טובאס
 | |
| נוף טובאס | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טובאס |
| ראש העיר | חאלד סמיר עבדל רזק |
| שטח | 295.123 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC +2 |
טוּבַּאס (בערבית: طوباس) היא עיר פלסטינית במזרח השומרון, כ־21 ק"מ צפונית־מזרחית לשכם. העיר משמשת כמרכז מינהלי של נפת טובאס. אוכלוסיית העיר מונה 16,100 תושבים.[1]
היסטוריה
יש המזהים את טובאס עם תבץ המקראית, העיר בה מצא את מותו אבימלך בן גדעון מידי אשה שזרקה עליו פלח-רכב.[2] פרופ' אברהם מלמט זיהה בו את טַבָּֽת, שמוזכר בשופטים, ז', כ"ב[3]. ביישוב נמצאים שרידים ארכאולוגים מן התקופה הישראלית ואילך.
חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בטובאס בשנת 1870, וכתב שיושבים בה כ-2,500 איש. בזמנו, העיירה התחלקה לשלושה רבעים, שבראש כל אחד מהם עמד שיח'. בתים רבים חרבו ברעידת האדמה של שנת 1837, שהרגה רבים מתושבי העיירה, ולא נבנו מחדש. הוא ציין כי כמה מאות גרים במערות שנכרו בסלע מתחת לאדמה, וכי סקר מחוץ לעיירה מספר קברים עתיקים חצובים בצלע - "אך כולם שדודים, אחדים חסומים, ואחרים הכניסה לתוכם הוגדלה מאוד כדי שיוכלו לשמש כמחסה לעזים, לכבשים ואף לשוורים".[2]
על פי מסורת שומרונית שתועדה במאה ה-19, הדמות המקראית אשר, בנו של יעקב, נקבר בנבי טובא שבטובאס.[4]
במהלך המרד הערבי הגדול הוכנס הצבא הבריטי לטובאס בפברואר 1938[5] והוטל עוצר על הכפר[6].
במהלך מלחמת ששת הימים נמלטו רבים מתושבי העיירה לממלכת ירדן, אולם רובם חזרו אליה לאחר שוך הקרבות[7]. מיד לאחר המלחמה סייעו שלטונות צה"ל בקציר החיטה בטובאס, במה שהיה ניצן ראשון של שיתוף פעולה בין ישראל לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון[8]. בהמשך טובאס הייתה לאחת העיירות הראשונות ביהודה ושומרון שבו נשבר החרם נגד פתיחת בתי ספר[9], וטובאס גם הייתה העיירה הראשונה שהממשל הצבאי פעל להתקין בה מים זורמים[10]. באופן כללי בטובאס היו מעט הפגנות נגד ישראל, יחסית למקומות אחרים ביהודה ושומרון[11] וראש העיר אף קרא לשיתוף פעולה עם השלטונות. עם זאת, מטובאס יצאו מספר מחבלים[12][13][14].
מאמצע שנות ה-70 הופקעו אדמות רבות של טובאס לצורך הקמת היישובים רועי ובקעות[15][16]. בעקבות עתירה לבג"ץ כנגד ההפקעה, מסר האלוף אברהם אורלי תצהיר לגבי החשיבות הביטחונית של הקמת יישובים באזור טובאס[17]:
- "מדובר בגיא המתחבר לנהר הירדן, בלב האזור שבו עוברות דרכי הגישה מהירדן והבקעה אל האזורים המאוכלסים ביהודה ושומרון. ... זהו ציר החדירה הנוח ביותר מירדן לישראל, ובאזור בוצעו מאות חדירות של חוליות מחבלים. כן נערכו בו עשרות מרדפים וסריקות והעקבות הוליכו לכפרים שבאזור טובאס."
דמוגרפיה
כלכלה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טובאס- טובאס באתר הרשות הפלסטינית (בערבית)
הערות שוליים
- ^ נכון לשנת 2006
- ^ 2.0 2.1 ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 237
- ^ אברהם מלמט, מלחמת גדעון במדין, באתר "דעת"
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 219
- ^ צבא בכפרים בסביבות שכם, דבר, 25 בפברואר 1938
- ^ בסביבות שכם - ג'נין, דבר, 27 בפברואר 1938
- ^ יואל דר, הגירה ערבית מישראל ואליה, דבר, 6 בספטמבר 1967; המשך
- ^ יואל דר, נסתיים הקציר בעיירה טובאס, דבר, 3 באוגוסט 1967
- ^ חודשו הלימודים בבתי הספר ב-3 עיירות בנפת ג'נין, מעריב, 12 באוקטובר 1967
- ^ הקמת מפעל המים בטובאס, מעריב, 12 באוקטובר 1967
- ^ התלמידים שוב הפגינו - העוצר הוטל מחדש בערי הגדה, מעריב, 28 באוקטובר 1968
- ^ נלכדה רשת פתח, דבר, 22 באפריל 1969
- ^ י. וקסמן, נכבדי טובאס הסתייגו מרשת החבלנים, מעריב, 11 במאי 1969
- ^ מאסר עולם לשלושה מחבלים, דבר, 16 ביוני 1971
- ^ מחא בטובאס על סגירת שטח ממזרח לעיירה, דבר, 13 ביוני 1976
- ^ דני רובינשטיין, צפויות פניות נוספות לבג"ץ, דבר, 4 ביוני 1978
- ^ עמוס לבב, חלק ממערכת ההגנה של המדינה, מעריב, 23 בנובמבר 1978
 | ||
|---|---|---|
| ערים | טובאס | 
|
| מועצות מקומיות | טמון • עקאבה | |
| כפרים | אבזיק • אל-עקבה • אל-בוקיעה • ברדלה • ואדי אל-פארעה • כרדלה • סלחב • עין אל-בידה • ראס אל עמר • ראס אל פארעה • תיאסיר | |
| מחנות פליטים | פארעה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
36005140טובאס