל-עוודה וכמאל עדוואן, ולאחר שלושה ימים כוחות צה"ל החלו בפעולה בתוך בתי החולים.[46]
.jpg)
ב-29 במאי נהרג מפעיל כלי הנדסי אזרחי בפיצוץ מטען חבלה.[47] ב-2 ביוני נהרגו שלושה לוחמים מגדוד רותם של חטיבת גבעתי כתוצאה מהתפוצצות מטען על רכב האמר.[48]
ב-4 ביוני נסוגו חלקית כוחות צה"ל מאזורים בצפון הרצועה, ובעקבות זאת שבו אלפים מתושבי האזור לבתיהם.[49]
באמצע יוני השמידו כוחות צק"ח 401 וחיל ההנדסה הקרבית כ-700 מבני טרור, ובנוסף צק"ג 601 השמיד משגרים, פירי מנהרות ומספר תוואים תת-קרקעיים באורך כולל של יותר מ-2.5 קילומטרים בג'באליה. הכוחות נלחמו והרגו עשרות רבות של מחבלים.[50]
ב-2 ביולי במהלך היתקלות עם מחבלים שירו טיל נ"ט לעבר מבנה, נפצעו שני לוחמים, קל ובינוני. במהלך פינוי הפצועים, נורה נ"ט נוסף על טנק, שפגע והרג את סמל יניב מיכלוביץ.[51][52][53] לאחר מספר שעות נפצע לוחם במצב קשה מירי צלף. כמו כן דחפור D9 עלה על מטען ופצע שני לוחמים במצב קל ובינוני.[54]
ב-6 ביולי, בתקיפה על בית קפה על חוף העיר עזה, נהרג מפקד הכוח הימי של חמאס בצפון רצועת עזה.[55][56] לטענת משרד הבריאות העזתי נהרגו בתקיפה 24 אנשים.[57][58] טרם התקיפה ננקטו צעדים כדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימוש מדויק, תצפיות מהאוויר ומידע מודיעיני נוסף.[59]
ב-16 ביולי פורסם ש-84% מהמבנים בצפון הרצועה נהרסו באופן מלא או חלקי.[40]
נכון ל-26 באוגוסט חטיבה 401 ויחידות נוספות פועלות בצפון הרצועה כהכנה לתמרון אפשרי בעיר עזה.[8]
קרב בית חאנון
ב-4 ביולי הותר לפרסום שסמל יאיר אליהו[60] נהרג בתאונה מבצעית בבית חאנון.[61][62]
ב-8 ביולי כוח לוחמי גדוד נצח יהודה של חטיבת כפיר עלה בבית חאנון על זירת מטעני חבלה מוטמנים, כתוצאה מכך הותר לפרסום כי נהרגו מהפיצוץ סמ"ר משה שמואל נול,[63] סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן,[64] סמל משה נסים פרש,[65] סמ"ר מאיר שמעון עמר[66] לוחמי הגדוד. בנוסף הותר לפרסום כי באותה תקרית נהרג גם רס"ל (במיל') בנימין אסולין,[67] לוחם בחטיבה הצפונית, אוגדת עזה. 14 לוחמים נוספים נפצעו בדרגות שונות.[68][69]
בעקבות כל ההרוגים למחרת צה"ל פתח בתמרון וכיתור בית חאנון על מנת להשמיד את עשרות המחבלים ואת יתר התשתיות וחלקי המנהרות שעוד נותרו.[70] בימים שלאחר מכן החלה לחימה עצימה באזור.[71][72][73][74][75][76]
ב-2 באוגוסט, צה"ל הכריז כי גדוד בית חאנון הוכרע וכי בית חאנון נכבשה.[77]
התמרון בעיר עזה
- ערך מורחב – קרב עזה (2025)
אוגדה 252 לחמה ברכס השבעים, הכולל את שכונות שג'אעייה ודרג'-תופאח במזרח העיר עזה. הכוחות כבשו מספר קילומטרים בעומק השטח. כמו כן שלטו הכוחות על רובו של מסדרון נצרים.[44] ב-4 ביוני נפל בשג'אעייה לוחם בחטיבה 646, בהיתקלות עם מחבל.[78]
ב-7 ביוני תקף חיל האוויר בעיר עזה והרג את אסעד אבו שריעה, מנהיג תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית.[79]
נכון ל-24 ביולי פועלות בעיר עזה 3 חטיבות, בניהם: חטיבת הנח"ל, חטיבת עוז, וחטיבה 7.
ב-31 ביולי אוגדה 98 סיימה את פעילותה באזור.[80][81]
התמרון במרכז הרצועה
- ערך מורחב – קרב במרכז רצועת עזה (2025)
ב-16 במאי בבוקר, כוחות צה"ל התחילו בתמרון לכיוון דיר אל-בלח, ובמקביל בוצע באזור ירי ארטילרי. עד הערב הכוחות כבשו את העיירה קרארה וניתקו את דרך סלאח א-דין.[82]
במהלך המבצע הרס צה"ל את טחנת הקמח שנמצאה על הציר שבין ח'אן יונס לדיר אל-בלח, ואת הממגורות הגבוהות שלה שהיו סמל של הציר. בעבר, הממגורות הללו שלטו על ציר כיסופים שהוביל לגוש קטיף.[83]
בלילה שבין 17 ל-18 במאי תקף צה"ל את האוהל שבו שהה זכריא סינוואר בנוסייראת. דווח כי הוא נהרג יחד עם שלושה מילדיו,[84] אך בהמשך היום התברר כי הוא שרד את התקיפה ונפצע באורח אנוש.[85] מספר ימים לאחר מכן מת מפצעיו.[86] ב-25 במאי צה"ל תקף לעבר שכונת א-זוואידה בדיר אל-בלח והרג את אשרף אבו נאר שפעל כמנהל המבצעים של ההגנה האזרחית ברצועה.[87]
התמרון בדיר אל-בלח
ב-20 ביולי התחילה מתקפה אווירית על דיר אל-בלח שנמשכה כ-24 שעות, לאחר סיום המתקפה האווירית חטיבת גולני פתחה בתמרון קרקעי אל תוך המרחב לראשונה מתחילת התמרון הקרקעי במלחמת חרבות ברזל.[88] למחרת הכוחות נסוגו בחזרה מהאזור.
