רבי יעקב הרש פלייסיג
| לידה | ג' באב ה'תקע"ח |
|---|---|
| פטירה | ט"ז בחשוון ה'תרס"א (בגיל 82) |
| מקום קבורה | וינה |
| תחומי עיסוק | רבה של פריישטאט (אנ') שבסלובקיה, ראש ישיבה וראב"ד וינה |
| רבותיו | החת"ם סופר |
| בת זוג | עלקא |
| אב | רבי יוסף |
| חותנים | רבי מאיר אלמאש |
רבי יעקב (צבי) הרש פלייסיג (ג' באב ה'תקע"ח - ט"ז בחשוון ה'תרס"א) היה רבה של פריישטאט (אנ') שבסלובקיה, ראש ישיבה וראב"ד וינה. מגדולי הלוחמים נגד תנועת הציונות.
קורות חייו
נולד לרבי יוסף משוסבורג[1] או לפי מקור אחר מבוסקוביץ[2]. בשנת תקצ"ד הגיע ללמוד בישיבת פרשבורג אצל החת"ם סופר אך לאחר תקופה קצרה נאלץ מחמת חולשתו לשהות במקום מרפא, כפי הנראה חזר אחר כך לישיבת החת"ם סופר[3] ובהמשך נסמך על ידו לרבנות[4]. כן נסמך על ידי רבי מאיר איזנשטטר[4] ורבי יהושע כ"ץ בעל 'חידושי מהר"י כ"ץ'[3].
נשא את עלקא[2] בת רבי מאיר אלמאש רבן של בוקרשט ומטרסדורף. אחר נישואיו התגורר בצ'נגר ולפי מקורות מסויים עבר אחר כך לנאדאודבר[3] ושימש שם כרב העיר[1]. בשנת ה'תרט"ו התקבל לכהן כרבה של פריישטאט (אנ') שבסלובקיה, כן כיהן שם כראש ישיבה[5]. בה'תרל"ג התפטר ממשרתו וכעבור מספר חודשים התקבל לכהן כראב"ד וינה. התפרסם גם בדרשותיו.
נפטר בוינה בט"ז בחשוון ה'תרס"א ונקבר בוינה[2].
מלחמתו נגד התנועה הציונית
נודע כאחד מגדולי הלוחמים נגד תנועת הציונות. הוא אמר להרצל מייסד התנועה "אתה אומר שהנך מוכן להקריב את חייך בעד היהדות; עליך להביא את הקרבן הראשון: שמירת הדת בפרהסיא"[6] וכן "כל הצער היהודי שלך הוא צער הכבוד. בעד הכבוד מוכן אתה להקריב הכל, וראש לראשונה את היהודים שאינם כרוכים אחריך..."[7].
כן ניהל התכתבות ענפה עם גדולי רבני דורו בנושא ביניהם התפרסם מכתבו של רבי ישכר דב רוקח מבעלזא בה הוא מצטט את מכתבו של רבי יעקב הרש אליו ”בהיות שהרב המאוה"ג חכם בעוז המפור' מוהרי"ץ פלייסיג נ"י מוויען תלמידו של הגאון החת"ס זצ"ל וגיסו של הגאון בעל מנוחת אשר זצ"ל מטשענגער ערך אלי מגילה עפה תאניה ואניה ואומר שהוא מכיר את האיש שמבטנו יצא הקרח הזה להרחיק את אחינו בני ישראל מאמונתם בביאת גואל ממרום... וגם עתה אחר שנעשה ראש להציונים... ואחר קראי את דבריו אמרתי לא עת לחשות היא וביותר הרב הנ"ל דורש ומבקש שיתאספו גדולי הדור למלחמה על הציונים... שנותנים הם יד לשונאי ישראל להתעולל בנו ולהתגולל עלינו רעה ח"ו...” [8].
משה חיים אפרים בלוך פרסם למעלה מ-20 מכתבים שניהל בנושא עם גדולי דורו בנושא בין השנים תרנ"ח-תר"ס[9], אולם על מכתבים אלו יצאו עוררין שבטענה שהן זוייפו[10].
קישורים חיצוניים
- הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, צפונות, עמ' צ"ה, יח (שנה ה ב), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי יעקב צבי פלייסיג באתר geni.
- מכתב סמיכה מהגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר וגדול תלמידי ה"חתם סופר" באתר קדם.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עלי זכרון, עמ' ס"ט, גליון מ"ט.
- ^ 2.0 2.1 2.2 רבי אלעזר אריה יונגרייז, מנוחת אשר, תשכ"ג, עמ' מ"א, חלק א', בהקדמה לספר "בית אשר-אהל שרה "פרק "אור המאיר".
- ^ 3.0 3.1 3.2 ראו: הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, צפונות, עמ' צ"ה, יח (שנה ה ב).
- ^ 4.0 4.1 מכתב סמיכה מהגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר וגדול תלמידי ה"חתם סופר" באתר קדם.
- ↑ ראו: עלי זכרון, עמ' ל"א, גליון ל"א.
- ↑ משה חיים אפרים בלוך, דובב שפתי ישנים, ניו יורק: תפארת, 1959, עמ' כ"ו, חלק א', ראש דבר.
- ↑ משה חיים אפרים בלוך, דובב שפתי ישנים, ניו יורק: תפארת, תשכ"א, עמ' כ"ד, חלק ב', פתח דבר.
- ↑ רבי ישכר דב רוקח (הראשון), אגרא דב"י הילולי, תשס"ז, עמ' ס"ד, מכתב כ"ח; וראו עוד בעניין: הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, צפונות, עמ' צ"ה, יח (שנה ה ב).
- ↑ המכתבים נדפסו בדובב שפתי ישנים' ג' חלקים ניו יורק תשי"ט-תשכ"ה.
- ↑ ראו: מכתבים מזויפים נגד הציונות' ירושלים תשמ"ב; מאורי גליציה ח"א עמ' 505.