בסיס חצרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בסיס חצרים – בח"א 6
סמל הבסיס
סמל הבסיס
סמל הבסיס
טקס סיום קורס טיס בבסיס
טקס סיום קורס טיס בבסיס
טקס סיום קורס טיס בבסיס
נתוני השדה
קוד IATA
‏‏
קוד ICAO
‏LLHB‏
סוג השדה צבאי
מפעיל חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה באר שבע, אופקים
גובה מעל פני הים 221 מטר (725 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
10R/28L 9,657 2,943 אספלט
10L/28R 7,948 2,423 אספלט
15/33 5,800 1,768 אספלט
דת"קים, מסלול הסעה ומגדל פיקוח בבסיס חצרים.

בסיס חיל האוויר חֲצֵרִים (בשמו הרשמי: בסיס חיל האוויר 6. בקיצור: בח"א 6) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי ממוקם באזור העיר באר שבע. מפקד הבסיס הוא טייס או נווט קרב בדרגת תת-אלוף הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר. סגנו הוא קצין צוות אוויר בדרגת סגן-אלוף.

טייסות ויחידות

  • טייסות
    • טייסת 107 ("טייסת אבירי הזנב הכתום"), המפעילה מטוסי F-16I ("סופה")
    • טייסת 69 ("טייסת הפטישים"), המפעילה מטוסי F-15I ("רעם")
    • טייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף"), המפעילה M-346 מאסטר ("לביא"). הטייסת משמשת כטייסת הדרכה לחניכי קורס הטיס ולטייסי הקרב הצעירים, ומטוסיה מתוחזקים על ידי גורמים אזרחיים.
  • בית הספר לטיסה 12 (ביס"ט 12)

בנוסף נמצא בשטח הבסיס מוזיאון חיל האוויר.

היסטוריה

בסיס חצרים נבנה בשנות השישים ונפתח ב-3 באוקטובר 1966 כ"כנף 6". מפקדו הראשון היה ג'ו אלון. היה זה בסיס חיל האוויר הראשון שנבנה מן היסוד כבסיס חדש עבור חיל האוויר הישראלי, ולא על שטחי בסיס קיים של חיל האוויר המלכותי הבריטי. הבסיס נבנה בהוראת מפקד חיל האוויר עזר ויצמן ואת תכנונו ביצע האדריכל יצחק מור.[1] טקס חניכת הבסיס נערך ב-10 בנובמבר 1966.

בשנת 1968 קלט הבסיס את בית הספר לטיסה שעבר מבסיס תל נוף.

באותה השנה קלט הבסיס טייסת נוספת שעברה מתל נוף - טייסת 123, "טייסת הבלים הדרומית" (כשמה אז), שהפעילה מסוקי בל 205 ובהמשך בל 212. ב-8 באוגוסט 2002 היא נפתחה מחדש כטייסת UH-60 בלק-הוק ("ינשוף"). ב-15 ביולי 2015 היא עברה לבסיס פלמחים.

ב-17 ביוני 1969 עברה הטייסת 102, "הנמר המעופף", מבסיס חצור לבסיס חצרים.

ב-1 בדצמבר 1971 נפתחה בבסיס טייסת 107 "אבירי הזנב הכתום" כטייסת F-4 פנטום ("קורנס"). ב-5 ביולי 2006 היא נפתחה מחדש כטייסת F-16I ("סופה")

בשנת 1978 הוקמה טייסת 192 שהפעילה מטוסי E-2C הוקאיי ("דיה") לשליטה ובקרה. הטייסת נסגרה בשנת 1994 ומטוסיה הוצאו משירות בחיל האוויר.

ב-4 ביוני 1991 עברה טייסת 69 ("הפטישים") שהפעילה אז מטוסי F-4 פנטום לבסיס חצרים. היא הודממה ב-1 במרץ 1994. הטייסת נפתחה מחדש בקיץ 1997 וב-19 בינואר 1998 קלטה את ראשוני מטוסי ה-F-15I ("רעם") של חיל האוויר.

מטוסי F-15I רעם של טייסת 69.
מטוס F-16I סופה של טייסת 107 בהמראה בבסיס חצרים.
מטוס דאגלס A-4 סקייהוק של טייסת 102 ממריא מבסס חצרים.

אירועים חריגים

ב-21 ביולי 1992 נפצעו קשה חייל וחיילת בבסיס, כאשר השתתפו ב"רולטת הרשת". כעבור ימים אחדים נפטר החייל מפצעיו.[2]

באפריל 1993 אישר מפקד הבסיס, תא"ל עמירם אליאסף, מפגן ירי לכבוד יום הורים באחת הטייסות. עקב ראות לקויה כתוצאה מעננות נמוכה, ירו המטוסים כדורים באופן שטוח, וכתוצאה מכך נפגעו שני חיילים. מפקד חיל האוויר, האלוף הרצל בודינגר, החליט להדיח את מפקד הבסיס, מפקד הטייסת שבמסגרתה נערכה הטיסה ומוביל הטיסה. חרף בקשתו של בודינגר שאליאסף ימשיך בשירותו בצה"ל בתפקיד אחר, בחר אליאסף לפרוש מצה"ל.