התמרון בח'אן יונס
- ערך מורחב – קרב ח'אן יונס (2025)
לוחם גולני בדרום ח'אן יונס, יורה במקלע נגב
בח'אן יונס שבדרום רצועת עזה, פעלו במבצע מרכבות גדעון שתי אוגדות ובהן שש חטיבות, אוגדה 98 בצפון העיר, ואוגדה 36 בדרומה מכיוון ציר מורג.[89][90] במהלך התמרון הרגו הכוחות מחבלים רבים והשמידו מספר מנהרות לחימה ברצועת עזה.[91] במהלך מבצע עם כלביא, אוגדה 98 יצאה מהרצועה, עם סיומו חזרה לפעול בעיר עזה.
ב-19 במאי בבוקר, כוחות מיוחדים נכנסו לאזור אל-עקאד במרכז ח'אן יונס, וניסו לעצור את אחמד סרחאן שהיה קצין המבצעים המיוחדים בוועדות ההתנגדות, ואת בני משפחתו שהיו להם קשרים עם הארגון. במהלך המבצע אחמד נהרג אך משפחתו נלקחה אל מחוץ לרצועה לחקירות.[92] מספר שעות לאחר מכן תושבי ח'אן יונס נקראו על ידי צה"ל להתפנות מהאזור לקראת תמרון.[93]
ב-5 ביוני פורסם כי חולצו גופותיהם של החטופים גדי חגי וג'ודי ויינשטיין שנחטפו מביתם בניר עוז, במבצע של צה"ל והשב"כ.[94]
ב-6 ביוני, ארבעה לוחמי צה"ל נפלו בפיצוץ מבנה ממולכד בבני סוהילה שבח'אן יונס.[95] לאחר מכן בלילה צה"ל כיתר את בית החולים האירופי במזרח ח'אן יונס, ובמהלך הפעילות במרחב הכוחות מצאו ולקחו לישראל את גופותיהם של מוחמד סינוואר, מפקד חטיבת רפיח מוחמד שבאנה ותשעה בכירים נוספים בחמאס שזהותם עדיין נבדקת, שנהרגו בתקיפת צה"ל ב-13 במאי, ערב המבצע.[96][97] מאוחר יותר הובילו כוחות ההנדסה הקרבית את אטימת המנהרות שמתחת לבית החולים באמצעות הזרקת בטון.[50]
בימים בין ה-7 ל-9 ביוני, אזור קַאע אל-חַ'רַ֫אבַּה הוקף והוטל עליו מצור, כוחות התקדמו וכבשו חלקים מדרום ומרכז ח'אן יונס וכל אזור ח'אן יונס הנמצא ממזרח לציר סלאח אל-דין. בנוסף רחפנים תקפו והרסו מבנים במערב ח'אן יונס לקראת כניסה של כוחות לאזור.[98]
ב-11 ביוני, כוחות צה"ל חילצו מדרום ח'אן יונס את גופתו של החטוף יאיר יעקב שנחטף מביתו בניר עוז וחטוף נוסף ששמו לא פורסם, במבצע של צה"ל והשב"כ.[99]
ב-14 ביוני 2025, במהלך פעילות של גדוד שמשון (92) של חטיבת כפיר במרחב ח'אן יונס, חוליית מחבלים ירתה RPG לעבר כוח לוחמים של הגדוד. כתוצאה מהירי נהרג מפקד כיתה בגדוד,[100] ולוחם נוסף נפצע באורח קל באותה תקרית.[101]
ב-16 ביוני 2025, במהלך פעילות גדוד 12 של חטיבת גולני במרחב ח'אן יונס, חוליית מחבלים ארבה לכוח הרכוב ופתחה באש לעברו, ולאחר מכן הצמידו מטען חבלה לנגמ"ש מסוג נמ"ר של כוח לוחמי גולני בעת נסיעה. כתוצאה מפיצוץ המטען נהרג לוחם גדוד 12,[102] ועוד עשרה לוחמים נפצעו, בהם ארבעה באורח קשה – קצין ושלושה לוחמים נוספים מגדוד 12. מצבם של שלושה מהפצועים מוגדר בינוני, והיתר נפצעו באורח קל.[103]
באותה תקרית נהרג גם סרן במיל' טל מובשוביץ[104] מפקד פלוגה בגדוד ההנדסה 7086 חטיבת גולני.[105]
ב-18 ביוני 2025, במהלך קרבות במזרח העיר ח'אן יונס, נהרג סמ"ר סתיו חלפון,[106] לוחם הנדסה מגדוד 603 של חטיבה 7, לאחר שנהרג מפגיעת צלף.[107]
ב-20 ביולי חטיבת צנחנים סיימו את משימתם במרחב.[108]
ב-27 ביוני 2025, נפתחו קרבות באזור בית החולים נאסר. הקרבות נפתחו לאחר שהוקמה מיליציה חדשה בתמיכה של הכוחות העממיים בשם יאסר חניידק, במהלך הקרבות חמאס גורש מרוב בית החולים.[109]
ב-9 ביולי צה"ל כבש את מרכז ח'אן יונס וכיתר את המזרח.[110]
ב-10 ביולי 2025, כוחות סיירת גולני ביצעו התקפה גדודית על יעדי טרור במרחב ח'אן יונס בדרום הרצועה. במסגרת הפעילות, הכוחות פעלו למיקוש מבנים חשודים כתשתיות טרור – במטרה לפוצץ אותם.[111] כשעתיים לאחר פעולת מיקוש המבנים, אירע פיצוץ, וכתוצאה ממנו נהרג קצין מפקד צוות בסיירת גולני.[112]
עד 16 ביולי 2025, הוקם ציר מגן עוז, הציר מכסה על השטח של כל מזרח ומרכז ח'אן יונס ונוצר על מנת לכלוא בתוך מזרח ח'אן יונס את חטיבת העיר.[113]
ב-20 באוגוסט 2025, בשעה 9 בבוקר חוליה של כעשרים מחבלי חמאס פשטה על מוצב של חטיבת כפיר בציר מורג שבח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, ופתחה בירי משולב של נשק קל ונ"ט לעבר הלוחמים. במוצב שהו לוחמי גדוד נחשון ולוחמי סיירת חרוב של החטיבה. לוחמי כפיר לחמו פנים מול פנים במחבלים והצליחו לחסל מחבלים לפחות 9 חמושים, כתוצאה מהקרב נפצעו 3 לוחמי גדוד נחשון כאשר אחד במצב קשה ושניים במצב קל.[114]
ב-23 באוגוסט 2025, בשעה 13:20, במהלך התקפה של חטיבת כפיר בדרום ח'אן יונס, כוחות גדוד שמשון (92) פעלו להשמיד מבנים, ומלכדו אותם בעזרת מטענים. במהלך התפעול של אחד המטענים, אחד מהם התפוצץ מסיבה שאינה ידועה. המטען התפוצץ על מפקד מחלקה בגדוד סגן אורי גרליץ[115] שנפגע באורח קשה מאד במהלך הפינוי שלו לטיפול רפואי נאלצו לקבוע את מותו.[116].
