פורטל:עולם הישיבות
ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.
הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.
חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.
הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.
צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.
ישיבת כוכב מיעקב - טשעבין, היא ישיבה כלל חסידית ותיקה בירושלים, ונחשבת מהישיבות החסידיות הגדולות בישראל.
הישיבה הוקמה בשנת תשט"ז על ידי רבי דב בריש ווידנפלד - ה"טשבינער רב" לזכר אביו רבי יעקב ויידנפלד מחבר הספר 'כוכב מיעקב', לצד רבי דב כיהן גם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון כראש ישיבה, ראשי הישיבה כיום הם הרב יוסף משה שניאורסון והרב נפתלי נוסבוים.
לאורך השנים קיבעה הישיבה את מעמדה כישיבה הכלל-חסידית הבולטת ביותר, ובין בוגריה רבנים ואדמו"רים רבים.
נחשבת לאחת משני הישיבות
נחשבת לאחת משתי הישיבות
בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר). שנת הלימודים בישיבה מחולקת לשלושה זמנים. לכל זמן יש אורך שונה, ובין כל זמן לבא אחריו ישנה חופשה הנקראת בין הזמנים.
כיום, בכל סוגי הישיבות (קטנות, הסדר, גבוהות ולעיתים גם בתיכוניות), כמו גם בחלק מהמכינות והמדרשות קיימים שלושה "זמנים":זמן אלול - מראש חודש אלול עד ליום הכיפורים; זמן חורף - מראש חודש חשוון עד ראש חודש ניסן; וזמן קיץ - מראש חודש אייר עד תשעה באב. תקופות ה"זמנים" נקבעות לפי החגים, כאשר חג הסוכות וחג הפסח נחשבים לחגים משפחתיים שבהם התלמידים חוזרים לבתיהם, לעומת חג השבועות והימים הנוראים שבהם שוהים התלמידים בישיבה. אולם, חלוקה זו היא חדשה יחסית, ובישיבות אירופה היו רק שני "זמנים", זמן החורף וזמן הקיץ, שנמשך עד הימים הנוראים. בעבר, היה מקובל כי כל זמן התחלק בעצמו לשלושה שלישים, שלכל אחד מהם תכנית לימודים שונה: מראש חודש חשוון או אייר עד חנוכה או שבועות, מחנוכה או שבועות עד ט"ו בשבט או ט"ו באב, מט"ו בשבט או ט"ו באב עד ראש חודש ניסן או תשרי.
בדרך כלל, לכל "זמן" נקבעת מסכת מרכזית הנלמדת בישיבה בסדרי העיון והבקיאות, כאשר לעיתים לומדים את המסכת במשך זמן אחד בלבד ולעיתים במשך מספר "זמנים" או שנה שלמה. נהוג שגם כאשר ממשיכים ללמוד אותה מסכת במשך ה"זמן" הבא, יילמד פרק אחר מאותה המסכת.
אם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם
— אור החיים דברים כו יא
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
הרב נחום פרצוביץ (כונה ר' נחום; כ"ח באדר תרפ"ג, מרץ 1923 - י"ח בחשוון תשמ"ז, 20 בנובמבר 1986) היה ראש ישיבת מיר בירושלים.
נולד בטרוק לקישא ולרבי אריה צבי פרצוביץ, שהיה נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה, בעל ה"חשק שלמה". למד תורה מפי רבותיו רבי ברוך בער לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן. בתקופת השואה שהה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בשאנגחאי שבסין. היה מכונה בישיבה "נחום טרוקר" על שם מקום לידתו. בשנת תשי"א נישא לעטל בת הרב חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. משנת תשכ"ה החל לכהן כראש ישיבת מיר. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם.
נפטר בי"ח בחשוון תשמ"ז (1986) ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות. ספריו יצאו לאור לאחר פטירתו בשם "חידושי רבי נחום" ו"שיעורי רבי נחום". דרך לימודו מתאפיינת בדקדוק בפשט המילים המופיעות בתלמוד ובראשונים.
הספר חידושי ר' נחום נערך מתוך סרטי ההקלטה של שיעוריו היומיים. הספר נדפס עוד לפני סדרת הספרים המקבילה "שיעורי רבי נחום", מכיוון שהרב פרצוביץ עצמו ייחס חשיבות מיוחדת לשיעוריו היומיים וסבר שהם העיקר. גדולי תלמידיו הגיהו את הספר, ובראשם הרב בערל אייזנשטיין, שכיהן כראש ישיבת קרית מלך. במקומות שלא היו סרטי הקלטה נערך הספר על פי כתבי תלמידים שנחשבים מדויקים.
