פורטל:החלב

מוגש בחסות

עריכהפורטל החלב חלב הוא המזון הראשון שצורכים כל היונקים כולל בני האדם. הוא נוצר באופן טבעי אצל כל נקבות היונקים מיד לאחר הלידה במטרה להזין את הרך הנולד ומשמש כמקור תזונה בלעדי לצאצאי היונקים כולל בני האדם בתקופת הינקות. לכן החלב עשיר באנרגיה ורכיבים מזינים החיוניים להתפתחות הגוף ולגדילה תקינה בגיל הינקות. אצל בני האדם בניגוד ליונקים אחרים צריכת החלב נמשכת גם לאחר תקופת הינקות. צריכת החלב על ידי האדם גם בבגרות החלה לפני אלפי שנים, כאשר האדם החל לגדל ולביית בעלי חיים המתאימים לחליבה. לשם כך גידל האדם יונקים, בעיקר בקר וצאן וחלב אותם. החלב מכיל רכיבים שונים כמו חלבון, אנרגיה ויטמינים ומינרלים שונים התורמים לתזונת האדם. בתקופה המודרנית עובר החלב עיבוד למוצרים השונים במחלבה, כולל ייצור מוצרים באחוזי שומן שונים על ידי תהליך של הפרדת שומן והרכבתו מחדש לפי אחוזי השומן הרצוי. הימגון שמטרתו להפוך את החלב לאחיד ופסטור שמטרתו להשמיד חיידקים גורמי מחלות. קיימים ציבורים הנמנעים מצריכת מוצרי חלב מסיבות מוסריות או בריאותיות. חלב מהווה חומר גלם מזין ליצירת מגוון סוגים של מוצרים למגוון שימושים וטעמים – ממשקאות ועד גבינות, יוגורטים ומעדנים. לערך המלא... עריכהתמונה נבחרת חליבה ממוכנת במחלוב מסוג קרוסלה לגלריית התמונות המלאה עריכהערך נבחר אבקת חלב היא חלב שיובש ממרבית נוזליו לכדי אבקה. אבקת חלב ניתנת להחזרת נוזלים, אז היא הופכת לנוזל הדומה בתכונות רבות לחלב. לאבקת חלב חיי מדף ארוכים משמעותית מחלב, היא קלה לשינוע ואינה דורשת קירור. שימוש נפוץ באבקת חלב הוא בתוספת לבצקים ומוצרי מזון, על מנת ליצור טעם ומרקם דומים לתוספת חלב ללא דילול הבלילה. מבחינת כשרות, אבקת חלב אינה זהה לחלב רגיל. היא אמנם חלבית כדין החלב, אך לעומת חלב נוכרי שאסור מדרבנן ורק לדעת מיעוט מותר בימינו עקב הפיקוח הממשלתי על יצרני החלב, אבקת חלב שנעשתה מחלב נוכרי ('אבקת חלב נוכרי') מותרת לפי שיטות מסוימות לכתחילה, ולפי שיטות אחרות רק במצבי דחק כמו לקטנים בשנות בצורת וכדומה אפשר להתיר, אך יש המחמירים ואוסרים אותה לחלוטין. לערך המלא לרשימת הערכים הנבחרים המלאה עריכההחלב בהלכה ובמנהגים מהציווי המופיע בתורה שלוש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" למדו חז"ל כי שילובו של בשר בחלב אסור בבישול, באכילה ובהנאה. מכאן גם למדו המפרשים, כי היה קיים מנהג כנעני ואף פולחן עבודה זרה, שבו היו מבשלים גדי בחלב. חז"ל אסרו חלב נוכרי מפני החשש שהגוי יערב בו חלב בהמה שאיננה כשרה. בחג השבועות נהוג לאכול מוצרי חלב, ויש הנוהגים כך גם בחנוכה. חז"ל אומרים שזה שחלב בהמה וחיה טהורים מותר בשתייה, הוא חידוש שהרי הוא נוצר מדם, וכן נלקח מחי ללא שחיטה. במשנה יש דעות חלוקות בין התנאים האם החלב נחשב כתוצר של דם. ברפואה לא ידוע כיום על קשר ישיר בין הדם לחלב, אך ברור שחומרי הזנה הנמצאים בדם עוברים אל בלוטות החלב, כך שאכן החלב תלוי בקיומה של כמות דם מספקת. חלב האדם נחשב ביהדות כפרווה. ואין איסור לאוכלו עם בשר שלא אסרה תורה אלא חלב בהמה. אך אסור מדרבנן לאכולו עם בשר משום מראית העין. אין איסור באכילתו-שתייתו לבדו (גם לשיטת הרמב"ם שבשר האדם אסור באכילה מהתורה) אך חכמים אסרו לגדול לינוק באופן ישיר מאימו אם הפסיק כבר לינוק. בשבת אין איסור לינוק מאשה, למרות שהוצאת החלב בכלי או ביד נחשבת למלאכה. שונה הדין ביניקה מבהמה (טהורה). חלב נקבת האדם והבהמה הוא אחד משבעה משקין. בהלכה ישנה התייחסות גם לחלב זכר וכנראה שהייתה מציאות של בלוטות חלב בזכרים. במדרש ישנו מעשה בחסיד שמתה אשתו ונעשה לו נס שיכל להניק בעצמו את בנו. דבר דומה כתוב במדרש על מרדכי היהודי. הערות