בסיס רמת דוד
 סמל הבסיס | |||||||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||||||
| מפעיל |
 חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||||||
| עיר סמוכה | מגדל העמק | ||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 32°39′54″N 35°10′46″E / 32.66500°N 35.17944°E | ||||||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 56 מטר (185 רגל) | ||||||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
|
(למפת הכרמל רגילה)   רמת דוד | |||||||||||||||||||
בסיס חיל האוויר רָמַת דָּוִד (בשמו הרשמי: כנף 1) על-שם האלוף עזר ויצמן[1] הוא בסיס טיסה מבצעי של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא מצפון מזרח לקיבוץ רמת דוד, כפר יהושע ממערב ובסמיכות למגדל העמק. הבסיס הוא בסיס הטיסה היחיד של חיל האוויר באזור צפון מדינת ישראל, עובדה שזיכתה אותו בכינוי "חיל-אוויר צפון". מפקד הבסיס הנוכחי (החל מחודש יולי 2022) הוא אל"ם א'.
טייסות ויחידות
בבסיס מוצבות חמש טייסות:
טייסת 109 ("טייסת העמק") המפעילה מטוסי קרב מסוג F-16D ("ברק" דו־מושבי)
טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") המפעילה מטוסי F-16C ("ברק" חד-מושבי)
טייסת 105 ("טייסת העקרב") המפעילה מטוסי F-16D ("ברק" דו-מושבי)
טייסת 160 ("טייסת ציידי הצללים") המפעילה כטמ"מים מסווגים[2]
טייסת 193 ("טייסת מגיני המערב") המפעילה את מסוקי ה-AS 565 פנתר ("עטלף") במשימות סיור ימי עבור חיל הים.
יחידת בינוי 302 האחראית על תחזוקת אתרי חיל האוויר בצפון[3][4].
שדה לויד
הקמת שדה לויד
רמת דוד התחיל את דרכו כמנחת מאולתר בשדה תירס, ואחד הטייסים הראשונים שנחתו בו היה סופר הילדים רואלד דאל[5]. הבסיס הצבאי ברמת-דוד הוקם בשנת 1937 על ידי הבריטים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. זהו אחד הבסיסים אשר הוקמו כחלק מתשתיות חיל-האוויר המלכותי, ונועד לשמש כבסיס חלופי לבסיס חיפה שהותקף על ידי מטוסים גרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה. שמו המקורי של הבסיס ברמת דוד היה "שדה לויד" על שם סר דייוויד לויד ג'ורג', מדינאי בריטי וראש ממשלת בריטניה. הבסיס מוקם בסמוך לתחנת רכבת העמק השוכנת על קו צינור הנפט שהוביל נפט מכירכוכ שבצפון עיראק אל חיפה.
בשנת 1942 הורחב הבסיס ולצורך כך הופקע מוסד כפר עבודה שהועבר לאזור תל מונד[6]. כחלק מההגנה בפני תקיפות אוויר של שדה התעופה הועברו חלק מהפצצות שאוחסנו בבסיס לבונקרים בין גבת לשריד.
מלחמת העצמאות
ב-22 במאי 1948 תקפו ספיטפיירים מצרִיים את שדה התעופה ברמת דוד בהנחה מוטעית שהבריטים פינו אותו. לטענת המצרים הם התכוונו לתקוף את מנחת מגידו הסמוך ובטעות תקפו את רמת דוד[7]. הם גרמו נזק למבנים, הוציאו מכלל שימוש מספר ספיטפיירים בריטים והרגו ארבעה בריטים. מוכי תדהמה וזעם העמידו הבריטים מספר מטוסים במצב הכן בהניחם כי הפוגעים בהם ישובו להתקפה נוספת. כעבור כחצי שעה הופיעה שוב להקה של ארבעה ספיטפיירים. הפעם קדמו אותם הבריטים באוויר ובקרב האווירי שהתחולל, הופלו שני ספיטפיירים מצריים ונגרם נזק לשניים אחרים. אחד הטייסים המצרים נחת נחיתת אונס ליד קיבוץ דליה ונפל בשבי כוחות צה"ל.
