רבי בנימין זאב כהן
 | |
| לידה |
י"ז בתמוז ה'תקצ"ה רוידניץ,  בוהמיה |
|---|---|
| פטירה |
ל' באדר א' ה'תרע"ג (בגיל 77) באדן |
| מקום קבורה | סרדהאל |
| מקום מגורים |
 באדן,  הונגריה |
| השתייכות | אורתודוקסי |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| רבותיו | הכתב סופר, רבי חיים סופר, רבי אהרן דוד דייטש, רבי יהודה אסאד |
| חיבוריו | בזך לבונה |
| בת זוג |
בזיווג ראשון: שרה לביאה בזיווג שני: רייזל (טרזה) |
| אב | שמואל |
| אם | רחל |
רבי בנימין זאב (וולף) כהן (ראודְנִיץ, י"ז בתמוז ה'תקצ"ה, 14 ביולי 1835 - ל' באדר א' ה'תרע"ג, 8 במרץ 1913, באדן) היה מרבני הונגריה, רב עיירת הנופש באדן הסמוכה לוינה ומחבר הספרים בזך לבונה.
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
כ' ט'
הרב הגאון המהולל בתשבחות כהן לאלקיו באמונה
מוה"ר בנימין זאב זלה"ה
רב במרחץ באדען
מפנינים, צדקו לפניו יהלך לברכה ימליצו בגנזי מרומים
תנצב"ה
ושם אמו אסתר ע"ה
|
תולדות חייו
נולד בי"ז בתמוז ה'תקצ"ה לשמואל ולאסתר, בעיירה ראודניץ הממוקמת 40 קילומטר מצפון לפראג שבבוהמיה[1]. אביו היה אדם חולני, ואמו פירנסה את המשפחה, שחיתה בעוני[2].
בילדותו גדל כוחם של הנאולוגים בבוהמיה[3], וגם בראודניץ התמנה רב נאולוגי בשם אלברט כהן, שהיה מתלמידי אהרן חורין[4]. בעקבות המצב הרוחני והחוסר במוסדות חינוך תורניים, רצה רבי בנימין זאב לעזוב את העיר, אך מצבם הכלכלי לא איפשר זאת[5]. תושב עירו, תלמיד חכם אמיד בשם רבי פייש שיף אשר ראהו בוכה בתפילתו וכן את כשרונו ללימוד תורה, לקח על עצמו את החזקתו הכלכלית, ובגיל 12 הוא נשלח על ידו מבוהמיה ללמוד בישיבות הונגריה[3]. מידי חודש שלח לו רבי פייש סכום כסף. יש מעריכים שלמד בשנים אלו, ה'תר"ז-ה'תר"ח, אצל רבי רפאל שולהוף, מחכמי העיר פראג[6].
בגיל 14, נכנס, ללמוד ב"ישיבה הרמה" בפרשבורג, אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב סופר"[6]. כמנהג התקופה עבר בין ישיבות, ובשנת ה'תרי"א בהיותו בן 16 עבר עם קבוצה של 20 בחורים ללמוד בישיבה בכפר יעמרינג שבצפון מערב הונגריה, אצל רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים". בשנת ה'תרי"ג בהיותו בן 18 עבר ללמוד ביארמאטה אצל רבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". שנה אחת למד בפאפא אצל רב העיר רבי שמואל זומר. משנת ה'תרי"ז למד בסרדהאל אצל רבי יהודה אסאד[7]. אחיו של רבי בנימין זאב נמשכו גם הם אחריו ללמוד תורה בישיבות שנוהלו על ידי תלמידי החתם סופר והתיישבו בהונגריה. בהיותו בישיבה כתב מכתב לרבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר בו הוא מביע את רצונו לעלות לארץ ישראל כהמשך לעליית תלמידי החתם סופר[8].
בבחרותו נסמך לרבנות על ידי רבותיו רבי שמואל זומר מפאפא ורבי יהודה אסאד[9].
בג' בסיוון ה'תרי"ח בהיותו בן 23 נשא את שרה לביאה בת רבי משה בישיץ, אותה שידך לו רבו רבי יהודה אסאד[10]. נולדו להם שבעה ילדים[11].
אחר חתונתם גרו בסרדהאל ועסק לפרנסת ביתו במסחר, אך לאחר שלא הצליח במסחרו עבר לגור בדיוסעג, כפר-פרבר מבודד במחוז טירנא שם פתח חנות מכולת והמשיך בשקידתו בתורה. היה ממונה על הכשרות בבית החרושת הגדול לסוכר שבכפר, וכן היה מורה הוראה[9].
רבנות
בשנת ה'תר"ם התמנה לרב בית הכנסת ובית המדרש על שם הערץ שנקרא גם "וסרגאססע שול"[12] בעיירת הנופש באדן הסמוכה לוינה, בה הייתה באותה תקופה קהילה יהודית גדולה, השלישית בגודלה באוסטריה. רבי בנימין זאב עבר לגור בבאדן עם אשתו ושבעת ילדיהם, והם גרו באותו מבנה בו שכן בית הכנסת ובית המדרש[13]. סמוך לבוא רבי בנימין זאב כהן לבאדן נבנה בית כנסת נוסף והתמנה שם רב בשם רבי בנימין זאב וולף רייך, ומאז בבית מדרשו של רבי בנימין זאב כהן התקיים מנין רק בימים נוראים[14]. הוא בלט במלחמתו ברפורמים בעיר[14].