התמרון ברפיח
- ערך מורחב – קרב רפיח (2025)
אוגדת עזה פעלה בעיר רפיח, שכמעט כולה הייתה בשליטת כוחות צה"ל. האוגדה המשיכה בטיהור ההנדסי של שכונות ג'ניינה ושאבורה, והחזיקה בציר מורג.
במהלך המבצע צה"ל השתלט ושיטח את רפיח, אך הוא לא כבש חלק ממזרח רפיח שעליו השתלטו הכוחות העממיים בראשות יאסר אבו שבאב תחת חסותו של צה"ל.[117]
ב-24 במאי טנקים התקדמו אל תוך אל-עַלַם במרחב מוואסי במקביל לתקיפות וסיכולים ממוקדים באזור.[118]
ב-7 ביוני חולצה גופתו של נאטפונג פינטה, אזרח תאילנד שנחטף מניר עוז, במבצע של צה"ל והשב"כ במערב רפיח.[94]
רוב העיר רפיח נהרסה ושוטחה על ידי חיל ההנדסה הקרבית במבצע עוז וחרב ובמבצע מרכבות גדעון.[119] חמאס איבד שליטה על רפיח בעקבות שליטה ישראלית בצירים אסטרטגיים.[8]
סיכולים ממוקדים
- ב-17 במאי נהרג מועתז דיב, מפקד המערך האווירי של חמאס בצפון רצועת עזה.
- זכריא סינוואר נפצע ב-17 במאי ומת ב-22 במאי, אחיו של מוחמד ויחיא סינוואר, פעל כמרצה חבר במחלקה להיסטוריה בפקולטה לאמנויות וחינך בכירים בחמאס.
- ב-19 במאי נהרג אחמד סרחאן, קצין המבצעים המיוחדים בארגון ועדות ההתנגדות העממית.[120]
- ב-4 ביוני נהרג מחמוד אבו נאר, מפקד חטיבת מחנות המרכז של תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית וחבר מועצת הנהגת הזרוע הצבאית של התנועה.[121]
- ב-7 ביוני נהרג אסעד אבו שריעה, מזכ"ל תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית ומנהיג הזרוע הצבאית של התנועה ברצועת עזה.
- בתקיפה שבה נהרג אסעד אבו שריעה, נהרג עימו אחיו אחמד אבו שריעה, מפקד חטיבת העיר עזה בתנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית.
- ב-7 ביוני נהרג מחמוד מוחמד חאמד כחיל, בכיר בזרוע הצבאית של תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית ברצועת עזה.
- ב-7 ביוני נהרג פדל אבו אל-עטא, מפקד גזרת שג'אעיה של הג'יהאד האיסלאמי.
- ב-16 ביוני נהרג עלי סעדי וספי, מפקד חטיבת דרום הרצועה של גדודי אל-מוג'אהדין וחבר המועצה הצבאית של הארגון.[122]
- ב-27 ביוני נהרג חכם מוחמד עיסא אל-עיסא, ראש מערך הסיוע הקרבי והמנהלי בזרוע הצבאית של חמאס מאז מרץ 2024. היה מעורב בהכנות לטבח 7 באוקטובר. ממייסדי ארגון חמאס.
- ב-30 ביוני נהרג רמזי רמדאן עבד עלי סאלח, מפקד הכוח הימי של חמאס בצפון רצועת עזה.
- ב-7 ביולי נהרג פדל אבו אל-עטא, מפקד גזרת שג'אעיה בג'יהאד האיסלמי.[123][124]
- ב-10 ביולי נהרג חסן מחמוד מוחמד מרעי, מפקד פלוגה בגדוד מרכז ג'באליה שבזרוע הצבאית של חמאס.
- בתקיפה בה חסן מחמוד מוחמד מרעי נהרג, נהרגו גם מוחמד זכי שמאדה חמד, סגן מפקד פלוגה בגדוד בית חאנון שבזרוע הצבאית של חמאס; ואיאד עמראן נאסר, סגן מפקד גדוד כפר ג'באליה בזרוע הצבאית של חמאס.[125]
- ב-10 ביולי נהרג מוחמד עדין, מפקד גדוד דרג'-תופאח ומפקדים נוספים, בתקיפה בעיר עזה.[72]
- ב-15 ביולי נהרג מוחמד פרג' אל-ע'ול, יושב ראש הוועדה המשפטית של חמאס ברצועת עזה וחבר במועצה המחוקקת ברצועת עזה.
- ב-15 ביולי נהרג האשם סרסור, ראש ועדת החירום של חמאס במזרח עזה.[126]
- ב-16 ביולי נהרג ברהום שאהין, ראש אזור מערב עזה במנגנון הביטחון הכללי של חמאס.[126]
- ב-19 ביולי נהרג עומר סעיד עקל, מפקד משטרת נוסייראת.
- ב-19 ביולי נהרג עזמי מוחמד קדיח, מנהיג תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית.
- בתקיפה בה נהרג עזמי מוחמד קדיח, נהרג גם ראאד מוסטפא א-סקא שהיה בכיר בחטיבת דרום רצועת עזה של תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית וחבר המזכירות הכללית של הארגון.[127]
- ב-23 ביולי נהרג אמג'ד מחמד חסאן שאער, ראש מנהלת הריגול הנגדי במנגנון הביטחון הכללי של חמאס.
- ב-24 ביולי נהרג מחמד אל-עמור מחמאס ששימש כאחראי מסוף הסחורות במעבר רפיח.
- ב-24 ביולי צה"ל תקף והרג את המחבל צלאח א-דין זע'רה ששימש כסגן מפקד גדוד אל-פרקאן בחמאס.