ב־23 במאי הבסיס הועבר לידי יהושע גילוץ[8], מפקדה הראשון של הכנף. המסדר הצבאי שנערך נעשה בחיפזון ועד היום נהנית הכנף מההאנגרים הבריטים, המכונים גם דירים תת-קרקעיים ומהתשתיות שנבנו על ידי הבריטים, לרבות "הקולנוע הבריטי". ברמת דוד התמקמו טייסות 69 (טייסת הפצצה ובה שלושה מטוסי B-17 מבצר מעופף) ו-103, שכללה מטוסי תובלה DC-3 דקוטה ומפציצים קלים בופייטר.
ב־11 ביוני 1948 הוצא אזור הבסיס באופן רשמי מהמובלעת הבריטית בחיפה[9].
ב-24 בדצמבר 1948, רביעיית מטוסי קרב עיראקיים שנשלחו להפציץ את רמת דוד, הפציצו את קיבוץ משמר העמק השוכן מספר ק"מ מהבסיס, במחשבה שזהו יעד ההפצצה. הפצצות פגעו בבית הילדים שבקיבוץ, והביאו למותם של שלושה ילדים ואם בהיריון.
ימי מדינת ישראל
שנות החמישים
באוקטובר 1953 מונה עזר ויצמן למפקד הבסיס, וכיהן בתפקיד עד פברואר 1956, אז מונה למפקד בסיס חצור.
בשנת 1955, בעקבות עסקת הנשק בין צ'כוסלובקיה לבין מצרים והפרת המאזן האסטרטגי לרעת ישראל, נוצרה אפשרות ממשית לתקיפה אווירית של העורף הישראלי מבלי שתהיה לחיל האוויר יכולת טכנית להגן עליו. במסגרת ההכנות למלחמת סיני, נחתם ב-1956 הסכם בין ישראל לבין צרפת, שבו בין היתר התחייבה צרפת לספק לישראל ואף להפעיל שתי טייסות של מטוסי מיסטר 4A חדישים. המטוסים הגיעו לישראל במבצע "יונה", באוקטובר 1956, ימים מספר לפני המלחמה, והוצבו ברמת דוד. הזמן הקצר לא הספיק כדי להכשיר את צוותי האוויר הישראליים, ועל כן הוכנו המטוסים להפעלה בידי צוותי אוויר צרפתיים, במסגרת ההסכם. שתי טייסות, מספר 201 ומספר 199, הוקמו והועמדו בכוננות, אולם לבסוף לא נדרשו להשתתף במלחמה. בסופו של דבר פעלו במלחמה מטוסי מיסטר מדגם 2 מבסיס חצור, מוטסים בידי טייסים ישראלים.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים פעלה הכנף, בפיקודו של יחזקאל סומך, בהרכב של 3 טייסות: טייסת 117 – מיראז'ים, טייסת 110 – ווטורים וטייסת 109 – מיסטרים.
