המשבר במזרח התיכון (2023–הווה)
![]() |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
![]() | ||||||||||||||
מלחמה: הסכסוך הישראלי-ערבי, הסכסוך האיראני-ישראלי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני | ||||||||||||||
סוג העימות | מלחמה | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – הווה (שנה) | |||||||||||||
קרב לפני | המלחמה העולמית בטרור | |||||||||||||
מקום | משבר בין-לאומי: המזרח התיכון, צפון אפריקה, דרום אפריקה, אירופה, מערב אסיה, הים התיכון, דרום אמריקה, צפון אמריקה | |||||||||||||
עילה | מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||
תוצאה | מתמשך | |||||||||||||
שינויים בטריטוריות |
| |||||||||||||
|
המשבר במזרח התיכון הוא סדרה מתמשכת של אירועים הקשורים אחד לשני. המשבר משבר התחיל בטבח שבעה באוקטובר והלחימה ברצועת עזה. האירועים התחילו כלחימה נגד ציר ההתנגדות בהובלת איראן ונגד ישראל וארגונים שנתמכים על ידיה והתקדמו ללחימה כוללת נגד ציר האוטוקרטיות בראשות איראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה.
במהלך האירועים במזרח התיכון ציר ההתנגדות הותקף ונפגע בצורה משמעותית, סוריה יצאה מהציר, הארגונים הפלסטיניים והארגונים בלבנון נפגעו קשות וחלקן התפרקו והמשטר האיראני נשאר ללא דרך להגן על עצמו מישראל וארצות הברית.
רוב המשבר התרכז במזרח התיכון אך לקראת סוף 2024 הוא התרחב לאזורים נוספים וב-2025 המערב בהובלת ארצות הברית התחילו בתקיפות נגד ציר האוטוקרטיות באפריקה ובמבצעים נגד חזבאללה ומשמרות המהפכה באירופה.
רקע
לאחר מלחמת יום כיפור
הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה
ערך מורחב – הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה
ב-31 במאי 1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות בין ישראל לסוריה שסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית הסורית. הסכם זה קבע את גבול ישראל–סוריה. במסגרת ההסכם, ישראל נסוגה משטח המובלעת הסורית ורום החרמון שנכבשו במלחמת יום הכיפורים, ונקבע אזור חיץ בין ישראל לסוריה.
הסכם השלום עם מצרים
בינואר 1980 לאחר משא ומתן בין מצרים לישראל נכנסה הסכם שלום עליה חתמו נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר.
לפי ההסכם בחלק C של סיני היה מותר רק נוכחות של משטרת מצרים, בשטח B נוכחות צבאית של עד 4 גדודים ובחלק A נוכחות של עד 12,000 חיילים.
המהפכה האיראנית והקמת ציר ההתנגדות
ערך מורחב – המהפכה האיראנית
ב-1979 לאחר שאזרחי איראן ראו את מלך איראן, השאה מוחמד רזא פהלווי כבובת המערב, הם התחילו במחאות ברחבי איראן, עקב שהצבא הפסיק להפסיק למלך מוחמד החליט לברוח לארצות הברית ושלטונו נפל.
אך לאחר המהפכה קם שלטון אחר בראשות ח'ומייני שהפך את איראן לרפובליקה המוסלמית של איראן, השלטון שלו דכא מחאות כמו הפגנות מהסא אמיני, בתגובה לכך אזרחי איראן התחילו במהלך השנים לפעול נגד המשטר והמוסד גייס אלפי סוכנים על מנת להילחם במשטר.
המשטר של ח'ומייני היה אנטי-ציוני ואנטי-מערבי ואמר עשרות פעמים על מטרתו להשמיד את מדינת ישראל. על מנת לעשות זאת כלקח ממלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור קאסם סולימאני הקים את ציר ההתנגדות.
מלחמת האזרחים בתימן
ערך מורחב – מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
במרץ 2015 פרצה בתימן מלחמת אזרחים[3] לאחר שכוחות החות'ים המתקוממים בתימן כבשו, בגיבוי איראן וחזבאללה, את צנעא בירת תימן, וביצעו הפיכה שלטונית.
לאחר מכן ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי הממשלה התימנית הגולה.
בשנת 2018, פאנל מומחים של האו"ם קבע שאיראן סיפקה טכנולוגיית מל"טים לחות'ים וכי החות'ים הצטרפו לציר ההתנגדות.
הצדדים סיכמו על הפסקת אש נסיונית באפריל 2023, ברקע שיפור היחסים בין סעודיה ואיראן. היא נועדה להימשך חצי שנה ונקטעה באוקטובר 2023.[4][5]
מלחמת האזרחים בסוריה
ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה האופוזיציה הסורית כבשה את צפון-מערב סוריה והכורדים כבשו את מזרח סוריה. משטר אסד נתמך על ידי איראן ומיליציות נוספות.[6]
בקיץ 2016 קאסם סולימאני חתם על הסכם עם המשטר בסוריה על מנת להגדיל את גודל כוח קודס בסוריה, ליצור מיליציות חדשות בסוריה ולצרף את סוריה לציר ההתנגדות.[7]
במרץ 2020 הושגה הסכם הפסקת האש בין כוחות אסד למורדים, בתיווך רוסיה וטורקיה. אולם, בסוף 2022, החל ארגון היאת תחריר א-שאם בהתקפות על כוחות אסד.
מלחמת לבנון השנייה ותוכנית כיבוש הגליל
ערך מורחב – תוכנית חזבאללה לכיבוש הגליל
חלק מתוצאות מלחמת לבנון השנייה (2006) קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 1701, האוסרת על הכנסת כל נשק לדרום לבנון, ופריסת כוח או"ם חמוש וצבא לבנון בדרום לבנון, תוך הרחקת חזבאללה מהגבול. חרף ההחלטה, חזבאללה שיקם בהדרגה את כוחו וגם התעצם משמעותית בדרום לבנון. חזבאללה עסק, בהכוונת איראן, בהתעצמות ברקטות ארוכות טווח, באיכויות ובהיקפים גדולים משמעותית ממה שהיו לו טרם המלחמה. למרות זאת, במשך רוב השנים מאז מלחמת לבנון השנייה, ולמרות תקריות, נשמר שקט יחסי באזור הגבול והארגון נמנע מתקיפת גבולה הצפוני של ישראל. גם לאחר ההתנקשות בעימאד מורנייה חזבאללה העדיף להפנות את מרצו כלפי לבנון עצמה והקרבות בסוריה, ולהתמקד בהתעצמות והכנה ללחימה עתידית עם ישראל, בהובלת כח רדואן, יחידת העילית של חזבאללה. חזבאללה איים בעבר להכניס אנשי כוחות עילית דרך הגבול שישתלטו על יישובים וערים בגליל. בין השנים 2013 ל-2015, ובחסות מלחמת האזרחים בסוריה, החלה איראן להעביר לסוריה טילים מדויקים כחלק מפרויקט דיוק הטילים, שבראשו עמד פואד שוכר.
במשך 15 שנים חזבאללה נערך לבצע את תוכנית כיבוש הגליל, הוא הקים תשתיות ברחבי דרום לבנון, הגדיל את כוח האדם של המיליציה פי 20 ועוד. אך המוסד ידע על כך, על מנת להתכונן המוסד הקים חברות שמכרו לחזבאללה אלפי זימוניות עם נפץ בתוכן, ועשרות סוכנים נכנסו לצמרת חזבאללה.
יחסי ישראל-חמאס והפרויקט הגדול
ערך מורחב – סכסוך ישראל – רצועת עזה
בשנים שקדמו למלחמה, התפשטה תפיסה בקרב רבים בצמרת המדינית והביטחונית בישראל, בהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפיה ארגון הטרור חמאס נעשה פרגמטי בנוגע ליחסיו עם ישראל.[8] במסגרת תפיסה זו העניקה המדינה הטבות לחמאס ולתושבי רצועת עזה, בהן אישורי עבודה בישראל ואישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[9] צה"ל הוציא כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[10]בתחילת 2021 העריך אמ"ן שחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל. האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו כניסיונות לאתגר את המכשול התת-קרקעי בעזה, ירי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים.[11] בדיעבד הצהירו גורמים בחמאס כי הארגון נקט בהונאה מתוחכמת ופיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד שלמעשה תכנן מתקפת פתע.[12]
מתקפת הפתע שתכנן שלה קרא "הפרויקט הגדול" כללה כיבוש של כל עוטף עזה, שאלפי מחבלים יגיעו לגבול יהודה ושומרון ועוד, אך כאשר ביקש מאיראן וחזבאללה להצטרף לתקיפה על מנת לוודא שהתכנית תתבצע איראן אמרה שיהיה צריך לחכות עד שתהיה מוכנה. עקב ההתקרבות בין ערב הסעודית לישראל חמאס החליט לבצע את המתקפה. המתקפה התחילה את המשבר.[13][14][15]
אירועים במזרח התיכון
ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, חזיתות מלחמת חרבות ברזל
ישראל
בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, החלה המתקפה במטח ירי רקטי מסיבי ומתמשך, חריג בהיקפו, של 4,300 רקטות ומספר פצצות מרגמה על ישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. בחסות המטחים חדרו – יבשתית, אווירית וימית – כ־6,000 מחבלים לשטח ישראל מ־119 פרצות בגדר המערכת, בחזית של כ־60 ק"מ. הם תקפו והשתלטו על בסיסי צה"ל ומוצביו וניהלו קרבות ירי עם כוחות הביטחון. בד בבד הם חדרו ליישובים אזרחיים, כבשו את חלקם, רצחו וחטפו מאות מתושביהם. המחבלים תיעדו את המתקפה ופעולותיהם והפיצו את הסרטונים ברשתות על מנת ליצור פחד ברחבי ישראל כחלק מלוחמה פסיכולוגית.
במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,163[16] ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו כ-1,940,[17][18] בהם כ־360 במצב אנוש או קשה. עשרות אזרחים ממדינות זרות נרצחו גם הם. במהלך המתקפה בוצע טבח ב"פסטיבל נובה" ליד קיבוץ רעים, שהיה לפיגוע הטרור הבודד הגדול בתולדות מדינת ישראל. במהלך המתקפה נרצחו ונחטפו אזרחים רבים, ביניהם נשים, ילדים וקשישים, וזאת תוך כדי התעללות פיזית ונפשית.[19][20][21][22] 251 אנשים נחטפו לרצועת עזה, בהם גם חיילי צה"ל ואזרחים זרים, אך רובם אזרחים ישראלים, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים. ליישובי עוטף עזה נגרם נזק רב,[23] וכן גם ליישובים נוספים.[24]
המתקפה הסתיימה בתוך שלושה ימים, עם החזרת השליטה ביישובים הישראלים לידי צה"ל ולכידת רוב המחבלים שהסתננו לישראל. בעקבות המתקפה צה"ל פתח במלחמת חרבות ברזל.
במהלך מלחמת חרבות ברזל ישראל הותקפה מלבנון, עזה, סוריה, איראן, תימן, בחריין ועיראק.
יהודה ושומרון
ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל, תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון יצאו בהמוניהם להפגין סולידריות עם תושבי רצועת עזה, תוך הבעת תמיכה בחמאס. חמאס פעל להבעיר את האזור והציף את הרשתות החברתיות בקריאה לפלסטינים להתעמת עם כוחות צה"ל.[25][26]
במהלך הרמדאן, חמאס ניסה לעורר התקוממות אלימה של הפלסטינים בירושלים, ביהודה ושומרון ובישראל. עם זאת, ניסיונות אלו נכשלו, בין השאר בשל מעצרים מקדימים, הזמה מהירה של מידע כוזב, סיכול באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים, ומתן אישור לתפילות המוניות בהר הבית.[27]
חמאס ומיליציות נוספות ביהודה ושומרון ביצעו עשרות פיגועים נגד אזרחי מרכז ישראל. בתגובה, צה"ל פתח במבצע "מחנות הקיץ", שבמהלכו חוסלו עשרות בכירים מהארגונים הללו.
