חטיבת המחקר

חטיבת המחקר

סמל חטיבת המחקר
פרטים
כינוי	חט"מ
מדינה
שיוך	צה"ל אגף המודיעין
סוג	יחידת מחקר מודיעיני
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
נוצרה מתוך	שירות ידיעות
מלחמות	כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם	אגף המודיעין
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	אופיר מזרחי-רוזן
מפקדים	רשימת המפקדים

חטיבת המחקר (בראשי תיבות: חט"מ, עד סוף העשור השני של המאה ה-21: מחלקת המחקר) היא יחידה צבאית השייכת לאגף המודיעין (אמ"ן) של צה"ל, והיא הגוף העיקרי בקהילת המודיעין הישראלית האחראי על מחקר מודיעיני על כל רבדיו.

חטיבת המחקר בנויה בעיקרה במתכונת של זירות האמורות לספק כל אחת בתחומה את "השלם המודיעיני", כך ישנן זירות אזוריות להן אחריות על מדינות וגזרות והן מבצעות את המחקר למול מדינות אלו בכלל הנושאים – צבאי, מדיני-אסטרטגי, כלכלי, חברתי ועוד. לצד הזירות האזוריות קיימות זירות נוספות הנותנות מענה רוחבי חוצה גזרות, למשל בתחום הטכנולוגי.

על אף היותה יחידה צבאית, תפקידה אינו תחום למחקר המודיעין הצבאי, דהיינו לנושאים צבאיים מובהקים במדינות העימות הפוטנציאליות, והיא עוסקת מתוקף אחריותה כמעריך הלאומי גם במחקר מדיני, כלכלי, טכנולוגי, חברתי ופוליטי, לו יש נגזרות מדיניות, אסטרטגיות וכלכליות לצד הצבאיות.

ראש חטיבת המחקר (רח"ט מחקר) הוא קצין בדרגת תת-אלוף. מיוני 2024 מכהן בתפקיד תא"ל אופיר מזרחי-רוזן. רבים מהרח"טים בעבר התקדמו לדרגת אלוף ולתפקידים בכירים בממשל הישראלי (יוסי בידץ, יעקב עמידרור, דני רוטשילד, עמוס גלעד, יהושע שגיא, שלמה גזית).

על כל המשרתים בחטיבת המחקר חל נוהל חשיפה אשר אוסר לחשוף את זהותם, שמם ותמונתם מטעמי ביטחון מידע. זאת למעט רח"ט מחקר, שבשל מרכזיות תפקידו פרטיו מותרים לפרסום.

תחומי אחריות

תעודת הערכה מיוחדת שהוענקה לחטיבת המחקר באוקטובר 2020

חטיבת המחקר היא האחראית להערכת המודיעין הלאומית של ישראל ומתוקף כך גם מובילה את הערכת המודיעין השנתית בקבינט.

תפקידיה הם:

• ניתוח מידע מודיעיני המתקבל מסוכנויות האיסוף באמ"ן ובקהילת המודיעין.
• גיבוש הערכות מודיעיניות בתחומים מגוונים, מחקר מדיני (לאומי), צבאי וביטחוני על כלל נגזרותיו, כולל האסטרטגיה הצבאית, תמיכה בתכנון המערכות הצבאיות ועד למודיעין טקטי (מטרות אויב וסיכול).
• מתן התרעה בכלל הסוגיות החל מפיגוע טרור (בישראל ומחוצה לה) ועד להתרעה אסטרטגית הנוגעת לפרוץ מלחמה, ובכלל זה הערכת סבירותן והצגתן למקבלי ההחלטות בדרגים השונים, הצבאיים והמדיניים, ובראשם ראש הממשלה.
• השתתפות בגיבוש "ציון הידיעות החשובות" והכוונת סוכנויות האיסוף על מנת להשלים את החלקים החסרים לצורך טיוב ההערכה מודיעינית.
• חטיבת המחקר משמשת הלכה למעשה כקצין המודיעין (קמ"ן) למטה הכללי (המטכ"ל) ומשמשת גם ככלי המרכזי באמצעותו מממש ראש אמ"ן את אחריותו כמעריך הלאומי (וכקמ"ן הדרג המדיני).
• בנוסף מובילה חטיבת המחקר את תחום הערכת המודיעין הרב שנתית כתמיכה בתכנון הרב שנתי (התר"ש) בצה"ל ומסייעת בכך לתכנן ולעצב את תהליכי בניין הכוח הצבאי-ביטחוני.