המשך ירי רקטות לעבר ישראל
במהלך המבצע נורו מספר רקטות מרצועת עזה לעבר אשקלון, שדרות, ויישובים בעוטף עזה. חלקן נפלו בשטח רצועת עזה, וחלקן יורטו.[128]
חלוקת הסיוע
- ערך מורחב – הקרן ההומניטרית לעזה
ב-27 במאי 2025 החלה חלוקת סיוע לתושבי הרצועה בשני מרכזי חלוקה מתוך ארבעה שנבנו – בתל א-סולטאן ברפיח ובציר מורג.[129]
ב-6 ביוני דווח כי עד כה חולקו כ-9 מיליון.[130] עד 30 ביוני חולקו 50 מיליון מנות.[131][132] עד 16 ביולי חולקו 75 מיליון מנות.[133] עד 30 ביולי חולקו 100 מיליון מנות.[134]
ב-23 ביוני חמאס שיגר רקטה ממרחב ח'אן יונס, לעבר מרחב מתחמי חלוקת הסיוע ברפיח.[135][136]
ב-26 ביולי צה"ל הצניח לראשונה סיוע מהאוויר לרצועת עזה.[41]
טקטיקות ושיטות לחימה
במהלך המבצע פותחו בצה"ל שיטות לחימה חדשות שמטרתן להפחית את הסיכון לחיילים ולהאיץ את קצב הפעולה בשטח בנוי. אחת השיטות הבולטות פותחה על ידי סגן מפקד סיירת הצנחנים: שימוש ברחפן גדול לשם השמדת מבנים. השיטה מבוססת על ירי חימוש קטן ליצירת חור בגג המבנה, ולאחר מכן הטלת מטעני חבלה וחומרי נפץ לתוך המבנה דרך אותו פתח. בדרך זו ניתן היה להרוס בניין של שתי קומות או שלוש קומות בתוך דקות ספורות, במקום בתהליך ממושך שנמשך לעיתים שעות באמצעים הנדסיים כבדים.[8]
לפי דיווחים, חטיבת הצנחנים לבדה השמידה בשיטה זו למעלה מ־2,000 מבנים באזור חאן יונס. בצה"ל טענו כי המבנים שהושמדו שימשו בפועל כתשתיות טרור וככיסוי למנהרות, וכי המטרה הייתה להשיג "השמדה מלאה – מהרצפה ועד התקרה", כדי למנוע את שחזור המנהרות מתחת לבניינים.[8]
השלכות
שחיקת הכוחות ומחלוקת עם הדרג המדיני
המאמצים להמשך הלחימה לוו בשחיקה קשה של הכוחות, הן בסדיר והן במילואים, לאחר כ-22 חודשי לחימה רצופים. הרמטכ"ל ביטל את "קוד 77" להארכת שירות חובה בארבעה חודשי מילואים נוספים, עקב מחסור חמור בכוח אדם ורצון להקל על הלוחמים. צה"ל שב וביקש מהדרג המדיני להחזיר את שירות החובה ל-36 חודשים, אך הבקשה נדחתה.[9] לאחר מבצע "מרכבות גדעון א'" הרמטכ"ל הדגיש כי יש להימנע מהעמסת יתר על חיילי הסדיר והמילואים, שנמצאים בלחימה מתמשכת מאז תחילת המלחמה. לצורך כך נקבעו מנגנוני רוטציה, בהם שבוע לחימה ושבוע בבית עבור חיילי המילואים, וכן הוצאת פלוגות וגדודים לסירוגין מהשטח עבור חיילי הסדיר. בנוסף, הוחלט שלא לבטל חופשות בקיץ ובחו"ל, כדי לשמור על רעננות הכוחות ולצמצם תחושת עומס ושחיקה. הדרג המדיני מצדו הביע רצון לקצר את משך ההיערכות והתמרון בעיר עזה, אולם בצה"ל טענו כי פעולה מהירה עלולה להוביל לאבדות רבות ולשחיקת יתר של החיילים. הדרישה "לעבוד לאט ובטוח" נכללה בהנחיות הקבינט כבר בתחילת המבצע, ונועדה למנוע מספר גבוה של חללים.[8]
נוצר פער בין עמדת הדרג הצבאי, שמעדיף המשך פשיטות ממוקדות וקיטוע הרצועה מחשש לחיי החטופים, לבין הדרג המדיני, שהביע עניין במהלך של כיבוש מלא של הרצועה. הרמטכ"ל הודיע כי במידה ויידרש מהלך כזה, הוא יבצע, אך יציג לציבור את המחירים, העלויות והסיכונים.[9] לאחר "מבצע מרכבות גדעון א'", הרמטכ"ל המליץ לקדם עסקה לשחרור החטופים, גם אם באופן חלקי, כדי להסיר מגבלות מבצעיות שמאטות את קצב הלחימה. הדרג המדיני, ובראשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, נטה לדחות מהלך כזה ולהעדיף המשך לחימה עד להשגת יעדים צבאיים נוספים. לצד חילוקי הדעות הללו, נשמעה ביקורת מצד גורמים פוליטיים כלפי הדרג הצבאי, שלפיה הרמטכ"ל "כבר נכשל" במבצע עוד בטרם התחיל. כמו כן, נטען כי למערכת הפוליטית אין נכונות להגדיר מטרה אסטרטגית ארוכת טווח ביחס לעתיד רצועת עזה, מה שמעמיק את הפערים מול הדרג הצבאי בשטח.[8]
הערכת מצב חמאס
לפי הערכות מודיעין, מנהיג חמאס יחיא סינוואר הורה כבר בנובמבר 2023 על נסיגת רוב כוחו (כ-30,000 לוחמים) למרכזי אוכלוסייה, והותיר בקווים הקדמיים חוליות מקומיות בלבד, במטרה לשמר כוח להשתלטות מחודשת לאחר סיום הלחימה. נכון לקיץ 2025 לחמאס נותרו 10,000–15,000 לוחמים בעלי הכשרה, בנוסף למגויסים בלתי מיומנים, עם ריכוזים משמעותיים במערב עזה, ח'אן יונס, רפיח ובאזורי בתי חולים.[9]
הערכת הצלחת המבצע
"מרכבות גדעון" לא השיג את יעדו המרכזי של קידום עסקת חטופים בתנאים משופרים, ולא הניב "תמונת ניצחון" ברורה. עיקר הישגיו הם טקטיים – השמדת תשתיות, חיסול מחבלים, שליטה חלקית בשטח – אך במחיר אבדות כבדות לשני הצדדים, הרס נרחב ושחיקת הכוחות.[9]
לאורך המבצע עלתה ביקורת חריפה כלפי הדרג המדיני על כך שלא הציב יעד אסטרטגי ברור ביחס לעתידה של רצועת עזה. לטענת מבקרים במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית, היעדר חזון מדיני מונע מצה"ל לקבוע תכלית חד-משמעית לפעולותיו, והופך את המבצע לרצף של סבבים ותמרונים ללא "חץ ארוך טווח". ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים בקבינט נמנעו מלקבל החלטות בנוגע למודל השליטה ברצועה – אם באמצעות חזרת הרשות הפלסטינית, ממשל אזרחי בינלאומי, שליטה ישראלית ישירה או חלופות אחרות. מצב זה, כך נטען, מעמיק את חוסר הוודאות ומקשה על מדידת הצלחת המבצע. גורמים צבאיים טענו כי הדרג המדיני אף האשים את צה"ל בכישלונות בטרם החל התמרון הקרקעי, מבלי לספק לו מסגרת מדינית ברורה לפעולה. ביקורת זו הדגישה כי ללא הכרעה אסטרטגית בשאלת עתיד עזה, הישגי המבצע הצבאיים עלולים להיות מוגבלים בזמן ולא להביא לשינוי ארוך טווח במעמדו של חמאס.[8]
