פורטל יוון העתיקה הוא שער להכרת הציוויליזציה היוונית הקדומה מראשית תולדותיה בתקופת הברונזה ועד קץ השלטון הרומי ב-330 לספירה. הפורטל כולל קישורים לערכים העוסקים בהיסטוריה מדינית וצבאית, אמנות, ספרות, אדריכלות, דת, חברה, גאוגרפיה ועוד.
חוגלת סלעים היא עוף ממשפחת הפסיוניים, בסוגחוגלה. זהו מין החוגלה היחיד המצוי בטבע בארץ ישראל. החוגלה שוכנת בנופים פתוחים, בעיקר במקומות הרריים וסלעיים. היא שוהה רוב הזמן על הקרקע, ועפה רק כשנשקפת לה סכנה. מזונה בא בעיקר מן הצומח - זרעים, פירות ועלים, אך גם מן החי - חרקים, תולעים וכיוצא בזה. בשל היותה עוף הציד העיקרי בישראל, ניצודו בעבר חוגלות בכמויות גדולות והדבר הביא לצמצום ניכר באוכלוסייתן, לכן נאסר ציד החוגלות מאז שנת 2000. בצילום, חוגלת סלעים בסמוך למערת התאומים.
בתחילת המאה ה-8 מרוקו נכנסה תחת כנפי האסלאם. תחת השושלות המוסלמיות יהודי מרוקו ידעו תקופות פריחה תרבותית וכלכלית ותקופות של רדיפות קשות. היחס ליהודים השתנה באופן תמידי בין שליט לשליט, והם סבלו בעיקר בתקופות של אי-יציבות. לאחר גירוש ספרד של שנת 1492 המוני מגורשים הגיעו למרוקו, ושיחקו תפקיד משמעותי בניהול מסחר החוץ והדיפלומטיה של הממלכה. לאחר הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת בשנת 1912 על פי רוב נהנו היהודים מבטחון רב יותר, וממעמד חברתי וכלכלי משופר.
לאורך הדורות יהדות מרוקו הייתה מרכז ליצירה תרבותית, ספרות עשירה ושירה עברית חוברו בה על ידי דורות של מלומדים יהודים. מורשת יהדות ספרד של ימי הביניים השתלבה בתרבות של יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד, והשפעתה ניכרת במסורות המוזיקה, לשונות, פסיקה הלכתית, אמנות ועוד.
יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות כנגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967 עלו לישראל למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, ואחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. כיום נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים.
חוגלת סלעים היא עוף ממשפחת הפסיוניים, בסוגחוגלה. זהו מין החוגלה היחיד המצוי בטבע בארץ ישראל. החוגלה שוכנת בנופים פתוחים, בעיקר במקומות הרריים וסלעיים. היא שוהה רוב הזמן על הקרקע, ועפה רק כשנשקפת לה סכנה. מזונה בא בעיקר מן הצומח - זרעים, פירות ועלים, אך גם מן החי - חרקים, תולעים וכיוצא בזה. בשל היותה עוף הציד העיקרי בישראל, ניצודו בעבר חוגלות בכמויות גדולות והדבר הביא לצמצום ניכר באוכלוסייתן, לכן נאסר ציד החוגלות מאז שנת 2000. בצילום, חוגלת סלעים בסמוך למערת התאומים.
בתחילת המאה ה-8 מרוקו נכנסה תחת כנפי האסלאם. תחת השושלות המוסלמיות יהודי מרוקו ידעו תקופות פריחה תרבותית וכלכלית ותקופות של רדיפות קשות. היחס ליהודים השתנה באופן תמידי בין שליט לשליט, והם סבלו בעיקר בתקופות של אי-יציבות. לאחר גירוש ספרד של שנת 1492 המוני מגורשים הגיעו למרוקו, ושיחקו תפקיד משמעותי בניהול מסחר החוץ והדיפלומטיה של הממלכה. לאחר הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת בשנת 1912 על פי רוב נהנו היהודים מבטחון רב יותר, וממעמד חברתי וכלכלי משופר.
לאורך הדורות יהדות מרוקו הייתה מרכז ליצירה תרבותית, ספרות עשירה ושירה עברית חוברו בה על ידי דורות של מלומדים יהודים. מורשת יהדות ספרד של ימי הביניים השתלבה בתרבות של יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד, והשפעתה ניכרת במסורות המוזיקה, לשונות, פסיקה הלכתית, אמנות ועוד.
יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות כנגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967 עלו לישראל למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, ואחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. כיום נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים.
.jpg)