עקב חולשת המיליציות וניסיונותיהן להשתלט על יהודה ושומרון ולהפיל את הרשות הפלסטינית, הרשות פתחה במבצע לפירוק גדוד ג'נין ולפגיעה במיליציות אחרות. המבצע נכשל, וב-21 בינואר 2025 צה"ל השיק את מבצע "חומת ברזל".[28]
ב-21 בינואר 2025, כוחות צה"ל, שב"כ ומג"ב פשטו על מחנה הפליטים ג'נין. מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים תקפו תשתיות וחוליות מחבלים שעסקו בהטמנת מטעני חבלה. המבצע החל בתקיפה אווירית ונמשך בכניסת כוחות קרקעיים. חמאס קרא לפעיליו ולפעילי פלגים נוספים בשומרון להצטרף למאבק נגד כוחות צה"ל בג'נין.[29]
ב-27 בינואר 2025 דווח כי עשרות מחבלים בטולכרם החלו בהתארגנות לביצוע מתקפת פתע ממחנה נור א-שמס, בהשראת אירועי 7 באוקטובר. בתגובה, צה"ל הרחיב את המבצע לטולכרם. ב-3 בפברואר, נגמ"שי "איתן" הוכנסו לטמון לראשונה מאז מבצע "חומת מגן", והכוחות השתלטו על האזור.[30][31]
במקביל ללחימה ביהודה ושומרון, כוחות הביטחון הישראליים התמודדו עם ניסיונות הברחה של אמצעי לחימה איראניים דרך ירדן וגבול סיני. מודיעין ישראלי חשף כי איראן, באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה, ניסתה להעביר טילים, חומרי נפץ, ורחפנים מתקדמים למיליציות ביהודה ושומרון. הפעילות האיראנית נועדה להגביר את עוצמת הטרור ביהודה ושומרון וליצור חזית נוספת מול ישראל. בתגובה, ישראל ביצעה מספר תקיפות אוויריות חשאיות על מחסני נשק איראניים בסוריה ובלבנון.[32]
נכון ל-5 בפברואר 2025 נעצרו מעל 15,640[33] אנשים ביהודה ושומרון ונהרגו כ־ 852[34] מחבלים ביהודה ושומרון.
עזה
ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
לאחר טבח השביעי באוקטובר צה"ל התחיל להילחם בעזה בעיקר בעזרת חיל האוויר הישראלי ב-3 שלבים שונים, השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה.
ב-27 באוקטובר 2023 החל השלב השני, שהיה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[35] החלו פשיטות קרקעיות לעומק שטח רצועת עזה במטרה להכין את השטח לקראת המערכה המרכזית לטיהור רצועת עזה ממחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ויתר הפלגים של ארגוני הטרור הפלסטינים, וכן חיסול התשתית הצבאית של חמאס, על ידי חילות הרגלים והצנחנים, התותחנים, ההנדסה הקרבית והשריון.
החל מ-9 בנובמבר 2023 החלו כוחות הרגלים של צה"ל לפשוט על הרובע הביטחוני של חמאס בעזה בשילוב מדויק של תקיפות מהאוויר על ידי חיל האוויר הישראלי במטרה "לסכל כמה שיותר איומים ביטחוניים בטווח הזמן המיידי". עד סוף נובמבר, פעלו הכוחות ברוב צפון הרצועה, כולל בבית חאנון וברובה של העיר עזה. בדצמבר, הרחיב צה"ל את פעילותו הקרקעית לאזור ח'אן יונס ונכנס לשכונת שג'אעייה ולעומק העיר ג'באליה. הלחימה התחלקה למספר קרבות עיקריים: קרב בית חאנון, קרב ג'באליה, קרב ג'באליה השני, קרב עזה, קרב שג'אעייה, קרב ח'אן יונס, הקרב במחנות המרכז וקרב רפיח.
במהלך הלחימה הופעלו כוחות של הדיוויזיה הפלסטינית של משמרות המהפכה האיראניים, שהורכבו מלוחמים פלסטינים שעברו אימונים ואמלוחו ישירות על ידי איראן. כוחות אלו השתמשו בטקטיקות לוחמת גרילה מתקדמות, שיגרו רקטות ארוכות-טווח לעבר ישראל, והובילו מתקפות על כוחות צה"ל בתוך הערים המרכזיות. דווח כי קצינים איראניים סייעו לפיקוד חמאס, והיו מעורבים בתיאום התקיפות נגד הכוחות הישראליים, במיוחד בח'אן יונס וברפיח.[36][37]
ב-17 בנובמבר 2023 חוסל מזכ"ל הארגון תנועת החירות הפלסטינית, חאלד אבו הילאל.[38]
ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, שכללה הפוגה בין ישראל לחמאס. ההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[39]
ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, ירו כוחות צה"ל בשג'אעייה למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.[40]
השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024.[41] השלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[42][43]
בליל ה־12 בפברואר חילצו כוחות צה"ל וימ"מ, בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ברפיח. השניים נחטפו מקיבוץ ניר יצחק במהלך מתקפת הפתע שהביאה לפריצת המלחמה.
ב-8 ביוני נערך מבצע ארנון – כוחות צה"ל, ימ"מ, ושב"כ חילצו במבצע ארבעה חטופים חיים ממחנה נוסיראת - נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ואנדרי קוזלוב[44] במבצע החילוץ נפל לוחם ימ"מ פקד ארנון זמורה.[45] ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי מבצע החילוץ ייקרא "מבצע ארנון", במקום "זרעי קיץ", על שמו של פקד ארנון זמורה.[46] לטענת משרד הבריאות של רצועת עזה, המנוהל על ידי חמאס, המבצע הוביל להרג של 274 פלסטינים ולפציעתם של 698 נוספים.[47]
ב-13 ביולי 2024 תקפו כלי טיס של חיל האוויר הישראלי מבנה של חמאס במרחב אל-מוואסי ברצועת עזה שבו לפי המודיעין שהה דף, ביחד עם מח"ט ח'אן יונס ראפע סלאמה. למחרת התקיפה אושר כי סלאמה חוסל, וב-1 באוגוסט אישר צה"ל כי גם דף חוסל.[48]
ב-16 באוקטובר 2024 מנהיג הארגון חמאס, יחיא סינוואר נהרג בהיתקלות עם לוחמי צה"ל מגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח ומחטיבת שריון 460 באזור שכונת תל א-סולטאן ברפיח,[49] וגופתו נלקחה לשטח ישראל.[50]
ב-19 בינואר 2025 נכנס לתוקף הסכם חמאס–ישראל (2025) שכלל הפסקת אש ל-42 יום שבמהלכם יתבצע שחרור חטופים ישראלים בתמורה לשחרור מחבלים, הפסקת אש זמנית וקיום משא ומתן על המשך הלחימה. ההפסקת אש נמשכה עד 1 במרץ ושוחררו במהלכה 38 חטופים. בסופה לאחר שהמשא ומתן לשלב ב' קרס, ישראל הטילה מצור על עזה.[51]
ב-18 במרץ צה"ל פתח במבצע עוז וחרב, במסגרת המבצע רוב צמרת הזרוע המדינית של חמאס נהרגה ועוד עשרות בכירים מצמרות שונות נהרגו.[52]
לבנון
ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
בשלב הראשון של המלחמה שהתרחש בין ה-8 באוקטובר 2023 ל-17 בספטמבר 2024, חזבאללה ירה טילים לכיוון ישראל בהזדהות עם עזה, בתגובה לכך ישראל תקפה מטרות בלבנון ובכירים, בנוסף בחודשים האחרונים של השלב כוחות צה"ל ביצעו פשיטות בתוך דרום לבנון. במהלך השלב חזבאללה וישראל התנהלו באסטרטגיה בה כל אחד הסלים עד ששני הצדדים הגיעו לנקודה בה שניהם עברו לרמת הסלמה מוקדמת יותר.[53]
בחודשי יולי-אוגוסט ההסלמה הגיעה לרמה חדשה לאחר שבסוף יולי רקטה פגעה במג'דל שמס והרגה 12 ילדים ובני נוער ופצעה 34 נוספים, בתגובה לכך חיל האוויר הישראלי התנקש בפואד שוכר. בסוף אוגוסט חזבאללה ניסה להגיב להתנקשות על ידי מתקפה שהייתה הפתיחה של מלחמה כוללת, אך חיל האוויר הישראלי פתח במבצע זה הרגע ומנע חלק גדול מהמתקפה.
ב-17 בספטמבר 2024 נפתח השלב השני במלחמה והממשלה הוסיפה מטרה חדשה למלחמה: השבת האזרחים בבטחה לבתיהם בצפון.[54] בשעות אחר הצהריים, הייתה התפוצצות מתואמת של מכשירי הזימוניות מרשת הקשר של פעילי חזבאללה, שנמשכה כחצי שעה. אלפי פעילי חזבאללה שנשאו את הזימוניות על גופם, נפצעו בדאחייה בביירות בירת לבנון, ובאזורים נוספים ובהם הר הלבנון, וגבולה הדרומי עם ישראל.[55] אחד מהפצועים הוא שגריר איראן בלבנון שנפגע בעיניו. חזבאללה תיאר את ההתפוצצות כמתקפת סייבר שאותה ייחס לישראל, כחלק מלחימתה בחזית הצפון במלחמת חרבות ברזל.[56] לפחות 52 אנשים נהרגו ועוד כ-4,000 נפצעו, מהם לפחות 400 באופן קשה, כתוצאה מפיצוץ מכשירי הקשר.[57] בסוריה 18 מפקדים בחזבאללה נפצעו מהתפוצצות המכשירים, 6 מהם במצב קשה ו-7 נהרגו, בנוסף 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.[58][59]
בימים הבאים חיל האוויר הוציא מבצעים כמו גדיד תמרים[60] בו הושמדו בשני גלים 1,000 משגרים, לפחות 3,000 טילים ולפחות 5,000 רקטות.[61][62]
ב-23 בספטמבר התחיל מבצע חיצי הצפון שכלל תקיפות של עשרות אלפי מטרות בלבנון, חיסול צמרת חזבאללה ורוב יחידות הארגון, השמדת 80% מהרקטות והמשגרים של חזבאללה, 70% מהכטב"מים של חזבאללה ועוד.
ב-1 באוקטובר בשעה 1:53 אחרי חצות, התחיל תמרון קרקעי בלבנון שכלל שיטוח כל העיירות בגבול, כחלק מהתמרון חיילים גם הגיעו לנהר הליטני.
ב-26 בנובמבר, אושרה הפסקת אש שנחתמה בהסכם ישראל–לבנון 2024. היא החלה בשעה 4:00 לפנות בוקר, ב-27 בנובמבר 2024.
הלחימה נגד סוריה והשינויים הפוליטיים
ערכים מורחבים – המבצע בנפת אל-הרמל
ב-9 בינואר 2025 הסתיים משבר פוליטי בלבנון וג'וזף עואן נבחר לראש הממשלה, כחלק מהמקמת הממשלה החדשה המפלגה של חזבאללה נחלשה והגיעה למעמד הכי חלש מאז הקמת המפלגה.[63]
ב-24 בינואר 2025 ישראל הודיע כי צה"ל לא ייסוג מלבנון בתום הפסקת האש, בתגובה חזבאללה איים כי בתום ה-60 ימים הוא יתקוף את ישראל.[64]
במהלך היום ניסו מאות לבנונים לחזור לכיוון הדרום, וצה"ל ירה לעברם. לדברי צה"ל מדובר בפרובוקציה של חזבאללה, והשבים אינם תושבי המקום אלא פעילי חזבאללה, וכי כוחות צה"ל ירו רק לעבר מי מהם שהיווה איום על כוחות צהל באזור.[65] לעומת זאת לדברי ממשלת לבנון מדובר בתושבי כפרים בדרום לבנון שניסו לחזור לבתיהם, וצה"ל לא אפשר זאת. לפי משרד הבריאות הלבנוני, מהירי נהרגו 21 תושבים, וכ־124 נפצעו.[66]
לקראת הערב ארצות הברית הודיעה על הארכת הפסקת האש ל-18 בפברואר לאחר שצה"ל לא נסוג מדרום לבנון כפי שנקבע בהסכם בנובמבר, בטענה כי צבא לבנון עדיין אינו ערוך להתפרס באזור.[67]
בין 4 ל-10 בפברואר 2025 היאת תחריר א-שאם ניהל מבצע בגבול לבנון-סוריה בו הארגון הביס את חזבאללה, השתלט בחזרה על הגבול וכבש את העיר קאסר (אנ'), ניסיונות השיקום של יחידה 4400 נכשלו ועשרות מחבלי חזבאללה נהרגו.[68]
ב-13 בפברואר לאחר שישראל קיבלה מודיעין על מטוס שבו שהו בכירים בכוח קודס ועשרות מיליוני דולרים שהיו בדרך לחזבאללה, ישראל איימה על לבנון שתעצור את המטוס או שתפיל אותו. בתגובה לכך לבנון מנעה מהמטוס להגיע לביירות.[69] תומכי חזבאללה הגיעו בערב לנמל התעופה בלבנון על מנת להפגין אך פוזרו תוך פחות משעה על ידי צבא לבנון.[70]
ב-14 בפברואר איראן איימה שלא תיתן למטוסים לבנוניים לנחות בשטח איראן עד שהמטוסים שלה יורשו לנחות בביירות. לקראת הערב, לאחר איומים מהממשל האמריקאי, הוחלט רשמית שלמטוסים של חברות איראניות ושלכל מטוס שמגיע מאיראן אסור יהיה לנחות בשטח ביירות עד 18 בפברואר ואם יוחלט אז גם אחרי.