קישורים חיצוניים
- ניר דבורי, צה"ל מתכונן להרחבת הלחימה בעזה: חיל האוויר חידש את התקיפות, טנקים העמיקו את הכניסה הקרקעית, באתר מאקו, 17 במאי 2025
- ניצן שפירא, צה"ל מאשר: התחלנו בפעולה קרקעית ברצועת עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון", באתר מאקו, 18 במאי 2025
השלב הבא בלחימה בעזה יצא לדרך: תקיפות נרחבות של צה"ל - וחיסול מוצלח, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:45), 18 במאי 2025- פנינה שרביט ברוך, תמי קנר, מבצע "מרכבות גדעון" – האם נחצים קווים אדומים?, מבט על, גיליון 1990, 29 במאי 2025, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- רון בן ישי, המערכה הצבאית בעזה מתקרבת להשגת מטרותיה. ההכרעה הגורלית עוד לפנינו, באתר ynet, 30 ביוני 2025
- יותם רוזנפלד, "אני עוזב את החיים בחוץ - בשביל לשמור על המדינה שלי", באתר חיל האוויר הישראלי, 27 במאי 2025
- פעילות כוחות צה"ל ברצועה מהשבוע האחרון | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:59)
סמי פרץ, מבצע מרכבות גדעון — כישלון ברצועת עזה בעלות של 25 מיליארד שקל לקופת המדינה, באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2025
הערות שוליים
- ↑ ניצן שפירא, הותר לפרסום: דוד ליבי, מפעיל כלי הנדסי, נהרג ברצועת עזה, באתר מאקו, 29 במאי 2025
- ^ 2.0 2.1
המספרים וההישגים הבולטים ב-5 חודשי לחימה ברצועה, באתר צה"ל, 20 באוגוסט 2025
- ^ 3.0 3.1 איתי בלומנטל כרמלה מנשה, צה"ל: שולטים מבצעית ב-75% משטח רצועת עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוגוסט 2025
- ^ 4.0 4.1 איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, התוכנית של צה"ל: להשתלט על כ-75% מרצועת עזה תוך חודשיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 במאי 2025
- ↑ Nadeen Ebrahim, Kara Fox, UK, France, Canada threaten sanctions if Israel continues new offensive into Gaza. Here’s what we know, CNN, 2025-05-19 (באנגלית)
- ↑ צהלָשון - מַרְכְּבוֹת גִּדְעוֹן
- ^ 7.0 7.1 אבי אשכנזי, צה"ל מרחיב את הלחימה בעזה: החלו מהלכי הפתיחה למבצע "מרכבות גדעון", באתר מעריב אונליין, 16 במאי 2025
- ^ 8.00 8.01 8.02 8.03 8.04 8.05 8.06 8.07 8.08 8.09 8.10 8.11 שרון כידון ויואב זיתון, המבצע לכיבוש עזה יימשך עמוק לתוך 2026 | יואב זיתון, באתר ynet, 26 באוגוסט 2025
- ^ 9.00 9.01 9.02 9.03 9.04 9.05 9.06 9.07 9.08 9.09 9.10 9.11 שרון כידון; יואב זיתון, מבצע מרכבות גדעון הסתיים, ולא עמד ביעדים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2025
- ↑ Humanitarian Situation Update #288 | Gaza Strip, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 14 במאי 2025
- ↑ Questionable Counting: Analysing the Death Toll from the Hamas-Run Ministry of Health in Gaza, Henry Jackson Society, 2024-12-13 (באנגלית בריטית)
- ↑ רונן ברגמן, יובל רובוביץ, מטרות סותרות: "התמרון הורג חטופים. לא תיאורטית, ממש הורג", באתר ynet, 9 במאי 2025
- ^ 13.0 13.1 יניב קובוביץ, השבת החטופים נדחקה למקום השישי והאחרון ברשימת מטרות המבצע המתוכנן בעזה, באתר הארץ, 7 במאי 2025
- ↑ בר פלג, הרמטכ"ל: צה"ל אינו כופה מעבר של אוכלוסייה בתוך הרצועה או מחוצה לה, באתר הארץ, 7 ביולי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, יואב זיתון, ישראל מציבה דד-ליין לחמאס: עסקה עד ביקור טראמפ - או מבצע "מרכבות גדעון", באתר ynet, 5 במאי 2025
- ↑ ניצן שפירא, מטרת המבצע בעזה נחשפת: שליטה ב-75% משטחי הרצועה: "ניצור עזה קטנה" | פרסום ראשון, באתר מאקו, 22 במאי 2025
- ↑ יניב קובוביץ, מחשש לאי-התייצבות לקראת המבצע בעזה, צה"ל נמנע מלגייס את מי שהודיעו שלא יבואו, באתר הארץ, 8 במאי 2025
- ↑ הרמטכ"ל וראש השב"כ מאשרים תוכניות למבצע "מרכבות גדעון" - ערוץ 14 | C14, באתר www.c14.co.il, 2025-05-06
- ↑ איתמר אייכנר, יואב זיתון, גורם ביטחוני: שם המבצע החדש "מרכבות גדעון", באתר ynet, 5 במאי 2025
- ↑ דיווח: התקדמות משמעותית במגעים להפסקת אש, אזור הומניטרי יוקם על חורבות רפיח, באתר מעריב אונליין, 28 באפריל 2025
- ↑ שש נקודות חלוקה באזור רפיח: כך ייראה פיילוט חלוקת המזון לעזתים, בעיתון מקור ראשון, 5 במאי 2025
- ↑ דורון קדוש, מנגנון חלוקת הסיוע ההומניטרי ברפיח, באתר טוויטר, 6 במאי 2025
- ↑ מורן אזולאי, נתניהו: "הכנסת הסיוע - כי התקרבנו לקו האדום"; סמוטריץ' תומך: "שינוי אדיר", באתר ynet, 19 במאי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, נועה לוצקי, אלישע בן קימון, "עברו בידוק מוקפד": משאיות סיוע נכנסו לרצועה אחרי חודשים, הפגנות נגד חמאס בחאן יונס, באתר ynet, 19 במאי 2025