בספר צועד הרב פרצוביץ' לפי שיטת בריסק, ומסביר את הגמרא לאור לשונה ולשון הראשונים, כשהוא משתדל לא להוסיף פרשנות עצמאית. הוא מצטט בספר רבות מדברי רבותיו רבי ברוך בר לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן, וכן חותנו רבי חיים שמואלביץ. בחידושים על מסכת בבא בתרא הוא ממעיט מלהביא מדבריו של רבי ברוך בער.
סדרת הספרים נדפסה על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
עוד נדפסה הסדרה "שיעורי רבי נחום", המבוססת על השיעורים הכלליים שנתן על מסכתות בבא מציעא, בבא בתרא, גיטין ויבמות, בעריכת תלמידו הרב אליעזר צבי סילבר.
ב"ישורון" כרך כ"ב (ניסן תש"ע) נדפס קונטרס "חזון נחום", הכולל משיעוריו ודברי הספד עליו.
בשנת תשע"ה יצא לאור על ידי נכדו הרב מאיר שולביץ הספר "בנין נחום" מתורתו ולזכרו.
ישיבות במדינת ישראל
נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]
הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.
- בקרב הישיבות הליטאיות בולטות ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, ישיבת מיר, ישיבת וולפסון, ישיבת תפרח.
- עולם הישיבות החסידי מתחלק בין הישיבות הכלל חסידיות, ובין הישיבות המגזריות המשתייכות לבני חסידות אחת בלבד.
בקרב הישיבות הכלל חסידיות בולטות ישיבת חיי משה, ישיבת מאור עינים, ישיבת טשיבין, ישיבת שערי תורה וישיבת טשערנאביל.
- בקרב הישיבות לבני עדות המזרח בולטות ישיבת פורת יוסף, ישיבת כסא רחמים וישיבת מאור התורה.
- בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.
- רבי שמואל רוזובסקי
- רבי נחום פרצוביץ
- רבי אהרן יהודה ליב שטינמן
- רבי ברוך רוזנברג
- רבי יעקב אדלשטיין
- רבי חיים יהודה לייב אוירבך
- רבי שלמה זלמן אוירבך
- רבי שמואל אוירבך
- רבי שבתי אטון
- רבי חיים מוולוז'ין
- רבי שמואל איינשטיין
- רבי חיים דוב אלטוסקי
- רבי מרדכי אליפנט
- רבי פינחס מנחם אלתר
- רבי אברהם ארלנגר
- רבי אברהם אהרן בורשטין
- רבי אפרים בורודיאנסקי
- רבי שבתי בורנשטיין
- רבי אהרון בן שמעון
- רבי חיים שאול ברוק
- רבי שמואל יעקב בורנשטיין
- רבי שלום נח ברזובסקי
- רבי חיים ברים
- רבי חיים ברלין
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין
- רבי אבא מרדכי ברמן
- רבי שלום ברנדר
- רבי אהרן ברנשטיין
- רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- רבי משה ברנשטיין
- רבי חיים יעקב גולדוויכט
- רבי ישראל זאב גוסטמן
- רבי יחיאל מרדכי גורדון
- רבי יעקב גלינסקי
- רבי אברהם גנחובסקי
- רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
- רבי ראובן יוסף גרשונוביץ
- רבי יעקב הורוביץ
- רבי גדליה הרץ
- רבי שלמה זלמן הבלין
- רבי דב בריש וידנפלד
- רבי הלל ויטקינד
- רבי חיים וולקין
- רבי אפרים זורייבין
- רבי יצחק וסרמן
- רבי משה מרדכי חדש
- רבי יעקב משה חרל"פ
- רבי גבריאל טולדנו
- רבי ניסים טולדנו
- רבי יעקב יוסף
- רבי אברהם רפאל כלפון
- רבי רפאל שלמה לניאדו
- רבי סלמן מוצפי
- רבי חביב חיים דוד סתהון
- רבי יעקב עדס
- רבי נסים דוד עזראן
- רבי שמואל עזראן
- רבי עזרא עטייה
- רבי אברהם פילוסוף
- רבי יהודה צדקה
- רבי יצחק קוב'ו
- הרב צבי יהודה קוק
- רבי חיים קמיל
- רבי אברהם משה באב"ד (גורה הומורה)
- רבי נתן קמנצקי
- רבי דב צבי קרלנשטיין
- רבי יוסף רוזובסקי
- רבי חיים פינחס שיינברג
- רבי נח שימנוביץ
- רבי חיים שמואלביץ
- רבי משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- רבי פנחס שרייבר