בערב, תומכי חזבאללה התחילו לתקוף את צבא לבנון ואת יוניפי"ל, שרפו כבישים וניסו להרוג את סגן המפקד של יוניפי"ל. בתגובה לכך הארגון האשים את תומכי חזבאללה בפשעי מלחמה.[71]
ב-18 בפברואר צה"ל נסוג רשמית מרוב לבנון, מלבד מחמש נקודות שולטות-טופוגרפית שבהן צה"ל הקים מוצבים פלוגתיים במרחק מאות מטרים מהגבול, והודיע שיישאר בהם עד להחלטה חדשה: אל-חמאמס, מרכבא–חולא, ג'ל א-דיר, ג'בל בלאט, א-לאבונה.[72]
ב-23 בפברואר במהלך הבוקר התרחשו הכנות להלוויית חסן נסראללה והאשם ספי א-דין. בזמן ההכנות חיל האוויר הישראלי פתח בגלי תקיפות בדרום לבנון והבקאע והשמיד מטרות טרור.[73] בצהריים התקיימה ההלוויה עם טקס באצטדיון העירוני של ביירות. בהלוויה השתתפו עשרות אלפי אנשים עם דגלי חזבאללה. ארבעה מטוסים של חיל האוויר הישראלי חגו מעל ביירות בזמן הטקס, ממשלת ישראל פרסמה לאחר מכן כי המטוסים היו המטוסים שביצעו את מבצע סדר חדש בחודש ספטמבר.[74]
סוריה
ערכים מורחבים – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
במהלך השלב הראשון של המשבר בסוריה, איראן וישראל נלחמו אחד בשני, כאשר חזבאללה ומיליציות נוספות שיגרו רקטות מסוריה לישראל וישראל תקפה מטרות בסוריה.
ב-25 בדצמבר 2023 חיל האוויר הישראלי הרג את רזי מוסאווי בתקיפה אווירית ממוקדת, בביתו בא-סיידה זיינב, עשרה קילומטרים מדרום לדמשק.[75]
ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.[76]
ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.
ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות. במהלך מבצע רבות הדרכים פשטה יחידת שלדג על מתקן של משמרות המהפכה האיראניים.
ב-10 בנובמבר 2024 התבצעה תקיפה של חיל האוויר הישראלי בדמשק לחיסול עלי מוסא דקדוק.
מתקפת המורדים הסורים
לאחר חתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון פתחו ארגוני המורדים במערב המדינה, בראשות חזית ההצלה הסורית, במבצע הרתעת התוקפנות נגד כוחות אסד ותומכיו, רוסיה וחזבאללה, באזור העיר חלב.[77] ב-30 בנובמבר פתחה האופוזיציה הסורית במבצע שחר החירות על מנת לעזור להם וב-1 בדצמבר נפלה העיר חלב לכוחות המורדים והכורדים.[78] ב-2 בדצמבר החל מבצע קרב השיבה.
בצפון-מערב סוריה, ארגוני המורדים במערב המדינה, בראשות חזית ההצלה הסורית, השתלטו על כל מחוז חלב, כבשו גם את חמה ונכנסו לעיר חומס ב-7 בדצמבר. עד אז, בדרום, גורמי אופוזיציה כבשו את כל מחוזות דרעא וקוניטרה. ב-7 בדצמבר, המורדים החלו להתקדם צפונה, לדמשק. בצפון-מזרח, הכורדים השתלטו על כל מחוז רקה ועל חלקים נוספים ממחוז דיר א-זור. צבא אסד נסוג מחלקים במזרח ודרום המדינה.
יוזמי המתקפה נתמכו על ידי טורקיה. איראן ורוסיה התקשו לפעול למען אסד כפי שעשו ב-2015, כשעזרו לו לדכא את ההתקוממות באמצעות כוח אווירי ולוחמת שליחים. רוסיה הייתה בעיצומה של מלחמת אוקראינה–רוסיה, בעוד שאיראן, חזבאללה והמיליציות שהיא תמכה בה נפגעו על ידי מערכה אווירית וקרקעית ישראלית בלבנון ותקיפות בסוריה במלחמת חרבות ברזל.[79][80]
לאחר שהעיר חומס נכבשה ב-8 בדצמבר, נכנסו מורדים לבירה דמשק ומשטר אסד נפל. יום לאחר מכן נצפה בשאר אל-אסד במוסקבה.
הפלישה הישראלית לסוריה
ערכים מורחבים – טבח העלווים בסוריה (2025), מבצע חץ הבשן
לאחר נפילת אסד צה"ל התחיל בכיבוש מרחב החיץ בין סוריה לישראל והשמדת צבא סוריה על מנת שהמורדים לא יהוו איום לישראל ועקב הפרת הסכם הפסקת האש לאחר מלחמת יום כיפור.
ב-19 בדצמבר 2024 חיל האוויר של ארצות הברית התנקש במנהיג המדינה האסלאמית אבו יוסף.[81]
ב-23 בפברואר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו דרש כי יהיה פירוז מלא מדרום לדמשק של כוחות הצבא הסורי החופשי והמיליציות שבברית איתם.[82]
ב-24 בפברואר רשמית דווח כי ישראל מתכוננת להעסיק עובדים דרוזים ברמת הגולן.[83] בהר הדרוזים מספר מיליציות שונות הכריזו על הקמת חדר מבצעים משותף שיעבוד עם חדר המבצעים הדרומי על מנת להקים מדינה דרוזית בדרום סוריה בדומה לכורדים בצפון סוריה, בנוסף המנהיג של חדר המבצעים החדש אמר שהם ישתפו פעולה עם ישראל אם תסכים.[84]
ב-28 בפברואר כוחות המשטר החדש בסוריה התחילו להילחם עם דרוזים בעיירה ג'רמאנה הדרוזית, ביום לאחר מכן כוחות גדולים נשלחו לעיירה והדרוזים התחילו להילחם, הרגו 6 חיילים סורים ולקחו בשבי עשרות.[85] בתגובה ללחימה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר הביטחון, ישראל כ"ץ הורו לצה"ל להתכונן להגן על העיירה.
ב-6 במרץ נפתח מרד כאשר כוחות עלווים ניסו לתקוף את כוחות משטר אל-ג'ולאני הסונים. המרד נפתח כאשר חמושים עלווים ארבו לסיור משטרתי בעיירת חוף בסוריה, הרגו 13 אנשי אבטחה ופצעו רבים אחרים.[86] בתגובה החלו חילופי אש כבדים בין אנשי המשטר החדש לנאמני משטרו של אסד, שהובילו לעשרות רבות של הרוגים. בהמשך החלו אנשי המשטר החדש לבצע הוצאות להורג המוניות של עלווים כנקמה על ניסיון ההתקוממות.
על פי המרכז הסורי לזכויות אדם, כ-745 אזרחים נהרגו במחוזות טרטוס ולטקיה במערב סוריה, רובם בהוצאות להורג ללא משפט. בנוסף 125 חמושים של השלטון ו-148 חמושים שמזוהים עם משטר אסד נהרגו בחילופי אש. בסך הכל נהרגו ונרצחו יותר מאלף בני אדם, ביניהם ילדים ונשים.[87][88] לעיתים ההוצאות להורג לוו באקטים של השפלה כשהנפוץ שבהם הוא הזחלת העלווים על ארבע ודרישה מהם לנבוח ככלבים.[89]
במקביל חזבאללה פרץ את הגבול ופתח קרבות בחומס, בצפון לבנון הכוחות של הארגון כבש את רוב קַסר (אנ') שנכבש ממנו במבצע בתחילת פברואר, לאחר לחימה בגבול עם חזבאללה, כוחותיו של הארגון נסוגו בחזרה ללבנון אך הם כבשו את כל קסר.
מצרים
ב-16 בינואר 2024 עשרים חמושים מצריים ניהלו קרב קצר עם צה"ל בגבול כאשר ניסו להבריח נשקים דרך הגבול, רוב החמושים ברחו ו-1 נהרג.[90] במהלך הקרב צבא מצרים עזר לצה"ל ולאחר הקרב חלק מהחמושים נעצרו על ידי הצבא המצרי.
הפרות הסכם השלום עם ישראל וההסלמה בין ישראל למצרים
ב-6 בינואר 2025 מערכת הביטחון הישראלית זיהתה פעולה צבאית של הצבא המצרי שהפר את הסכם השלום, בנוסף הכוחות בנו מכשולים צבאיים בשטחים C ו-B.[91]
ב-12 בפברואר 2025 שר ההגנה המצרי הורה לחטיבות צבאיות באזור סיני ורפיח לשמור על הכוננות הגבוהה ביותר למלחמה.[92]
תימן
ערכים מורחבים – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
במהלך מלחמת חרבות ברזל החות'ים תקפו ספינות בים האדום וגרמו לכך שהסחר ירד ב־50%, בתגובה בדצמבר 2023 קואליציה בראשות ארצות הברית התחילה במבצע שומר השגשוג בו היא ניסתה להגן על הספינות באזור, במהלך המבצע 164 פעילים חות'ים נהרגו.
ב-6 במאי 2024 דווח כי החות'ים התחילו לשתף פעולה עם סניף של אל-קאעידה במדינה נגד ממשלת תימן.[93]
ב-19 ביולי 2024 צבא ארצות הברית יירט טיל בליסטי, מספר כטב"מים על הקרקע ושלושה כטב"מים באוויר. אולם כטב"מ רביעי הספיק לחמוק. הוא חדר לישראל והתפוצץ ברחוב בן יהודה בתל אביב.[94] בפיצוץ נהרג אדם אחד, יבגני פרדר.[95] בנוסף, פונו עשרה פצועים קל. הפיצוץ גרם נזק לרחוב ולחנות[96] ובעקבות ההרס שנגרם הוגשו יותר מ-250 תביעות לקרן פיצויים.[97] בתגובה למחרת ערך צה"ל את מבצע יד ארוכה, שבו הותקף הנמל שנמצא בעיר אל-חודיידה שבתימן. במבצע תקפו מטוסי קרב מתקני זיקוק, תחנת כוח לייצור חשמל ויעדים צבאיים, בהם מחסני כטב"מים וטילים ומאגרי דלק.[98][99] נכון לספטמבר 2024, נמל אל-חודיידה, שנפגע קשה בתקיפה, עדיין מושבת ברובו.
בחודשים הבאים החות'ים המשיכו לירות טילים וכטב"מים לעבר ישראל, בתגובה בסוף בספטמבר 2024 תקף חיל האוויר הישראלי את נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, וכן מתקני נפט ותחנות כוח.
בחודש דצמבר לאחר שבמבצע העיר הלבנה חיל האוויר הישראלי השבית את כל הנמלים בשליטת החות'ים דווח בתימן כי ממשלת תימן והתנועה הדרומית מתכוננים למתקפה נגד החות'ים דומה למתקפת המורדים הסורים שהובילה לנפילת אסד בתחילת החודש על מנת למגר את שלטון החות'ים.[100]
ב-21 בדצמבר טיל בליסטי ששוגר מתימן פגע בגן משחקים ביפו וגרם לנזק, 16 פצועים קל, 14 אנשים נפצעו בדרך למרחב המוגן ו-7 הוגדרו נפגעי חרדה.[101][102] לאחר מכן דווח כי החות'ים התחילו להתכונן לתקיפה ישראלית ומפקדים בכירים נמלטו מצנעא מחשש שישראל תתנקש בהם כמו שהתנקשה בפואד שוכר לאחר שחזבאללה הרג 12 ילדים.[103]
ב-26 בדצמבר צה"ל ביצע את התקיפה הכי רחבה שעשה נגד תימן מאז תחילת המלחמה, צה"ל תקף בעזרות 25 מטוסים מטרות ברחבי שדה התעופה בצנעא והשבית את השדה תעופה, בנוסף הותקף בסיס צבאי, נמל חודיידה ונכסים איראניים.[104][105]
בסוף החודש דווח בעיתון לבנוני כי הקואליציה הסעודית-אמירתית התחילה בגיבוש כוח פעם להילחם בחות'ים לאחר שהכוח שגובש ב-2015 נכשל להביס את החות'ים, בנוסף דווח כי מתקיימים אימונים נרחבים בתימן כהכנה לתמרון קרקעי נגד החות'ים.[106]
בינואר בתקיפה משולבת של חיל האוויר הישראלי וארצות הברית הותקפו 30 מטרות בצנעא ועוד עשרות מטרות באזור החוף, בין המטרות הותקפו היו הנמלים ראס עיסא ואל-חודיידה, מתקנים תת-קרקעיים במחוז עמראן, תחנת כוח ששומשה על ידי צנעא, מערכות מכ"ם, מערכות שיגור בחוף הים ומפקדות בהם נוכחו בכירים.[107][108][109]
באמצע מרץ ארצות הברית פתחה במבצע תקיפות בו היא התנקשה ברוב צמרת החות'ים והשמידה מאות מטרות, כחלק מהמתקפות גם נהרגו בסיכולים ממוקדים בכירים איראנים.
בתחילת אפריל דווח כי רוב הכוחות של איראן שהיו בתימן נסוגו וכי איראן הורתה לכל הכוחות שלה לסגת משטח תימן, בכיר במשטר האיראני טען כי הסוף של החות'ים יהיה תוך ימים עד חודשים.[110]
איראן
ערך מורחב – מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
במהלך החלק הראשון של מלחמת חרבות ברזל איראן עזרה לשלוחות שלה להילחם בישראל, והתרחש הסלמה בין איראן לישראל שהגיע לשיאו כאשר ישראל התנקשה במוחמד רזא זאהדי והפציצה את שגרירות איראן בסוריה.