- ↑ הקרן הישראלית לסיוע הומניטרי בעזה שתחליף את מערך האו"ם, באתר ישראל היום, 24 במאי 2025
- ↑ יואב זיתון, הזירה שהפכה למשנית: הכרעת חמאס מתרחקת, הלחימה דועכת - והסיוע גדל, באתר ynet, 21 ביוני 2025
- ↑
ציוץ של Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 באוגוסט 2025
- ↑ רון בן ישי, שלבי המערכה המתוכננת בעזה, מנופי הלחץ ו"תחנות היציאה" של חמאס | בלעדי, באתר ynet, 6 במאי 2025
- ↑ عمليات "حجارة داود" سلسلة كمائن لكتائب القسام, الجزيرة نت (בערבית)
- ↑ admin, ‘Stones of David’: Third Operation Broadcast as Resistance Escalates Attacks, Palestine Chronicle, 2025-05-30 (באנגלית)
- ↑ המלחמה בישראל | ימים 592–593, סרטון בערוץ "לאומנות", באתר יוטיוב, 21 במאי 2025
- ↑ צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 18 ביוני 2025
- ↑ רון קריסי, מפיצוץ מטען, נ"ט וצליפה: 20 לוחמים נפלו החודש בעזה, דווקא כשהפכה לזירה משנית, באתר ynet, 29 ביוני 2025
- ↑ אמיר בוחבוט, שיטות הלחימה החדשות של חמאס - והמחיר כבד: 20 לוחמים נהרגו בעזה בחודש האחרון, באתר וואלה, 29 ביוני 2025
- ↑ אלישע בן קימון, הרמטכ"ל מאותת לקבינט: "בקרוב נגיע לקווים שהגדרנו לשלב הנוכחי בעזה", באתר ynet, 27 ביוני 2025
- ↑ סולימאן מסוודה מיכאל שמש איתי בלומנטל, פרטי הדיון החסוי נחשפים: הזדמנות להסכם עם סוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 ביוני 2025
- ↑ מוריה אסרף, בכיר ישראלי על המגעים לעסקה: "יש חלון הזדמנויות בימים הקרובים", באתר חדשות 13, 29 ביוני 2025
- ↑ איתמר אייכנר, יואב זיתון, עינב חלבי, נתניהו מציב סדר חדש למטרות המלחמה בעזה: "קודם כל לחלץ את החטופים", באתר ynet, 29 ביוני 2025
- ↑ ניצן שפירא, מתקרבים ליעד: צה"ל שולט בכ-65% משטחי הרצועה, באתר מאקו, 4 ביולי 2025
- ^ 40.0 40.1 ניר חסון, ניתוח צילומי לוויין העלה כי ההרס ברצועה גדול משסברו, לפחות 70% מהמבנים לא ראויים למגורים, באתר הארץ, 16 ביולי 2025
- ^ 41.0 41.1 יואב זיתון, ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, ישראל בצעדים דרמטיים: צה"ל הצניח לראשונה סיוע בעזה, הפוגות הומניטריות - מהיום, באתר ynet, 26 ביולי 2025
- ↑ עשרות מחבלי חמאס חוסלו: אוגדה 162 חוזרת לפעול ברצועת עזה. צפו, באתר צה"ל, 20 במאי 2025
- ↑ כוחות הנח"ל ברצועה: החרמת אמל"ח, השמדת מטרות טרור, ותיעוד מחיסול מחבלים נושאי מטען, באתר צה"ל, 4 ביוני 2025
- ^ 44.0 44.1 צה"ל חושף: כך נפרסות האוגדות בעזה, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2025
- ↑ הכיבוש מפציץ את בית החולים האינדונזי בצפון עזה ותוקף את מחלקת טיפול נמרץ תחת מצור כבד, באתר yaffaps.com, 2025-06-07
- ↑ בריאות עולמית: בתי החולים אל-עוודה וכמאל עדוואן בקושי מתפקדים, באתר www.alquds.com
- ↑ אלישע בן קימון, יואב זיתון, דוד ליבי, מפעיל כלי הנדסי, נהרג מפיצוץ מטען בעזה - ולא יוכר כחלל צה"ל, באתר ynet, 29 במאי 2025
- ↑ ניצן שפירא, הכוח נכנס לזירת מטענים ענקית - אבל רק אחד התפוצץ: פרטים חדשים מהתקרית הקשה בצפון רצועת עזה, באתר מאקו, 3 ביוני 2025
- ↑
לפי אבו עלי אקספרס, ביישום טלגרם
- ^ 50.0 50.1 יובל טור שלום, זה מה שקרה ב-12 ימי הלחימה האחרונים בעזה, באתר צה"ל, 26 ביוני 2025
- ↑ סמל יניב מיכלוביץ ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ אבי אשכנזי,משה כהן, יניב מיכלוביץ' נפל במארב של ירי נ"ט לעבר הכוחות בצפון הרצועה, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2025
- ↑ יואב זיתון, הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ נהרג מירי נ"ט על טנק בצפון הרצועה, באתר ynet, 2 ביולי 2025
- ↑ ניצן שפירא, הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ נפל בקרב בצפון רצועת עזה, באתר מאקו, 2 ביולי 2025
- ↑ צה"ל חיסל את מפקד הכוח הימי של חמאס בצפון הרצועה, באתר "סרוגים", 6 ביולי 2025
- ↑ אלישע בן קימון, צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד הכוח הימי של חמאס בצפון הרצועה, באתר ynet, 6 ביולי 2025
- ↑ Israel: Hamas north Gaza naval chief, other Hamas members, killed in strike on cafe last week | The Times of Israel, The Times of Israel, 6 ביולי 2025
- ↑ אלישע בן קימון, נחשף יעד התקיפה בבית הקפה בעזה: "מוקד ידע מרכזי בחמאס", באתר ynet, 6 ביולי 2025
- ↑ מערכת את"צ, יומן המלחמה - 06/07, באתר צה"ל, 6 ביולי 2025
- ↑ סמל יאיר אליהו ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ אבי אשכנזי,משה כהן, הותר לפרסום: סמל יאיר אליהו נפל בתאונה מבצעית בצפון רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 4 ביולי 2025
- ↑ ניצן שפירא, הותר לפרסום: סמל יאיר אליהו נהרג בתאונה מבצעית בצפון הרצועה, באתר מאקו, 4 ביולי 2025
