פורטל:הציבור החרדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

pngpng
pngpng

היהדות החרדית או חרדים, הוא כינוי למגזר היהודי-אורתודוקסי השמרני, שאנשיו מקפידים לשמור על אורח חיים תורני שמרני ומתבדל, תוך הקפדה רבה על שמירת מצוות ומנהגים, לצד אפיונים קהילתיים ברורים.

הכינוי "חרדי" נגזר מהמילה העברית חרדה המתפרשת כמסירות ודאגה. ומבוטאת בהקשר להקפדה רבה על שמירת המצוות, קיום ההלכה ודבקות בתורה. לפי דעה רווחת, מקור הכינוי "חרדים" הוא מהפסוק ”שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ...” (ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוק ה'). על אף שבמקורו משמש הביטוי כריבוי של המלה "חרד", מקובל יותר הכינוי ליחיד "חרדי".

היהדות בבסיסה מחייבת אורח חיים קפדני הכולל קיום מצוות והלכות, אותו מקיים אורח החיים החרדי. בעבר מי שפרש מאורח חיים זה, התנתק מן היהדות לחלוטין. בעקבות רוחות האמנציפציה והמודרניזציה שהחלו לנשב באירופה בשלהי המאה ה-18 ושבעקבותיהן נולדו תנועות ההשכלה והרפורמה, שאיימו על הישרדותו של העם היהודי בכלל ועל שומרי המסורת בפרט, נולד הצורך להגדיר ולייחד את הדבקים בתורת השם כממשיכי המסורת העתיקה. תחילה הוגדרו שומרי מצוות אורתודוקסים, והמחדשים, ניאולוגים. עם השנים במאה ה-19 החל לשמש הביטוי "חרדים", ככינוי ליהודים והקהילות שהקפידו על אורח חיים לפי ההלכה.

ישנן קהילות חרדיות אורתודוקסיות במגוון מדינות וערים. הריכוזים החרדיים העיקריים הם בארץ ישראל, בארצות הברית (בפרט באזור ניו יורק וניו ג'רזי), בבלגיה ובבריטניה. קהילות לא קטנות ישנן גם בצרפת, בקנדה, בבלגיה, ועוד.

נכון ל-2022, מונה הציבור החרדי כ-1,285,000 איש, המהווים קרוב ל-14% מהאוכלוסייה היהודית בישראל - על פי הגדרה עצמית.

מכון בית יעקב למורות (המכונה גם: "הסמינר הישן") הוא סמינר בית יעקב בירושלים. זהו המוסד החינוכי העל-יסודי החרדי הראשון בירושלים, המשתייך לרשת החינוך החרדית בית יעקב. המוסד כולל כיום תיכון עיוני (ט'-י"ב), כיתות על-תיכוניות להכשרה להוראה ולמקצועות טכנולוגיים, מרכז השתלמויות ומרכז לימודי ותעסוקתי לתלמידות עם צרכים מיוחדים. למוסד סניפים בקריית ספר, באלעד וסניף חדש בירושלים. במוסד, שהוקם בשנת תרצ"ט (1939), לומדות תלמידות מבתים חסידיים, ליטאיים ומעדות המזרח. המוסד הצמיח רבבות בוגרות הפועלות כמורות, גננות, מנהלות ומחנכות בבתי הספר של רשת "בית יעקב" ברחבי הארץ ומחוצה לה, בבתי-ספר של רשתות חינוך חרדיות שונות ובחינוך הממלכתי-דתי.

המכון הוקם בשנת תרצ"ט (1939), על ידי "מרכז בית יעקב בארץ ישראל" שריכז את בתי-הספר "בית יעקב" שהוקמו ברחבי הארץ במהלך שנות השלושים. היה זה המוסד השני מסוגו בארץ ישראל, אחרי סמינר שצ'רנסקי שנוסד בתל אביב חודשים אחדים קודם לכן. הסמינר הוקם כהמשך לבית-הספר היסודי של התנועה בירושלים, שנוסד בשנת תרצ"ד (1934), על-מנת לענות על הצורך המיידי של בתי-הספר וגני "בית יעקב" ברחבי הארץ במורות ובגננות חרדיות בעלות הכשרה פדגוגית מתאימה. במחזור הראשון למדו 15 תלמידות, בוגרות בית-הספר היסודי "בית יעקב" בירושלים ובשנים הראשונות התקיימו הלימודים בשעות הערב בשתי הדירות ברחוב דוד ילין ששימשו את בית הספר היסודי.

