חטיבת האימאם חוסיין
 | |
| תקופת הפעילות | 2016–הווה (כ־10 שנים) |
|---|---|
| אידאולוגיה | אסלאמיזם שיעי |
| קבוצות אתניות | שיעה |
| מנהיגים |
מאהר עג'יב ג'זה (ג'ט'ה) (2013) ד'ו אל-פקאר חנאווי (יוני 2015 – אוק' 2024) ✘ עלי מסלם טבאג'ה "חוסין אבו רצ'א" (אוקטובר 2024 - מרץ 2026) ✘[1][2] חסן עלי מרואן ✘ |
| מטה | לבנון |
| אזורי פעילות |
 סוריה (עד 2024) עיראק לבנון |
| חברים | כ-6,000 |
| חלק מ | ציר ההתנגדות |
| בעלי ברית |
 איראן חות'ים חזבאללה חמאס סוריה בתקופת שלטון הבעת' (עד 2024) |
| מתנגדים |
 ארצות הברית ישראל |
חטיבת האימאם חוסיין (בערבית: لواء الإمام الحسين) היא אחת המיליציות הגדולות שהוקמו על ידי כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית, בפיקודו של קאסם סולימאני, כדי לקדם את המטרות הצבאיות של המשטר האיראני נגד אויביהם בסוריה, לבנון וישראל. החטיבה מורכבת מלוחמים ממוצאים שונים במזרח התיכון, אך רובם הם שיעים מסוריה, עיראק ולבנון.
שם
החטיבה נקראת על שם חוסיין בן עלי שהיה בנם הצעיר של עלי בן אבי טאלב (הח'ליף הרביעי באסלאם) ופאטמה, בתו של מוחמד והוא נחשב כמייסד השיעה.
היסטוריה
החטיבה הוקמה בשנת 2016 על ידי מפקד כוח קודס לשעבר של משמרות המהפכה האסלאמית האיראנית, קאסם סולימאני במטרה להילחם בסוריה נגד דאעש ולחזק את אחיזת המשטר של בשאר אל-אסד ברחבי סוריה.
החטיבה החלה את פעילותה באזורי חומס וחלב ובהמשך עברה להילחם גם באזורים אחרים, ברחבי סוריה בהתאם להנחיות שקיבלה מאיראן, כגון:
- בצפון סוריה: באזור אידליב.
- באזור דמשק: באזורי ע'וטה, אל-מליחה (المليحة), נהר ברדא.
- בדרום המדינה: באזורי הגולן הסורי, דרעא, ירמוך, אל-חג'ר אל-אסווד (الحجر الأسود).
במרץ 2018 נפגש קאסם סולימאני עם בכיר חזבאללה מוחמד ג'עפר קסיר המכונה חאג' פאדי ותיאם איתו שהחטיבה תסופח לצבא סוריה והיא תמשיך להיות ממומנת על ידי המשטר האיראני.[3]
יש המכנים את החטיבה "חזבאללה הסורי", או "חזבאללה – 2".[4]
ציוני דרך בולטים
- ינואר 2019 – מתקפת טילים באתר סקי בחרמון הישראלי (המתקפה יוחסה לכוח קודס, אך בפועל בוצעה על ידי חטיבת האימאם חוסיין)
- אוגוסט 2019 – הפעלת מל"טים לכיוון רמת הגולן.[3]
- אוקטובר 2021 – מתקפת טילים על מתקנים צבאיים אמריקאים ליד א-תנף.[3]
- מרץ 2023 – התקפות טילים על בסיסי ארצות הברית בשדות הנפט שבאזור דיר א-זור.[3]
- ספטמבר 2023 – השב"כ הישראלי החל בחקירת פעולות הברחת נשק של החטיבה לארגונים חמושים פלסטינים ביהודה ושומרון, דרך סוריה והגבול הירדני.[5]
- אוקטובר 2023 – לוחמי החטיבה נפרסו מחדש. חלק בסוריה – מול רמת הגולן וחלק בדרום לבנון מול הגליל, כדי לסייע לחזבאללה בתקיפת ישראל, במהלך המלחמה עם חמאס.[3]
- נובמבר 2023 – התפוצצות מל"ט בבית ספר באילת.[6]
- 2 במרץ 2024 – צה"ל הרג חוליה של החטיבה, שפעלה בדרום לבנון ליד א-נאקורה.[7][8]
- 1 באוקטובר 2024 – צה"ל הרג את מפקד החטיבה, ד'ו אל-פקאר חנאווי.[9]
- 12 במרץ 2026 - צה"ל הרג את מפקד החטיבה, עלי מסלם טבאג'ה, שמונה לאחר מותו של חנאווי.[2]
- 17 במרץ 2026 - צה״ל הרג את מפקד החטיבה, חסן עלי מרואן, שמונה לאחר מותו של טבאג׳ה.
לוחמים
לטענת החטיבה, היא מונה כ-6,000 לוחמים. רובם סורים ועיראקים, אך יש לוחמים גם מלבנון, אפגניסטן, פקיסטן, תימן, סודאן, ניגריה.[3][6][5]
אפשר לחלק את הלוחמים לשתי קבוצות עיקריות[10]:
- כ-5,000 לוחמי חיל רגלים מאומנים שפועלים בעיקר בתדמור, בשטחים בין חלב לחומס, אבו כאמל ומשולש תנף ובגבול הטורקי. אלו נלחמים לצידו של צבא אסד ונגד כיסי ההתנגדות.