- ↑ סמ"ר משה שמואל נול ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ סמל משה נסים פרש ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ סמ"ר מאיר שמעון עמר ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ רס"ל (במיל') בנימין אסולין ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ יואב זיתון, גלעד כהן, שילה פריד, ליאור אל-חי, נינה פוקס, עידן בלומהוף, אסון כבד בבית חאנון: 5 לוחמים נהרגו מפיצוץ זירת מטענים במארב מתוכנן, באתר ynet, 8 ביולי 2025
- ↑ לילך שובל, מירב סבר, מישל מכול, לידור סולטן, האסון בבית חאנון: חמישה לוחמים נפלו במארב - ארבעה מהם מגדוד נצח יהודה, באתר ישראל היום, 8 ביולי 2025
- ↑ אבי אשכנזי, המטרה: להשמיד - צה"ל יצא לסגור חשבון עם מחבלי חמאס בבית חאנון, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2025
- ↑ אבי אשכנזי, בית חאנון, "כל לילה לוקחים עוד נתח": מחבלי החמאס בבית חאנון מתחילים להיחנק, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2025
- ^ 72.0 72.1 יוסי יהושוע, מסתמן: מפקד גדוד דרג' תופאח בחמאס חוסל | תיעוד חדש מפטריות העשן בבית חאנון, באתר ynet, 12 ביולי 2025
- ↑ שי לוי, תקיפות עוצמתיות וחריגות על בית חאנון שבצפון רצועת עזה, באתר מאקו, 12 ביולי 2025
- ↑ צה"ל ממשיך את השמדת הטרור בבית חאנון, באתר "סרוגים", 13 ביולי 2025
- ↑ יואב זיתון, גבעתי מסתערים על בית חאנון, הדרג המדיני הוזהר: חמאס ינצל את הפסקת האש לנקמה בחמולות, באתר ynet, 13 ביולי 2025
- ↑ מעריב אונליין,אבי אשכנזי, מאות מטרות: צה"ל מסיר את הכפפות ומעלה הילוך בבית חאנון, באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2025
- ↑ אבי אשכנזי, גדוד בית חאנון הוכרע: המחבלים נכנעו והתחילו לזמר | צפו בתיעוד הנדיר, באתר מעריב אונליין, 2 באוגוסט 2025
- ↑ יואב זיתון, יאיר קראוס, הותר לפרסום: רס"ר במיל' אלון פרקס נפל בהיתקלות בצפון הרצועה, באתר ynet, 4 ביוני 2025
- ↑ יואב זיתון, בתקיפה ליד שיפא: חוסל ראש ארגון הטרור שאחראי לרצח אריאל, כפיר ושירי ביבס, באתר ynet, 7 ביוני 2025
- ↑ יואב זיתון, לקראת סיום מרכבות גדעון: צה"ל מוציא את האוגדה המובחרת מרצועת עזה, באתר ynet, 31 ביולי 2025
- ↑ לילך שובל, חיסול מחבלים מ-7.10 והשמדת תשתיות טרור: אוגדה 98 יצאה מצפון הרצועה, באתר ישראל היום, 31 ביולי 2025
- ↑ Emanuel Fabian, IDF said advancing toward Deir al-Balah, heavy strikes across Gaza amid new offensive, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ↑ אריה יואלי, צה"ל הרס את טחנת הקמח - הסמל של חאן יונס, באתר "סרוגים", 26 במאי 2025
- ↑ דיווח: אחיהם האמצעי של יחיא ומוחמד סינוואר חוסל בתקיפה בעזה, באתר "סרוגים", 18 במאי 2025
- ↑ דיווח: אחרי שכבר הודיעו על מותו - סימני חיים אצל אחיהם של יחיא ומוחמד סינוואר, באתר מאקו, 18 במאי 2025
- ↑ לירן אהרוני, ברצועת עזה מעדכנים רשמית - זכריא סינוואר חוסל, באתר וואלה, 22 במאי 2025
- ↑ ניב שעיוביץ', הפלסטינים: מנהל המבצעים של ההגנה האזרחית ברצועה נהרג בתקיפה ישראלית, באתר ynet, 25 במאי 2025
- ↑ ספיר ליפקין, ניצן שפירא, דיווחים ברצועה: צה"ל פתח במתקפה קרקעית בדיר אל-בלח, באתר מאקו, 21 ביולי 2025
- ↑ שמואל קוגן, כוחותינו כותשים את ח'אן יונס; עשרות מחבלים חוסלו, באתר עכשיו 14, 5 ביוני 2025
- ↑ תיעודים ראשונים מפעילות אוגדה 98 - במבצע 'מרכבות גדעון', באתר צה"ל
- ↑ מערכת את"צ, הכוחות סרקו מנהרה, חיסלו מחבלים מבוצרים - והשמידו את התוואי, באתר צה"ל, 30 במאי 2025, מערכת את"צ, הושמד תת"ק התקפי באורך מאות מטרים. צפו, באתר צה"ל, 29 במאי 2025
- ↑ חרדים 10, מבצע של מסתערבים בלב ח'אן יונס: 'מחבל בכיר חוסל' - אשתו וילדיו 'נחטפו', באתר חרדים10, 2025-05-19
- ↑ שי לוי, הודעה לתושבי ח'אן יונס: "צה"ל יתקוף בצורה חסרת תקדים", באתר מאקו, 19 במאי 2025
- ^ 94.0 94.1 אלישע בן קימון, רוני גרין שאולוב, חולצו גופותיהם של החטופים גדי חגי וג'ודי ויינשטיין, באתר ynet, 5 ביוני 2025
- ↑ ניצן שפירא, הותר לפרסום: רס"ל תום רוטשטין וסמ"ר אורי יהונתן כהן הם שני הלוחמים הנוספים שנפלו בקריסת המבנה בח'אן יונס, באתר מאקו, 8 ביוני 2025
- ↑ אבי אשכנזי, בתוך מנהרה בין גופות אחרות: צה"ל איתר את גופתו של מוחמד סינוואר, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2025
- ↑ גופתו של מוחמד סינוואר מוחזקת בידי ישראל, באתר "סרוגים", 8 ביוני 2025
- ↑ Report: IDF captures eastern Khan Younis, 2025-06-09 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ איתי בלומנטל איציק זוארץ, יאיר יעקב וחלל חטוף נוסף חולצו מרצועת עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2025
- ↑ רס"ל (במיל') נועם שמש ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ גלעד כהן, יואב זיתון, רס"ל במיל' נועם שמש נהרג מירי נ"ט בחאן יונס: "טוב לב ונעים הליכות", באתר ynet, 15 ביוני 2025
- ↑ סמ"ר נווה לשם ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ יואב זיתון, נינה פוקס, מאיר תורג'מן, מטען חבלה הוצמד לנגמ"ש בחאן יונס, לוחם גולני סמ"ר נווה לשם נהרג, באתר ynet, 17 ביוני 2025