לאחר פטירת אשתו שרה לביאה בשבת קודש פרשת ויגש ה'תרס"ה[15] נשא בזיווג שני את רייזל (טרזה) מפרשבורג[16].
רבי בנימין זאב נפטר בביתו שבבאדן כעשר דקות לאחר צאת השבת פרשת פקודי ה'תרע"ג, ונקבר, על פי בקשתו, בבית הקברות בסרדהאל לצד אשתו[16]. הספידוהו רבי שמואל ויינברגר רב העיר סרדהאל ובנו הרב שמחה כהן, זאת בניגוד לציוויו שלא יספידוהו[17].
את מקומו בבית הכנסת ובית המדרש מילא חתנו הצעיר רבי שלמה פרידמן, בעלה של בתו חיה אסתר, והוא כיהן גם כדיין ואחראי על השחיטה[11].
הנהגותיו
בעונת הקיץ, אז באו אנשים רבים לבאדן לנופש וספא, היה מכניס אורחים לביתו[18]. נהג ללמוד במיוחד בשל"ה ובראשית חכמה, כמו כן מרבה לצטט בספריו מדברי האלשיך הקדוש[19]. הקדיש זמן רב לכתיבת חידושיו, העוסקים בעיקר בהלכה.
משפחתו
בתו חיה אסתר, אשת רבי שלמה פרידמן, ממלא מקומו של רבי בנימין זאב ברבנות באדן.
חיבוריו
חידושי תורתו יצאו לאור, חלקם לראשונה, על ידי הראל כהן מצאצאי המחבר במסגרת מפעל מורשת רבני הונגריה של מכון ירושלים.
- תורת זאב מהדורה ראשונה ה'ת"ש, וייצן, הונגריה - חידושים על הש"ס. מהדורה שנייה חיפה ה'תש"ל על ידי נכד המחבר הרב יעקב צבי כהן
- בז"ך לבונה - דברי זאב - פירוש על התורה. מהדורה ראשונה חיפה ה'תשכ"ח על ידי הרב יעקב צבי כהן (בקיצור דברי המחבר); מהדורה שנייה ה'תשע"ו בשני חלקים על ידי הראל כהן, מכון ירושלים
- תורה מכהן - קונטרס דברי הלכה, פירושים למשניות סדר קדשים ועוד, ה'תרכ"א
- וימצא באמתחת בנימין - הגהות על טור ושולחן ערוך חלק אורח חיים וחידושים על מסכת מנחות, עדיין בכתב יד
- בזך לבונה - על טור ושולחן ערוך יורה דעה, בעיקר בענין איסורי אכילה. בסוף הכרך נדפס הספר חכם בחכמתו - הערות והגהות על ספר חכמת אדם
- חידושים על סוגיית איסור קציצת אילנות, בתוך קובץ תל תלפיות וייצן ה'תרנ"ד
- אגרות שונות - עדיין בכתב יד
לקריאה נוספת
- רבי שלמה פרידמן, מתולדות המחבר - הקדמה לספרו של המחבר "תורת זאב"
קישורים חיצוניים
- הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 21, באתר אוצר החכמה
- אתר קהילת צאצאי הגאון בז"ך לבונה, אתר יוחסין בו מופיעים כל צאצאי משפחת המחבר (נכון לאייר ה'תשפ"ה האתר בשיפוצים)
- רבי בנימין זאב כהן, בזך לבונה על טור שו"ע יורה דעה, ירושלים - בית אל: הראל כהן, מכון ירושלים, תשסז, באתר אוצר החכמה
- רבי בנימין זאב כהן, בזך לבונה על התורה בראשית - ויצא, ירושלים - בית אל: הראל כהן, מכון ירושלים, תשעו, באתר אוצר החכמה
- רבי בנימין זאב כהן, בזך לבונה על התורה וישלח - ויקרא, ירושלים - בית אל: הראל כהן, מכון ירושלים, תשעו, באתר אוצר החכמה
- רבי בנימין זאב כהן, בזך לבונה על הש"ס, קריית שמואל, חיפה: יעקב צבי כהן, דפוס מ. סוכולובסקי, תשל, באתר אוצר החכמה
- רבי בנימין זאב כהן, בזך לבונה - תורה, קריית שמואל, חיפה: יעקב צבי כהן, דפוס מ. סוכולובסקי, תשכח, באתר אוצר החכמה
- רבי בנימין זאב הכהן קאהן, דרוש לנישואין בתוך קובץ בית אהרן וישראל 180 תשעה אב-אלול, עמ' יז, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 23, באתר אוצר החכמה
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 25, באתר אוצר החכמה
- ^ 3.0 3.1 הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 26, באתר אוצר החכמה
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 28, באתר אוצר החכמה
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 29, באתר אוצר החכמה
- ^ 6.0 6.1 הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 30, באתר אוצר החכמה
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 32, באתר אוצר החכמה
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 27, באתר אוצר החכמה
- ^ 9.0 9.1 הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 35, באתר אוצר החכמה
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 34, באתר אוצר החכמה
- ^ 11.0 11.1 הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 53, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ בית הכנסת נחרב על ידי הנאצים בליל הבדולח, כ"ב במרחשוון ה'תרצ"ט
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 44, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 14.0 14.1 הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 45, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 48, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 16.0 16.1 הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 50, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 51, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 46, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ הראל כהן, תולדות זקננו הגאון רבי בנימין זאב הכהן, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 47, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)