בל"ג בעומר תש"ז התקיים מעמד הנחת אבן הפינה במגרש שנרכש בסוף רחוב שמואל הנביא עבור מבנה חדש לסמינר ולפנימייה. בעקבות מלחמת השחרור והיותה של שכונת שמואל הנביא חשופה ליריות צלפים ירדניים תוכניות אלה לא מומשו. במקום זה, עבר הסמינר בסוף שנות הארבעים למבנה ישן בשכונת קטמון (רחוב ניל"י 7), ששימש את הסמינר בעשורים הבאים.

ערך נבחר לשיפור

בעיות לתיקון

  • שכתוב בלתי תקין
  • ניסוח אספקלרי


גיליון שנת ה-20 של עלון שיחת השבוע, אחד מעלוני השבת הותיקים ביותר

בקום המדינה מנה הציבור החרדי כ-32,000 איש בלבד, שהיוו כחמישה אחוזים מהאוכלוסיה היהודית בישראל (מדינה) שהיוותה כ-600,00 איש. בשנת תש"ע קפץ מספרם ל-750,000 שהם 10 אחוז מהאוכלוסייה, ונכון לשנת תשפ"ב מונה הציבור החרדי 1,285,000. שהם קרוב ל-14 אחוזים מאזרחי המדינה, הכפלה של פי 40.

בממוצע מכפיל הציבור החרדי את אוכלסיתו כל 16 שנה, בהשוואה לציבור הכללי שמכפיל את עצמו כל 37 שנה. והוא צפוי להגיע לכ-2,000,000 נפש עד לשנת תש"צ.

בציבור החרדי כיום משמש המונח "רב" כתואר כבוד למורי הוראה, ראשי ישיבות, דיינים ושאר נושאי משרה תורנית. מלבד זאת נהוג להוסיף תואר רב לכל חרדי נשוי.

על פי מאמר חז"ל - מלכתחילה הוא נועד לציין דרגה משנית בסולם דרגות הכבוד, אולם כיום משמעותו שונה והוא מציין מחד גיסא אדם שהוסמך לרבנות או שעוסק בתחום ההלכה, ומאידך גיסא הוא משמש ככינוי כבוד לאדם הפועל בתחומי היהדות, כהוראת תורה והפצת יהדות או אף עקב עשייה ציבורית גרידא. נהוג להוסיף את התחילית "רב" (ובכתב בקצרה ר' - קיצור זה נהגה ביידיש: רֶבּ) כדרך לכבד אדם דתי, גם כאשר אינו מוסמך כרב. בבתי כנסת בהם עדיין שומרים על מנהגי אירופה, נהוג להעלות כל אדם לתורה עם כינוי זה, ובבתי הכנסת הספרדיים בעיקר מצפון אפריקה נהוג להעלות כל אדם לתורה עם הכינוי רִיבִּי. בכינוי זה כונו כל היהודים השייכים לרבניים, (כבר לפני 700 שנה) בניגוד להולכים אחרי הקראים כפי שהסביר זאת הרשב"ץ בפירושו לפרקי אבות.

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
אדמו"ריםרבנים מוכריםראשי ישיבותמשפיעים

ישיבה היא מסגרת ללימוד תורה על כל תחומיה. הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי. הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית ללימוד ולביאור ההלכה בשיטת "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" - הכרעת ההלכה מהלימוד: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במהלך הלימוד, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. כל הישיבות שהתקיימו עד לתחילת המאה ה-19 היו שונות מדגם הישיבה המקובל בימינו. דגם זה נוצר עם הקמת ראשונת הישיבות והחשובה שבהן, ישיבת וולוז'ין, על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנה. כיום בציבור החרדי הישיבה היא מסגרת המשך לתלמוד תורה והיא נהוגה בכל שכבות הציבור.

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
ישיבות ליטאיותישיבות חסידיותישיבות ספרדיות

===ישיבות ליטאיות===
היכל ישיבת בריסק
היכל ישיבת בריסק
ישיבת אבן ישראל - מהרי"ל (ירושלים)ישיבת אדרת אליהו (ירושלים)ישיבת אופקים (אופקים)ישיבת אור אלחנן (ירושלים)ישיבת אור ישראל (פתח תקוה)ישיבת איתרי (ירושלים)ישיבת ארחות תורה (בני ברק)ישיבת באר יעקב (באר יעקב)ישיבת באר מרדכי (מודיעין עילית)ישיבת בית מאיר (בני ברק)ישיבת בית מדרש עליון (בני ברק)ישיבת בית מדרש גבוה (ירושלים)ישיבת בית מתתיהו (בני ברק)ישיבת בית שמואל (ירושלים)ישיבת בריסק (ירושלים)ישיבת ברכת יצחק (אור יהודה)ישיבת גאון יעקב (בני ברק)ישיבת גבעת שאול (ירושלים)ישיבת גרודנא (אשדוד)ישיבת גרודנא באר יעקב (באר יעקב)ישיבת דרך השם (ירושלים)ישיבת דרך חכמה (ירושלים)ישיבת היכל התורה (ירושלים)ישיבת היכל יצחק(ירושלים)ישיבת חברון החדשה (ירושלים)ישיבת חברון כנסת הגדולה(מודיעין עילית)ישיבת חברון כנסת ישראל (ירושלים)ישיבת יד אהרן (ירושלים)ישיבת כנסת חזקיהו (רכסים)ישיבת כנסת יחזקאל (אלעד)ישיבת כנסת יצחק (חדרה)ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)ישיבת כנסת ישראל - סלבודקה (בני ברק)ישיבת מאור התלמוד (רחובות)ישיבת מאירת שמועה (אשדוד) • ישיבת מיר-ברכפלד (מודיעין עילית)ישיבת מיר (ירושלים)ישיבת מעלות התורה (ירושלים)ישיבת נחלת בנימין (מודיעין עילית)ישיבת נחלת דוד (פתח תקוה)ישיבת נחלת הלויים (חיפה)ישיבת נחלת יאיר (מיצד)ישיבת נחלת שלמה (בני ברק)ישיבת נר זרח (מושב עוצם)ישיבת נתיב הדעת (ירושלים)ישיבת נתיבות חכמה (ירושלים)ישיבת עטרת ישראל (ירושלים)ישיבת עטרת שלמה (כפר הנוער שדה חמד, ראשון לציון)ישיבת פוניבז' (בני ברק)ישיבת פחד יצחק (ירושלים)ישיבת קהילות יעקב (מודיעין עילית)ישיבת קול תורה (ירושלים)ישיבת קמניץ (ירושלים)ישיבת קריית מלך (בני ברק)ישיבת ראדין (נתניה)ישיבת תפארת ישראל (ירושלים)ישיבת רבינו חיים עוזר (בני ברק)ישיבת רינה של תורה (כרמיאל)ישיבת רש"י (ירושלים, פתח תקווה, תפרח)ישיבת שכר שכיר - הנגב (נתיבות)ישיבת שערי יושר (ירושלים)ישיבת שערי שמועות (בית חלקיה)ישיבת תורה אור (ירושלים)ישיבת תורה בתפארתה (אלעד)ישיבת תורת זאב (ירושלים)ישיבת תושיה (תפרח)


מנוחה בקרמן (נולדה בשנת 1954) היא סופרת ועורכת דין ישראלית חרדית. פרסמה סיפורים גם בשם העט ב. מנוחה.

