צבי סלעים זכר, עומד על סלע בפארק הלאומי קרוגר. הייחודיות של צבי הסלעים מתבטאת בפרסותיו הגליליות והאנכיות שמשוות לו מראה כאילו הוא עומד על קצות אצבעותיו, ואשר מאפשרות לו לטפס ולנוע בזרזות על פני צוקים אנכיים.
צבי סלעים זכר, עומד על סלע בפארק הלאומי קרוגר. צבי הסלעים הוא מין של אנטילופה קטנה-בינונית בשבט אנטילופות סבך החיה ברחבי אפריקה, ובית גידולו מורכב בעיקר מאזורים סלעיים שנתנו למין את שמו. הייחודיות של צבי הסלעים מתבטאת בפרסותיו הגליליות והאנכיות שמשוות לו מראה כאילו הוא עומד על קצות אצבעותיו, ואשר מאפשרות לו לטפס ולנוע בזרזות על פני צוקים אנכיים.
רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים בעת החדשה, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו אף שהן לומדות בדרך הלימוד שראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. מה ששימר את הפופולריות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים שדבקו בשיטת הפלפול.
לבד מהשפעתו העצומה על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך כמו גם פסקיו בספרי השו"ת שלו, הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות.
בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה בה החזיק 23 שנים, עד יום מותו.
צבי סלעים זכר, עומד על סלע בפארק הלאומי קרוגר. הייחודיות של צבי הסלעים מתבטאת בפרסותיו הגליליות והאנכיות שמשוות לו מראה כאילו הוא עומד על קצות אצבעותיו, ואשר מאפשרות לו לטפס ולנוע בזרזות על פני צוקים אנכיים.
צבי סלעים זכר, עומד על סלע בפארק הלאומי קרוגר. צבי הסלעים הוא מין של אנטילופה קטנה-בינונית בשבט אנטילופות סבך החיה ברחבי אפריקה, ובית גידולו מורכב בעיקר מאזורים סלעיים שנתנו למין את שמו. הייחודיות של צבי הסלעים מתבטאת בפרסותיו הגליליות והאנכיות שמשוות לו מראה כאילו הוא עומד על קצות אצבעותיו, ואשר מאפשרות לו לטפס ולנוע בזרזות על פני צוקים אנכיים.
רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים בעת החדשה, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו אף שהן לומדות בדרך הלימוד שראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. מה ששימר את הפופולריות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים שדבקו בשיטת הפלפול.
לבד מהשפעתו העצומה על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך כמו גם פסקיו בספרי השו"ת שלו, הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות.
בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה בה החזיק 23 שנים, עד יום מותו.