בתגובה לכך ב-13 באפריל 2024 איראן תקפה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט. 6 ימים לאחר מכן אירעה תקיפת ישראלית באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן.
ב־19 במאי 2024 עלה נשיא איראן אבראהים ראיסי על מסוק מאזרבייג'ן עם שר החוץ האיראני, אך מסוקם התרסק במזרח אזרבייג'ן. ראיסי הוכרז כנעדר למשך מספר שעות עד לאיתור מסוקו, ומותו נקבע כמה שעות לאחר איתורו.
לאחר מכן נבחר הנשיא החדש של איראן מסעוד פזשכיאן, ב-31 ביולי 2024 התרחש טקס ההשבעה שלו, בטקס שהה אסמאעיל הנייה שלאחר מכן הלך לבית הארחה של משמרות המהפכה, כאשר הוא נכנס לחדרו התפוצצו 3 מטעני חבלה שהוטמנו על ידי המוסד והנייה והמאבטח שלו נהרגו בפיצוץ.[111]
בתגובה לכך ולחיסול חסן נסראללה בתחילת אוקטובר שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.
בסוף אוקטובר תקף צה"ל 20 מטרות באיראן. בתקיפה 90% ממערך ההגנה האווירי של איראן הושמד, מתקן גרעיני הושמד ו-90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו.[112][113][114]
ב-6 בנובמבר 2024 במבצע איראני בדרום איראן משמרות המהפכה התנקשו במנהיג ג'יש אל-עדל.[115]
ב-15 בינואר 2025 סגן נשיא איראן האשים שישראל הטמינה חומר נפץ בצנטריפוגות של תוכנית הגרעין.[116]
קריסת כלכלת איראן
במהלך חודש דצמבר 2024 התחיל באיראן המשבר הכלכלי הכי גרוע אי פעם, ברחבי איראן כל יום מספר שעות היה צורך בהפסקות חשמל, הריאל איראני צנח לערך הכי נמוך שהיה אי פעם (777,000 ריאלים לדולר אחד) ומשרדי ממשלה בטהרן, בתי ספר, ואוניברסיטאות נסגרו עקב משבר האנרגיה.[117]
נכון לסוף חודש דצמבר לפי הערכות איראן תהיה צריכה 45 מיליארד דולר על מנת להתחיל לשקם את המצב הכלכלי באיראן לאיך שהיה בסוף נובמבר.[118]
בתחילת חודש ינואר 2025 המפעלים באיראן הגיעו לפחות מ-50% מהתפוקה של חודש נובמבר 2024, עשרות מפעלים נסגרו ברחבי איראן וענף החקלאות באיראן הגיע לשיא הכי נמוך שלו.[119]
ב-4 בפברואר 2025 נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן.[120] נכון לתחילת אפריל דולר שווה 1,033,500 ריאלים איראניים.[121]
עיראק
מאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות.
ב-18 באוקטובר 2023 הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל-16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[122] במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.[123] בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.[123] צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד. ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.[124] נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.
ב-26 באפריל 2024 צבא עיראק פתח במבצע לשחרור המחוז האחרון במדינה שהיה בשליטת דאעש.[125]
בתחילת אוקטובר, נהרגו 2 חיילים ונפצעו 24 חיילים נוספים בעקבות שיגור כטב"ם מעיראק לצפון רמת הגולן.[126]
ב-22 באוקטובר 2024 צבא עיראק הרג את מנהיג דאעש בעיראק.[127]
ב-7 בנובמבר 2024 ארצות הברית איימה על עיראק שאם לא תפעל נגד המיליציות הפרו-איראניות ישראל עלולה לתקוף את עיראק.[128]
ב-23 בדצמבר 2024 מפחד לתקיפות ישראליות בעיראק, ניסיונות של המדינה האסלאמית להשתלט על עיראק והתפרקות ציר ההתנגדות המיליציות חתמו על הסכם עם ממשלת עיראק וגורמים מערביים בה הם הסכימו להפסיק תקיפות נגד ישראל, להצטרף חלקית לצבא עיראק וחלקית לעזוב את ציר ההתנגדות.[129]
טורקיה
במהלך המתקפה של המורדים בסוריה טורקיה תמכה במורדים הסורים ועזרה להם בעזרת תקיפות אוויריות ושליחת ציוד צבאי ויועצים.
לאחר נפילת משטר אסד פורם ברשת אל-אח'באר הלבנונית כי טורקיה שואפת להקים מסדרון תחבורה וסחר דרך סוריה ולהקים צבא בסוריה בתמיכה טורקית מלאה.[130]
בתגובה איראן פעלה על מנת לבצע עסקה עם ה-YPJ וה-PKK בה הם קיבלו מאיראן 1500 כטב"מים להשתמש נגד טורקיה.[131]
בפברואר 2025 מנהיג ארגון המחתרת הכורדית בטורקיה קרא לארגונו להניח את הנשק ולעבור לדרך דיפלומטית.[132]
איחוד האמירויות הערביות
ב-23 בנובמבר 2024 הרב צבי קוגן נחטף ונרצח על ידי 3 אנשים בעלי קשרים לאיראן, גופתו של צבי נמצאה על ידי המשטרה בגבול עם עומן ולפי הערכות אלו שחטפו אותו תכננו להעביר אותו דרך הגבול. למחרת רוצחיו של צבי נתפסו על ידי איחוד האמירויות הערביות בטורקיה.[133][134]
אפגניסטן-פקיסטן
הלחימה בין הטליבאן למדינה האסלאמית
במהלך 2023 ו-2024 במסגרת סכסוך טאליבן–המדינה האסלאמית (אנ'), המדינה האסלאמית נלחמה בטליבאן בניסיון להשתלט על אפגניסטן, בתגובה איראן, רוסיה ומדינות נוספות סיפקו לאפגניסטן כטב"מים ונשקים נוספים.[135]
מתחילת המשבר עד סוף 2024 בוצעו 13 פיגועים באפגניסטן על ידי המדינה האסלאמית בהם נהרגו לפחות 59 אנשים מהם 5 חיילים.
הלחימה בין איראן לפקיסטן
ב-16 בינואר 2024 תקף חיל האוויר האיראני מטרות שטען של ארגון טרור בפקיסטן, בתקיפות 2 ילדים נהרגו.
ב-18 בינואר תקף חיל האוויר הפקיסטני מטרות טרור באיראן, בהם נהרגו תשעה.[136][137]
הלחימה בין אפגניסטן ופקיסטן
ב-21 בדצמבר 2024 30 חמושים מהטליבאן תקפו בסיס בצפון פקיסטן והרגו 16 חיילים,[138] בתגובה ב-25 בדצמבר 2024 חיל האוויר הפקיסטני תקף מטרות של הטליבאן באפגניסטן, בתקיפות נהרגו 46 אנשים מהם לפחות 20 ילדים.[139]
ב-26 בדצמבר הטליבאן שלח 15,000 חיילים אל הגבול.
בין 28 ל-29 בדצמבר אלפי לוחמים של הטליבאן פתחו בפלישה אל תוך פקיסטן והשטלתו על עמדות ברחבי הגבול.[140]
בתגובה לכך פקיסטן התחילו בתקיפות נגד הטליבאן והודיעו שבקרוב יפלשו לאפגניסטן, לאחר מספר ימים של לחימה בגבול הכוחות נסוגו.[141]
בחריין
במהלך מלחמת חרבות ברזל גדודי אל-אשתר שיגרו פעמיים כטב"מים לכיוון מטרות 2 בניינים באילת, ב-2 פעמים אלו הכטב"מים יורטו מחוץ לגבולות ישראל.[142]
זליגות לאפריקה
סומליה
כחלק מהמאמצים של איראן להרחיב את השפעת הציר שלה, בתחילת אוגוסט 2024 איראן חדשה את יחסיה עם סומליה.[143] לאחר מכן ביוני החות'ים התחילו במגעים עם מיליציות בסומליה על מנת לצרף אותם לציר.[144]
זליגה למלחמת האזרחים בסודאן
במהלך מלחמת האזרחים בסודאן איראן שלחה יועצים ונשקים לממשלת סודאן ולעומת זאת איחוד האמירויות הערביות שלחו נשקים ועזרה לכוחות התמיכה המהירה על מנת שסודאן לא תהפוך לפרוקסי איראני. באפריל 2024 דווח כי הרחפנים שאיראן מספקת לסודאן עזרו נגד כוחות התמיכה המהירה בצורה משמעותית.[145] ב-29 בספטמבר ממשלת סודאן הפציצה בעזרת רחפנים איראנים את ביתו של השגריר של איחוד האמירויות הערביות בסודאן.[146]
לאחר נפילת משטר אסד ורוב הפרוקסים האיראניים איראן ורוסיה התחילו במגעים עם סודאן להקמת נמלים בסודאן.[147]
דרום אפריקה
במהלך מלחמת חרבות ברזל, דרום אפריקה נקטה צעדים משפטיים ודיפלומטיים נגד ישראל. ב-29 בדצמבר 2023, היא הגישה תביעה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בטענה כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה, תוך הפרת האמנה למניעת רצח עם. ב-26 בינואר 2024, בית הדין הוציא צווים זמניים המחייבים את ישראל לנקוט צעדים למניעת מעשי רצח עם ולהעביר סיוע הומניטרי, אך לא הורה על הפסקת אש. בנוסף, דרום אפריקה הודיעה כי תעצור אזרחים שיילחמו בשורות צה"ל. צעדים אלה הובילו למתיחות דיפלומטית בין המדינות, כאשר ישראל דחתה את ההאשמות, כינתה אותן "עלילת דם" והחזירה את שגרירה מדרום אפריקה להתייעצויות.[148][149]
זליגות לדרום אמריקה
ארגנטינה
במהלך המשבר ארגנטינה חקרה את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית שהתרחש ב-1994, באפריל 2024 ארגנטינה קראה לעצור את שר הפנים באיראן אחמד וחידי שהיה ראש יחידת המבצעים החשאיים של משמרות המהפכה בזמן הפיגוע ושנה לאחר מכן ארגנטינה ביקשה צו מעצר לאומי ובינלאומי למנהיג העליון של איראן, בטענה שהוא זה שהוציא את צו הביצוע לפיגוע.[150][151]
ב-13 ביולי 2024 ארגנטינה הכריזה על הגדרת חמאס כארגון טרור.[152]
באפריל 2025, התחיל מתיחות גדולה בין ארגנטינה ואיראן לאחר שבכיר איראני הסתננן לארגנטינה ועד שרשויות המודיעין גילו על כך הוא כבר ברח מהמדינה.[153]
ברזיל
לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל, הואשם חיזבאללה בתכנון ביצוע התקפות טרור נגד אזרחים יהודים וישראלים בדרום אמריקה.[154]
בנובמבר 2023 נעצרו שני גברים שהיו להם קשרים עם חיזבאללה באמריקה הלטינית והקבוצה העיקרית של חיזבאללה על ידי המשטרה הברזילאית. אחד הגברים נעצר בנמל התעופה הבינלאומי בסאו פאולו/גוארולהוס לאחר שהגיע מלבנון לברזיל.[155] התוכנית שהייתה לגברים הייתה לתקוף קהילות יהודיות בברזיל, אך התוכנית סוכלה בסיוע סוכנות הביון של המוסד.[156] בנוסף למעצרים אלו, משטרת ברזיל ביצעה 11 צווי חיפוש ביחס לגיוס קיצונים בברזיל. צווי חיפוש אלו כללו בתים ומתקני אחסון בסאו פאולו, הבירה ברזיל ובכל רחבי מדינת מינאס ז'ראיס.[157]
במרץ 2025 כ-400 מפקדי שטח מחזבאללה ברחו למדינות דרום אמריקה, כאשר רובם לפי הערכות ברחו לברזיל.[158]
ונצואלה
ב-12 בפברואר 2024, עיקלה ארצות הברית מטוס מטען מדגם בואינג 747, אשר מכרה איראן לחברת התעופה הלאומית של ונצואלה, במהלך שהוביל לגינוי מצד איראן.[159]
ביולי, ניקולס מדורו רימה בבחירות ולמרות שנטען שהוא הפסיד, הוא טען שהוא ניצח. לאחר מכן התרחשו הפגנות המוניות שנמשכו בימים הבאים.[160]
בינואר 2025, משטרת ונצואלה עצרה 125 שכירי חרב ביניהם ישראלי, ספרדים, אמריקאים ואיטלקים.[161] לאחר מכן ממשלת ונצואלה איימה לפלוש לשטח ארצות הברית בפוארטו ריקו, בעקבות כך דונלד טראמפ איים להקריס את המשטר במדינה.[162]
לקראת סוף מרץ, ארצות הברית הכריזה על סנקציות נרחבות נגד כלכלת ונצואלה.[163]
זליגות לצפון אמריקה
מקסיקו
במהלך המשבר מקסיקו שומש על ידי ציר האוטוקרטיות כאזור להבחרת סמים ולהבחרת מחבלים אל תוך ארצות הברית, על מנת לעשות זאת חזבאללה וארגונים נוספים שיתפו פעולה עם הקרטלים במקסיקו.[164]
ארצות הברית
ב-17 במרץ 2024 צעיר לבנוני שהיה חבר בחזבאללה נתפס בגבול מקסיקו-ארצות הברית כאשר הוא היה בדרך לניו יורק על מנת ליצור מטעני חבלה.[165]
ב-8 בנובמבר 2024 הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן בו נטען כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חוליה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד המחבלים בחוליה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.[166][167] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.[168]
לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חוליה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח עלינז'אד (אנ'). החוליה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה, אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.[169]
קנדה
ב-19 ביוני 2024 קנדה הכריזה על משמרות המהפכה של איראן ארגון טרור.[170]
ב-18 בנובמבר 2024 פורסם כי 2 אנשים נעצרו לאחר שנשכרו על ידי איראן להתנקש באירווין קוטלר, שר המשפטים לשעבר.[171]
זליגות לאזורים אחרים
זליגה למלחמת אוקראינה–רוסיה
ערך מורחב – מעורבות איראן במלחמת אוקראינה–רוסיה
במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה איראן סיפקה לרוסיה תחמושת וכטב"מים, הקימה מפעל ביטחוני בשטחה, וחיזקה את יחסיה עימה בהיבטים צבאיים, כלכליים ואסטרטגיים.[172]
בתגובה ישראל ואוקראינה שיתפו פעולה ביצירת מערכות ליירוט כטב"מים, אוקראינה תקפה בסיסים איראניים בסוריה.[173][174]
בנובמבר 2024 דווח כי אלפי לוחמים חות'ים עוזרים לרוסיה במלחמה נגד אוקראינה.[175]
בסוף ינואר 2025 נחשף כי ישראל התחילה להעביר נשקים רוסיים שנלקחו מחזבאללה לאוקראינה.[176]
באפריל 2025 נחשף כי סין העבירה לפחות 155 חיילים סינים לצבא הרוסי על מנת שילחמו באוקראינה.[177]
טקטיקה ואמצעי לחימה
ישראל
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, אימצה ישראל שורת טקטיקות צבאיות ומדיניות במטרה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים הגוברים במזרח התיכון. צה"ל הפעיל עוצמה אווירית נרחבת נגד תשתיות טרור ברצועת עזה, תוך שילוב של מבצעים קרקעיים מדויקים במרחבים עירוניים צפופים. בנוסף, ישראל הרחיבה את השימוש בלוחמה מבוססת מודיעין, שכללה סיכול ממוקד של בכירי חמאס, חיזבאללה וארגונים נוספים, וכן תקיפות עומק נגד יעדים איראניים בסוריה.[178]
במהלך המשבר, ישראל הפעילה את מערכת ההגנה הרב-שכבתית שלה, שכללה את "כיפת ברזל", "שרביט קסמים", "חץ 2" ו"חץ 3", כדי להתמודד עם מגוון איומים – מטילים קצרי טווח ועד טילים בליסטיים. במקביל, ישראל ניהלה קמפיין הסברה בזירה הבינלאומית, שנועד לשמר לגיטימציה לפעולותיה ולהבליט את האיומים הנשקפים לה מארגוני טרור ומשטרים עוינים באזור.
