אופיר לויוס
 | |
| לידה |
1 ביוני 1975 (גיל: 49) ראשון לציון,  ישראל |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1993 |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
אופיר לויוס (Levius; נולד ב-1 ביוני 1975) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, בתפקידו האחרון שימש קצין חינוך ראשי. קודם לכן שימש ראש מחלקת תכנון באג"ת, מפקד חטיבת הבקעה ומפקד יחידת מיתר.
ביוגרפיה
לויוס נולד וגדל בראשון לציון. למד בבית הספר היסודי "שלמון" ובבית הספר התיכון עמית עמל במגמת מתמטיקה. התגייס לצה"ל בשנת 1993, והתנדב לסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות צנחנים החל מסלול הכשרה כלוחם ביחידה. כעבור שנה וחודש עזב, ועבר ליחידת אגוז שם שירת כלוחם. לאחר קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקת סיור בגדוד 13[1]. בהמשך שימש כמפקד פלוגת מסלול. לאחר מכן מונה למפקד הפלוגה הרובאית בגדוד 13, אותה הוביל בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון.
ב-28 באוגוסט 1997, ארב כוח מהפלוגה בפיקודו למחבלי חזבאללה בקרבת נחל סלוקי[2]. הכוח זיהה שתי חוליות נפרדות של מחבלים הנעות בקרבתו ופתח לעברן באש, הרג שני מחבלים וריתק למקומם שלושה נוספים באש מקלעים ונשק קל. שני מסוקי קרב מסוג קוברה הוזעקו לנקודת ההיתקלות כדי לספק סיוע באש ובתצפית. בסיוע המסוקים הרג הכוח את שלושת המחבלים הנותרים[3]. בעקבות זיהוי המחבלים, טיווח צה"ל אש ארטילרית לאזור אפיק נחל הסלוקי, שהיה סבוך ומכוסה בצמחייה שהייתה יבשה בעונה זו של השנה. עם פגיעת הפגזים באפיק הנחל ניצתה דליקה שהלכה והתפשטה לעבר הכוח ולכדה את חלקם. הפצועים וההרוגים חולצו לבסוף בידי יחידה 669, ושאר הכוח נסוג בחזרה למוצב. בדליקה, שנודעה לימים כאסון השריפה בוואדי סלוקי, נספו חמישה מחיילי הפלוגה וחמישה לוחמים נוספים נפצעו ואושפזו, אחד מן הפצועים היה לויוס עצמו שסבל מכוויות בשל הדליקה[2].
בהמשך שימש כמפקד פלוגה בבה"ד 1. לאחר מכן מונה למפקד פלחה"ן גולני בין השנים 1999–2000[4]. בסיום התפקיד יצא ללימודים. בשנת 2004 מונה לסגן מפקד גדוד 13, ב-12 בינואר 2005, כשמונה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, נפצע מפיצוץ מטען חבלה שהפעיל מחבל נגד השיירה בה נסע ברצועת עזה[5]. בנג'י הילמן, שהיה אז מפקד פלוגה בגדוד 51 ונסע בשיירה, הרג את המחבל וניהל את חילוצו מן השטח[6]. על אף הפציעה הקשה שהותירה אותו קטוע רגל מעל לברך, השתקם ויצא ללימודים בפו"ם. בסיום הלימודים חזר לחטיבה ומונה למפקד מחזור בבא"ח גולני.
בשנת 2008 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד יחידת מיתר, ושימש בתפקיד עד שנת 2010. בהמשך מונה למפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי. לאחר מכן שירת כראש ענף תכנון בחטיבת המבצעים באמ"ץ. ב-4 בספטמבר 2014 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת הבקעה[7][8], ושימש בתפקיד עד 30 ביולי 2017, שנה יותר מן המקובל, מכיוון שרצה להשלים ולבסס את השינויים שביצע במרחב החטיבה, ובהם הקמתם של שני גדודי חי"ר גבולות, גדוד אריות הירדן וגדוד לביאי הבקעה. בספטמבר 2017 מונה לראש מחלקת תכנון באג"ת, ושימש בתפקיד עד שנת 2019. לאחר מכן היה חניך במכללה לביטחון לאומי במחזור מ"ז (2020-2019).
ב-8 ביולי 2020 הועלה לדרגת תא"ל וב-3 באוגוסט נכנס לתפקידו כקצין חינוך ראשי[9]. תחת פיקודו הוקמו בחיל החינוך יחידת מעבירי הלפיד ומערך קציני המורשת. לויוס כיהן בתפקיד גם במהלך מלחמת חרבות ברזל[10].
חיים אישיים
לויוס מתגורר בקיבוץ בית רימון, נשוי למלי ואב לשישה. בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל מאוניברסיטת בר-אילן.
קישורים חיצוניים
- עמוס הראל, תושב גוש קטיף נהרג וקצין צה"ל נפצע קשה בפיצוץ מטען חבלה לעבר ג'יפ צבאי במורג, באתר הארץ, 13 בינואר 2005
- תעודת הוקרה לרס"ן לויוס על אומץ לב ונחישות, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2005
- חן קוטס-בר, בו בוערת אש, באתר nrg, 4 באוקטובר 2005
- יוסי יהושוע וראובן וייס, המג"ד שאיבד רגל ממשיך לרוץ קדימה, באתר ynet, 1 במאי 2014
- יוסי יהושוע וראובן וייס, פרס אופיר, ידיעות אחרונות מוסף חג יום העצמאות תשע"ד, 5 במאי 2014, כפי שהועלה באתר פרש
- יעל (פרוינד) אברהם, "המפקד נפצע, חייבים לחלץ": 7 מונולוגים מלבנון, באתר nrg, 22 במאי 2015
- יואב זיתון, חסן שעלאן ורענן בן צור, סרן אלחנן מת במרוץ הצבאי, המח"ט החליט שהאירוע יימשך, באתר ynet, 21 במרץ 2017
- יוחאי עופר, מקור ראשון, "הסמל צעק ברשת 'אני נשרף', ואז הקשר נעלם", באתר nrg, 9 בספטמבר 2017
יוחאי עופר, מהקרב בסלוקי ועד למפקדת קצין חינוך ראשי, בעיתון מקור ראשון, 5 באוגוסט 2019- יואב לימור, "בצבא אתה חייב להיות מוכן להרוג, ולהיות מוכן להיהרג", באתר ישראל היום, 27 באפריל 2020
- אמיר גילת, "צבא העם- הנכס הכי מרכזי שיש לצבא לוחם במדינה כמו שלנו", מערכות 496, מרס 2023
הערות שוליים
- ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, פרס אופיר, ידיעות אחרונות מוסף חג יום העצמאות תשע"ד, 5 במאי 2014, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ 2.0 2.1 חן קוטס-בר, בו בוערת אש, באתר nrg, 4 באוקטובר 2005.
- ^ עמרי אסנהיים, אש צולבת, מעריב, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ אופיר לויוס (1999-2000), באתר גדס"ר גולני.
- ^ גל פרל פינקל, קצין חינוך ראשי החדש עשוי לצקת תוכן לתפקיד, בניגוד לכמה מקודמיו, באתר "זמן ישראל", 7 באוגוסט 2019.
- ^ עפרה לקס, בחייהם ובמותם - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2006.
- ^ לילך שובל, מינויים בצה"ל: שני מפקדי יחידות מיוחדות ישמשו מפקדי חטיבה, באתר ישראל היום, 14 במאי 2014.
- ^ שי לוי, "זה היה מטורף, אלפים הצטרפו אלינו", באתר מאקו, 30 באפריל 2015
- ^ מעריב אונליין, תא"ל אופיר לויוס מונה לתפקיד קצין חינוך ראשי בצה"ל, באתר מעריב אונליין, 4 באוגוסט 2020.
- ^ ישי אלמקייס, קצין חינוך ראשי: בוחנים הקמת היאחזויות נח"ל בעוטף עזה, בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2023.
מפקדי יחידת מיתר 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת הבקעה 
| |
|---|---|
|
קציני חינוך ראשיים (קח"ר) 
| |
|---|---|
|
39607048אופיר לויוס