רזא כורש עלי פהלווי

רזא כורש פהלווי
رضا پهلوی
	פהלווי, 2023
לידה	31 באוקטובר 1960 (גיל: 65); טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן
	31 באוקטובר 1980 – מכהן; (45 שנים)
	→ אביו: מוחמד רזא שאה פהלווי הבא בסדר הירושה: בן דודו 'קמיאר פהלווי' [בנו של עבדול (אנ')] ←
	→ אמו: פארה דיבה (בפועל)
	→ אמו: פארה דיבה (בפועל)

רזא כורש עלי פהלווי (בפרסית: رضا پهلوی, תעתיק: רֶזא פהלַוַי; נולד ב-31 באוקטובר 1960) הוא בנו של מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה האיראני האחרון, ונכדו של רזא שאה פהלווי, מייסד שושלת פהלווי.

ראשית חייו

רזא נולד בטהראן לשאה מוחמד רזא פהלווי ולרעייתו, הנסיכה פארה דיבה. הוא למד בבית ספר פרטי מלכותי, ובעודו בן 11 החל להתאמן בטיסות סולו בלימודים שמומנו בידי חיל האוויר האיראני, עד אשר הפך טייס מורשה של T-38 טאלון. ב-1979, בעקבות המהפכה האיראנית, יצא רזא לגלות בארצות הברית יחד עם הוריו כשהוא בן 19.

יומיים לאחר מות אביו ממחלת הסרטן, הומלך רזא בגיל 20 בדיוק, ב-31 באוקטובר 1980, בקרב תומכיו בגלותו בקהיר.

דיוקנו של רזא כורש עלי פהלווי על בול לכבוד יום הילד של אירן משנת 1966
דיוקנו של יורש העצר, רזא פהלווי השני, ב-1973

פעילות פוליטית

פהלווי נשבע כשאה של איראן בשנת 1980 בארמון קובה שבקהיר.

פהלווי החל בפעולה פוליטית עם עלייתו למלוכה. ראשית פעל בשימוש השפעתו הפוליטית לתמיכה במשטר דמוקרטי וביקר קשות את מצב זכויות האדם באיראן.

שנה לאחר שהחלה מלחמת איראן–עיראק, הציע פהלווי להצטרף לכוחות חיל האוויר האיראני ולהילחם בעיראקים. הצעתו נדחתה על ידי הגנרל ולי-אללה פלאחי (בפרסית: ولی‌الله فلاحی), מפקד הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית^[2]. הוא ניסה לחזור לשלטון לאחר שהתחייב בפני המנהיג העליון אייתוללה רוחאללה ח'ומייני כי רוב הסמכויות יהיו בידי זה האחרון, אך גם הצעה זו נדחתה.

פהלווי נהנה מתמיכה גבוהה של איראנים גולים. לפי דיווח של "הניו יורק טיימס", בלוס אנג'לס ישנם כ-600,000 איראנים גולים, והעיר משמשת למרכז השפעה מלוכנית. לפי תומכיו פהלווי פועל למען הפרדת הדת מהמדינה אך באותו הזמן שומר על נייטרליות ונמנע מאסלאמופוביה. כאשר נשאל בראיון על דתו, ענה כי "זה עניין פרטי; אבל אם אתה חייב לדעת, אני כמובן, על פי השכלתי ועל פי אמונתי, מוסלמי שיעי. אני איש אמונה אדוק"^[3]. המשטר האיראני אכן חושד בפהלווי כגורם מתמשך לתסיסה אזרחית ובמסגרתה המחאות ההולכות וגוברות באיראן.

מספר ניסיונות הפיכה, בסיוע תומכיו בצבא איראן וכן בתמיכתם של המשטר הסעודי והממשלה הישראלית כשלו^[4]. על פי מכון ברוקינגס משנת 2009, לפהלווי חסרה השפעה פנימית בתוך איראן על בעלי עמדות המפתח בתנועה הרפורמיסטית. בשל כך, הוא הקים בשנת 2013 את הממשלה האיראנית הגולה וכיום עומד בראשה. בשנת 2014 ייסד את ערוץ הרדיו והטלוויזיה "افق ایران" (באנגלית: OfoghIran). בפברואר 2019 החל פהלווי ב"מבצע פיניקס", אשר לדבריו "נועד לקרב את זני האופוזיציה השונים לחזון משותף לאיראן שלאחר הפקידותיות."

יחסו לישראל

בפברואר 2021 התראיין פהלווי לתקשורת הישראלית ופרס את עמדתו באשר למשטר האייתוללות, הסכמי אברהם, בחירתו של ג'ו ביידן לתפקיד נשיא ארצות הברית ויחסו למדינת ישראל^[5]. באפריל 2023 הגיע פהלווי לביקור בישראל כדי להשתתף בטקס יום הזיכרון לשואה ביד ושם, ערך פגישות עם שרי ממשלה וביקור בכותל^[6]. הוא הגיע גם לשיחת תנחומים בבית משפחת די השכולה באפרת, לאחר הרצחם של האחיות מאיה ורינה ואמם לוסי בפיגוע הירי בצומת חמרה שהתרחש במהלך חג הפסח^[7]. פהלווי הביע תמיכה ורצון לשלום עם ישראל גם במאי 2025, עת נאם באירוע תמיכה בישראל של ארגון TAFSIK בטורונטו, הביע את צערו על הרצחם של ירון לישנסקי ושרה מילגרם בפיגוע בוושינגטון והרחיב על פוסט של ירון שתמך בעם האיראני^[8].