בהיבט האסטרטגי, ישראל שאפה לבלום את התבססות איראן בסוריה ולמנוע פתיחת חזיתות נוספות מול חיזבאללה בלבנון או מיליציות ביהודה ושומרון. לשם כך, היא פעלה תוך איזון עדין בין הפעלת כוח לבין מאמצים מדיניים מול מדינות האזור וגורמים בינלאומיים.[179][180]
ציר האוטוקרטיות
רוסיה
מאז אוקטובר 2023, רוסיה שינתה את הטקטיקות שלה במלחמה נגד אוקראינה, תוך התמקדות בלוחמה היברידית. התקפות אלו כללו חבלה, דיסאינפורמציה והתקפות סייבר, במטרה לערער את היציבות הפנימית של אוקראינה ולהשפיע על דעת הקהל במערב.[181][182]
במקביל, רוסיה הגבירה את השימוש במתקפות אוויריות, כולל שימוש נרחב במל"טים וטילים, כדי לפגוע בתשתיות קריטיות באוקראינה. כמו כן, דווח על שימוש בטקטיקות של "גלי אדם", שבהן קבוצות חיילים נשלחות בגלים חוזרים ונשנים כדי להתיש את הכוחות האוקראיניים. בנוסף, רוסיה החלה להשתמש בלוחמת מנהרות כדי לחדור לעמדות אוקראיניות, מה שמאפשר לה לעקוף הגנות ולהשיג יתרון טקטי בשדה הקרב.[183]
משמרות המהפכה האסלאמית
איראן נמצאת כ-2300 ק"מ מישראל, עקב זאת היא לא יכלה לתקוף את ישראל קרקעית או ימית אז היא יצרה שלוחות שיתקפו את ישראל ושלוחות שיגנו על התכניות האיראנית. דוגמה לכך היא חזבאללה שהיה לו את התפקיד לתקוף את ישראל במקרה שישראל תתקוף את תוכנית הגרעין.
מפקדי משמרות המהפכה | |||
---|---|---|---|
שיוך ארגוני | תפקיד | שם | הערות |
המטה הכללי של משמרות המהפכה | מפקד הצבא | חוסיין סלאמי | |
ראש המטה הכללי | מוחמד באקרי | ||
סגן מפקד הצבא | מוחמד רזא פלאח זאדה | ||
זרועות המטה הכללי | מפקד זרוע היבשה | מוחמד פאכפור | |
מפקד חיל האוויר והחלל | אמיר עלי ח'אג'יזאדה | ||
מפקד חיל הים | עלי-רזא תנגסירי | ||
מפקד חיל ההגנה והביטחון הגרעיני | אחמד הגטלאב | ||
אגפי המטה הכללי | מפקד ארגון המודיעין | מוחמד כאזמי | |
מפקד בסיג' | גולמרזה סולימאני | ||
המטה הכללי של כוח קודס | מפקד כוח קודס | אסמאעיל קאאני | |
פיקודים מרחביים בכוח קודס | מפקד קורפוס חצי האי ערב | עבדולרזה שחלאי | |
מפקד קורפוס לבנון | מוחמד רזא זאהדי ✘ | ||
מפקד הדיוויזיה הפלסטינית | סעיד איזאדי | ||
מפקד קורפוס אירופה, אמריקה ומדינות מזרח אסיה | נהידיאן | ||
מפקד קורפוס אפריקה | מוחמד באגר זולגדר | ||
אגפי כוח קודס | יחידת ההברחות | בהנם שהריארי | |
היחידה הטכנית | חמיד פאזלי | ||
יחידת הפיגועים | חאמד עבדללאהי | ||
יחידת ההתנקשויות והחטיפות | נאג'י שריפי זינדשטי | ||
גדוד 8000 | חסן חביבי | ||
חטיבות כוח קודס | מפקד יחידת "אבו ג'יהאד" | עלי וואהיב יאסין | חלק מהדיוויזיה הפלסטינית |
מפקד חטיבת האימאם חוסיין | ד'ו אל-פקאר חנאווי ✘ | ||
מפקד יחידת המבצעים המיוחדים בכוח קודס על אדמת סוריה | אצע'ר באקרי | חלק מקורפוס לבנון | |
מפקד יחידת המודיעין של קורפוס לבנון | סאדק אומידזאדה ✘ | חלק מקורפוס לבנון | |
ראש החטיבה הלוגיסטית האיראנית בסוריה (יחידה 2250) | סייד רזי מוסאווי ✘ | חלק מקורפוס לבנון | |
מפקד כוח קודס בתימן | עבדול רזא שהלאי | ||
חטיבות אזוריות בכוח קודס | מפקד מטה הרמדאן | חסן דנאיפר, איראג' מסג'די | |
מפקד מרכז הפיקוד אל-אנסאר | חוסיין מוסאווי |
חזבאללה בלבנון
חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני תצפית ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות הירי הרקטי לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת כטב"מים מתאבדים לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי קורנט EM שלהם טווח של 10 ק"מ וטילי אלמאס 3 שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר צה"ל את הסיכולים הממוקדים נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של כוח רדואן, והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים איראנים.
ב-1 באוקטובר 2024, פחות מיממה לאחר הפתיחה הרשמית של התמרון הקרקעי בלבנון, חשף דובר צה"ל כי במהלך החודשים שקדמו לתמרון הקרקעי בוצעו עשרות מבצעים חשאיים של צה"ל שהכינו את הקרקע לתמרון, חלקם הגיעו לעומק של 5–10 ק"מ בתוך שטח לבנון, במטרה לאתר ולהשמיד את יכולות חזבאללה במקום. הפעולות כוונו נגד תשתיות של כוח רדואן, כולל רשת מנהרות תת-קרקעיות מלאות באמצעי לחימה, שיועדו לשמש את חזבאללה בעת הפלישה לישראל. בפשיטות הקומנדו נוטרלו מנהרות רבות ונלקחו ללמידה מפות, מסמכים ואמל"ח רב שכלל נשק קל, רובי צלפים, רקטות RPG, טילי נ"ט, מוקשים ומטעני חבלה. אמל"ח רב נוסף הושמד בשטח.
דובר צה"ל חשף תיעודים של "תוכנית לכיבוש הגליל", שאליה נערך חזבאללה במשך 15 שנים, שכללה מתחמי תת-קרקע שפעילי חזבאללה הכינו במשך השנים, תוך חימושם בכלי נשק רבים, על מנת להוציא מתקפת פתע על יישובי הצפון בדומה למתקפת הפתע שהוציא חמאס ב-7 באוקטובר 2023, וכן מפות שיועדו לחלוקה לפעילי חזבאללה לשם מטרה זו.[184] ב-14 באוקטובר חשף צה"ל מנהרה באורך כ-800 מטרים בלב שכונה אזרחית בדרום לבנון, שאובזרה באמצעי לחימה רבים כולל טילי מסוקים, פגזים ואופנועים, ואמצעי שהייה לזמן ממושך, כחלק מהתוכנית לכיבוש הגליל.[185]
לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל מנובמבר 2024, בצה"ל הופתעו מכמות, היקף ואיכות הנשק הרוסי שנתפס במעוזי חזבאללה בדרום לבנון. כ-60%-70% מכלל הנשק ואמצעי הלחימה שצה"ל תפס בימים הראשונים של הלחימה בדרום לבנון היו מתוצרת רוסיה – חלקם ישנים, מימי ברית המועצות, וחלקם חדישים מאוד ויוצרו בשנת 2020. בצה"ל לא יודעים לקבוע בוודאות אם רוסיה העבירה את הנשק ישירות לחזבאללה, או שהוא הועבר למחסני הצבא הסורי ומשם "זלג" לחזבאללה. הנשק שבאמצעותו פגע חזבאללה בהכי הרבה חיילי צה"ל במלחמה הוא טיל הנ"ט הרוסי "קורנט" שנמצא בדרום לבנון בכמות גדולה ובדגמים חדישים.[186]
לאחר הפסקת האש חזבאללה ניסה לשקם את עצמו ואת יכולותיו בסוריה, אך הוא לא הצליח עקב תקיפות ישראליות ועימותים עם הצבא הסורי.
מפקדי חזבאללה | |||
---|---|---|---|
שיוך ארגוני | תפקיד | שם | הערות |
המטה הכללי של חזבאללה | ראש המטה הכללי | פואד שוכר ✘ | |
יחידות המטה | מפקד מערך המטה | סוהייל חוסיין חוסייני ✘ | |
מפקד היחידה הפיננסית | איברהים עלי דאהר | חלק ממערך המטה | |
מפקד מערך הקשר | מוחמד רשיד סכאפי ✘ | ||
מפקד זרוע התקשורת | מוחמד עפיף ✘
יוסף א-זין[187] |
||
מפקד יחידת המודיעין | חוסיין עלי חזימה ✘ | ||
חיל האוויר | מפקד מערך הטילים והרקטות | אבראהים קובייסי ✘ | |
מפקד יחידת הרקטות לטווח בינוני | עיד חסן ✘ | חלק ממערך הטילים והרקטות | |
מפקד יחידת הכטב"מים | מוחמד חוסיין סרור ✘ | ||
יחידות מרחביות | מפקד תיק הגולן | עלי מוסא דקדוק ✘ | |
מפקד חזית הדרום | עלי כרכי ✘ | ||
מפקד יחידת נַסר | טאלב סאמי עבדאללה ✘ | חלק מחזית הדרום | |
מפקד יחידת עזיז | אבו נעמה נאסר ✘ | חלק מחזית הדרום | |
מפקד יחידת בדר | אבו עלי רידא | ||
מנגנוני מודיעין וביטחון | מפקד כוח רדואן | ויסאם א-טוויל ✘
אבראהים עקיל ✘ אחמד והבי ✘ עלי רדא עבאס |
|
מפקד יחידת המודיעין הפלסטינית | מוחמד עטייה | ||
מפקד יחידת ההדרכה והאימונים | אחמד מחמוד והבי ✘ | ||
מפקד יחידת הביטחון של חזבאללה | ח'ודר יוסף נאדר | ||
מפקד יחידת מודיעין החוץ | טלאל חמיה | ||
מפקד יחידת "אל-האדי" | חסן עצ'ן | ||
יחידת האימונים לחות'ים | היית'ם עלי טבטבאי | ||
מפקד יחידת הברחת האמל"ח | ג'עפר קציר ✘ |
ארגוני טרור אחרים
החות'ים נמצאים בתימן, מרחק של למעלה מאלף קילומטר מישראל, דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו טילים ארוכי טווח כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים מתוצרת איראנית. רובם יורטו בידי מערך ההגנה האווירית של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת אוניות אזרחיות בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית במבצע שומר השגשוג, שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף.
