פורטל:עולם הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

PikiWiki Israel 16929 limud in the yeshiva.JPG
לימוד בישיבה

ישיבה או מתיבתאארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.

הישיבה הקטנה, "אור ישראל לצעירים" הוקמה בשנת ה'תש"ד (אוקטובר 1943) ביוזמתו של הרב ישראל זיסל דבורץ כישיבת המשך לתלמוד תורה "שארית ישראל" ועל ידי הרב יעקב ניימן והרב שלמה קרובקה שלימדו קודם לכן בישיבת כפר גנים, והרב יוסף רוזובסקי (אחיו של הרב שמואל רוזובסקי). שפת ההוראה בישיבה מראשיתה הייתה עברית.

הישיבה מונה כ-160 תלמידים בגילאי 14–17. בראש הישיבה עומד הרב מרדכי רבינוביץ, חתנו של הרב יוסף רוזובסקי. הישיבה שוכנת ברחוב הרב ניימן במרכז פתח תקווה (בעבר, חלק מרחוב סלומון). מבנה הישיבה הראשי נתרם על ידי מאיר כוכב זסלבסקי.

הישיבה הגדולה הוקמה ב-1982, גם היא על ידי הרב ניימן. בשנים הראשונות שכנה הישיבה ברחוב רוטשילד 85 בעיר, במבנה ששימש בעבר את ישיבת פתח תקווה-לומז'ה. כיום נמצאת הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר בעיר, לשם עברה ב-13 באוגוסט 2007 (כ"ט באב ה'תשס"ז).

הישיבה מונה כ-300 תלמידים בגילאי 17–25. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.[דרוש מקור] בין הר"מים: הרב אפרים מרדכי רוזן (בנו של ראש הישיבה) והרב אליהו מן.



נחשבת לאחת משני הישיבות

נחשבת לאחת משתי הישיבות

גם בתקופת בין הזמנים מקפידים רבים מן הלומדים להמשיך וללמוד במסגרת מצומצמת יותר, לעיתים במסגרת "ישיבות בין הזמנים", שבהן שעות הלימוד נוחות וכל אחד לומד במה שחשקה נפשו. כמו כן בישיבות בין הזמנים רבות קיימת גם מלגה לפי שעות הלימוד.

בישיבות רבות מקובל לארגן ישיבת בין הזמנים מטעם הישיבה לבחורים הלומדים באותה ישיבה בלבד, הסניפים נפתחים בכל עיר בה יש ריכוז גבוה של בחורים מהישיבה.


מוסדות בעלזא פותחים את הזמן לאחר החגים, במעמד קביעות שיעור

המפורסמות אין צריכין ראיה, שלא היה כל כך הרבה תורה בכל תפוצות ישראל כמו במדינת פולין. בכל קהילה וקהילה היו תופסין ישיבות והיו מרבין שכר לראש ישיבה שלהם כדי שיוכל לתפוס ישיבה בלא דאגה ולהיות תורתו אמונתו. ולא יצא הר"י כל השנה מפתח ביתו לחוץ אם לא מבית המדרש לבית הכנסת וישב תמיד יום ולילה ועוסק בתורה.

ישיבות פולין לפני גזרות ת"ח ות"ט. רבי נתן נטע הנובר, יון מצולה.


שיעור בישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תר"ל, 1870 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.

נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.

נשא לאשה את פייגא - בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לווילנה, ובתרפ"ו לקמניץ. נסע לארצות הברית למשך מספר שנים כדי לגייס כספים לישיבתו.

במקום להדגיש תירוץ קושיות או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי הלוגיקה של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם{(ראה רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה ל"ברכת שמואל"). כשהיה מזכיר שם של אחד האמוראים או הראשונים היה מזכירו בחרדה אומר "דער היילגער (הקדוש) רבא" "דער היילגער (הקדוש) רשב"א", וכן הלאה (עדות תלמידו הרב ישראל בארי בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א).

היה תלמידו של רבי חיים סולובייצ'יק בכל נפשו ומהותו, התבטל בפניו לחלוטין ובספריו עוסק רבות בביאור דבריו. הקפיד מאוד על לימוד מפי רב, היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו.

ספריו:

  • ברכת שמואל - 4 חלקים, פירוש על סוגיות שונות בש"ס.
    ברכת שמואל הוא בין הספרים הנלמדים בעיון בישיבות. בעוד שבעל פה היה רבי ברוך בער אומן ההסברה, הרי שסגנונו הכתוב קשה לפעמים להבנה. מתוך כך מקובל להשתמש ברשימות שונות שרשמו תלמידיו ושהתפרסמו מאוחר יותר.

ספרים שהוצאו מכתביו:

  • כתבי ברכת שמואל על מסכת שבת חידושים על מסכת שבת, יצא לאור בחשוון תשע"ח על ידי נכדו הרב עוזיאל ליבוביץ.

ספרי שיעוריו שנכתבו על ידי תלמידים:

  • שעורי הרב ברוך בער ליבוביץ על הש"ס - על מסכת נדרים, גיטין, בבא בתרא, תשי"ב
  • חידושי ושיעורי מרן רבי ברוך בער - על מסכתות כתובות, בבא קמא, בבא בתרא, תשמ"ח
  • שעורי הרה"ג ר’ ברוך בער ליבוביץ - על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, נדרים, גיטין, בבא בתרא, תש"מ, תש"נ, תשנ"א
  • שעורי הגרב"ד - על מסכתות יבמות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא מציעא, מתוך כתבי תלמידיו, מהדורת ידידיה הלוי פרנקל, תשנ"א
  • עדות ליוסף - שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מרשימות תלמידו הרב יוסף ליס, תשס"ז


בית המדרש של ישיבת מאור התלמוד

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.
בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
רשימת ראשי ישיבותראשי ישיבות שנפטרו

רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:

חקירה אופיינית בשיטת בריסק, היא הניסיון לרדת לשורשם של דינים מסוימים ולברר האם הם סיבה או סימן, כלומר האם הם הגורמים את הדין המדובר, או שהדין קיים בפני עצמו והנושא הנדון מהווה סימן בלבד אך לא הגורם לדין.