חטיבת המחקר פועלת בשיתוף פעולה עם גופי המחקר של יחידות מודיעין אחרות בצה"ל: מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים, להק המודיעין (למד"ן) בחיל האוויר, מספן מודיעין (מד"ן) בחיל הים, וכן עם גופי המחקר של המוסד והשב"כ. גופי מחקר אלו נותנים גם מענה מסוים לצורך ב"פלורליזם מחקרי", ביצוע מחקר והערכה עצמאי על ידי גופים אחרים בקהילה במקביל לחטיבת המחקר, עליו המליצה ועדת אגרנט.

חטיבת המחקר נחשבת לגדולה ולמבוססת שבין גופי המחקר בקהילה, ולרשותה כוח אדם זמין מקרב משרתי החובה בצה"ל.

בניגוד למקובל במדינות דמוקרטיות אחרות, בהן מופקד המודיעין הצבאי על תחומים צבאיים בלבד, בעוד תחומים שאינם צבאיים והערכת המודיעין הלאומית נמצאים תחת אחריותם של גופי מודיעין אזרחיים, בישראל אחראית חטיבת המחקר גם על התחומים הלא צבאיים, לרבות תחומים כלכליים, חברתיים, אסטרטגיים ומדיניים. הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק התייחסה למצב אנומלי זה בדו"ח שפרסמה בחודש מרץ 2004, ובו המליצה, בין היתר, על העברתם של תחומים מדיניים-אסטרטגיים מסוימים ותחומים לא-צבאיים הנתונים כיום לאחריות אמ"ן לגורם מודיעיני אזרחי.

בחודש אוקטובר 2020, בטקס חילופי ראש חטיבת המחקר, התייחס ראש אמ"ן אלוף תמיר הימן לתחומי האחריות של החטיבה: "טקס החלפת ראש חטיבת המחקר הוא אירוע בקנה מידה לאומי. חטיבת המחקר משפיעה על סדר היום המדיני והצבאי של מדינת ישראל. חוקרי חטיבת המחקר נדרשים להעריך באומץ. הם נדרשים לכך גם כאשר הנחות היסוד מתערערות, ובהכרח בעידן שבו האמת היא מונח מתעתע".

הקמת היחידה ופעילותה לאורך השנים

הקמת היחידה והתפתחותה

חטיבת המחקר הוקמה על בסיס פעילות שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" – שירות ידיעות. הארגון פעל בשלושה מישורים של איסוף מודיעין – המישור הבריטי, המישור הערבי, והמישור הפנים-יהודי. בתחילת שנות ה-40, יעקב שמעוני, החל להכין תשתית למאגר מידע על ערביי ארץ ישראל ויזם גם מעקב אחר עיתונות ערבית.

עם הקמת שירות המודיעין במהלך מלחמת העצמאות, מילא אריה סימון, סגן ראש המודיעין הקרבי וקצין המודיעין של יגאל ידין, תפקיד מרכזי בהנחת יסודות מחקריים למודיעין השדה. הוא כתב חוברת הדרכה ראשונה והקים גוף שמנה כמה עשרות אנשים אשר חולקו לארבע חוליות שהפכו בהמשך למדורים: חולית סוריה ולבנון, חולית עיראק, חולית ירדן וחולית מצרים. בעזרתן ניתח סימון את החומר המודיעיני שקיבל והסיק מסקנות לגבי משמעויותיו. במקביל אליו, פנחס פיק הניח יסודות למחקר בסיסי ולמחקר הצבאות הלא-ערביים והקים את ספריית המודיעין. פרופ' אברהם רייפנברג – מומחה לתורת הקרקע יוצא הצבא הבריטי שנקרא מהאוניברסיטה העברית – הניח יסודות למחקר שטח. לאחר המלחמה המשיך הנס לודוויג שטרים (לוץ) את פעולתו.