בנוסף לארגוני הטרור הפלסטיניים, חזבאללה והחות'ים, ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים אמל, אל-חשד א-שעבי וגדודי חזבאללה.
מפקדי החות'ים | |||
---|---|---|---|
שיוך ארגוני | תפקיד | שם | הערות |
ממשלת החות'ים | מנהל לשכת הנשיאות | אחמד מוחמד יחיא חמיד | |
מנהל משרד מנהיג המהפכה | ספאר מג'די אל-סופי | ||
ראש המועצה העליונה | מהדי אל-משאט | ||
ראש הוועדה המהפכנית העליונה | מוחמד עלי אל-חות'י | ||
ראש מועצת לכידות השבטים | שייח' דיפאלה רסאם | ||
ראש הוועדה העליונה לתמיכה באל-אקצא | מוחמד אחמד אחמד מופתח | ||
שר המודיעין | עבדול חכים אל חיוואני ✘ | ||
שר הביטחון | מוחמד אל-עאטפי | ||
שר הפנים | עבדולמאליק אל-חות'י ✘ | ||
שר התקשורת | מוחמד אחמד מוחמד אל-מהדי | ||
המטה הכללי | ראש המטה הכללי | מוחמד עבד אל-כרים אל-ר'מארי ✘ | |
הדובר הצבאי | יחיא סריע | ||
זרועות המטה הכללי | ראש הסוכנות לביטחון לאומי | עבדולרב ג'רפאן ✘ | |
מפקד המשמר הרפובליקני והכוחות המיוחדים | עבדול-ח'ליק בדר אל-דין אל-חות'י ✘ | ||
מפקד זרוע היבשה | נאגי סאלח ג'באלי' ✘ | ||
ראש מערך ההברחות | מוחמד אחמד אל-טלאבי | ||
מפקד חיל הים | מוחמד פדל עבד א-נבי | ||
אגפי המטה הכללי | ראש מנגנון המודיעין הצבאי | אבו עלי אל-חאכם ✘
עבדול נאצר אל-קמאלי ✘ |
|
פיקודים מרחביים במטה הכללי | מפקד כוחות החוף | מוחמד עלי אל-קאדרי | |
מפקד מרחב ים סוף | יוסף איחסאן איסמעיל אל-מדאני |
תוצאות
המשבר הוביל לאירועים ברחבי המזרח התיכון, לפריצת קונפליקטים חדשים ולהחלשות של צירים שונים כאשר הציר שהכי הוחלש במלחמה היה ציר ההתנגדות.
המשבר עדיין לא הסתיים, אך התוצאות שלו עד כה הן:
איראן
- 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד.[188]
- 90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו.[112]
- מתקן גרעיני חשוב לתוכנית הגרעין האיראנית הושמד.[113]
- קריסת הריאל האיראני ל-1,033,500 ריאלים לדולר אחד.[189]
- בלימת יצוא הנפט האיראני ב-40%.
סוריה
- יציאת סוריה מציר ההתנגדות.
- כיבוש רוב סוריה על ידי היאת תחריר א-שאם והאופוזיציה הסורית.
- כיבוש החרמון הסורי ומרחבים נוספים בידי ישראל.[190]
- נפילת משטר אסד.
- פירוק צבא סוריה.
תימן
- השבתת כל הנמלים בשליטת החות'ים.[191]
- תנועת הסחר בים האדום ירדה ב-40%.[192]
- חיסול רוב הצמרת הצבאית של החות'ים.
- חיסול רוב ממשלת החות'ים.
- השמדת חלק גדול מיכולות ארגון החות'ים.
לבנון
- סיכול תוכנית חזבאללה לכיבוש הגליל.[193]
- חיסול צמרת חזבאללה ופגיעה נרחבת בתשתיות הארגון ובציר ההברחות איראן–חזבאללה.
- פירוק תיק הגולן.[194]
- פירוק יחידות עזיז ונסר לפי הסכם הפסקת האש.
- חיסול צמרת קורפוס לבנון ופגיעה בתשתיות הארגון.[194]
- יצירת הסכם הפסקת אש דו-צדדית דומה להחלטה 1701,[195] עם צירוף מדינות לוועדה ומתן חופש פעולה אווירי לצה"ל בלבנון במקרה של הפרות.[196]
- סיום המשבר הפוליטי בלבנון.
- בעקבות הפסקת האש החלה חזרת עקורים לבנונים לביתם.[197][198]
- הקמת חמישה מוצבים של צה"ל בלבנון, בעומק מאות מטרים מהגבול, בנקודות שולטות-טופוגרפית.[199]
- ניתוק הזירה הצפונית מהדרומית במלחמת חרבות ברזל. בניגוד להצהרותיו, חזבאללה הסכים להפסיק את הלחימה מול ישראל למרות המשך המלחמה ברצועת עזה.[196][200]
- שבירת "המחסום הפסיכולוגי" של ישראל לפעול מול חזבאללה בלבנון, כולל בעצימות גבוהה וכולל בלוחמת תמרון.[201]
עזה ויהודה ושומרון
- חיסול הצמרת הצבאית של חמאס.
- חיסול חלק מהצמרת הפוליטית של חמאס.
- חיסול הצמרת הצבאית של תנועת החירות הפלסטינית.
- פירוק הזרוע הצבאית של חמאס.[202][203]
- כיבוש ציר פילדלפי על ידי צה"ל.[204]
- יצירת מסדרון נצרים על ידי צה"ל.
- שחרור 195 חטופים מתוך 251 החטופים שהיו בתחילת המלחמה.
ירדן ועיראק
אפריקה
- כוחות התמיכה המהירה כבשו את רוב דארפור ואל-ג'זירה, הנילוס הלבן, סנאר, אל קדריף וצפון ומערב קורדופן.[206]
- צבא סודאן שחרר את ח'רטום.[207]
- הרחבת ההשפעה של איראן באפריקה.
ראו גם
- הסכסוך האיראני-ישראלי
- הסכסוך הישראלי-ערבי
- מלחמת האזרחים בסוריה
- מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
- מלחמת אוקראינה–רוסיה
- מלחמת האזרחים הסודאנית השלישית
הערות שוליים
- ↑ "נועם אמיר: "90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד בתקיפה", באתר עכשיו 14, 26 באוקטובר 2024
- ↑ בנובמבר 2024 דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
- ↑ יוסף ישראל, "סעודיה תוקפת, ארה"ב תומכת - והגופות בתימן ממשיכות להיערם", באתר של "רשת 13", 2 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
- ↑ בדרך לסיום המלחמה? משלחת סעודית בתימן, ריאד שחררה אסירים חות'ים, באתר ynet, 9 באפריל 2023
- ↑ בצל מלחמת ישראל-חמאס: החות'ים הרגו חיילים מסעודיה, שהעלתה כוננות, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ↑ ניר יהב, מספר הקרבנות עולה: 337 הרוגים בעיר חומס, באתר וואלה!, 4 בפברואר 2012
- ↑ אמיר בוחבוט, המערכה הבאה מצפון: זהו צבא הצללים האיראני בסוריה, באתר וואלה!, 16 בספטמבר 2023
- ↑ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר "זמן ישראל", 17 באוגוסט 2022
- ↑ נועם אמיר, מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
- ↑
יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב כלי הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ↑ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, באתר נציב.נט, 9 בפברואר 2021
- ↑ גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה!, 10 באוקטובר 2023
- ↑ חמאס תכנן להגיע עד קריית גת, ולהילחם חודש בישראל - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ טל אזולאי אבידן, דיווח: חמאס תכנן להגיע עד לגבול יו"ש בטבח של ה-7 באוקטובר, באתר עכשיו 14
- ↑ עמית סגל, תוכנית המלחמה של חמאס שהגיעה לידי ישראל כבר ב-2018 | פרסום ראשון, באתר מאקו, 3 בדצמבר 2023
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ כאן חדשות, ישראל במלחמה: 1,300 נרצחו; אזעקות באזור השרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ↑ מלחמה בישראל: לפחות 1200 נרצחים ונופלים במתקפה הרצחנית, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ↑ תמונות החורבן: כך נראו בארי וכפר עזה לאחר הטבח, באתר וואלה!, 18 באוקטובר 2023
- ↑ "הם הביאו אותנו למצב שאנחנו מחפשים את הילדים שלנו בחולות", באתר מאקו, 6 בנובמבר 2023
- ↑ מתן וסרמן, הטרגדיה של האלוף במיל' דורון אלמוג: "שישה מבני משפחתי נרצחו בכפר עזה", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
- ↑ יוני קמפינסקי, דובר זק"א לערוץ 7: אכזריות חמאס - גרועה מזו של הנאצים, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
- ↑ גד ליאור, חבל ארץ שלם נהרס: הנזק לעוטף עזה - הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ↑ יהודה שרוני, הערכות: הנזק לרכוש אזרחים מתחילת המלחמה - עולה על 10 מיליארד שקלים, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ↑ אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון, עליית מדרגה: כך מנסה חמאס להבעיר את גזרת יהודה ושומרון, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ↑ "חרבות ברזל" המערכה בדרום ישראל - תמונת מצב נכון ל-8 באוקטובר 2023 13:00 - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר www.terrorism-info.org.il
- ↑ רון בן ישי, כך נכשלה תוכנית הרמדאן של חמאס, באתר ynet, 11 באפריל 2024
- ↑ ספיר ליפקין, המבצע של הרשות הפלסטינית בג'נין: העלייה בעוצמת האש וההנחיה של אבו מאזן | כל הנתונים, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2024
- ↑ אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון, איתמר אייכנר, החל מבצע "חומת ברזל" בג'נין: כוחות קרקעיים ויחידות מיוחדות נכנסו לעיר, באתר ynet, 21 בינואר 2025
- ↑ אלישע בן קימון, יוסי יהושוע, במקביל לשחרור האסירים, התרחב המבצע בשומרון למעוז הטרור ליד טול כרם: "נישאר גם ברמדאן", באתר ynet, 9 בפברואר 2025
- ↑ ב. ניסני, צה"ל מרחיב את מבצע 'חומת ברזל': כוחות נכנסו לטמון, באתר כיכר השבת, 2 בפברואר 2025
- ↑ לילך שובל, מטענים ומוקשים תוצרת איראן: שב"כ וצה"ל סיכלו הברחת ענק של אמל"ח לשטחי יו"ש, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2024
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 5) מעודכן ל-14 באפריל 2025
- ↑ ※
מערכת את"צ, פעילות כוחות צה"ל בפיקוד המרכז מתחילת השנה. המספרים, באתר צה"ל, 19 בדצמבר 2024
יואב זיתון, צה"ל: מתחילת המבצע ביו"ש חוסלו יותר מ-65 מחבלים, באתר ynet, 15 בפברואר 2025 - ↑ אמיר בוחבוט, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה!, 6 בנובמבר 2023
- ↑ פעילות ראש “ענף פלסטין” בכוח קדס, סעיד איזדי, כפי שעולה ממסמכי שלל
- ↑
ישראל שמאי, המסמכים שנתפסו חושפים: המעורבות האיראנית ב-7 באוקטובר, בעיתון מקור ראשון, 20 בנובמבר 2024
- ↑ ח'אלד אבו הלאל חוסל בתקיפת צה"ל בצפון עזה, באתר www.hakolhayehudi.co.il
- ↑ טל שלו, ברק רביד, ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם", באתר וואלה!, 2 בדצמבר 2023
- ↑ יואב זיתון, מתן צורי, יעל צ'כנובר, חסן שעלאן, אדם קוטב, גל גנות, 3 חטופים נורו בשוגג בעזה על ידי צה"ל, ונהרגו, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ↑
עפר שלח וגל פרל, המשמעות של מלחמה בניגוד לתפיסה ולמשאבים , באתר צה"ל, 6 באוקטובר 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא, באתר וואלה!, 21 בדצמבר 2023
- ↑ אמיר בוחבוט, צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה, באתר וואלה!, 7 בינואר 2024
- ↑ כתבי ynet, במבצע דרמטי: נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו חולצו בחיים מעזה, באתר ynet, 8 ביוני 2024
- ↑ ניר דבורי, הותר לפרסום: נקבע מותו של לוחם הימ"מ ארנון זמורה שנפצע במבצע החילוץ, באתר מאקו, 8 ביוני 2024
- ↑ איתמר אייכנר, נתניהו: החילוץ ייקרא "מבצע ארנון", על שם לוחם הימ"מ שנהרג, באתר ynet, 8 ביוני 2024
- ↑ יענקי פרבר, ההסוואה המושלמת ותרגיל ההסחה: פרטים חדשים מהמבצע הנועז, באתר בחדרי חרדים, 9 ביוני 2024
- ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל מאשר רשמית: חיסלנו את מוחמד דף, באתר ynet, 1 באוגוסט 2024
- ↑ השר בצלאל סמוטריץ', ההתעקשות שהובילה לחיסול סינוואר, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2024
- ↑
רשמית - חוסל יחיא סינוואר, מנהיג חמאס והאחראי לטבח ה-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024;
בר פלג, יהונתן ליס ויהושע בריינר, מנהיג חמאס יחיא סינוואר נהרג מאש צה"ל ברצועה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2024 - ↑ רועי שרון איתי בלומנטל סולימאן מסוודה גילי כהן, הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה הופסק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במרץ 2025
- ↑ רון בן ישי, לחץ על כל המגרש: ישראל משתתפת ב"שערי הגיהינום" של טראמפ, באתר ynet, 18 במרץ 2025
- ↑ גיא ורון, "דיאלוג האש" מסלים: חיזבאללה שינה שיטת פעולה, ישראל תוקפת בעומק, באתר מאקו, 12 במרץ 2024
- ↑ הקבינט עדכן את מטרות המלחמה: החזרת תושבי הצפון לבתיהם נקבע כיעד נוסף, באתר וואלה!, 17 בספטמבר 2024
- ↑ דיווח בלבנון: מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה התפוצצו, כ-2,800 נפגעו, באתר מאקו, 17 בספטמבר 2024
- ↑
פאדי אמון, מאות פצועים בפיצוץ מכשירי קשר של פעילי חזבאללה בביירות ובדרום לבנון, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2024
- ↑
פאדי אמון, ג'קי חורי, יניב קובוביץ ורויטרס, 11 הרוגים וכ-4,000 פצועים בפיצוץ מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה בביירות ובדרום לבנון; חיזבאללה: ישראל אחראית, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2024
- ↑ דיווחים בסוריה על 18 מפקדים בחיזבאללה שנפצעו מהתפוצצות מכשירי הקשר בכמה אזורים במדינה - המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר המחדש, 17 בספטמבר 2024
