רבי יצחק בן שמואל הספרדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יצחק בן שמואל הספרדי (כונה אבן אלכנזי) היה רב, פרשן מקרא ומשורר יהודי ספרדי שפעל במאות ה-11 וה-12.

ביוגרפיה

רבי יצחק נולד לרבי שמואל בסביבות שנת ד'תת"י, באנדלוסיה שבספרד במהלך תקופת תור הזהב של יהודי ספרד. הוא עבר למצרים במחצית השנייה של המאה ה-11.

רבי יצחק שימש כדיין בפוסטאט (הקהילה היהודית בקהיר העתיקה) בין השנים ד'תתנ"ו ועד ד'תתפ"ח[1]. בנוסף, היה ראש רבני מצרים[2]. במסגרת תפקידו, חתם על פסקי דין, פרסם פסקים הלכתיים וכתב תשובות הלכתיות ששלח גם לתימן.

היה בקשרים עם הנגידים רבי מבורך בן סעדיה ובנו רבי משה, ושימש כשתדלן הקהילה אצל השלטונות.

הוא נפטר בפוסטאט בסביבות שנת ד'תת"צ[3].

יצירותיו

פירושי מקרא

רבי יצחק כתב פירוש על ספרי הנביאים הראשונים וכן על מסכת חולין[4]. את פירושיו כתב בערבית יהודית, והם נפוצו בזמנו בעיקר בתימן[5].

שרידים מפירושיו, בעיקר על ספר שמואל השתמרו בגניזת קהיר וכיום מצויים כתבי יד מפירושיו בספריות לונדון וירושלים.

פירושיו מאופיינים בתרגום צמוד לערבית ולאחריו ביאור מפורט, בשילוב עקרונות פרשניים של רב סעדיה גאון ושל מדקדקי ספרד כמו רבי יהודה חיוג', רבי יונה אבן ג'נאח ורבי יהודה אבן בלעם[6]. הוא נצמד לפשט, הרבה בהסברים דקדוקיים ובלשוניים, והתעלם בדרך כלל ממדרשי חז"ל. בפירושו על ספר שמואל, רבי יצחק ציטט רבות את חיבורו של יפת בן עלי הלוי, אך נמנע מלהזכירו בשמו בשל היותו קראי[3].

פירושי תלמוד

רבי יצחק חיבר פירושים לכמה מסכתות מן התלמוד, הידוע בהם הוא פירוש למסכת חולין שנשתמר עד ימינו.

שירה ופיוט

שירים אחדים שיוחסו לו נדפסו במחזור ארם צובא (ונציה, 1524). חוקרים ייחסו לו שמונה פיוטים, חלקם חתומים בשמו. יש המייחסים אליו את הפיוט יחביאנו צל ידו[7]. יצירתו מציינת את המעבר בין הפייטנות המזרחית לשירה הספרדית.

רבי יצחק זכה לתהילה בזכות פירושו הערבי על פיוט המפורסם של רב סעדיה גאון "אם לפי בחרק צורנו"[8].

לימוד האלף-בית

במכתב שנמצא בגניזת קהיר נמצאה העדות הקדומה ביותר ללימוד אלף-בית. במכתב זה, רבי יצחק ענה לשאלה על מורה שאינו מלמד את האלף-בית[9]:

דבר זה אינו מותר כי יסוד כל הלימוד הוא הא"ב והניקוד, ה' ציוונו להקפיד בו. ובו כל התלמידים מתבססים ועליו תלוי הכל.

במחקר המודרני

דמותו וכתביו נחקרו בידי חכמים וחוקרים, בהם ג'ורג' מרגליות, יעקב מאן, שלמה דב גויטיין, משה גרינברג, אוריאל סימון, שמעון שטובר ואחרים. בעשורים האחרונים מתבצעת עריכה מדעית מחודשת של פירושיו ופיוטיו.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • יעקב מאן, עניינים שונים לחקר תקופת הגאונים, תרביץ ו' (תרצ"ה), עמ' 75–77.
  • ד' רפל, פירוש שמואל לרב יצחק ב"ר שמואל הספרדי – בין מזרח למערב, בתוך: מחקרים במקרא ובחינוך, ירושלים תשנ"ו, עמ' 159-170
  • נופיה ואתריה של ארץ ישראל בפירושו של רב יצחק בן שמואל הספרדי לספר שמואל, בית מקרא, ק"ע (תשס"ב), עמ' 216-236

הערות שוליים

  1. כך לפי חתימותיו על פסקי דין ושטרות שנמצאו בגניזה הקהירית
  2. משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן - א, עמ' 20, אלמוני מחבר הפירוש לרי"ף, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ 3.0 3.1 אהרן ממן, ייחוס גלוי וסמוי לקראים, לשוננו לעם פא ה'תשע"ט
  4. מוסד הרב קוק, סיני - קמה (ב), עמ' קג, באתר אוצר החכמה
  5. יוסף קאפח, הרי"ף למסכת חולין, עמ' 8, הקדמת הספר, באתר אוצר החכמה
  6. שמעון שטובר, פירוש שמואל לרב יצחק ב״ר שמואל הספרדי: בין מזרח ומערב, מחקרים במקרא ובחינוך מוגשים לפרופ׳ משה ארנד, בעריכת ד׳ רפל, ה'תשנ"ו, עמ׳ 159-166
  7. ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, עמ' 371, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  8. תרגומו ופירושו הערביים של ר' יצחק בן שמואל הספרדי לתוכחה אם לפי בחרך לרס"ג, באתר אוניברסיטת חיפה
  9. לקט מדברי רבותינו, תורה ומורשה, עמ' 25, באתר אוצר החכמה