- ↑ סרן (במיל') טל מובשוביץ ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ יואב זיתון, מאיר תורג'מן, הותר לפרסום: סרן במיל' טל מובשוביץ נהרג מפיצוץ מטען בחאן יונס, באתר ynet, 16 ביוני 2025
- ↑ סמ"ר סתו חלפון ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ אלישע בן קימון, יואב זיתון, רענן בן צור, הותר לפרסום: סמ"ר סתו חלפון נהרג מירי צלף בדרום הרצועה, באתר ynet, 18 ביוני 2025
- ↑ תיעודים מחיסול המחבלים, השמדת תוואי תת"ק ותשתיות טרור בחאן יונס, באתר צה"ל, 20 ביולי 2025
- ↑ Nurit Yohanan You will receive email alerts from this author Manage alert preferences on your profile page You will no longer receive email alerts from this author Manage alert preferences on your profile page, Gazan media reports clash between Hamas, armed clansmen at Nasser Hospital in Khan Younis, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Report: IDF captures eastern Khan Younis, 2025-06-09 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ יואב זיתון, נינה פוקס, יאיר קראוס, ישראל מושוקביץ, הותר לפרסום: סרן רעי בירן, מפקד צוות בסיירת גולני, נפל בחאן יונס, באתר ynet, 11 ביולי 2025
- ↑ סרן רעי בירן ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ יובל גומא, במבצע מיוחד בח'אן יונס: כוחות צה"ל השלימו את פתיחת ציר מגן עוז, באתר אפוק - מגזין מרחיב דעת, מעורר מחשבה
- ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, תקרית חריגה בחאן יונס: כ-20 מחבלים פתחו במתקפת פתע וחדרו, הלוחמים סיכלו, באתר ynet, 20 באוגוסט 2025
- ↑ סגן אורי גרליץ ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, החלל ה-899 של המלחמה: סגן אורי גרליץ, מ"מ בחטיבת כפיר נפל ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 23 באוגוסט 2025
- ↑ שחר קליימן, משתלטת על משאיות אספקה - המיליציה החדשה ברפיח שמעוררת זעם בחמאס, באתר ישראל היום, 27 במאי 2025
- ↑ Israeli army kills 60 Palestinians in strikes across Gaza, including people waiting for aid, www.aa.com.tr
- ↑ ניר חסון, ירדן מיכאלי ואבי שרף, רפיח שוטחה ונמחקה. אין יותר עיר כזאת. והיא ממש לא היחידה, באתר הארץ, 12 ביוני 2025
- ↑ אלישע בן קימון, צה"ל: חיסלנו את מפקד המערך האווירי של חמאס בצפון רצועת עזה, באתר ynet, 20 במאי 2025
- ↑ לפי אבו עלי אקספרס, ביישום טלגרם
- ↑ אמיר בוחבוט, חוסל המחבל שקבר בשבי את החטופים ג'ודי וינשטיין וגדי חגי, באתר וואלה, 20 ביוני 2025
- ↑ גל גנות, עינב חלבי, השתתף במתקפת 7/10: צה"ל חיסל את מפקד גזרת שג'אעיה בג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 11 ביולי 2025
- ↑ יוני קמפינסקי, צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד גזרת שג'אעיה בג'יהאד האיסלאמי, באתר ערוץ 7, 11 ביולי 2025
- ↑ ציוץ של הלל ביטון רוזן | Hallel Bitton Rosen ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 ביולי 2025
- ^ 126.0 126.1 צה"ל: חוסלו מחבלים ממנגנון הביטחון הכללי של חמאס - ערוץ 14 | C14, באתר www.c14.co.il, 2025-07-18
- ↑ שחר קליימן, צה"ל חיסל את בכירי ארגון הטרור שאחראי לרצח בני משפחת ביבס ז"ל, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2025
- ↑ אזעקות בעוטף עזה: 3 רקטות נפלו בשטח הרצועה, באתר "סרוגים", 21 במאי 2025;
רוני גרין שאולוב, אלישע בן קימון, יואב זיתון, 5 אוגדות מתמרנות בעזה - וחמאס ממשיך לשגר לעוטף, באתר ynet, 23 במאי 2025 - ↑ עינב חלבי, איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, נפתחו מרכזי חלוקת מזון: "חמאס הציב מחסום, העזתים פרצו אותו" | תיעוד מתוך החבילות, באתר ynet, 27 במאי 2025
- ↑ אמיר בוחבוט, קרן הסיוע ההומניטרי: 9 מיליון מנות מזון חולקו בעזה, באתר וואלה, 6 ביוני 2025
- ↑ אמיר בוחבוט, קצין בכיר: חבל לעצור את המבצע בעזה, קרובים לשבור את חמאס, באתר וואלה, 30 ביוני 2025
- ↑ לילך שובל, לא לשקוע בבוץ: 50 מיליון מנות סיוע, מרד חמולות והחשש מפני דשדוש | תמונת מצב מהרצועה, באתר ישראל היום, 30 ביוני 2025
- ↑ Reuters, UN says 875 Palestinians have been killed near Gaza aid sites, Arabnews, 16 ביולי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, יו"ר קרן הסיוע במתקפה חריפה: "הכול שקר של חמאס", באתר ynet, 29 ביולי 2025
- ↑ בשטח עזה: חמאס שיגר רקטה למתחם חלוקת סיוע, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2025
- ↑ צה"ל: חיל האוויר יירט כלי טיס בלתי מאויש ששוגר מתימן לשטח ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 ביולי 2025
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי בצומת הפרסה • מבצע מחנות קיץ • פיגוע הירי באל-פונדוק • מבצע חומת ברזל • פיגוע הירי בתיאסיר • פיצוץ האוטובוסים בגוש דן • פיגועים נוספים (2023 • 2024 • 2025) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
מבצע מרכבות גדעון41845977Q134352816