- ↑ קוך, אריאל, השפעתן של זירות המלחמה בסוריה ובאוקראינה על התעצמות האנטישמיות במערב, The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies, 2018, עמ' *27–*60 doi: 10.26351/jimes2-15
- ↑
גל מי טל, "זה הרגע", "מחיקת שורות" ו"גדיד תמרים". המבצעים שחמקו מתחת לרדאר, באתר צה"ל, 3 בפברואר 2025
- ↑ ההסלמה בצפון: צה"ל השמיד כ-180 מטרות בלבנון; שריפות בצפת לאחר מטחי ירי, באתר ישראל היום, 21 בספטמבר 2024
- ↑ כ-300 מטרות הותקפו בלבנון תוך יממה, אלפי קני שיגור הושמדו, באתר עכשיו 14, 21 בספטמבר 2024
- ↑ נעה לוצקי, הבחירות לנשיאות בלבנון: הפרלמנט בחר ברמטכ"ל ג'וזף עאון, באתר ynet, 9 בינואר 2025
- ↑ ברק רביד, ישראל הודיעה שצה"ל לא ייסוג מדרום לבנון ביום ראשון, באתר וואלה!, 24 בינואר 2025
- ↑ כתבי ynet, חיזבאללה מעורר פרובוקציה בדרום לבנון - ובישראל מסבירים: למה עדיין לא ניתן לסגת?, באתר ynet, 26 בינואר 2025
- ↑ פאדי אמון ויניב קובוביץ, לבנון: 21 תושבים וחייל לבנוני נהרגו מאש צה"ל בדרום המדינה, באתר הארץ, 26 בינואר 2025
- ↑
בן סמואלס, הבית הלבן: הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון יוארך עד 18 בפברואר, באתר הארץ, 27 בינואר 2025
- ↑ קרבות בין שיעים לסונים בגבול לבנון-סוריה | צפו בתיעודים | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ i24NEWS, מחשש לתקיפת צה"ל: מטוס איראני לא הורשה לנחות בביירות, באתר i24NEWS, 2025-02-13
- ↑ סוכנויות הידיעות, באיראן יוצאים מדעתם: ישראל ממשיכה להטיל אימה על לבנון, באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2025
- ↑ ליאור בן ארי, יואב זיתון, דניאל אדלסון, ניו יורק, אש במהומות בביירות: תומכי חיזבאללה תקפו את סגן ראש יוניפי"ל | על המטוס האיראני: מיליונים במזומן, באתר ynet, 15 בפברואר 2025
- ↑ יואב זיתון, לראשונה זה 25 שנים: "מיני רצועת ביטחון" לצה"ל בדרום לבנון | כך יפעלו המוצבים, באתר ynet, 17 בפברואר 2025
- ↑ שחר קליימן, עשרות אלפים בהלוויית נסראללה בביירות; במקביל: תקיפות ישראליות בדרום לבנון, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2025
- ↑ ליאור בן ארי, מאות אלפים קראו "מוות לישראל!" בהלוויית נסראללה - כשמטוסי חיל האוויר חגו מעליהם, באתר ynet, 23 בפברואר 2025
- ↑ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
- ↑ Death toll update | Ten individuals including three commanders of IRGC killed in Israeli airstrikes on building in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 20 בינואר 2024
- ↑ עומר שחר, פלגי מורדים סורים החלו במתקפה נגד משטר אסד בצפון סוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בנובמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי והסוכנויות, אסד איבד את חלב, גם האקדמיה הצבאית נכבשה, מיליציות איראניות שוקלות להגיע, באתר ynet, 1 בדצמבר 2024
- ↑ Isabel Coles, Stephen Kalin and Saleh Al-Batati, Syrian Government Teeters as Rebels Reach Damascus, WSJ (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Maya Gebeily, Timour Azhari, Syrian rebels topple Assad who flees to Russia in Mideast shakeup, Reuters, 8 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, ארה"ב מסירה את הפרס על ראשו של אל-ג'ולאני: "התחייב שארגוני טרור לא יאיימו", באתר ynet, 20 בדצמבר 2024
- ↑ רועי רובינשטיין, ליאור בן ארי, נתניהו: "דורשים פירוז מלא מדרום לדמשק מכוחות המשטר החדש בסוריה", באתר ynet, 23 בפברואר 2025
- ↑ העצמת הקשר: פועלים דרוזים מסוריה יועסקו ברמת הגולן – JDN
- ↑ נטע בר, אחרי נאום נתניהו: הדרוזים בסוריה בדרך למרד בשלטון בדמשק? "נגן על אנשינו", באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2025
- ↑
יניב קובוביץ וג'קי חורי, נתניהו וכץ הורו לצה"ל להיערך להגנת עיר דרוזית הסמוכה לדמשק, באתר הארץ, 1 במרץ 2025
- ↑ Omar Albam, Assad loyalists kill at least 13 police officers in ambush on Syrian forces, The Associated Press, March 7, 2025
- ↑ שחר קליימן, כאלף הרוגים בסוריה, ביניהם קשישים וילדים: מאחורי העימות שהפך לטבח, באתר ישראל היום, 9 במרץ 2025
- ↑
ג'קי חורי, דיווח: יותר מאלף בני אדם נהרגו בעימותים האלימים בסוריה. כוחות המשטר מואשמים בהרג מאות אזרחים, באתר הארץ, 9 במרץ 2025
- ↑ שחר קליימן, "אמרו שישחטו אותנו": העלאווים בסוריה חוששים מרצח עם תחת השלטון החדש, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2024
- ↑ איתי בלומנטל, כרמלה מנשה, איציק זוארץ, צה"ל סיכל ניסיון הברחת סמים של כ-20 חשודים בגבול מצרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בינואר 2024
- ↑ מצרים מפרה את הסכם השלום - ומקימה מכשולים צבאיים בשטחה | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ גל״צ: שר ההגנה המצרי הורה לחטיבות צבאיות באזור סיני ורפיח לשמור על הכוננות הגבוהה ביותר למלחמה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ אסף רוזנצוייג, דיווח: החות'ים החלו לשתף פעולה עם ארגון אל-קאעידה בתימן, באתר מאקו, 6 במאי 2024
- ↑ ניצן סדן, יצירתיות איראנית, חוצפה חות'ית: כך חדר הכטב"מ שפגע בת"א, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2024
- ↑ רוני גרין שאולוב, עלה מבלארוס, שירת במילואים: הסיפור של יבגני, שנהרג מפגיעת הכטב"ם בת"א, באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ↑ אבי אשכנזי, האירוע שיצית מלחמה אזורית? הרוג מפגיעת כטב"ם בתל אביב, החות'ים נטלו אחריות, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2024
- ↑ אור רביד, ממדי ההרס מפגיעת הכטב"ם בת"א נחשפים: יותר מ-250 תביעות הוגשו למס רכוש, באתר מאקו, 24 ביולי 2024
- ↑ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הרוגים ופצועים בתקיפה ישראלית בתימן, פיצוצים אדירים בנמל חודיידה, באתר ynet, 20 ביולי 2024
- ↑ ספיר ליפקין, אחרי פגיעת הכטב"ם בתל אביב: מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בתימן, באתר מאקו, 20 ביולי 2024
- ↑ דורון פסקין, האם התקיפות הישראליות בתימן יקדמו את נפילת המשטר החות'י?, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2024
- ↑ כשלו ניסיונות יירוט של טיל בליסטי מתימן: שריפה והרס ביפו, 16 נפצעו קל, באתר ynet, 21 בדצמבר 2024
- ↑ יעל צ'כנובר, מד"א מעדכן: 16 פצועים קל מרסיסי זכוכיות ביפו, באתר ynet, 21 בדצמבר 2024
- ↑ איתמר מליס, חזי סימנטוב, דיווח: "החות'ים נערכים לתגובה ישראלית, בכירים נמלטו מצנעא", באתר חדשות 13, 21 בדצמבר 2024
- ↑ הפתעה מוחלטת: פרטים חדשים על התקיפה בתימן, באתר "סרוגים", 26 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, יואב זיתון, איתמר אייכנר ויוסי יהושוע, ישראל תקפה בתימן עם 25 מטוסי קרב: "הרוגים בנמל התעופה בצנעא", באתר ynet, 26 בדצמבר 2024
- ↑ אבי אשכנזי, האמבוש על החות'ים מוכן: הברית החשאית שתפתיע את תימן, באתר מעריב אונליין, 31 בדצמבר 2024
- ↑ שחר קליימן, לילך שובל, שירית אביטן כהן, צה"ל מאשר: תקפנו תחנות כוח ונמלים - הוכחה כי החות'ים משתמשים בתשתיות אזרחיות, באתר ישראל היום, 10 בינואר 2025
- ↑ צה"ל: מטוסי קרב תקפו מטרות טרור בתימן, באתר מאקו, 10 בינואר 2025
- ↑ אבי אשכנזי,אנה ברסקי, החות'ים סופגים מכות כואבות: ישראל, ארה"ב ובריטניה תקפו בתימן | כל הפרטים, באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2025
- ↑ אסף רוזנצוייג, דיווח: איראן הוציאה את אנשיה מתימן - מחשש לתקיפות ארה"ב, באתר מאקו, 3 באפריל 2025
- ↑
Akhtar Makoii, Mossad hired Iranian agents to plant bombs in Haniyeh’s residence, The Telegraph, 2 August 2024
- ^ 112.0 112.1 דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
- ^ 113.0 113.1 ישי בר יוסף, דיווח: ישראל הרסה מתקן חקר גרעין פעיל של איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2024
- ↑ הפרשן הצבאי: בתקיפה הושמד 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן, באתר חרדים10, 2024-10-26
- ↑ Terror group says 12 members killed in joint Iran-Pakistan operation, Tehran Times, 2024-11-06 (באנגלית)
- ↑ אסף רוזנצוייג, סגן נשיא איראן: ישראל הטמינה חומר נפץ בצנטריפוגות של תוכנית הגרעין, באתר מאקו, 15 בינואר 2025
- ↑ המטבע האיראני צנח לשפל היסטורי, טהרן מכבה את האורות בכבישים כי אין חשמל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2024
- ↑ קשה יהיה לקום מזה: הבשורה הקשה שנחתה על איראן - 45 מיליארד דולר, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2025
- ↑ אסף רוזנצוייג, המחירים מוכפלים והמפעלים קורסים: המשבר של איראן בשיאו, באתר מאקו, 5 בינואר 2025
- ↑ נטע בר, טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2025
- ↑ US dollar to Iranian Rials today Saturday 5 April 2025
- ↑ מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד, מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2023
- ^ 123.0 123.1
בן סמואלס, ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ↑ 3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן", באתר מאקו, 28 בינואר 2024
- ↑ יובל קינג, צבא עיראק החל במבצע לשחרור המאחז האחרון של דאע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2023
- ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, סמל דניאל אביב חיים סופר ורב"ט טל דרור נהרגו מפגיעת כטב"ם מעיראק בצפון הגולן, באתר ynet, 4 באוקטובר 2024
- ↑ שחר קליימן, ראש ממשלת עיראק: "חיסלנו את מנהיג דאעש במדינה", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2024
- ↑ ישראל לפקוביץ, ארה"ב לוחצת על עיראק לפעול נגד המיליציות הפרו-איראניות: "ישראל עלולה לתקוף", באתר בחדרי חרדים, 7 בנובמבר 2024
- ↑ אוריאל לוי, המיליציות בעיראק חדלות מתקיפת ישראל: "עוד לבנה נופלת, הציר השיעי מתפרק ממטרתו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בדצמבר 2024
- ↑ בזמן שטורקיה מגנה את ישראל - התוכנית שלה להשתלטות על סוריה יוצאת לדרך, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2024
- ↑ לאחר שתכניתו קרסה: חמינאי מסמן יעד חדש שאף אחד לא ציפה לו, באתר מעריב אונליין, 12 בינואר 2025
- ↑ דרמה: המחתרת הכורדית הודיעה על פירוקה - ואיך טראמפ קשור? | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ עומר שחר, איחוד האמירויות הודיעה: לכדנו את רוצחיו של הרב צבי קוגן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2024
- ↑ ירון אברהם, שליח חב"ד לאבו דאבי נעלם, מתחזק החשד שנרצח: "מעשה טרור", באתר מאקו, 23 בנובמבר 2024
- ↑ The Odd Couple: Why Iran Is Backing the Taliban, Stratfor
- ↑ "פעולת תגמול": פקיסטן תקפה באיראן, לפחות שבעה נהרגו, באתר ynet, 18 בינואר 2024
- ↑ Bidisha Saha, Operation Marg Bar Sarmachar explained: Why are Iran, Pakistan striking each other, India Today, 18 בינואר 2024
- ↑ דיווח: 16 חיילים פקיסטנים נהרגו במתקפה על בסיס צבאי סמוך לגבול אפגניסטן, באתר ynet, 21 בדצמבר 2024
- ↑ לקראת הסלמה? > פקיסטן תקפה בגבול עם אפגניסטן - עשרות הרוגים ופצועים | המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר hm-news.co.il, 2024-12-25
- ↑ פקיסטן: כוחות טאליבן אפגניים השתלטו על עמדות בגבול | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ פקיסטן: נפלוש בקרוב לאפגניסטאן. - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ Akiva Van Koningsveld, Iranian proxy in Bahrain claims drone assault on Eilat, JNS.org, 2024-05-02 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Acting Iran FM welcomes restoration of relations with Somalia, Ministry of Foreign Affairs of the Islamic Republic of Iran, 9 August 2024
- ↑ Is East Africa Becoming Iran’s Newest Playground?
