רבי יעקב מלובלין
| לידה | לפני ה'ש"ך |
|---|---|
| פטירה | ט"ז בכסלו ה'ת"ד |
| מקום קבורה | בית הקברות הישן בלובלין |
| תחומי עיסוק | רבן של בריסק (דליטא) ולובלין |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | המהרש"ל |
| בת זוג | דבורה |
| אב | רבי אפרים נפתלי הירש |
| צאצאים | רבי השיל מקראקא |
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
פ"נ המאור הגדול מוהר"ר יעקב בן מוהר"ר אפרים נפתלי
איש קדוש ונורא הרביץ בישראל תורה אלמלא נשתכחה מהדרה והחזיר ליושנה עטרה ט"ז כסליו תצב"ה |
| שלמה ברוך ניסנבוים, לקורות היהודים בלובלין, תר"ס, עמ' 38, הגאון מוה' יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש ז"ל |
רבי יעקב מלובלין (לפני ה'ש"ך[1] - ט"ז בכסלו ה'ת"ד) היה מגדולי דורו ורבם של רבים מגדולי פוסקי פולין במאה ה-17. רבן של בריסק (דליטא) ולובלין וראש ישיבה.
ביוגרפיה
נולד לרבי אפרים נפתלי הירש אב"ד לובלין בריסק ולודמיר ופרנס ועד ארבע ארצות. היה תלמידו של המהרש"ל[2]. נשא את דבורה, הדעה הרווחת שהוא היה חתנו של רבי מאיר ואהל אב"ד בריסק (דליטא) בן רבי שאול ואהל[3] אולם ישנם הטוענים שחותנו היה רבי שמואל ויטקיש[4].
תחילה כיהן כרב בליקאווי שבליטא[5] אחר כך כיהן כרב בבריסק ושם כיהן גם כראש ישיבה, בישיבתו למדו מאות בחורים והיא הייתה הגדולה בדורו[6]. בשנת ה'שצ"ה התקבל לכהן כרבה של לובלין וישיבתו עברה יחד עמו ללובלין שם גדלה ישיבתו ביתר שאת[7]. בנו רבי השיל היה שותפו בניהול הישיבות[8].
נפטר בט"ז בכסלו ה'ת"ד ונטמן בבית הקברות הישן בלובלין[9].
שיטתו הלימודית
נחשב לממשיך דרכו של רבי יעקב פולק "בעל החילוקים" בשיטת הפלפול, גדולי דורו המליצו עליו "מיעקב (רבי יעקב פולק) עד יעקב (רבי יעקב מלובלין) לא קם כיעקב"[8].
אחד מגדולי התלמידים של בנו רבי השיל מקראקא מתאר את סדר הלימוד של רבו שקיבל מאביו רבי יעקב: ”לעיין היטב בגמרא תחילה ואח"כ בפירוש רש"י ותוס' ביתר שאת ומעולם לא היינו מקשים מאיזה מסכת אחרת רק כל החידושים היו באותה הלכה, אבל לא להקשות להיות סותר במקומו על מנת לבנות שלא במקומו... ובכלל זה לא להקשות אף באותו פרק מן הלכה שעדיין לא למדוה... זה אינו דרך לימוד הישיבה לחדד לב התלמידים... ואפילו הלמוד של על כרחך הרחקנו באשר הוא מקשה איזה קושיא ומחמתה הוא מכריח וממציא איזה פשט אחר בגמרא שאינו כהוגן ואחר העיון יכולין לתרץ הקושיא רק באותו מעמד ובאותה שעה של למוד הישיבה אינם יכולין לסתור דבריו במהירות אם כן זהו למוד של שוא... ותכלית הלמוד שלנו ללמוד ולחדש חידושים מיניה וביה באותו ענין ובאותה הלכה עצמה אם רב או מעט...”[2].
רבי יאיר חיים בכרך בעל "חוות יאיר" שכתב נגד לימוד הפלפולים שרווחו בדורו שיבח לעומת זאת את פלפולי רבי יעקב ובנו ש"היו על קושיות ותרוצים אמיתיים".
כתביו וחידושי תורתו
רוב כתביו לא נדפסו, ספרו על הטור יצא לאור לראשונה בה'תשמ"ט על ידי מכון ירושלים בשם חידושי רבינו יעקב מלובלין ורבינו העשיל מקראקא.