ענף המחקר במחלקת המודיעין הוקם בתחילת שנות ה-50 על ידי מרדכי גיכרמן (לימים גיחון). בראשית דרכו תחם גיחון את האחריות בין מדורי המחקר. חמשת המדורים הראשונים שהקים היו: לבנון, סוריה, עיראק, ירדן ומצרים.

לאחר מכן הוקם מדור בין-ערבי ומדור מעצמות. בנוסף הוקמו מדורים תפעוליים: גאוגרפיה, כלכלה, אמל"ח וטכנולוגיה. עבודת המדורים התבססה על המידע שסיפק האיסוף. אחת ממשימות המחקר הייתה להחזיר את החומר מעובד עם הערכת מהימנות והמלצות תפעוליות.

ב-1958 הפך ענף המחקר למחלקת המחקר בראשותו של אל"ם דוד כרמון.

במרוצת השנים, התפתחה היחידה והפכה לאחת המרכזיות באגף המודיעין של צה"ל. בראש היחידה עומד כיום קצין בדרגת תת-אלוף ומשרתים בה מאות חיילים, נגדים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל.

במעמד ציון 70 שנים להקמה של חטיבת המחקר, בספטמבר 2020, אמר ראש אמ"ן אלוף תמיר הימן: "חטיבת המחקר היא גוף מוביל ומשפיע ברמה הצבאית והלאומית. אנשיו בולטים ברוח לחימה תוך ביטוי אומץ, והבעת דעה גם כשהיא אינה בקונצנזוס".

לאורך השנים, לקחה חטיבת המחקר חלק פעיל בכל מלחמות ישראל ובאירועים מדיניים ומבצעיים רבים. במסגרת זו, סיפקה מודיעין והערכות כמעט לגבי כל אירוע ביטחוני משמעותי, אשר את מרביתם לא ניתן לחשוף מטעמי ביטחון מידע.

חטיבת המחקר מקיימת כנס שנתי לסיכום פעילותה ולהענקת תעודות הערכה לחוקריה בסדיר ובמילואים. הכנס האחרון נערך ב-19 ביולי 2021 ועמד בסימן המוטו החדש של החטיבה "ידע בהקשר לתכלית". מוטו זה משקף את ייחודיותה של החטיבה ביצירת ידע מגוון, שנעשית בהקשר רחב של תמונה שלמה, ועבור תכלית של קבלת ההחלטות או הפעולה המבצעית שעל הפרק. הכנס כלל נאומים של בכירים באגף המודיעין, בהם ראש אגף המודיעין, האלוף תמיר הימן, וראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער.

אירועי דגל מקצועיים

הצלחותיה של חטיבת המחקר לאורך השנים

מסמכי המקור של חטיבת המחקר שחשפו את קיומו של הכור הגרעיני הסורי שנתקף מאוחר יותר במבצע מחוץ לקופסה

לאורך השנים, נזקפות לזכות חטיבת המחקר לא מעט הצלחות. מטבען של הצלחות בעולם המודיעין הרגיש, נוטות אלו להישאר פעמים רבות חסויות ורק לחלקן ניתן ביטוי פומבי. להלן מספר דוגמאות להצלחותיה:

• מלחמת ששת הימים - חטיבת המחקר סיפקה מודיעין שתרם להכרעת חילות האוויר והיבשה של צבאות ערב בשנת 1967.
• תקיפת הכור הגרעיני בעיראק - חטיבת המחקר סיפקה מודיעין שליווה את המעקב ואת ביצוע מבצע "אופרה" בשנת 1981.
• תקיפת הכור הגרעיני בסוריה - הזירה הטכנולוגית והזירה הצפונית של חטיבת המחקר הובילו מחקר מודיעיני-טכנולוגי מקיף ואינטימי אודות תוכנית הגרעין של סוריה שהבשיל לכדי ביצוע מבצע "מחוץ לקופסה" בשנת 2007.
• סיכול התעצמות והעברות אמל"ח - חטיבת המחקר מובילה את המאמצים המודיעיניים לסיכול אמצעי לחימה עבור חזבאללה וארגוני המחבלים הפלסטינים (לדוגמה, מעצר הספינות פרנקופ, ויקטוריה וקלוס סי בשנים 2009, 2011 ו-2014).
• חשיפת השימוש הסורי בנשק כימי - בשנת 2013, חשף ראש חטיבת המחקר (תא"ל איתי ברון) כי צבא סוריה עושה שימוש בנשק כימי כנגד המורדים במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה.
• תוכנית הגרעין האיראנית - חטיבת המחקר מספקת מידע מקיף אודות התכנית הן במודיעין טכנולוגי למעקב אחר התוכנית והן במודיעין המסייע בפעילות המדינית לקידום פעולות דיפלומטיות וסנקציות כנגד איראן.

