רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב
 | |
| לידה |
ז' בטבת ה'תרל"ז פאנטשיקא (מחוז מרמרוש) |
|---|---|
| פטירה | ח' בתמוז ה'תרצ"ו (בגיל 59) |
| מקום קבורה | מישקולץ |
| תחומי עיסוק | רב במיידאן, בורשה, ווישאווא רעזאווליא ו"קהילת הספרדים" במישקולץ |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי יואל צבי ראטה; האמרי יוסף מספינקא; רבי משה גרינוולד |
| תלמידיו | רבי נפתלי הלפרט; רבי דוד מושקוביץ; רבי צבי הירש כהנא; רבי חיים ברגר |
| חיבוריו | יגל יעקב |
| בת זוג | בזיווג ראשון - גיטל, בזיווג שני רחל לאה |
| אב | רבי אברהם |
| אם | זעלדא |
| צאצאים | רבי יהודה |
| חותן | רבי צבי מאיר סג"ל |
רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב (ז' בטבת ה'תרל"ז - ח' בתמוז ה'תרצ"ו) היה רב וראש ישיבה בקהילות רבות ורבה של "קהילת הספרדים" במישקולץ. מכונה ה"יגל יעקב" על שם ספרו.
קורות חייו
נולד בכפר פאנטשיקא (מחוז מרמרוש) לרבי אברהם שהיה השו"ב של הכפר ולזעלדא[1].
בילדותו שלחו אביו לחוסט ללמוד בישיבתו של דודו רבי יואל צבי ראטה שם למד משך 5 שנים כשבמשך שנים אלו חוזר לביתו רק לחג הפסח. אחר הלך ללמוד אצל 'האמרי יוסף' מספינקא שהיה לרבו המובהק, עם רבו זה למד רבות גם ביחידות וכן למד שם יחד עם בנו 'החקל יצחק'. סביבות שנת ה'תרנ"ב נכנס ללמוד למשך כשנתיים בישיבתו של רבי משה גרינוולד שמאוד חיבבו והוא הסמיכו לרבנות, כן נסמך לרבנות בתקופה זו על ידי המהרש"ם מברז'אן[1] ועל ידי רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים[2].
ברבנות
בשנת ה'תרנ"ד נשא את גיטל בת רבי צבי מאיר סג"ל הלוי מהיישוב מיידאן ועם נישואיו עבר לגור סמוך לחותנו שתמך בו כלכלית. בעיירה זו כיהן כדומ"ץ וכן הקים שם ישיבה שהוא עמד בראשה. סביבות שנת ה'תרס"ג התקבל לכהן כרבה של בורשה בהשפעתו של רבי פנחס הגר מבורשה וגם שם כיהן כראש הישיבה המקומית. בשנת ה'תרס"ט עבר לווישאווא שם מונה לרב ומו"ץ כשבמשך הזמן היה לאב"ד לבני קהילתו בעיר ולאחר שאב"ד העיר - רבי אליעזר דוד גרינוולד עבר לסאטמר כיהן על מקומו עד שרבי מנחם מנדל מוישווה מונה לכהן כרב העיר, כן עמד שם בראשות ישיבה. בתקופת רבנותו בעיר זו נפטר אשתו והוא נשא את רחל לאה לבית קליין. בשנת ה'תרפ"ג עבר לכהן כרב ברעזאווליא וגם שם הקים ישיבה. בשנת ה'תרפ"ה עבר למישקולץ אחר שנבחר לכהן על ידי "קהילת הספרדים" (קהילת הסטטוס קוו במישקולץ) שבעיר כרבם, גם בעיר זו הקים ישיבה שהוא עמד בראשה[1].
במישקולץ נהג בגינוני אדמו"רות כשבין היתר היה עורך טיש בלילות שבת ובסעודה שלישית וכן היה מקבל קוויטלעך מתלמידיו[3].
נפטר בח' בתמוז ה'תרצ"ו ונטמן במישקולץ. בנו יחידו וממלא מקומו היה רבי יהודה בעל ה"יגל יהודה". תשעת צאצאיו האחרים נפטרו בצעירותם[1].
תלמידיו
מבין תלמידיו הגדולים נודעו:
- רבי נפתלי הלפרט, אב"ד סאטמר[4].
- רבי דוד מושקוביץ, אב"ד באניהאד[1].
- רבי צבי הירש כהנא, אב"ד סטרימטערי[5].
- רבי חיים ברגר, מו"ץ במישקולץ[1].
חיבוריו
כל ספריו כונו בשם "יגל יעקב", בהם:
- יגל יעקב, על התורה בדרך פרד"ס.
- יגל יעקב, שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- יגל יעקב, דרשות.
- יגל יעקב, הגהות על שו"ת חתם סופר.
קישורים חיצוניים
- יהודה גאנץ, גאון יעקב, באתר אוצר החכמה.
- יגל יעקב, תשכ"ז, עמ' י"ג, הקדמה מבנו רבי יהודה, באתר אוצר החכמה.
- יגל יעקב, תשע"ד, עמ' כ"ז, תולדות המחבר זי"ע, באתר אוצר החכמה.
- "אדם כי ימות באהל" – מעשה שסיפר הגאון בעל 'יגל יעקב' ממישקולץ זצ"ל, באתר דרשו, 20 ביוני 2018.
- ליומא דהילולא של הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב זצ"ל אבד"ק מישקולץ, באתר דרשו, 10 ביולי 2019.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 יהודה גאנץ, גאון יעקב, באתר אוצר החכמה.
- ↑ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן - ב, תשמ"ז, עמ' 128.
- ↑ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן - ב, תשמ"ז, עמ' 129.
- ↑ זכר נפתלי, תשמ"ט, עמ' ', רבותיו.
- ↑ רבי צב הירש כהנא, נחלת צבי, עמ' 9, א.
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- וישאו דה סוס: רבנים
- הונגריה: רבני ערים
- יהודים ממרמורש
- רומניה: רבני ערים
- מחברי ספרי שו"ת
- מחברי ספרי דרוש
- מחברי ספרות תורנית
- ראשי ישיבה הונגרים
- ראשי ישיבה רומנים
- חסידי בית זידיטשוב
- רבנים חסידים
- יהודים הקבורים בהונגריה
- רבנים רומנים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים טרנסילבנים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה
- ראשי ישיבה טרנסילבנים