- כ-1,000 לוחמים, בעיקר ממוצא לבנוני, שמתפעלים נשק אסטרטגי נגד ישראל: כלי טיס לא מאוישים, טילי קרקע-קרקע וטילי קרקע-אוויר תוצרת איראן.
רוב המפקדים הם סורים, או לבנונים.[3]
מפקדים
בראש החטיבה עמד עד לחיסולו ד'ו אל-פקאר חנאווי (ذو الفقار حناوي, מכונה ד'ו אלפקאר) אזרח לבנוני, איש חזבאללה[3] שהתמחה בחבלה.[6] העיתון א-שרק אל-אווסט ציטט גורם באגף המודיעין הישראלי שתיאר אותו כ"מנהיג מאוד טקטי, מנהיג מוכשר, ואהוב על חייליו... אכפת לו מהם (והוא דואג) שכל אחד מהם יקבל את משכורתו בתאריך הנקוב מדי חודש... הוא תואר כראש התמנון, כי הוא פועל מסביב לשעון לפיתוח היכולות של כוחותיו וכן לבצע פעולות נועזות נגד כוחות אמריקאים, נגד ארגוני טרור, נגד ישראל ונגד כוחות האופוזיציה בסוריה... ויש לו גם צוותי ייצור של כלי נשק רבים", והוא אף תואר בעבר כיורש פוטנציאלי של קאסם סולימאני.[5]
ב-12 במרץ 2026 פורסם כי צה"ל תקף את מפקד החטיבה החדש, עלי מוסלם טבאג'ה;[1] בהמשך עדכן דובר צה"ל כי הוא נהרג בתקיפה.[2]
ב-17 במרץ 2026, חמישה ימים בלבד אחרי מותו של עלי מוסלם טבאג'ה נהרג מחליפו חסן עלי מרואן בתקיפה של צה"ל במרחב ביירות. מרואן שימש בעבר כאחראי המבצעים במיליציה.[11]
חימוש
החטיבה מצוידת ככל כוח חי"ר, ובנוסף מקבלת ממשמרות המהפכה כלי נשק ייעודיים לביצוע משימותיה, ובהם טילי קרקע-קרקע וכטמ"מים.[3] בעבר העבירה איראן אמל"ח מתקדם זה בטיסות אזרחיות לנמל התעופה בדמשק ובאמצעות ספינות משא לנמל לטקיה.[4] לאחר מבצע חיצי הצפון ונפילת משטר אסד, עברה פעילות החטיבה בהדרגה ללבנון.[2]
קישורים חיצוניים
דיוויזיית האימאם חוסיין בסוריה, ברשת החברתית אינסטגרם- דיוויזיית האימאן חוסיין - ההטמעה של מיליצה שיעית אל תוך חטיבה 4 של צבא סוריה, וההתקפות שלה ישראל ועל ארצות הברית, באתר מרכז המחקר עלמא, 27 ביולי 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יענקי פרבר, שני בכירים חוסלו: בכיר במערכת הביטחון – "יפגע קשות בתפקוד חיזבאללה", באתר בחדרי חרדים, 12 במרץ 2026
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3
זה הסיפור של המיליציה האיראנית הנודדת - הפועלת לצד חיזבאללה, באתר צה"ל, 12 במרץ 2026
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 3.8 عبدالله الحايك, لمحة عامة: "لواء الامام الحسين", Washington Institute, 7 בנובמבר 2023
- ^ 4.0 4.1 الكشف عن تفاصيل جديدة حول دور "لواء الإمام الحسين" أهم ذراع تنفيذية لنظام إيران في سوريا, إيران إنترناشيونال, 2024-03-04 (בערבית)
- ^ 5.0 5.1 5.2 Asharq Alawsat, الاستخبارات الإسرائيلية تحذّر قائد «لواء الإمام الحسين» في سوريا, 19 ספטמבר 2023
- ^ 6.0 6.1 6.2 אמיר בוחבוט, האויב החדש והמסתורי במערכה: זה הארגון ששלח את כלי הטיס שהתפוצץ באילת?, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, צה"ל: חיסלנו בלבנון חוליה במיליציה שנלחמת לצד חיזבאללה | תיעוד התקיפה, באתר ynet, 2 במרץ 2024
- ↑ إسرائيل تلاحقه في لبنان.. من هو لواء الإمام الحسين؟, Lebanon24 (בערבית)
- ↑ צה"ל מאשר: חוסל מחבל שקידם טרור מסוריה, לבנון ועיראק, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, המערכה הבאה מצפון: זהו צבא הצללים האיראני בסוריה, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2023
- ↑ אלישע בן קימון, צה"ל מאשר: מפקד "דיוויזיית האימאם חוסיין" חוסל בלבנון, ימים לאחר הריגת קודמו, באתר ynet, 18 במרץ 2026
חטיבת האימאם חוסיין43035095Q124737343