כישלונותיה של חטיבת המחקר לאורך השנים

בדומה לגופי ההערכה מקבילים בקרב קהילות המודיעין בעולם, לעיתים התקשתה חטיבת המחקר בניבוי תהליכים והתפתחויות ביטחוניות, מדיניות, ופוליטיות. להלן מספר דוגמאות לכישלונותיה:

• מלחמת יום הכיפורים - בשנת 1973 העריכה חטיבת המחקר כי הסבירות לפרוץ מלחמה היא נמוכה והמשיכה לדבוק בקונספציה.
• מלחמת המפרץ - חטיבת המחקר לא התריעה ב-1990 על פלישת עיראק לכווית, אשר הביאה לפרוץ מלחמת המפרץ ב-1991.
• הסכם השלום בין ישראל לירדן - חטיבת המחקר העריכה כי חוסיין מלך ירדן לא יחתום על הסכם שלום פומבי עם ישראל עד שכל שכנותיה של ישראל, ובעיקר סוריה, יעשו זאת.
• פרויקט הגרעין בלוב - חטיבת המחקר לא העריכה כי ברשות לוב פרויקט גרעיני. פרויקט אותו החליט מועמר קדאפי לפרק בשנת 2003.
• ניצחון חמאס בבחירות - בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב־2006 חטיבת המחקר העריכה כי פת"ח יגבר על חמאס.
• מתקפת הפתע על ישראל (2023) - חטיבת המחקר לפני המתקפה העריכה בפני הדרג המדיני כי חמאס מורתע ופניו לא למלחמה, בנוסף לא העריכה את כוונותיו של מנהיג החמאס יחיא סינוואר וראתה בו כתומך במדיניות ההסדרה האזרחית.
• המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)- חטיבת המחקר כשלה בהערכה המרכזית שסיפקה לדרג המדיני לקראת ההתנקשות בדמשק של בכיר כוח אל-קודס האיראני, מוחמד רזא זאהדי. ההערכה המוטעית של אמ"ן, העריכה כי איראן לא "תשבור את הכלים", לא תגיב משטחה או בצורה ישירה. הצפי היה לתגובה חריפה של כוחות שלוחים, כגון חזבאללה והחות'ים, אך בלי חתימה איראנית ישירה.

מבנה ארגוני

בראש החטיבה עומד קצין בדרגת תת-אלוף - רח"ט מחקר.

ב-1964 כללה מחלקת המחקר 130 חיילים, ובמלחמת ששת הימים שירתו בה 180 חיילים.

ערב מלחמת יום הכיפורים כללה מחלקת המחקר (שמה באותה עת) 384 חיילים, בחמישה ענפי מחקר ובענפים וצוותים נוספים. ענפי המחקר היו:

• ענף 2: ירדן וחצי האי ערב, בראשות סא"ל זוסיא קניאזר.
• ענף 3: מעצמות, בראשות סא"ל חיים יעבץ.
• ענף 4: פח"ע, פלסטיני ובין-ערבי, בראשות יהושע צור
• ענף 5: סוריה, לבנון ועיראק, בראשות סא"ל אביעזר יערי
• ענף 6: מצרים וצפון אפריקה, בראשות סא"ל יונה בנדמן.