- רבי אליהו שרם
רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:
- ישיבת אדרת אליהו
- ישיבת אופקים
- ישיבת אור אלחנן
- ישיבת אור ברוך
- ישיבת אור ישראל
- ישיבת אור שמואל
- ישיבת אור שמחה
- ישיבת אור תורה
- ישיבת איתרי
- ישיבת אמרי נועם
- ישיבת ארחות תורה
- ישיבת אש התלמוד
- ישיבת בית שמעיה
- ישיבת באר התורה
- ישיבת באר התלמוד
- ישיבת באר יהודה
- ישיבת באר יעקב
- ישיבת באר יצחק (קריית יערים)
- ישיבת באר מרדכי
- ישיבת בוהוש
- ישיבת בית אברהם
- ישיבת בית דוד (חב"ד)
- ישיבת בית התלמוד
- ישיבת בית יוסף (בני ברק)
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
- ישיבת בית מאיר
- ישיבת בית מדרש עליון
- ישיבת בית מתתיהו
- ישיבת בית שמואל
- ישיבת בית שמעיה
- ישיבות בריסק
- ישיבת ברכת אפרים
- ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג)
- ישיבת ברכת יצחק
- ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
- ישיבת גבעת שאול
- ישיבת גרודנא (באר יעקב)
- ישיבת גרודנא (אשדוד)
- ישיבת דרך השם
- ישיבת דעת חיים
- ישיבת דרך חכמה
- ישיבת דרך חיים (שעלבים)
- ישיבת הרב שטרנבוך
- ישיבת הנגב
- ישיבת הנגב-שכר שכיר
- ישיבת זכרון מיכאל
- ישיבת חברון החדשה
- ישיבת חברון כנסת ישראל
- ישיבת חידושי הרי"ם
- ישיבת חיי משה
- ישיבת רבנו חיים עוזר
- ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
- ישיבת חזון עובדיה
- ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
- ישיבת טשעבין
- ישיבת יחל ישראל
- ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש
- ישיבת ישועות משה
- ישיבת יסודות
- ישיבת יסודות התורה
- ישיבת כנסת אליהו
- ישיבת כנסת הגדולה
- ישיבת כנסת חזקיהו
- ישיבת כנסת יחזקאל
- ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)
- ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
- ישיבת כסא רחמים
- ישיבת מאור התורה
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מאור עיניים
- ישיבת מאורות התורה
- ישיבת מאירת שמועה
- מוסדות הר"ן
- מוסדות יקירי ירושלים
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מיר מודיעין עילית
- ישיבת מיר
- ישיבת מן ההר
- ישיבת מעלות התורה
- ישיבת מרכז הרב
- ישיבת משכנות התורה
- ישיבת משכן ידידיה
- ישיבת משנת עקיבא
- ישיבת נחלת אברהם-עפולה
- ישיבת נחלת דוד
- ישיבת נחלת משה
- ישיבת נחלת הלויים
- ישיבת נחלת שלמה
- ישיבת נר זרח
- ישיבת נתיב הדעת
- ישיבת נתיב התורה
- ישיבת נתיבות חכמה
- ישיבת סלבודקה
- ישיבת עטרת חכמים
- ישיבת עטרת ישראל
- ישיבת עטרת שלמה
- ישיבת עטרת יוסף
- ישיבת פורת יוסף
- ישיבת פחד יצחק
- ישיבת קול יעקב
- ישיבת קול תורה
- ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
- ישיבת קמניץ
- ישיבת קריית מלאכי
- ישיבת קריית מלך
- ישיבת רנה של תורה
- ישיבת רש"י
- ישיבת רכסים
- ישיבת שערי יושר (ירושלים)
- ישיבת שערי שמועות
- ישיבת שערי תורה
- ישיבת שפת אמת
- ישיבת תולדות אהרן
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל
- ישיבת תורה אור
- ישיבת תורה בתפארתה
- ישיבת תורת אמת (חב"ד)
- ישיבת תורת זאב
- ישיבת תושיה
- ישיבת תפארת הכרמל
- ישיבת תפארת ישראל
משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים הקשורים לעלייתם הרוחנית מחוץ לתוכן הלימוד עצמו. בישיבות רבות המשגיח הוא דמות כריזמטית והוא בעל השפעה רבה על עולמם הרוחני של התלמידים ועל דמותה של הישיבה.