בשנת 1981 הוציאה לאור את ספרה הראשון, "ילדי שי מגלים תושיה", הספר הראשון בסדרת "ילדי שי". הספר היה יוצא דופן בספרות החרדית, שקהל קוראיה לא היה רגיל לסוגה הזאת, והפך לרב-מכר בציבור החרדי. מאז הוציאה עשרות ספרים לכל הגילאים. בנוסף כתבה גם ארבעה ספרים למבוגרים.

עולם ספרות החול החרדית בעידן המודרני החל את דרכו כבר באמצע המאה ה-18. בין חלוצי הספרות של תקופה זו ניתן למנות את הרב מאיר להמן, רב וסופר ספרות נוער מפורסם בשפה הגרמנית (כשלאחר מכן תורגמו ספריו אף ליידיש וללשון-הקודש).

הספרות החרדית נועדה למלא את הצורך הגובר בחברה החרדית ובנוער החרדי באפיקי בידור, מחשבה ותרבות חדשים, ועוזרת במניעת צריכת תוכן אחר אשר אינו מותאם לערכי החברה החרדית בפרט, וליהדות בכלל.

מכיוון שהסופר החרדי מוגבל באופן מובנה בתוכן כתיבתו ואינו יכול להתייחס בכתיבתו לנושאים מסוימים, כמו אלימות פיזית ומילולית, בוטות לשונית, ודעות העלולות לפגוע ברגשותיו של הקורא, כתיבתו מאופיינת באלמנטים רבים הנלקחים מהעולם היהודי והחרדי בלבד. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בספרים המתארים את חיי החברה החילונית והגויית.

סופרים

מנחם מנדל משי זהבשמואל ארגמןחיים ולדרקובי לוימשה גוטמןשלום מאיר ולךמרדכי גרליץנחמן גרשונוביץיעקב ב. פרידמןאהרן סורסקייאיר וינשטוקגדי פולקנפתלי צבי גוטליבמנחם מנדל גרליץהרב ארז משה דורוןרבי אליהו כי טוביהודה אריה לייב לויןבנימין ליפקיןבצלאל לנדוירבי בנציון פיררמאיר למברסקימרדכי חלמישנתן שטרנפלד (רבי מנדל)נחמן סלצרשמואל אורבךאברהם אוחיון

סופרות

חנה רגברוחמה שייןפרל בנישמנוחה בקרמןר. פרידמןחני וינרוטרותי קפלרדבורי רנדהניה שוורץנעמי צוובנרלאה פרידשרה קיסנרחנה וברמיה קינןחוה רוזנברגרותי טננולדאסתר טוקרחיה הרצברגליבי קלייןשירי כהןדבורה בנדיקטרות רפפורטאסתר קוויןיוכבד לוונשטייןמנוחה פוקסחסיה ברטלררחל פומרנץיעל רועי

יצירות בולטות

מרגל להשכרה (סדרה)ממלכה במבחן (סדרה)ילדי שיילדים מספרים על עצמםצוואהמשפחת שיקופיצקיאלי וגולד קומיקסא אידישע קאפ22 נדריםמידע גורליהכל לאדון הכלכה עשו חכמינוקוראים לי צביקי גריןספריית מחנייםעשרים ואחד בבית אחדקומיקסבאבלתי הפיך (ספר)


קירוב רחוקים והחזרה בתשובה של יהודים לא דתיים הם דבר מקובל בציבור החרדי בישראל. תנועת החזרה בתשובה צברה תאוצה בשנות השמונים.

המצווה לקרב רחוקים נלמדת מהפסוק ”ואהבת את ה' אלקיך” - הגמרא במסכת יומא דורשת על כך ”שיהיה שם שמים מתאהב על ידך”.