שוליים עריכהמאמר נבחר שתיית חלב בגלל חשש תערובת חלב שנחלב בשבת - הרב אברהם שלזינגר, מפקח בד"צ ועדת מהדרין תנובה האם כשנמצאים במקום בו יש חלב שאיננו מהדרין בגלל חשש תערובת חלב שנחלב בשבת באיסור האם יש עניין להימנע משימוש בו או שבמצב כזה אפשר לשתותו לכתחילה? מה הדין כשמציעים לישיבות תרומות של מוצרי חלב בכשרות רגילה? ראשית נביא את העובדות. רוב החליבה בשבת ברפתות בארץ נעשית בהיתר על ידי גוי ולא על ידי ישראל. ישנם רפתות מועטות שיש שם חולבים יהודים שלצערנו חולבים בשבת כמו בימות החול. מכיוון שבד"צ ועדת מהדרין תנובה לא מקבל חלב כמהדרין ממקומות בהן החליבה נעשית ללא השגחה גם אם החליבה נעשית ע"י נכרים וחלב המקומות הללו מופנה לכשרות רגילה הרי שבפועל חלק גדול מהחלב בכשרות רגילה הינו למעשה חלב שנחלב בשבת בהיתר. גם לגבי החלב שנחלב באיסור נפסק בשולחן ערוך שחלב זה מותר במוצאי שבת (או"ח סי' שיח סעי' א) "המבשל בשבת, (או שעשה אחת משאר מלאכות), במזיד- אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד. ובשוגג – אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד". המשנה ברורה שם (ס"ק ה') כתב, שבמוצאי שבת החלב מותר גם למי שהמלאכה האסורה נעשית עבורו. והחלב אסור עולמית רק למי שחלב בעצמו באיסור. למהדרין אנו חוששים לדעת הכתב סופר, שכל ההיתר להשתמש בדבר במוצאי שבת למי שהמלאכה נעשתה עבורו, הוא דווקא כשאירע הדבר במקרה. אולם כשהדבר נעשה בקביעות, קנסו חכמים את מי שנעשתה המלאכה בשבילו, ואסור לו ליהנות מהמלאכה, כפי שאסור למי שעשה את המלאכה. לכן מכיוון שיש מהפוסקים שסוברים שהחלב נאסר גם לאחרים כאשר יודעים בוודאות שיש לפנינו חלב שנחלב באיסור, ודאי שיש להימנע מלשתות חלב זה. אך כאשר יש לנו ספק אם החלב נחלב בשבת באיסור, ניתן להקל ולשתות חלב זה. למאמר המלא באתר תנובה כשרויות > < לרשימת המאמרים הנבחרים המלאה עריכהחלב ובריאות חלב הוא מקור לחלבון איכותי - החלבון הוא אב מזון חיוני לתפקוד תאי הגוף ושמירה על בריאות תקינה. יש לו תפקיד בכל מערכות הגוף במיוחד בהקשר למערכת החיסון, לבניית השריר והשלד ולגדילה נאותה אצל ילדים. סוגי החלבונים בחלב - החלב מכיל חלבון מלא בעל ערך ביולוגי גבוה ביותר (לפי מדד ה- DIAAS). ישנם סוגי חלבונים שונים בחלב כשהעיקריים הם חלבון ה-WHEY (מי הגבינה) וחלבון הקזאין. שניהם מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות שהגוף לא יודע לייצר לבד ולכן נדרש לקבל אותן מהמזון. לחלבוני מי הגבינה תכולה גבוהה של חומצות אמינו מסועפות (BCAA) חומצות אמינו אלה (לאוצין, איזולאוצין, ואלין) מספקות אנרגיה זמינה לשריר בזמן מאמץ. חלב הוא מקור לסידן - סידן הוא המינרל הנפוץ ביותר בחלב. הוא מהווה את המרכיב העיקרי של העצמות והשיניים וחיוני להתפתחותן. בילדות הסידן משמש לבנייה והגעה לשיא מסת העצם ולאחר מכן לשמירה על רקמת העצם ומניעת הירידה בצפיפותה. בנוסף, לסידן תפקיד חשוב בקרישת הדם, פעילות השרירים, העברת אותות עצביים בגוף ועוד. בישראל מרבית האוכלוסייה איננה מגיעה לצריכת הסידן היומית המומלצת (כ-1,000 מ"ג ליום לרב הגילאים) וקשה מאד להגיע לצריכה הנדרשת ללא שילוב מוצרי חלב בתפריט. עריכההידעת? תנובת החלב הממוצעת של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם - 11 אלף ליטר בשנה, והיא עומדת על ככפול מתנובות החלב של המדינות המפותחות באירופה. בעקבות הסכם שנחתם ב-2007 עם גורמי ממשל סיניים, מועצת החלב הישראלית התחייבה לגלות לסינים את כל הסודות המקצועיים כדי להעלות ב-70% את תפוקת החלב, ולהגיע לתפוקה הישראלית. עריכהציטוט נבחר התבונן בפרות וזכור שאפילו המדענים הדגולים ביותר לא הצליחו להפוך דשא לחלב — מייקל פאפין