שתים מתשובותיו אל רבי יואל סירקיש בעל הב"ח נדפסו ב"שו"ת גאוני בתראי", כמו כן רבים מחידושי תורתו הובאו בספריהם של בני דורו ותלמידיו.
צאצאיו
- בנו רבי השיל מקראקא, ממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה בלובלין ובהמשך בקראקא, מגדולי דורו.
- חתנו רבי בנימין אשכנזי ז"ק, זקנו של רבי צבי הירש אשכנזי "החכם צבי". וישנם מפקפקים בכך[10].
תלמידיו
בין תלמידיו הגדולים נמנו:
- בנו רבי השיל מקראקא[8].
- רבי שמואל קאיידנובר, ה"מהרש"ק" בעל התפארת שמואל על פסקי הרא"ש[8].
- רבי משה כ"ץ נראל, אב"ד מיץ[11].
- רבי חיים חייקא הלוי, אב"ד הורבשוב[11].
- רבי יהודה, אב"ד קאליש[12].
- רבי אברהם ליסקר, אב"ד קיידאן[13].
קישורים חיצוניים.
- שלמה ברוך ניסנבוים, לקורות היהודים בלובלין, תר"ס, עמ' 38, הגאון מוה' יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש ז"ל, באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם שטרן, מור"ר יעקב ז"ל אב"ד בריסק ולובלין, מליצי אש - כסלו, טבת, ווראנוב, תרצ"ד, עמ' ל"ו, ב', ט"ז כסליו, ערך קכ"ד, באתר היברובוקס.
- רבי דוד הלחמי, רבי יעקב ברבי נפתלי הירש מלודמיר (אב"ד ור"מ בלובלין), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- דניאל שוורץ, חידושי רבינו יעקב מלובלין ורבינו העשיל מקראקא, ירושלים: מכון ירושלים, תשמ"ט, עמ' 17, מבוא, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ דניאל שוורץ, חידושי רבינו יעקב מלובלין ורבינו העשיל מקראקא, ירושלים: מכון ירושלים, תשמ"ט, עמ' 17, מבוא.
- ^ 2.0 2.1 רבי אבי עזרי זעליג מרגליות, חבורי לקוטים, תע"ה, בהקדמה לספר בשם רבי ישראל עלקושר.
- ↑ בישראל טוביה איזנשטט, דעת קדושים, עמ' 88 ובחנוכת התורה, תר"ס, עמ' 99, קונטרס אחרון מובא שזה היה רבי מאיר ואהל אב"ד בריסק (דליטא) בן רבי שאול ואהל. והוא נתמנה כממלא מקומו ברבנות בריסק אחריו.
- ↑ בשמואל בנימין ניסנבוים לקורות היהודים בלובלין לובלין תר"ף, עמוד 130 (אולם בגדולת שאול ווארשא תרפ"ה, כותב שדבורה זו הייתה אשת רבי נחום אב"ד סלוצק בן רבי נטע אב"ד הילדסהיים).
- ↑ שמואל בנימין ניסנבוים לקורות היהודים בלובלין לובלין תר"ף, עמוד 167.
- ↑ יצחק אלפסי, ספר היחס לבית היילפרין, תשמ"ב, עמ' 33, יג. 59.
- ↑ רבי דוד הלחמי, רבי יעקב ברבי נפתלי הירש מלודמיר (אב"ד ור"מ בלובלין), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 חנוכת התורה, תר"ס, עמ' 99, קונטרס אחרון.
- ↑ שלמה ברוך ניסנבוים, לקורות היהודים בלובלין, תר"ס, עמ' 38, הגאון מוה' יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש ז"ל.
- ↑ ראו: רבי שמואל הורוביץ, יחוס הגדולים, עמ' שמ"ג, הוספה ומלואים ליחוסינו.
- ^ 11.0 11.1 רבי אברהם שטרן, מור"ר יעקב ז"ל אב"ד בריסק ולובלין, מליצי אש - כסלו, טבת, ווראנוב, תרצ"ד, עמ' ל"ו, ב', ט"ז כסליו, ערך קכ"ד.
- ↑ בית יהודה (חידושי מהריב"ן), תשמ"ח, עמ' 18, הקדמה המו"לים לספר.
- ↑ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר, תרח"ץ, עמ' ל"ב, י"א אדר, ערך קל"ג.