ב-7 באוקטובר 2023, עם פתיחת מתקפת הפתע על עוטף עזה הועלתה הכוננות בבסיס חצרים. לאחר הגעת מחבלי חמאס לאופקים אף נערך הבסיס לפינוי מיידי של מטוסי הקרב.

מפקדי הבסיס לדורותיהם

שם תקופת כהונה הערות
אל"ם ג'ו אלון 1966 - 1970 מקים הבסיס ומפקדו הראשון
אל"ם ישעיהו (שייקה) ברקת 1970 - 1973
אל"ם עמיחי שמואלי 1973 - 1977 מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים
תא"ל יעקב טרנר 1977 - 1981 לימים ראש להק כוח האדם, מפכ"ל המשטרה וראש עיריית באר שבע.
תא"ל אשר שניר 1981 - 1983 מפקד הבסיס במלחמת לבנון הראשונה
תא"ל דן פסח
תא"ל רון חולדאי לימים ראש עיריית תל אביב
תא"ל משה מלניק
תא"ל עוזי רוזן
תא"ל עמירם אליאסף
תא"ל אבי ברבר
תא"ל עמוס ידלין 1995 - 1998 לימים ראש אמ"ן
תא"ל רני פלק 1998 - 2001
תא"ל יוחנן לוקר 2001 - 2004 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
תא"ל שלי גוטמן 2004 - 2007
תא"ל חגי טופולנסקי 2008 - 2010 לימים ראש אכ"א
תא"ל זיו לוי 2010 - 2012
תא"ל טל קלמן 2012 - 2014
תא"ל ניר ברקן 2014 - 2015
תא"ל אבשלום עמוסי 2015 - אוגוסט 2018
תא"ל אביעד דגן אוגוסט 2018 - אוגוסט 2021
תא"ל גיא דוידסון אוגוסט 2021[3] -

ספטמבר 2024

תא"ל עמיחי לוין ספטמבר 2024[4]-

ערכי טבע בשטח הבסיס

חוברה מדברית

בבסיס חצרים ישנם שטחים טבעיים רחבים אשר מהווים שאריות אחרונות מוגנות לבית הגידול של מישורי הלס בצפון הנגב. בית גידול ייחודי זה מכיל מספר בעלי חיים וצמחים אנדמיים, ומוגן בארץ על ידי שמורת טבע אחת בלבד הצמודה לבסיס - שמורת פארק הלס.[5]

שנונית באר שבע, לטאה אנדמית לצפון הנגב

השטחים הטבעיים הנרחבים שנותרו בבסיס מהווים שטח מוגן לאוכלוסייה החורפת הגדולה ביותר של החוברה המדברית בישראל, עוף מדברי בסכנת הכחדה (225 פרטים נכון ל-2021[6]). נוסף על החוברות הבסיס מהווה בית גידול ללטאה האנדמית היחידה בארץ שנונית באר שבע, הנמצאת בסכנת הכחדה עולמית חמורה. בין שאר בעלי החיים הייחודיים החיים בשטחים הטבעיים בבסיס ניתן לציין את הירבוע הגדול, הסמור המשויש, רץ המדבר, קטה חדת זנב, זעמן דק, מדברית פסים, ועוד.

לצד ההגנה אשר אותם מינים מקבלים מהשטח הצבאי הסגור, הם נתונים לסיכון עקב לחצי פיתוח צבאיים, קיטוע בתי גידול עקב גידור רב במרחב, ומינים פולשים כגון אקליפטוס וינבוט אשר נטעו בבסיס במהלך סוף המאה ה-20.

מחנה יפה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית מרחבים
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר

שיכון משפחות

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יפה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסיס חצרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דודי חורי, עניין של בניין, בטאון חיל האויר, 25 באוקטובר 2004
  2. ^ שחר גולדמן, חורים ברשת, באתר העין השביעית, 1 במרץ 1999
  3. ^ תא"ל גיא דוידסון נכנס לתפקידו כמפקד בסיס חיל האוויר "חצרים", באתר צה"ל, 30 באוגוסט 2021
  4. ^ מפקד חדש לבסיס "חצרים" (בח"א 6), באתר דובר צה"ל, ‏15 בספטמבר 2024
  5. ^ דר' אמיר פרלברג, מימי רון, מישורי הלס בצפון הנגב - מערכת אקולוגית בסכנת הכחדה, 2014
  6. ^ רשות הטבע והגנים, עלייה באוכלוסיית החוברות, באתר רשות הטבע והגנים, ‏24/08/2021


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39631798בסיס חצרים