כיום היחידה מחולקת לזירות, בראשות כל זירה עומד קצין בדרגה אלוף-משנה. זירות אלו משתנות בהתאם להערכת האיומים וההתמודדות עימם. כל זירה מחולקת לענפים, אשר מחולקים למדורים, ואלו מתחלקים לחוליות.

נכון לשנת 2019 חטיבת המחקר כוללת חמש זירות:

• זירת לבנון (לשעבר זירת טרור, זיט"ר) – עוסקת בחזבאללה ובלבנון.
• הזירה הצפון מזרחית (זיצ"מ) – עוסקת בסוריה, עיראק ואיראן.
• זירת המערכת הפלסטינית (זימ"פ) – עוסקת בגדה המערבית וברצועת עזה.
• זירת מדינות האזור והמעצמות (זימא"מ) – עוסקת באסטרטגיה אזורית, היבטים כלכליים, חברתיים וג'יהאד עולמי.
• זירת המודיעין הטכנולוגי (זימ"ט) - עוסקת במחקר מערכות טכנולוגיות ופרויקטים מתקדמים המצויים בידי האויבים השונים.

בנוסף לראשי הזירות, כפופים לרח"ט מחקר שני סגנים בעלי דרגת אלוף-משנה - סגן למודיעין (אחראי על ליווי הפעילות המודיעינית-מבצעית שחטיבת המחקר לוקחת בה חלק במטה הכללי) וסגן האחראי על בניין הכוח (אחראי על משאבים, משא"ן, תכנון יחידתי ארוך-טווח, לוגיסטיקה, הטמעת פלטפורמות דיגיטליות ועוד).

הרמטכ"ל גדי איזנקוט בכנס השנתי של חטיבת המחקר, 2018

אותות הערכה והצטיינות

לאורך השנים זכתה חטיבת המחקר בפרסים רבים על תרומתה לביטחון ישראל וכן זכו משרתיה באותות הצטיינות מגוונים:

• בשנת 2016 זכתה חטיבת המחקר אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על תוכנית זימ"טמטיקה.
• בשנת 2017 זכתה חטיבת המחקר בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות (בית תומכות הלחימה, מקום 2).
• בשנת 2018 זכה צוות של הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר בפרס ביטחון ישראל על פרויקט "שמספק מענה ראשון מסוגו כנגד איום מרכזי על מדינת ישראל. הפרויקט מגלם בתוכו חדשנות טכנולוגית ותעוזה מבצעית יוצאת דופן ויש לו תרומה אסטרטגית משמעותית וייחודית לביטחון המדינה".
• בשנת 2019 זכתה חטיבת המחקר בפרס הרמטכ"ל לאפקטיביות מבצעית על "מערכת בריזה" (מערכת טכנולוגית).
• בשנת 2020 זכתה חטיבת המחקר לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ראש המוסד ומנכ"ל משרד הבריאות על פעילותה במסגרת משבר הקורונה.
• בשנת 2020 הוענקה לחטיבת המחקר תעודת הערכה מיוחדת מטעם הרמטכ"ל בה נכתב: "המודיעין האיכותי שסיפקה חטיבת המחקר בשנים האחרונות, והישגיה במאמץ לבירור ושיקוף המציאות, סייעו ואפשרו לצה"ל ולמדינת ישראל לגבש אסטרטגיה, לעצב מדיניות, לבנות כוח ולממש מבצעים בכלל הזירות".
• בשנת 2020 זכה צוות מטעם חטיבת המחקר במקום הראשון של פרס הרמטכ"ל לחדשנות תחת בית הפעלת הכוח על פרויקט מסווג בשם "הבשורה"".

תרומה לחברה הישראלית

חטיבת המחקר ניחנת במשרתים אשר להם ידע רחב בתחומים מגוונים מאוד. כך, מנצלת חטיבת המחקר את יתרונותיה ואת ההון האנושי הגלום בה כדי לתרום לקהילה ולחברה הישראלית גם בנושאים שאינם בהכרח ביטחוניים, לדוגמה:

פעילות במסגרת משבר הקורונה

עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020, הוקם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, כמסגרת מחקר וניתוח מידע מייסודה של חטיבת המחקר. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר, אשר בשגרה מכהן כראש זירת המודיעין הטכנולוגי.

גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות התפשטות מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) בישראל ומחוצה לה. פעילות המרכז מאכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה.

על פעילותה במסגרת משבר הקורונה, זכתה חטיבת המחקר לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ראש המוסד ומנכ"ל משרד הבריאות.

תוכנית "זימ"טמטיקה"

תוכנית שהוקמה בשנת 2015 במטרה לעודד תלמידים ללמוד מתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד. במהלך הפרויקט מגיעים קצינים וחיילים מכל זירות חטיבת המחקר ללמד ולתגבר תלמידים בחמישה תיכונים שונים.

הפרויקט הביא לעלייה של כ-20 נקודות בציון הבגרות בקרב כ-80% מהתלמידים המשתתפים ולעליה של פי 4 בזכאות לבגרות ברמת 5 יחידות. בתוך כך, עלה אחוז המוטיבציה לגיוס בתיכונים המשתתפים בפרויקט.

על תוכנית זימ"טמטיקה זכתה חטיבת המחקר באות הערכה מטעם הרמטכ"ל.

תוכנית ליע"ם (ליווי עולים במודיעין)

במסגרת תוכנית ליע"ם מגייסת חטיבת המחקר, באופן תקדימי, עולים חדשים לתפקידי מודיעין רגישים ומסווגים. חטיבת המחקר מאתרת וממיינת עולים חדשים בעלי נתונים אישיותיים מתאימים, מגייסת אותם ומלווה אותם במהלך השתלבותם בתפקידים הרגישים. החיילים עוברים במהלך הטירונות תהליך איתור ומיון ובמקביל מקיימים תהליך סיווג לקביעת התאמה ביטחונית. לאחר הטירונות עוברים החיילים לימודי שפה בבסיס מחו"ה אלון לקראת השתלבותם ביחידה.

ראשי חטיבת המחקר

שם	תקופת כהונה	הערות
אריה סימון	1948–1949	אחראי על המחקר במלחמת העצמאות
מרדכי גיחון	1950–1955	ראש ענף מחקר הראשון
יהודה בן-דוד	1955–1957
דוד כרמון	1957–1964	לימים סגן ראש אמ"ן
שלמה גזית	1964–1967	לימים ראש אמ"ן
אריה שלו	1967–1974	עוזר ראש אמ"ן למחקר, ראש חטיבת המחקר במלחמת יום הכיפורים
יהושע שגיא	1974–1978	לימים ראש אמ"ן
אביעזר יערי	1978–1982	לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
עמוס גלבוע	1982–1984
אלקנה הרנוף	1984–1987	לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון
דני רוטשילד	1987–1991	לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
קותי מור	1991–1992
יעקב עמידרור	1992–1996	לימים ראש המטה לביטחון לאומי
עמוס גלעד	1996–2001	לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
יוסי קופרווסר	2001–2006
יוסי בידץ	2006–2011	לימים מפקד המכללות הצבאיות
איתי ברון	2011–2015
אלי בן-מאיר	2015–2016
דרור שלום	2016–2020
עמית סער	2020–2024	ראש חטיבת המחקר במתקפת הפתע על ישראל (2023) ובמלחמת חרבות ברזל
איתי ברון	2024-2024	ממלא מקום במיל', בזמן מלחמת חרבות ברזל
אופיר מזרחי-רוזן	2024-

