חתונה ביום שישי
חתונה בימי שישי הוא מנהג קדום לערוך חתונות בימי שישי. מעמד החופה נערך ביום ואת סעודת המצווה סעדו בליל שבת.
המנהג ומקורו
בגמרא[1] מוזכרת שיטה שאוסרת לערוך חתונה בערב שבת, מפני החשש שיגרם חילול שבת בעקבות טרדת החתונה. אמנם, בשולחן ערוך נפסק שמותר לערוך חתונה בערב שבת[2], ובמשך הדורות הפך ערב שבת למועד נפוץ לעריכת חתונות, במיוחד בקהילות עניות, כדי לחסוך את הוצאות סעודת החתונה על ידי איחודה עם סעודת ליל שבת[3].
ההתנגדות למנהג
למרות התפשטות המנהג, היו רבנים שהסתייגו מכך, מפני כמה טעמים, כפי שהובא במשנה ברורה:
כמה עבירות באין על ידי זה: טלטול מוקצה של הנרות. וגם כמה נשים ההולכות לחופה מאחרות זמן הדלקת נרות על ידי זה, ומדליקות בבין השמשות, ויותר טוב שלא להדליק אז כלל. ועל כן מה נכון מאד למי שהיכולת בידו שלא לעשות הנישואין כלל בערב שבת, ובפרט סמוך לחשכה, כי אף אם הנישואין יהיה בזמנם, על כל פנים מסתעף מזה עוד כמה קלקולים[4].
האיסור על חתונות בערב שבת בקרקוב
בתקופת רבנותו של רבי משה איסרליש בקראקא שבפולין, הייתה אמורה להיערך חתונה ביום שישי, אך בעקבות ויכוחים כספיים אודות הנדוניה היא נדחתה עד לכניסת השבת, ובכדי שלא תתבייש הכלה התיר לקיים את החופה בליל שבת.
”איש היה בארץ ותם הכסף ממנו ושידך את בתו גדולה לבן זוגו הראוי לה... והיה כאשר בימים זמן נישואיה... לא ראתה שום תמונת הנדוניא ושאר צרכים, זולתי קול אחד הבא לה שתטבול ותכין עצמה לחופה כי יהיה לה הנדוניא. והבתולה הנ"ל עשתה כאשר צוו עליה נשים השכנות, ושמעה לקולם, גם כיסו אותה ביום שישי בהינומא כדרך הבתולות. וכאשר נטו צללי ערב, וכמעט קידש היום שהיו לקרוביה ליתן הנדוניא, קמצו ידיהם וחסרו ממתנת ידם הראוי להם, והיה נחסר מן הנדוניא כמעט שליש הנדוניא, גם החתן נסוג אחור ולא רצה בשום אופן לכנסה... והצליח מעשה שטן עד שהגיע הזמן הנ"ל שהשוו עצמן, ונתרצה החתן ליכנס לחופה. ושלא לבייש בת ישראל הגונה, קמתי וסידרתי הקידושין בזמן הנ"ל” (שו"ת הרמ"א סימן קכה).
בעקבות אותו מאורע התיר הרמ"א בהגהותיו לשלחן ערוך להינשא בליל שבת בנסיבות דומות[5]. ומצד שני תיקן בעירו שלא לקיים חתונות בערב שבת[6]. מספרים כי בחתונה שהתקיימה בערב שבת בעיר בניגוד לתקנה זו, קרסה רצפת אולם החתונות ורבים מן האורחים נפלו[7].
אזכורים בהלכה
בספרות ההלתית הוזכרו מספר הלכות הנוגעות לעריכת חתונה בערב שבת:
- יש לערוך את הקידושין והייחוד קודם כניסת השבת מחשש קנין בשבת[8]. לעומת זאת, בעילת מצוה אפילו לבתולה מותרת אף אחר כניסת השבת[9].
- למרות האיסור לערוך סעודה בערב שבת, סעודת נישואין הותרה בערב שבת[10].
- אשה המעוניינת ללכת לחופה אחרי הדלקת נרות, ויתכן ותצטרך לעשות מלאכה האסורה בשבת, יכולה להתנות שאינה מקבלת שבת בהדלקתה[11].
- נחלקו הפוסקים האם מותר לשכור נגנים נכרים לנגן בשבת בכלי זמר לכבוד החתן והכלה[12].
קישורים חיצוניים
- אתר דין: חופה ביום שישי לפני שבת וחתונה בליל שבת במלון.
- 'האם מותר לערוך חתונה בערב שבת? - הדף היומי בהלכה- דרשו, באתר דרשו, 6 בדצמבר 2018.
- שבת בריילפט - מנהגי ופיוטי שבת חתונה - הופנר, נח באתר היברובוקס
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ד' עמוד ב' - ה.
- ↑ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ד, סעיף ג'.
- ↑ https://ph.yhb.org.il/01-02-07/ - הערה 2
- ↑ משנה ברורה, סימן של"ט, סעיף קטן י"ט.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן של"ט, סעיף ד'.
- ↑ רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן של"ט, סעיף יד".
- ↑ אתר ארגון יוצאי קרקוב בישראל - עדותו של מנחם בורגר.
- ↑ משנה ברורה, סימן ר"פ, סעיף קטן ד'.
- ↑ שו"ע או"ח סימן רפ:ב
- ↑ משנה ברורה, סימן רמ"ט, סעיף קטן ט', וכתב שכאשר אפשר עדיף לדחות את הסעודה למחר.
- ↑ משנה ברורה, סימן רס"ג, סעיף קטן כ"א.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן של"ח, סעיף ב' וראה בערוך השלחן (ס"י) ובבן איש חי (שנה א פרשת שופטים אות יח).