מלחמת יום הכיפורים
ב-9 באוקטובר 1973, היום הרביעי למלחמת יום הכיפורים, בשעה 03:35 לפנות בוקר, שיגרו הסורים מספר רקטות פרוג-7 לעבר הבסיס במה שכונה אחר-כך "ליל הפרוגים". אחת הרקטות פגעה בבית בשיכון המשפחות של הבסיס וגרמה למותו של דודו דותן (דימנט), טייס סקייהוק. שני טייסים נוספים נפצעו, ופרוג נוסף, שנחת במגורי החיילים, גרם לפציעתם של מספר חיילים. רקטות נוספות פגעו ביישובים סמוכים אך לא גרמו לנפגעים. ההתקפה על רמת דוד הייתה אחד הגורמים שהביאו להחלטה על תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק בהמשך אותו יום. בשעה 7:30 אותו היום יצאו שלושה סקייהוקים מטייסת 110 לתקיפת פורט סעיד, כאשר את המבנה הוביל סגן מפקד הטייסת אברהם וילן, מספר שתיים במבנה הוא אל"ם ארלוזור (זוריק) לב, מפקד הבסיס, שהצטרף למבנה בגילוי של מנהיגות ודוגמה אישית, מספר שלוש במבנה היה סגן שלמה לירן. השלושה טסו בגובה נמוך לנחל-ים ומשם לבלוזה. מבלוזה יצאו בגובה נמוך מאוד מעל הביצה. אש נ"מ נפתחה לעבר המבנה, והטייסים החלו לתמרן כדי לחמוק ממנה. זוריק הנמיך, כנראה, תלול מדי, ובהטייה שמאלה נכנס לים התיכון בזווית די תלולה, כקילומטר מהחוף. לא נראו אש או עשן מהמטוס ולא נראה מצנח. מקום קבורתו של זוריק לא נודע עד היום. זוריק היה הטייס הבכיר ביותר שאיבד חיל האוויר, ודבורה עומר כתבה עליו את ספרה "פתאום באמצע החיים". 34 שנים לאחר מותו, ב-19 ביולי 2007 בעקבות המלצת מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי ואישור שר הביטחון אהוד ברק, התקבלה החלטה להעלות את זוריק לדרגת תת-אלוף לאחר מותו. הטקס התקיים בלשכת הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי ב-18 בספטמבר 2007.
את זוריק החליף בתפקיד אל"ם יעקב אגסי שפיקד על הבסיס עד ה-23 באוקטובר, אז החליפו בתפקיד אל"ם גיורא רם-פורמן.
קבלת כלי טיס
ב-2 ביולי 1980 התקבלו בבסיס בטקס חגיגי ארבעת מטוסי ה-F-16 ("נץ") הראשונים של חיל האוויר הישראלי: שני F-16A ושני F-16B[10]. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני ולוו על ידי מטוס פנטום ("קורנס") ישראלי עם התקרבותם לישראל. הטיסה נמשכה כ-11 שעות, וכללה מספר תדלוקים אוויריים. ב-11 בפברואר 1987 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-16C ("ברק") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני.
שנות התשעים
בדצמבר 1996 נזקקו 30 מחיילי הבסיס לטיפול רפואי בעקבות הרעלת מזון לאחר שאכלו בחדר האוכל של הבסיס. הבסיס זכה בשנת 2003 בתקן ISO 1401 מטעם המשרד להגנת הסביבה[11]. התקן ניתן על החשיבות שרואה הכנף בכל הנוגע לשמירה הסביבה ובמניעת שפיכת דלקים וחומרים לקרקע. לאור פעילותה הירוקה של הכנף היא מכונה גם כ"כנף הצפונית והירוקה שבעמק".
המאה ה-21
.jpg)
במהלך מלחמת לבנון השנייה היה הבסיס נתון תחת איום הרקטות הארטילריות של חזבאללה. שניים מחיילי הבסיס נהרגו בשירותם על ספינת הטילים אח"י חנית שנפגעה מול חופי לבנון.
במהלך השרפה בכרמל בשנת 2010, מטוסי הכיבוי הבין-לאומיים שנשלחו לישראל המריאו ותפקדו מהבסיס.
בסוף 2017 נסגרה טייסת 110 שהייתה ממוקמת בבסיס.
ב־21 ביוני 2021 טייסת 101 חזרה לבסיס רמת דוד, לאחר 65 שנות שירות בבסיס חצור[12].
ב-17 באוגוסט 2021 טייסת 105 חזרה אף היא לבסיס רמת דוד מבסיס חצור.
ב-25 בנובמבר 2021 הוענק לבסיס אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על פעילותו במב"ם[13].