משרת המשגיח היא חדשה יחסית, וראשיתה בישיבות ליטא במאה ה-19. עד אז פעלו הישיבות במסגרת קהילתית, ואנשי הקהילה פיקחו על התלמידים; עם ניתוק הישיבות מן הקהילות, נוצר הצורך באדם מיוחד שימלא תפקיד זה. תפקיד המשגיח היה לפקח על התלמידים ועל התנהגותם, ולוודא שהם עומדים בדרישות המצופות מהם ומקדישים את זמנם ללימוד התורה כראוי. ביד המשגיח הייתה גם היכולת להפעיל סנקציות כנגד תלמידים שלא עמדו בחובותיהם, לרבות קנסות כספיים והרחקה מהישיבה. בין שאר משימותיו של המשגיח היו לעיתים קביעת סדרי הישיבה באולם הלימוד, הצמדת חברותות, פיקוח על הגעה לתפילת שחרית, שיחות אישיות עם התלמידים וכיוצא בזה.
גם כיום פועלים משגיחים רוחניים בישיבות החרדיות ובמקצת הישיבות הציוניות. רמת הדומיננטיות שלהם משתנה מישיבה לישיבה: בחלק מן הישיבות מצטמצם תפקידם למסירת שיחות מוסר בישיבה וייעוץ רוחני לבחורים, ובישיבות אחרות לעומת זאת הם תופסים מקום דומיננטי בהנהגת ובקביעת מדיניות הישיבה בנושאים שונים. ישנם גם משגיחים אשר פעילותם מצומצמת להשגחה על מילוי תקנות הישיבה; הללו מכונים בקרב הבחורים 'משגיחים קטנים' (או בכינוי ההיתולי: מק"ק) ובדרך כלל בפרסומי הישיבה הם מכונים "משגיחים" לעומת המשגיח הראשי שמכונה "מנהל רוחני".
בישיבות חסידיות נקראים המשגיחים העוסקים בשיחות חיזוק בשם "משפיעים" והמשגיחים העוסקים באכיפת הכללים והסדרים מכונים "משגיחים".
קובץ יסודות וחקירות הוא ספר המכיל ליקוט מקיף של יסודות וחקירות תורניים המבוססים על ספרי הראשונים והאחרונים.
מחבר הספר הוא הרב אחיקם קשת, אברך בישיבת מרכז הרב, מתלמידי הרב אברהם שפירא ור"מ לשעבר בישיבת שלום בניך. הספר יצא לאור במהדורה ראשונה בחוברת בכריכה דקה, ולאחר מכן במספר מהדורות. בשנת תשס"ז יצאה מהדורה בת כ-700 עמודים. מהדורה נוספת יצאה בתשע"ג בת כ-1,230 עמ'. הספר מסודר לפי הא"ב.
הספר כולל כמה נספחים:
"לקט חקירות" מלקט כ-1,500 חקירות על סדר הא"ב "סוגי הסברות" - "חלוקת הסברות שבש"ס ובמפרשים לשמונה סוגים" "סוגי החקירות" "לשיטתם" - מדגים כיצד דעותיהם ההלכתיות של תנאים ואמוראים הן לפי שיטה לימודית מסוימת. כמו כן מרכז הספר לשונות המיוחדים לכל אמורא, כמו "פלוני ופלוני בשיטה אחת", או "תברא". המחבר מביא אחרונים שעסקו בעניין זה של "לשיטתם", כגון הרב ראובן מרגליות והאדר"ת. הנספחים סוגי הסברות, סוגי החקירות ולשיטתם לא נכללו במהדורת תשע"ג, אלא יצאו לאור כחוברת נפרדת, מפאת חוסר מקום.
הספר קיבל את הסכמותיהם של הרב אביגדור נבנצאל, הרב אברהם שפירא, הרב שמחה הכהן קוק והרב זלמן נחמיה גולדברג.
שבת:
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
- הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
- הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
|---|
|
תבניות מתחלפות לדפים הבאים:
ציטוטים נבחרים חדשים. הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים ישיבות שעדין אין עליהם ערך:ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק) • ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים) • ישיבת היכל התורה (ירושלים) • ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון) • ישיבת בית מאיר (תפרח) • ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב) • ישיבת דעת אהרן - קפלן החדשה (ירושלים) • ישיבת נתיבות חיים (בית שמש) • ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים) • ישיבת אלכסנדר (בני ברק) • • ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת) • ישיבת לב שמחה - גור (ערד) • ישיבת לומדי תורה - גור (ערד) • ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק) • ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק) • ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר • ישיבת עמלה של תורה (ירושלים) • • ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק) • ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית) • ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים) |
מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)