ארגוני החזרה בתשובה

ערכיםהידברותלב לאחיםשופראחינושלום לעםאל המעייןיד לאחיםשלוחי חב"דהננייהודים למען יהדותתולדות ישורון

ישיבות לחוזרים בתשובה

ישיבת אור שמחאש התורהישיבת אש קודשישיבת דבר ירושליםישיבת אור החייםישיבת התפוצותישיבת כף החייםמוסדות חוט של חסדישיבת נזר ישראלישיבת נתיבות עולםישיבת קריית מלאכיישיבת שובו בניםישיבת תפארת בחורים במכללה הרבנית של אמריקהישיבת תורת החיים

חוזרים בתשובה מוכרים

הרב אורי זוהרהרב עדין שטיינזלץהרב יצחק פנגרהרב ליאור גלזרקובי לויהלל צייטליןהרב אמנון יצחקהרב שלום ארוש

רוב מוחלט של הציבור החרדי ומיעוט בקרב הציבור הדתי אינו סומך על פיקוח הכשרות הממלכתי של רוב הרבנויות המקומית, ואוכל רק מזון שניתנה לו כשרות מטעם גופים פרטיים מסוימים ("בד"צים") שכשרותם נחשבת מהודרת יותר.

במשך השנים הוקמו מספר גופים פרטיים המספקים פיקוח כשרותי הנחשב למחמיר יותר מההכשר שמספקת הרבנות. גוף כשרות מכונה על פי רוב במילת המותג בד"ץ, על שם גוף הכשרות הפרטי המוביל הבד"ץ של העדה החרדית.


בד"צ העדה החרדיתOKבד"ץ בית יוסףבד"ץ יורה דעהבד"ץ מהדריןבד"ץ מחזיקי הדתבד"ץ שארית ישראלבד"צ אגודת ישראלהכשר הרב לנדאהרבנות הראשית לרוסיההתאחדות הרבניםהתאחדות קהילות החרדיםהתאחדות קהילות החרדים בארץ הקודשהתאחדות קהלות החרדיםועדת מהדרין תנובהחוג חת"ם סופרכשרות OUכשרות למהדרין (הרב אפרתי)משולש Kבד"ץ פעולת צדיקבד"ץ קהילותבד"ץ בני ציון

מושב בית דין של רבי ניסים קרליץ
מושב בית דין של רבי ניסים קרליץ

בית דין הוא המוסד השיפוטי היהודי, שבסמכותו לפסוק לפי ההלכה היהודית ולשפוט בין מתדיינים בדיני ממונות ואישות. בימי חז"ל שימש בית הדין כמוסד המנהלי הדתי העליון שדאג לכל הצרכים הדתיים והרוחניים בארץ, ותפקידו היה גם לאכוף את קיום ההלכות בחיי המעשה. כיום מהווים בתי הדין בעיקר מוסדות שיפוטיים, שבהם דנים דיני ממונות לפי ההלכה.

בד"צ של העדה החרדיתבית דין מחזיקי הדתבית דין אגודת ישראלבית דין צדק בני ברקבית הדין דרכי תורה


החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית בעם ישראל שהתעוררה בשנות ה'ת"ק. מחוללה העיקרי של החסידות הוא הבעל שם טוב. תלמידו, המגיד ממזריטש, היה זה שהפיץ אותה לרחבי מזרח אירופה והפך אותה לתנועה גדולה. הגותה של החסידות, מתאפיינת בשאיפה ל"דבקות" בה', עבודת ה' בשמחה, אהבת ישראל והקישור אל הצדיק. בדורות המאוחרים יותר מתאפיינת החסידות גם בגיבוש חצרות חסידיות ספציפיות סביב שושלות של אדמו"רים. החסידים מאוגדים ב"חצרות" שבראש כל אחת מהן ניצב אדמו"ר, המקבל בדרך כלל את תוארו בירושה. במהלך הדורות נוצרו מאות חצרות עצמאיות, גדולות וקטנות, ולכל אחת מסורותיה ודגשיה. החסידים מחויבים להידבק באדמו"ר שבראש החצר שלהם ולציית לו. הוא נחשב לסמכות רוחנית שיש להיעזר בה כדי להתקרב לקדוש ברוך הוא. ההשתייכות לחצר נשמרת בדרך כלל בתוך המשפחה במשך דורות, והחסיד נולד על פי רוב בחצר מסוימת וגדל על מורשתה.


בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
שושלת מייסדי החסידותחסידויות במרחב הרוסי-ליטאיחסידויות מזרח גליציהחסידויות מערב גליציהחסידויות פוליןחסידויות רומניהחסידויות הונגריהחסידויות ארץ ישראלחסידויות ארצות הברית

תמונת בית הכנסת הבעש"ט זי"ע, מלפני ה'תרע"ה
תמונת בית הכנסת הבעש"ט זי"ע, מלפני ה'תרע"ה

שושלת מייסדי החסידות

הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש



מוזיקאים חרדים

זמרים

אברהם פרידמרדכי בן דודיעקב שוואקיחיים ישראלמוטי שטיינמץמידד טסהאיציק אשלאהרן רזאלנפתלי קמפהיידל ורדיגראהרל'ה סמטמוטי וייסיוסף קרדונרקובי ברומראוהד מושקוביץיונתן שיינפלדמוטי גרינבויםמשה פלדמנדי וייסארי הילמיכאל שטרייכררולי דיקמןליפא שמעלצרדודי קאלישאלי הרצליךשמחה פרידמןיונתן רזאללוי פולקוביץאלי מרקוסבני פרידמןזאנוויל ויינברגרשמוליק סוכות

מלחינים ומעבדים

יוסי גריןמשה לאופריואלי דיקמןחיים בנטיובל סטופלפינקי ובראיצי וולדנרמשה גולדמןבן ציון שנקרמונה רוזנבלוםרובי בנטיוסף משה כהנאפינחס ביכלראלי קלייןאיצי בריאלחנן אלחדד

יצירות בולטות

אוצרות יהודייםיש אמונהמשיח משיח

אמנים וציירים

גדי פולקדוד ביכמןמנחם תעיזידבורה בנדיקטבת שבע הבליןרות בייפוסהנריק הכטקופףיוני גרשטייןמוטי הלרבת שבע ראב"דאוריאל פלדאברהם זמורהשירי כהןרחלי דויד

תרבות חרדית

קולנוע חרדיהאחים גרובייסברדק (הרכב קומי)

תוכניות ומצעדים

הקול החדשהקול הבאחידודוןטובים השנייםמצעד המוזיקה היהודית השנתי של קול חי מיוזיקמצעד המוזיקה היהודית השנתי של קול פליי

עיתונים וכלי תקשורת חרדיים, נועדו ליצור תחליף נקי ומסונן לציבור החרדי, הנמנע משימוש במדיה ומקריאת תוכן חילוני. התקשורת החרדית מתייחדת בשימוש בפשקווילים, כרוזים על גבי רכבים, קוי נייעס ועתונים חרדיים. בנוסף קיימים גם אתרי חדשות ורדיו חרדיים.

עיתונים

משפחה הדרךיום ליוםבקהילהיתד נאמןהמודיעהמבשרהפלסשחריתהמחנה החרדיקהלא קדישאכפר חב"דמרווה לצמאשעה טובהזרקור

רדיו

קול חיקול ברמהקול פלייקול חי מיוזיק

אתרי חדשות

כיכר השבתבחדרי חרדיםחדשות JDNהמחדשחרדים10

קווי נייעס

חדשות הסקופים

עיתונאים חרדים בולטים

יעקב ריבליןאריה ארליךשלמה קוקאליעזר שולמןמתי טוכפלדיצחק רוטישראל יוסקוביץשמעון ברייטקופףיצחק נחשוניקובי אריאלייעקב אייכלרמשה ויסברגאבי בלוםאבי רבינאדוד דמןישראל גרובייסמשה גרילקיעקב ב. פרידמן

ראו גם

ועדת הרבנים לענייני תקשורתסלולרי כשרנזקי הטכנולוגיהאינטרנט מסונןאאוטנטימות המשיח פתרונות תקשורתהדרןזמן (מגזין)נטפרי


בציבור החרדי בולטת במיוחד פעילות החסד והצדקה ללא תמורה. בין על ידי עמותות מסודרות ובין באופן פרטי. התמיכה מתבטאת בגמ"ח להלוואת כספים, עזרה רפואית, תמיכה כספית בנזקקים, ביטחון תזונתי ועוד.