- ↑ "Sudan civil war: are Iranian drones helping the army gain ground?". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-12-18.
- ↑ ראשוני: בית מגורי שגריר איחוד האמירויות בסודאן הותקף באמצעות כטב"מים - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ אסף רוזנצוייג, לאחר שנזרקה מסוריה: איראן מסמנת את סודאן כתחנת ההשפעה הבאה באזור, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2024
- ↑ נציגי ישראל בדיון בהאג: ב-7/10 מחבלי חמאס עינו, שרפו וחטפו. זה רצח עם, באתר ynet, 12 בינואר 2024
- ↑ דרום אפריקה הודיעה: אזרחינו שנלחמים בשורות צה"ל ייעצרו עם שובם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 במרץ 2024
- ↑ ארגנטינה קראה לעצור שר איראני: "אחראי לפיגוע בבניין הקהילה היהודית ב-1994", באתר ynet, 24 באפריל 2024
- ↑ אחראי לפיגוע הקטלני בתולדותיה: ארגנטינה מבקשת לעצור את עלי חמינאי, באתר מקור ראשון, 2025-04-10
- ↑ דב גיל-הר, ארגנטינה הפכה למדינה הראשונה בדרום אמריקה שמכירה בחמאס כארגון טרור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 ביולי 2024
- ↑ N12 - סערה אדירה בארגנטינה: הבכיר האיראני "שהסתנן" למדינה, באתר N12, 2025-04-10
- ↑ Hezbollah operations in South America: what we know, France 24, 2023-11-10 (באנגלית)
- ↑ Police in Brazil foil an alleged attack Israel claims was planned by Hezbollah, AP News, 2023-11-08 (באנגלית)
- ↑ Gabriel Toueg, Brazil nabs suspected Hezbollah operatives said planning attacks on Jewish targets, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ↑ "Suspects held over alleged Hezbollah plot in Brazil" (באנגלית בריטית). 2023-11-09. נבדק ב-2025-04-16.
- ↑ דיווח דרמטי: מאות מפקדים בחיזבאללה עזבו את לבנון לדרום אמריקה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2025-04-16
- ↑ המערכת (2024-05-02). "אמריקה הלטינית והקשר לחזבאללה: איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב - הביטחוניסטים". הביטחוניסטים. נבדק ב-2025-04-16.
- ↑ נשיא ונצואלה הכריז מראש על ניצחון: הרחובות בוערים אבל הדיקטטורה תימשך | כלכליסט, באתר calcalist, 2024-07-31
- ↑ ונצואלה טוענת: "עצרנו שכיר חרב ישראלי" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2025-03-07
- ↑ Article 10 SA: Pre-existing Article XIX Measures, Commentaries on World Trade Law Online
- ↑ מכת מוות לשותפה הקרובה של איראן: "מי שירכוש ממנה נפט או גז - ישלם 25% מכס", באתר www.maariv.co.il, 2025-03-24
- ↑ המערכת (2024-05-02). "אמריקה הלטינית והקשר לחזבאללה: איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב - הביטחוניסטים". הביטחוניסטים. נבדק ב-2025-04-16.
- ↑ מהגר לבנוני שנתפס בארה"ב טען: "אני חבר חיזבאללה, מקווה להרכיב פצצה", באתר www.maariv.co.il, 2024-03-17
- ↑ יואב שוסטר, ה-FBI חשף מזימה איראנית להתנקש בחייו של דונלד טראמפ, באתר וואלה!, 8 בנובמבר 2024
- ↑ ארה"ב חשפה: סוכלה תוכנית איראנית להתנקש בטראמפ לפני הבחירות, באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
- ↑ נתן גוטמן, ארצות הברית: איראן תכננה לרצוח את דונלד טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בנובמבר 2024
- ↑ Nic White, Journalist was second target of Iranian plot to kill Trump, Mail Online, 2024-11-08
- ↑ איתמר מרגלית שירז תקווה, רשמית: קנדה הכריזה על משמרות המהפכה של איראן ארגון טרור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2024
- ↑ נטע בר, דיווח בקנדה: איראן תכננה להתנקש במשפטן יהודי וציוני נודע, באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2024
- ↑ שחר ברדיצ'בסקי, גורמים בארה"ב חשפו: כך איראן הפכה ליצרנית כטב"מים מובילה בעולם, באתר מעריב אונליין, 15 בפברואר 2023
- ↑ מילאן צ'רני, מוטב מאוחר: חברות ישראליות במגעים עם חברות באוקראינה נגד איום הכטב"מים, באתר "שומרים", 10 בנובמבר 2024
- ↑ בנואה פוקון ולארה זליגמן, היעד החדש של רוסיה במזרח התיכון, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2024
- ↑ נטע בר, דיווח בריטי: לוחמים חות'ים משתתפים במלחמה באוקראינה, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2024
- ↑ יאיר אמר, המטוסים חשפו: ישראל מעבירה את אמל"ח חיזבאללה לאוקראינה, באתר "סרוגים", 26 בינואר 2025
- ↑
למרות הכחשת בייג'ין, זלנסקי טען שאזרחיה נלחמים עבור רוסיה: "זיהינו 155 סינים שנלחמים באוקראינה", באתר הארץ, 10 באפריל 2025
- ↑ Israel’s Military Strategy in Gaza: Success or Failure? Lessons from the British Military - Australian Institute of International Affairs, www.internationalaffairs.org.au (באנגלית אמריקאית)
- ↑ יובל פסו, הבכיר הטורקי וכתב ההאשמות: "שורש הבעיות במזרח התיכון", באתר גלובס, 18 בפברואר 2025
- ↑ Israel's Tactical Gains: Strategically Reshaping the Middle East | Norwich University, www.norwich.edu, 2024-11-20 (באנגלית)
- ↑ Peter Dickinson, The West must respond to Russia’s rapidly escalating hybrid warfare, Atlantic Council, 2024-11-07 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ [https://www.hybridcoe.fi/wp-content/uploads/2024/05/20240530-Hybrid-CoE-Working-Paper-32-Russias-hybrid-threat-tactics-WEB.pdf Russia’s hybrid threat tactics against the Baltic Sea region: From disinformation to sabotage]
- ↑ EBU Investigative Journalism Network, Indre Makaraityté, Luc Van Bakel, Marko Hietikko, Anna Pihl, Matiss Arnicans, Oskar Jönsson, Peter Keizer, Adéla Paclíková, Pilar Requena, Jenny Hauser, Maria Flannery, Eoghan Sweeney, Lili Rutai, Belén López Garrido, Derek Bowler, Coco Gubbels, Playing With Fire: Are Russia's hybrid attacks the new European war?, investigations.news-exchange.ebu.ch (באנגלית)
- ↑ "תוכנית כיבוש הגליל" של חיזבאללה: זו המפה שתכנן ארגון הטרור לחלק למחבלים, באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2024
- ↑ אורי איזק, המפקדה התת-קרקעית של כוח רדואן: צפו בתיעוד מהמתחם שלוחמי צה"ל פשטו עליו, באתר מאקו, 14 באוקטובר 2024
- ↑ וול סטריט ג׳ורנל: 70% מהנשק שצה"ל מצא בדרום לבנון - רוסי, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, דיווח: חיזבאללה מינה מחליף לאחראי ההסברה מוחמד עפיף, באתר ynet, 23 בדצמבר 2024
- ↑ נועם אמיר: "90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד בתקיפה", באתר www.now14.co.il
- ↑ AlanChand, الان چند, الان چند (באנגלית)
- ↑ קורין אלבז-אלוש, יואב זיתון, "משמעות אסטרטגית עצומה": החשיבות של החרמון הסורי, שנכבש אחרי 51 שנים, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ↑ שחר קליימן, דיווח: הנמלים של החות'ים בתימן הושבתו בעקבות התקיפות של ישראל, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2024
- ↑ ליטל סמט, ירידה של 40% בתנועת כלי שיט בים האדום: "הנתיב החלופי עלול להאריך את המסע בחודש", באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2023
- ↑ רה"מ נתניהו: "עד 80% מהמערך הרקטי של חזבאללה נפגע", באתר "המחדש", 18 בנובמבר 2024
- ^ 194.0 194.1 Death toll update | 14 people killed in Israel attack on building of the Iranian embassy in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 2 באפריל 2024
- ↑ איתמר אייכנר, רויטרס, הכירו את "הקו האדום": השינוי מ-1701, שאמור להרחיק את חיזבאללה ממטולה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ 196.0 196.1 Iran Update, November 26, 2024, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ↑ ליאור בן ארי, למרות האזהרות, כשצה"ל עדיין פרוס בשטח: לבנונים שבים לכפרים בדרום | צפו, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ↑ כתבי ynet, צה"ל נערך ל"תקיפות אכיפה", מטוסי חיל האוויר בשמי לבנון: "מוכנים לפעול", באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ↑ יואב זיתון, לראשונה זה 25 שנים: "מיני רצועת ביטחון" לצה"ל בדרום לבנון | כך יפעלו המוצבים, באתר ynet, 17 בפברואר 2025
- ↑ אבי יששכרוף, חיזבאללה הוכה שוק על ירך במלחמה, וכבר לא יוכל להכחיש: הוא הפסיד, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ↑ סוכנויות הידיעות, בלומברג חושף: כך קרסה ההרתעה של חיזבאללה מול ישראל, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2024
- ↑ יואב זיתון, צה"ל: יש תוכניות לתמרון בעומק לבנון; חמאס הוכרע צבאית, החטופים דחופים יותר, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
- ↑ דיווח דרמטי | אחרי שנה וחודשיים: חמאס מניף דגל לבן, באתר "סרוגים", 15 בדצמבר 2024
- ↑ , עינב חלבי, דיווחים: צה"ל התקדם מערבה ברפיח - וכבש את כל ציר פילדלפי, באתר ynet, 7 ביוני 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, "שמירה על הגבול וחיזוק שיתוף הפעולה עם ירדן": צה"ל מקים אוגדה חדשה בגבול המזרחי, באתר וואלה!, 30 באוקטובר 2024
- ↑ Sudan War Monitor, Map of the Areas of Control in Sudan, sudanwarmonitor.com (באנגלית)
- ↑ צבא סודאן הודיע רשמית שכבש את כל הבירה ח'רטום מידי כוחות ה-RSF - המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר hm-news.co.il
המשבר במזרח התיכון (2023–הווה)40876511Q124373310