בהחלטת ממשלה משנת 2014 הוחלט כי הבסיס יהפוך לשדה התעופה הבין-לאומי המשני של ישראל, לאחר נמל התעופה בן-גוריון. בעקבות המאבק נגד הקמת נמל תעופה בין-לאומי בעמק יזרעאל הודיעה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי כי תגיש לממשלה הצעה לבטל את החלטת ממשלה זו ולהקים שני שדות תעופה משניים קטנים במקום אחד גדול[14].
ב-24 ביולי 2024 פרסם ארגון החזבאללה סרטון המציג תיעוד של הבסיס כולל מכלי דלק למטוסים, מפקדת טייסת 109, פלטפורמה של כיפת ברזל, מחסני תחמושת, מפקדת טייסת 157, מפקדת טייסת 105, מפקדות טייסות – 101 ו-160, והאזור הטכני של טייסת 193.
ב-22 באוגוסט וב-22 בספטמבר 2024 חיזבאללה שיגר רקטות רבות בניסיון לפגוע בבסיס, כחלק מהחזית הצפונית של מלחמת חרבות ברזל.[15]
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
(למפת הכרמל רגילה) מחנה יהודית | |
שיכון משפחות
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יהודית. השיכון נקרא ע"ש יהודית יוסיפוביץ' הגזברית של השיכון.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
- בסיס רמת דוד, באתר חיל האוויר הישראלי
- בסיס חיל-האוויר רמת דוד, באתר Global Security
- הצפונים, באתר חיל האוויר הישראלי
- כתבה על ההיסטוריה של בסיס רמת דוד, באתר חיל האוויר הישראלי
- שרון ארגוב, בסיס עם רמה, בטאון חיל האוויר 164–165, יולי 1988, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- טייסת תעופה רמת דוד, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
הערות שוליים
- ^ לילך שובל, בסיס חיל האוויר ברמת דוד נקרא ע"ש עזר ויצמן ז"ל, ישראל היום, 31 באוקטובר 2011
- ^ מטוס דאסו מיסטר IV המוצב בבסיס רמת דוד ועליו סמלה החדש של הטייסת – באתר
פליקר.
- ^ יסמין דרור, מעין-שמר ועד החרמון: מה תפקידה של יחידת בינוי 302?, באתר חיל האוויר הישראלי, 16 באוגוסט 2020
- ^ אבינעם מיסניקוב, יחידת בינוי 302, באתר "מרקיע שחקים"
- ^ טל מיכאל, עמלים להצליח, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ י. פרויד, כפר עבודה, דבר, 18 באפריל 1947
- ^ הסבר מצרי להרעשת רמת דוד, הצופה, 24 במאי 1948
- ^ בנם של דבורה ומנחם גילוץ
- ^ צומצמה "מובלעת חיפה", המשקיף, 11 ביוני 1948
- ^ ארבעת מטוסי ה-F-16 הראשונים נוחתים בישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ דנה רוסו ומיכל ויסברוד, הכחול הירוק, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ טייסת הקרב הראשונה עוברת לבסיס רמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^
אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי" של הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 25 בנובמבר 2021.
- ^ יובל שדה, שרת התחבורה מבטלת את שדה התעופה ברמת דוד, באתר כלכליסט, 6 באוקטובר 2021.
- ^ ליאור בן ארי, הבסיס שממנו הכריז גלנט על "שלב חדש" במלחמה | המטרה שבחר חיזבאללה, באתר ynet, 22 בספטמבר 2024
- ^ 34 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים: הטייס הנופל הועלה לדרגת תא"ל, באתר דובר צה"ל, 17 בספטמבר 2007
- ^ זהר נייגר, החיבור העמוק לעמק: חילופי פיקוד רמת דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 26 ביולי 2022
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25) • בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) | 
| |||||
| בסיסים שנסגרו |
| ||||||
39671443בסיס רמת דוד