ראו גם

• תוכנית חבצלות
• המרכז למחקר מדיני
• מחלקת הבקרה
• מכון גזית

לקריאה נוספת

• דני אשר מעשה אמ"ן – כרך א' – תולדותיו של המודיעין הצבאי, הוצאת מערכות, משרד הביטחון, 2014, 304 עמודים.
• דודי סימן טוב ושי הרשקוביץ, אמ"ן יוצא לאור: העשור הראשון לאגף המודיעין בצה"ל, הוצאת מערכות, משרד הביטחון, 2013.
• גדעון מיטשניק, "אשגר מורשת מיוחד בנושא ראשית המחקר באמ"ן", מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין.
• יואב גלבר, ניצני החבצלת: המודיעין במלחמת העצמאות, 1948–1949, שני כרכים, משרד הביטחון, 2000
• יואב גלבר, צמיחת החבצלת: המודיעין בשנות המדינה הראשונות, 1949–1953, שלושה כרכים, חיל המודיעין, 1999–2000.
• רון בן ישי, "להיות מוכנים למשהו שיגיע משום מקום בלי התרעה ויצית תבערה גדולה". המודיעין 2014, באתר ynet, 14 באפריל 2014.
• איתי ברון, המחקר המודיעיני: בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים, המרכז למורשת המודיעין
• יהושפט הרכבי, המודיעין כמוסד ממלכתי, 1957
• עמוס גלבוע, תורת המחקר הלאומי, חיל המודיעין, הוצאה שנייה, 1997
• אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי - מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חטיבת המחקר בוויקישיתוף

• הכירו את חטיבת המחקר, באתר צה"ל, 20 בדצמבר 2016 (ארכיון)
• עמוס הראל, הצצה ראשונה לחטיבת המחקר של אמ"ן, באתר הארץ, 3 במאי 2012
• רוני דניאל, ‏צפו: כך פועל המודיעין הישראלי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 במאי 2012‏
• עידן סונסינו, ‏ראש חטיבת המחקר מעריך: "אסד עשה שימוש בנשק כימי", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 באפריל 2013
• רון בן ישי, "להיות מוכנים למשהו שיגיע משום מקום בלי התרעה ויצית תבערה גדולה". המודיעין 2014, באתר ynet, 14 באפריל 2014
• יואב לימור, ‏פיגועים בגולן הם רק עניין של זמן, באתר ישראל היום, 16 בינואר 2015
• יואב לימור, כנגד ארבע זירות, עם בכירי המודיעין, באתר ישראל היום, 22 באפריל 2016
• אמיר אורן‏, נביא הזעם: כשגם אמ"ן לא מסוגל לחזות מה נתניהו וטראמפ יעשו, באתר וואלה!‏, 4 בינואר 2018
• הכנס השנתי של חטיבת המחקר: "אנחנו דורשים מכם לספק לא רק התרעה למלחמה - אלא גם התרעה אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית", באתר צה"ל, 10 ביוני 2018
• רות קרייתי, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט: "חטיבת המחקר היא שחקן מרכזי במימד האסטרטגי של מדינת ישראל", 10 ביוני 2018.
• יואב זיתון, מלחמת הצללים של אמ"ן בקורונה: אוסף, חוקר ומפענח, באתר ynet, 1 באפריל 2020
• אמיר בוחבוט‏, הרגעים הדרמטיים שמנעו מלחמה בלבנון, באתר וואלה!‏, 7 בספטבמר 2019
• יואב לימור, "אנחנו מתחילים לגעת ברף המלחמה", באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2019.
• תעודת הערכה לחטיבת המחקר של אמ"ן, אתר הגבורה, יוני 2020.
• ינון שלום יתח, חטיבת המחקר חוגגת 70 שנות הצלחה מבצעית, באתר צה"ל, 16 בספטמבר 2020
• הרמטכ"ל העניק תעודת הערכה לחטיבת המחקר במסגרת ביקורו, באתר צה"ל, 12 באוקטובר 2020
• ינון שלום יתח, המהפכה של חטיבת המחקר - הופכת את ידיעת הזהב ליהלום מבצעי, באתר צה"ל, 16 בנובמבר 2020
• שמואל אבן ודוד סימן טוב, המחקר בקהילת המודיעין בעידן הבינה המלאכותית, הבמה המחקרית, עדכן אסטרטגי, כרך 23, גיליון 4, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוקטובר 2020, עמודים 28–37
• שינויים הרסניים במבנה חטיבת המחקר באגף המודיעין 1967–1997, סרטון באתר יוטיוב, 22 ביוני 2021
• טל שחף, ענף חדשנות דיגיטלית בחטיבת המחקר באמ"ן - יחידת הביג דאטה של הצבא, באתר Tech12‏, 8 בינואר 2023
• אורי בר-יוסף, התרעה במשבר, מערכות, 31 בינואר 2024

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39848941חטיבת המחקר