חזקוחסדי נעמיקופת העיר בני ברקועד הרבנים לענייני צדקהעזרה למרפאמתנת חייםרפואה וישועהעזר מציוןרפואה ושמחהרפואה וישועהיד שרהיד אליעזרבוני עולםפרי חייםבית לחם יהודהאהל שרהמשען לחולהמגן לחולהA TIMEהגמ"ח המרכזימגן לחולהידידים - סיוע בדרכיםחסדי עמרםעלהשתיליםשלווהכולל שומרי החומות

טוען את הלשוניות...

ירושלים

אברהם זאב טרגרחיים אפשטייןאליעזר ראוכברגרישראל קלרמןמשה גוראאלחנן גרוסבויםדוד זוהרחיים כהןצביקה כהןשמואל מרציאנויוסי דייטשמיכל הלברשטאםשמחה בונם קליין

בני ברק

מיכאל קקוןאליהו דדוןגדליהו בן שמעוןמנחם שפיראיעקב וירז'בינסקיפרץ אברמוביץ

ביתר עילית

דודי זלץמנחם זיידהיהודה עוביידייקי הרשקופישראל פכטריוסף שטרית

אלעד

ברק צבריאבי דייןאבי שטרןמשה ברדוגושמואל גרוסברדפנחס גרוסאליהו קרעיאיסר שפירא

בית שמש

ישעיהו ארנרייךמשה מונטגישראל סילברסטיןשמעון גולדברגאברהם נחמן פרנקליגאל חדדאלי פרידמן

מודיעין עילית

טוביה פריינדשמואל אלישיבנחום גיטלרמשה מוטרפרל

טבריה

אליהו זגדוןדוד אוחנה

אשדוד

אבי אמסלםיהושע טננהויז

צפת

ישראל מאיר סברדלובאליעזר לזרנחמן גלבךנהוראי לחיאני

כרמיאל

פנחס סירוקה

נתניה

משה לחוברקובי לויחגי חדד

תל אביב

נתן אלנתן

חיפה

מיכי אלפר

רחובות

פנחס הומינראבנר אקועשלמה מונטג

הרצליה

אלעד צדיקוב

חדרה

בועז ביטון

רכסים

נתי חיאק

טירת הכרמל

כפיר עובדיה

כפר סבא

שמעון פרץ

מטה בנימין

קובי רוזנשטיין

יהדות התורה (ג')

שלמה לורנץישראל אייכלריעקב אשראליהו ברוכייצחק גולדקנופףמשה גפנישמואל הלפרטאברהם ורדיגראליהו חסידיעקב טסלראברהם לייזרזוןיעקב ליצמןמנחם אליעזר מוזסאורי מקלביהושע פולקיצחק פינדרוסמאיר פרושמנחם פרושאברהם רביץאברהם יוסף שפיראיעקב כהןמשה רוטיעקב טסלר

ש"ס

יצחק כהן (חבר הכנסת)יאיר לויהרב משה מאיהאברהם מיכאלירחמים מלולמיכאל מלכיאלייעקב מרגימשולם נהריאליהו סויסהדני סיידההרב יוסף עזרןרפאל פנחסייאיר פרץפנחס צבריליאור אדרידוד אזולאיינון אזולאיאריאל אטיאסמשה ארבלהרב מזור בהיינהאוריאל בוסויואב בן צורשמעון בן-שלמהשלמה בניזרייצחק גאגולההרב אריה גמליאלנסים דהןשלמה דייןאריה דרעייצחק וקניןנסים זאבעופר חוגייוסי טייבדוד טלרבי יעקב יוסףאלי ישיאמנון כהן

אחר

הרב יצחק חיים פרץ

2
100%
#116611
#539AD6


פורטל התנ"ך פורטל הלכה שבת ומועדי ישראל פורטל תולדות עם ישראל פורטל עולם הישיבות פורטל תנועת החסידות

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו למטה.


מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים