ברתיה דרב חסדא

ברתיה דרב חסדא

מקום מגורים	סורא ומחוזא
תקופת פעילות	הדור השלישי לאמוראי בבל – הדור הרביעי לאמוראי בבל
בן זוג	רמי בר חמא ורבא
אב	רב חסדא

ברתיה דרב חסדא (ארמית, בעברית: בתו של רב חסדא) הייתה בתו של האמורא רב חסדא, נישאה לתלמידו רמי בר חמא ואחר פטירתו לתלמידו רבא. הזכירה שמועות משמו של אביה.

ביוגרפיה

כבתו של האמורא רב חסדא, שהיה מראשי הדור של אמוראי בבל, זכתה לקרבה מיוחדת לאביה. מעמדה המשפחתי המיוחד, הן כבתו והן כאשת שניים מגדולי האמוראים, העניק לה מקום ייחודי בגמרא, המתבטא הן בתיאורי חייה האישיים והן בהשפעתה על מסורות הלכתיות.

בנות רב חסדא

ערך מורחב – בנות רב חסדא

אחותה נישאה למר עוקבא בר חמא, אחיו של בעלה הראשון. כמו כן, ידוע על אחת מבנותיו של רב חסדא שקודשה בעודה קטנה.

היות ולרב חסדא היו מספר בנות, לא ניתן לקבוע בוודאות אילו מן האזכורים בגמרא של "בת רב חסדא" מתייחסים אליה. עם זאת, בגמרא נשמר מקום של כבוד לעצותיו ושיחותיו של רב חסדא עם בנותיו, וסביר להניח שבת זו נכללת ביניהן.

נבואת ילדות

אחת השיחות הללו התרחשה בילדותה: בעת ששהתה במחיצת אביה, רב חסדא, ושני תלמידיו - רמי בר חמא ורבא - ישבו לפניו, שאל אותה אביה למי מבין השניים היא חפצה להינשא. בתשובה השיבה הילדה "לשניהם". למרות גילה הצעיר, התייחסו הצדדים לדבריה בכובד ראש. רבא הגיב באומרו כי יהיה האחרון לשאתה, בציפייתו להאריך ימים אחר רמי בר חמא. לאחר נישואיה הראשונים לרמי בר חמא ופטירתו, ואף שרבא היה נשוי באותה עת לאישה אחרת, המתינה ברתיה דרב חסדא למעלה מעשר שנים מתוך ביטחון מוחלט בהתגשמות דבריה. חז"ל השתמשו במקרה זה כדוגמה לכך ש"מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות.

נישואיה ומשפחתה

חייה האישיים של בת רב חסדא מתאפיינים בנישואיה לשניים מגדולי אמוראי בבל. שני נישואין אלה, מהווים ציר מרכזי בסיפור חייה ומקומה בגמרא.

נישואיה הראשונים: רמי בר חמא

בעלה הראשון היה רמי בר חמא. נישואין אלה היו ייחודיים בכך שהיא ואחותה היו זוג הכהנות היחיד באזורם (”מסורא ועד נהרדעא”) שנישאו לשני אחים – רמי בר חמא ואחיו, מר עוקבא בר חמא. מנישואין אלה נולדה להם, ככל הנראה, בת, והאמורא אמימר היה נכדם.

נישואיה השניים: רבא

ערך מורחב – משפחתו של רבא

לאחר פטירת רמי בר חמא, ובחלוף למעלה מעשור, נישאה בת רב חסדא לרבא. במהלך נישואיהם התבטאה מסירותה המיוחדת לבעלה.

שמירה ממזיקים

מסירותה לרבא באה לידי ביטוי, בין היתר, בדאגתה להגנתו מפני מזיקים. בעת שנכנס לבית הכיסא, נהגה לקשקש אגוז בתוך כלי נחושת כדי להבריח את המזיקים. כשמונה לראש ישיבה, ונדרשה שמירה מוגברת בשל היות תלמידי חכמים נתונים יותר לפגיעת המזיקים, פתחה חלון והניחה ידה על ראשו להגנה נוספת.

נאמנותה

הגמרא מתארת מקרים המעידים על האמון יוצא הדופן שרחש רבא לאשתו ועל משקל עדותה בעיניו. באחד המקרים, כשנדרשה אישה להישבע בבית דינו, סירב רבא להשביעה לאחר שאשתו טענה כי האישה חשודה בשבועת שקר.

במקרה אחר, כשהובא לפניו שטר חוב, ורב פפא, תלמידו, ציין שידוע לו כי החוב שבשטר זה כבר נפרע. לא קיבל רבא את עדותו וחייב את הנתבע בתשלום. כאשר תמהו תלמידיו ”ולא יהא רב פפא כבת רב חסדא” – איך יתכן שסמך על עדות אשתו יותר משסמך על עדותו של רב פפא – השיב: ”בת רב חסדא קים לי בגווה מר לא קים לי בגוויה” [=יש לי ידיעה אישית לגביה מה שאין כן לגבי רב פפא], כלומר הוא מכיר בה במיוחד כמי שתאמר רק את האמת.

פרשת בר הדיא

ערך מורחב – בר הדיא

פטירתה של בת רב חסדא בחיי בעלה, רבא, קשורה לפרשיית חלומותיו של בעלה ויחסיו המורכבים עם בר הדיא, פותר החלומות, כפי שמתואר בגמרא.

בר הדיא נהג להבחין בפתרונותיו בין מי ששילם לו לבין מי שלא: בעוד לאביי, ששילם עבור שירותיו, פתר חלומות לטובה, את חלומותיו של רבא, שלא שילם, פירש לרעה. כך אירע כאשר שניהם חלמו חלום זהה, בו הוקרא להם הפסוק ”בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר”, פתר בר הדיא לאביי את החלום לטובה, ואילו לרבא פתר כי אשתו תמות והוא יינשא בשנית, כך שילדיו יעברו לחסות אם חורגת. פתרון זה התממש לימים עם פטירתה של בת רב חסדא.

בשלב מאוחר יותר החל רבא לשלם לבר הדיא עבור פתרונותיו. כאשר סיפר רבא על חלום בו הוקרא לו ההלל, פתר לו בר הדיא כי צפוי לו נס. בעקבות זאת, כשנזדמנו שניהם לאותה ספינה, נמלט בר הדיא מחשש שהנס המובטח יהיה טביעת הספינה והצלת רבא לבדו. במנוסתו נשמט מידיו ספר פתרון החלומות שלו. רבא, שמצא את הספר, גילה בו את הכלל "כל החלומות הולכין אחר הפה" - משמע, שפתרון החלום והתגשמותו תלויים באופן שבו הוא מתפרש.

בצערו, פנה רבא לבר הדיא: "רשע! בידך היה פתרון החלומות וגרמת לי צער כה רב? על הכול אני מוחל לך חוץ מעל בת רב חסדא - אשתי, שפתרת לי את החלום כמנבא על פטירתה - יהי רצון שתימסר ביד המלכות ולא ירחמו עליך". קללתו של רבא התגשמה, ובר הדיא נתפס בידי השלטונות והוצא להורג במיתה אכזרית .

בתורת הסוד

רבי חיים ויטאל מביא בשם רבו האר"י כי שורש נשמתה של בת רב חסדא הוא מספירת מלכות. עוד נאמר כי היא נרמזת בפסוק ”מה רב טובך אשר צפנת ליראיך”, כאשר המילה "ליראיך" מתפרשת כרמז לבעליה, רבא ורמי בר חמא.

ראו גם

• ילתא

לקריאה נוספת

• ליאת ל' סובלוב-מנדלבאום, של בת רב חסדא כ'אישה האדיאלית' בתלמוד בבלי, חמדת, י"א
• תולדות תנאים ואמוראים ערך רבא בויקיטקסט