דוגמה בולטת לחקירה זו קיימת בדינם של שור תם ושור מועד. שור שנוגח פעם, פעמיים או שלש, נחשב "שור תם", ואילו מהפעם הרביעית הוא נחשב "שור מועד". להלכה קיימים כמה וכמה הבדלים בין שור תם למועד. כאן באה שיטת בריסק ושואלת: מהו גידרה של הנגיחה שלש פעמים; האם העובדה שהשור מתרגל לנגוח פעם אחרי פעם, הופכת אותו לשור מועד, שהרי השור מרגיל את עצמו בהתנהגות עצבנית ונגחנית? אם כך הוא, הדין של שלש פעמים הוא בבחינת "סיבה" לדין המועדות. מאידך ייתכן, שבעצם כבר מהפעם הראשונה היה לשור האופי הבעייתי הזה, והנגיחה החוזרת ונשנית אינה הופכת ומשנה את טבעו, אלא שאנו לא ידענו על טבעו הרגזני עד שנוכחנו שהוא נוגח וחוזר ונוגח וחוזר ונוגח. הנגיחות המרובות אינן משפיעות על טבעו של השור אלא מלמדות אותנו על טיבו ועל כך שהוא מועד להזיק. לפי זה הנגיחה שלש פעמים היא בבחינת סימן אך לא סיבה. לחקירה זו ודומותיה ישנן גם משמעויות הלכתיות למעשה.


כתבי הגר"ח הוא שמם הבלתי רשמי של חידושי תורה מאת רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, שאינם כלולים בספרו חידושי רבנו חיים הלוי. שם כללי זה כולל כמה ספרים שיצאו לאורך השנים.

חידושי הגר"ח (סטנסיל) הוא הידוע והנפוץ יותר מבין הספרים שבכתבי הגר"ח. הספר כולל שיעורים שנאמרו על ידי רבי חיים ונדפסו אחרי מותו. חידושי התורה שבספר מצטיינים בקיצור ובחריפות. הכינוי "סטנסיל" נובע מכך שהם הודפסו במכונת שכפול (סטנסיל) ולא בדפוס כמקובל, כדי להבדילם מספר החידושים הרשמי של רבי חיים סולובייצ'יק, שאותו הגיה בקפדנות רבה, חידושי רבנו חיים הלוי, ומכונה "ספר".

רבי חיים היה כותב לעצמו את חידושי תורתו, וחלק קטן מהם הכין לדפוס, לאחר בירור והגהה נמרצים מצדו, ונדפסו שנים רבות לאחר פטירתו בספר חידושי רבנו חיים הלוי. את חידושיו האחרים לא הרשה להדפיס, והם עברו בירושה לבניו, כשהחלק הנכבד עבר לבנו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. גם הוא לא הרשה להדפיסם, כרצון אביו. מדי ליל שבת הוא היה מתיר לקבוצה נבחרת מתלמידיו לבוא לביתו ולעיין בכתבים. התלמידים היו רושמים את הדברים מיד לאחר השבת מתוך הזיכרון, כדי שלא לשכוח אותם.

עוד בחייו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, ולמרות התנגדותו, הדפיסו תלמידים את החידושים, תחת השם "חידושי הגר"ח", ומכיוון שלא חפצו לעבור על רצון רבם, הדפיסו את הכתבים בצורה בלתי רשמית, במכונת שכפול (סטנסיל). כתבים אלו עברו מיד ליד, ונדפסו בעשרות אלפי עותקים. רבים מחבבים את הספר, אם כי נהוג להתייחס אליו בזהירות לעיתים, שכן מדובר בחידושים שלא הוגהו על ידי אומרם, ובישיבת בריסק אין לומדים כלל בספר.

בשנת תשס"ט (2009) נדפס הספר מחדש בדפוס רגיל (בהוצאת 'מישור'), כשבתוך הספר נלקטו כל חידושיו של רבי חיים מבריסק מהקבצים השונים ומפי השמועה. ספר זה נחשב לפחות מוסמך ממהדורתו הקודמת, עקב זאת שהוכנסו בו חידושים מפי השמועה, שמקורם אינו ידוע, ולעיתים נפל בהם בלבול בין חידושי ר' חיים לחידושי בנו ר' יצחק זאב.


במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי
בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
ברכותשבתפסחיםיבמותכתובותנדריםגיטיןקידושיןבבא קמאבבא מציעאבבא בתראסנהדריןמכות


שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן
פורטל יהדות פורטל הציבור החרדי פורטל הלכה פורטל התנ"ך פורטל תולדות עם ישראל

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

  • חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
  • הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
  • הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת.

כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

ישיבות שעדין אין עליהם ערך:

ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק)  • 

ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים)  •  ישיבת היכל התורה (ירושלים)  •  ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון)  •  ישיבת בית מאיר (תפרח)  •  ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב)  •  ישיבת דעת אהרן - קפלן החדשה (ירושלים)  •  ישיבת נתיבות חיים (בית שמש)  • 

ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים)  •  ישיבת אלכסנדר (בני ברק)  •   •  ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת)  •  ישיבת לב שמחה - גור (ערד)  •  ישיבת לומדי תורה - גור (ערד)  •  ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק)  •  ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק)  •  ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר  •  ישיבת עמלה של תורה (ירושלים)  •   •  ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק)  •  ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית)  •  ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים)

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים